הפסיכולוג האמריקאי אברהם מאסלו מת ב-1970, עשרים שנה לפני שצבי סוכות נולד בביתר עילית. אבל כבר ב-1966 מאסלו ניסח את עקרון הפעולה שינחה את סוכות בחייו הבוגרים, ונראה כמו עיקרון הפעולה הכללי של ישראל ב-2026: אם כל מה שיש לך זה פטיש, כל בעיה תיראה לך כמו מסמר.

העקרון הזה מוכר מאז בשם "חוק המכשיר" או "פטישו של מאסלו", אבל בישראל ראוי לקרוא לו מכאן והלאה "פטישו של סוכות". תמונתו של הח"כ המשתולל עם פטישו ומנתץ את האנדרטה הפלסטינית מככבת גם היום בתקשורת הישראלית והבינלאומית, ולא במקרה.

חבר הכנסת צבי סוכות מנפץ אנדרטה ביישוב מאדמא שבגדה, 25 באוגוסט 2026 (צילום: מתוך החשבון של צבי סוכות ברשת X)

האירוע עצמו הוא בוודאי פחות קיצוני ומטריד מאירועים רבים שמתרחשים בגדה המערבית מדי יום וכרוכים בפגיעה בבני אדם, בבעלי חיים וברכוש. צבי סוכות "רק" ניתץ אנדרטה מאבן; הוא לא פגע בחיי אדם. אבל הסמליות זועקת לשמים.

תמונתו של הח"כ המנתץ מצטיירת היום כדימוי מושלם ומביך מאוד של ישראל בעידן הזה: דתית, משיחית, קיצונית, אלימה, בוטה, הרסנית, חסרת תקנה, חסרת רסן, מתעלמת מהחוק ומסתמכת אך ורק על כוח. ואז על עוד קצת כוח. זו ישראל שמחזיקה בידה את הפטיש הכבד שנקרא צה"ל ורואה בכל דבר סביבה מסמר.

אחרי שהתיעוד מהאירוע עשה סיבוב מרשים בעולם והוצג כ"חבר הכנסת הישראלי צבי סוכות מהימין הקיצוני ניסה להרוס אנדרטה ל'קדושים המעונים' הפלסטינים בכפר בגדה המערבית הכבושה, בטענה שהם 'טרוריסטים', מעשה שגונה על ידי הצבא והדרג הפוליטי" (כך תואר האירוע ב"לה מונד" הצרפתי), משרד החוץ פרסם הודעה לפיה ההשתוללות של סוכות היא "מסמר בארון הקבורה של הלגיטימיות הישראלית ביהודה ושומרון".

עומק הטרלול התברר הבוקר, כשנודע שצה"ל בכלל התכוון להרוס את האנדרטה הזו במהלך ספטמבר – סוכות רק מיהר להקדים את החיילים כדי לגנוב לעצמו את התהילה המפוקפקת.

הבוקר סוכות התראיין לרדיו "קול ברמה" וכשנשאל אם הוא מתחרט על מעשיו לאור גל התגובות הקשה בארץ ובעולם, הוא השיב:

וצריך לשוב ולהזכיר: צבי סוכות לא רק החזיק בידו את הפטיש הכבד באמצעותו ניתץ את האנדרטה. מאחוריו עמד הפטיש הגדול של צה"ל, שאבטח אותו ואפשר לו לעשות את הצגת השליטה שלו מול המצלמה.

האירוע עורר כל כך הרבה ביקורת נגד ישראל, שאפילו ראש הממשלה בנימין נתניהו – האיש שהעלה את עוצמה יהודית לגדולתה – נאלץ לפרסם הודעת הסתייגות רפה, בלי להזכיר את סוכות בשמו:

ועל כך נעיר: צה"ל לא מתנהג כריבון ביהודה ושומרון, אלא כיחידת האבטחה של המתפרעים היהודים שעושים בשטח כרצונם. צבי סוכות לא לקח את החוק לידיים. הוא התפרע.

יאיר נתניהו, בנו של ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו, מגיע לדיון בבית המשפט המחוזי בירושלים בבקשתו לצו הרחקה נגד עיתונאי "הארץ" אורי משגב. 15 ביולי 2026 (צילום: חיים גולדברג/פלאש90)

הבוקר מתברר כי יאיר נתניהו, בנו של ראש הממשלה, הוא היעד שאיראן תכננה להתנקש בחייו.

ראש הממשלה בנימין נתניהו סיפר שלשום בריאיון טלפוני לערוץ 14 ש"איראן ניסתה לרצוח" את אחד מבניו. הבוקר מגלה אתר החדשות האמריקאי "ניוזמקס" – המקורב למשפחת נתניהו – כי מדובר ביאיר נתניהו.

על פי "מקור במערכת אכיפת החוק של ארה"ב" המצוטט ב"ניוזמקס", המודיעין הישראלי קיבל בחודש דצמבר האחרון מידע על תוכנית להתנקש ביאיר נתניהו בפלורידה, והתריע על כך בפני הרשויות האמריקאיות.

ההערכה היא כי מחסלים מטעם איראן כבר היו אז באזור מיאמי וניהלו מעקב אחרי תנועותיו ופעולותיו של יאיר נתניהו. בנו של ראש הממשלה נדרש לעזוב את מיאמי באופן מיידי, ועזב בחיפזון לישראל אפילו בלי לארוז את חפציו.

הצנזורה בישראל אסרה על כלי התקשורת בארץ לפרסם את דבר האירוע והופתעה מכך שראש הממשלה בחר לספר בשידור חי על תוכנית ההתנקשות.

יאיר נתניהו שינה לאחרונה את שמו ליונתן הון, והסביר לבית משפט השלום בירושלים – במסגרת תביעה שהגיש נגד עיתונאי "הארץ" אורי משגב – שהוא עשה זאת מאחר שנאלץ להתמודד עם "בעיה ביטחונית רצינית" וכי "רוצים להורגו".

נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ מארח בבית הלבן את יורש העצר הסעודי מוחמד בן סלמאן, 18 בנובמבר 2025 (צילום: AP Photo/Evan Vucci)

סוכנות הידיעות "רויטרס" דיווחה הלילה כי נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ העביר לעיון הקונגרס את נוסח הסכם הגרעין האזרחי בין ארצות הברית לערב הסעודית.

ההסכם הזה אמור היה להיות ה"פרס" לריאד אחרי הצטרפותה להסכמי אברהם והכרה רשמית בישראל. זה לפחות היה הדיבור עד השבעה באוקטובר. מאז השתנו התנאים במזרח התיכון.

על פי הדיווח הלילה ב"רויטרס", טראמפ דבק בעמדתו שההסכם – בהיקף של מיליארדי דולרים – עדיין מותנה בהכרה של ערב הסעודית בישראל. אבל ההערכות הן שהפיתויים הכלכליים במקרה הזה גבוהים מכדי שימהרו לוותר עליהם, וגם מעמדה הבינלאומי הרופף של ישראל – שלא לומר הבעייתי – מרחיק מאיתנו את ההגנה האמריקאית שפעם הובטחה לנו.

לפי משרד האנרגיה האמריקאי, הסכם כזה יעניק לחברות אמריקאיות גישה נרחבת לתוכנית האנרגיה הגרעינית של ערב הסעודית. הלוביסטים כבר עובדים במרץ בוושינגטון להסיר את המגבלות האחרונות.

דולי פרטון בטקס הענקת מדליית קרנגי לפילנתרופיה בניו יורק, 13 באוקטובר 2022 (צילום: AP Photo/Andres Kudacki)

דולי פרטון, שמתה אתמול בגיל 80, לא הייתה רק מוזיקאית; היא הייתה איקון תרבות אמריקאי שספק אם יהיה דומה לו. ב"ניו יורק טיימס" הגדירו אותה בכתבה גדולה לפני כמה שנים כקונצנזוס האמריקאי האחרון. והבוקר קל לראות שהם לא הגזימו כלל.

יש מעט מאוד אנשים שיזכו לכך שהנשיא דונלד טראמפ יחליט להוריד לזכרם את הדגלים לחצי התורן בכל רחבי ארצות הברית למשך שבוע, והדבר לא יזכה ולו לגינוי אחד. במקרה של דולי פרטון – אף אחד לא חושב שטראמפ מגזים.

"אף פעם לא היה מישהו כמוה ואף פעם לא יהיה", כתב טראמפ בדברי ההספד שלו. וההספד שלו עוד היה מתון יחסית. "עולם בלי דולי לא מרגיש אפשרי, אמיתי או נכון. בזכות הנדיבות שהרעיפה על כדור הארץ, מורשתה תהיה נצחית" אמרה טיילור סוויפט ל"הוליווד ריפורטר".

ביונסה, ששיתפה פעולה עם דולי פרטון בגרסה חדשה ופמיניסטית ללהיט הענק Jolene, כתבה: "דולי, היית כוכב הצפון. נועזת ומבריקה. מוכשרת ונחושה. אני גאה על הזכות לעבוד איתך. אנצור זאת לנצח".

פול מקרטני, שיחד עם רינגו סטאר ניגן בגרסה של פרטון לשיר Let It Be של "הביטלס", כתב באינסטגרם: "זה היה כבוד גדול עבורי שהיא שרה את שירי".

אם שני החברים החיים מהביטלס מאושרים שאת שרה את שירם, כוכבות על כמו טיילור סוויפט וביונסה רואות בך מורת דרך, והנשיא טראמפ מתאבל על לכתך – כנראה שעשית משהו ממש טוב בחייך.

שחקן הפועל באר שבע בכדורגל לוקאס ונטורה במשחק של הקבוצה מול אזרבייג'ן סבאח, 25 באוגוסט 2026 (צילום: ליאור מוסקוביץ', הפועל באר שבע)

בהפועל באר שבע יזכרו עוד שנים רבות את שברון הלב של אתמול בערב. אלופת המדינה בכדורגל הייתה רחוקה 19 שניות בלבד מהעפלה ראשונה והיסטורית לשלב הבתים של ליגת האלופות.

שחקני באר שבע ייחלו שהשופט ישרוק כבר לסיום המשחק, אבל אז ספגו שער בהתקפה האחרונה במשחק מול אלופת אזרבייג'ן סבאח, ולבסוף הפסידו 5:2 בהארכה ו-6:4 בסיכום המשחקים.

מאמן באר שבע רן קוז'וך אמר בסיום המשחק: "כולנו רצינו להגיע לליגת האלופות אבל בסופו של דבר לא היינו ראויים".

בנימין נתניהו, מאי 2008