אז יאיר נתניהו צייץ שאבנר שוכר דירה בבניין שממוקם מול מעון ראש הממשלה ומגיע בכל יום לבקר במעון. ואז מחק את הציוץ, מפני שהוא סותר את התגובה שיצאה מלשכת ראש הממשלה, שלפיה אבנר גר במתחם המאובטח ואינו יוצא ממנו ולכן אין פה שום הפרה של ההנחיות.

מלבד העובדה שנתניהו היה צריך לשהות בבידוד עד חצות ולא להפר אותו לקראת ליל הסדר של לפני כן (אנשים שהפרו בידוד בן 14 יום בטרם סיומו, ספגו קנסות) ומלבד העובדה שההנחייה היא שבני 70 ומעלה לא יבואו במגע עם צעירים מהם, ומלבד העובדה שהוא צפצף על ההנחיות הללו, יש כאן פשוט (שוב) גרסאות סותרות וכוזבות מטעם החצר המלכותית, לאחר שראש הממשלה נתפס (שוב) מצפצף על הנורמות, הכללים וההנחיות שהוא הוציא לנו, האזרחים הרגילים.

עו"ד דניאל חקלאי הוא בעל משרד עריכת דין שמתמחה בייצוג בתחומי המשפט הפלילי, עבירות הצווארון הלבן, ועדות החקירה, הדין המשמעתי ולשון הרע. יליד שנת 73', נשוי ואב לשני בנים. פרסם מאמרים וכן סיפורים קצרים בכתבי עת דיגיטליים. אוהב מאד ספרות, קולנוע ומוזיקה. מוטרד מאד מהסכנות העצומות למשטר הדמוקרטי ולזכויות האדם והאזרח. מנסה לחשוב כיצד למקם את המשפט החוקתי ואת המשפט הפלילי בהקשרים סוציולוגיים, תרבותיים, פוליטיים, היסטוריים ופסיכולוגיים.

זאת אולי שאלת השאלות עבור פרשן פוליטי בישראל: מהו הרגע השפל ביותר של בנימין נתניהו? מהו המעשה ומהי האמירה שמזקקים את השפלות באופן הכי מובהק? לא פשוט בכלל.

כי כאשר ניגשים למלאכת הערכת רגעי השפל, נתקלים בסבך מורכב. המשוואה חייבת להביא בחשבון לא רק מה נעשה או נאמר, אלא גם למה, מתי, למי, באילו נסיבות ותחת אילו לחצים. האם היה זה תכנון קר, פעולה אימפולסיבית או מעשה אידאולוגי? גם ההקשר חשוב — שמא היה האדם בעמדת כוח או תחת איום? פעל לבד או כחלק ממערכת? יש לשקול את היקף הנזק, מידת הפרת האמון, וההשלכות ארוכות הטווח. האם מדובר היה במעשה פומבי או פרטי, האם הייתה חרטה, האם היו לו חלופות?

דן פרי שירת כעורך ראשי של סוכנות איי-פי במזה"ת (מבסיסו בקהיר) לאחר תפקידים דומים באירופה, אפריקה והאיים הקריביים. שימש כיו"ר התאחדות עתונאי החוץ בישראל. איש היי טק ויזמות בעבר ובהווה. עקבו אחריו ב: https://danperry.substack.com

המשבר סביב פיטורי ראש שב"כ רונן בר, התערבות בית המשפט העליון בהחלטה זו, והצהרת ראש הממשלה כי לא יכבד את פסיקת בית המשפט, אינם בגדר סכסוך פוליטי רגיל. משבר זה מייצג ביטוי חמור של תופעה מדאיגה, שניתן להשוות להפרעה אוטואימונית – כאשר הדמוקרטיה תוקפת את מנגנוני ההגנה של עצמה.

בדומה למערכת החיסון של הגוף, דמוקרטיה בריאה מסתמכת על "מערכת חיסון" של מוסדות וארגונים המזהים איומים ומגנים על המערכת כולה. בתנאים רגילים, מוסדות כמו שב"כ מתפקדים כחלק ממערכת חיסון זו, מזהים איומים על הביטחון הלאומי ורווחת אזרחיה. אבל כאשר ההנהגה הפוליטית מפטרת ראשי ביטחון בגלל הבעת הערכות לא רצויות, הדמוקרטיה למעשה תוקפת את "תאי החיסון" שלה עצמה.

שגית אלקובי פישמן היא דוקטורנטית בחוג לתקשורת באוניברסיטת בר-אילן; חוקרת את האופנים בהם מתפתחים נרטיבים בסביבות שיתופיות ודיגיטליות והשלכותיהם על זהויות קולקטיביות מתהוות, בדגש על אירועים בעלי השפעה גלובלית.

איך לענות לילד בגיל הגן או בית ספר יסודי, האומר שהוא מפחד שגם בו יפגעו?

כאשר ילד בגיל הגן או בית הספר היסודי אומר שהוא מפחד שיחטפו אותו או יפגעו בו, תגובתנו כהורים צריכה להיות רגישה ומותאמת לצרכיו הרגשיים. חשוב להבין שתחושות הפחד שלו אמיתיות ומבוססות על מידע שהוא שמע או חווה בסביבה שלו. התפקיד שלנו הוא להעניק לו תחושת ביטחון מבלי לבטל את רגשותיו.

ד"ר שירי דניאלס היא המנהלת המקצועית הארצית של עמותת ער"ן וראשת התוכנית לתואר שני בייעוץ חינוכי במכללה למנהל. מחברת הספרים "עוצמת ההקשבה – כיצד לסייע לסובבים אותך בזמן מצוקה רגשית ומשבר" ו"כאב אנלוגי בעידן דיגיטלי" בהוצאת מטר.