אחרי 3 מערכות בחירות וחודשים רבים, יש לקוות שתקציב המדינה אוטוטו יעבור. גם הפעם חולים רבים מחכים בציפייה, במיוחד לאור משבר הקורונה שטרף את הקלפים ומחייב היערכות קפדנית במיוחד. כולנו יודעים שלא כל המחלות זוכות לתשומת לב תקשורתית ותקציבית מהקהל הרחב ומהממשלה, כמו למשל מחלות לב, סרטן, סכרת ועוד.

היום, עוד בטרם מתקבלות החלטות לגבי התקציב, אני פונה אל הממשלה כמי שעוסק ביומיום עם חולי אי ספיקת כליות, שהיא אחת המחלות הכרוניות הקשות בעולם ועולה למדינת ישראל מיליונים רבים בשנה. נתונים רשמיים מצביעים על כך שבישראל יש כ-7,000 חולי אי ספיקת כליות, אשר מטופלים באמצעות דיאליזה, ובכל שנה יש עלייה של בין 3-5 אחוז במספרם. אולם, למרות נתונים חזקים אלה אין ספק כי יש חוסר מודעות ציבורית והיעדר תיקצוב של הרשויות למחלה זו.

אריאל איקן הוא מנכ"ל חברת פרזניוס מדיקל קר בישראל (צילום: יוסי כהן)

לפני שבוע פורסם ריאיון שערכו טובה צימוקי ויובל קרני עם חבר הכנסת שמחה רוטמן במוסף ידיעות אחרונות. מאז כבר הספיקה המציאות להתהפך במהירות והריאיון כמעט נשכח.

עם זאת, אני מקדיש לריאיון עם רוטמן את הפוסט הזה, כדי לבחון כמה מהאמירות שהועלו בו מול העובדות בשטח. במיוחד כעת, כשהעסקה לשחרור החטופים נחתמה רק שבוע לאחר פרסום אותו ריאיון.

פרופ׳ אלון קורנגרין הוא ביופיזיקאי. ראש המרכז לחקר המוח של אוניברסיטת בר-אילן. אב מודאג, בעל צייתן, מדען משוטט, רץ איטי, צלם חובב, קורא נלהב, חצי-חנון, אנטרופאי ראשי, עצלן כושל.

לעניינים "כבדים" לוקח זמן להתברר לעומק. בייחוד כך כאשר הם גם נמצאים במצב של שינוי מתמשך. בסיפורה של מדינת ישראל יש שני נושאים עם חשיבות מרכזית לעצם קיומה, כאלו שהצלחה בהם לא יכולה להיות ברורה מלכתחילה.

הראשון הוא הצלחת השתלבותה של המדינה החדשה במזרח-התיכון, בו היא ממוקמת (מעבר ובנוסף ליכולת ההישרדות הפיזית שלה במלחמות בתחילת דרכה). אי אפשר להיות "נטע זר" לנצח.

מנחם ברג הוא פרופסור (אמריטוס) באוניברסיטת חיפה בחוג לסטטיסטיקה ושימש בעבר כראש החוג. תחום מחקרו: ניתוח סיכונים. שימש גם בעבר כראש התכנית ללימודי אקטואריה באוניברסיטת חיפה.