החמישייה הסודית: גנץ, אשכנזי, פרץ, שמולי, לוי אבוקסיס (או השביעיה הסודית, למי שסופר גם את הנדל והאוזר) שמרו מאיתנו סוד. הם ידעו ככל הנראה כבר מראש שיש סיכוי גבוה שיצטרפו לנתניהו עם כתבי האישום. ובנוגע לתירוץ "הנסיבות השתנו" – מדובר באחד התירוצים השחוקים ביותר בספר התירוצים השחוקים.

התאריך היה 11/12/2005,  ישבתי בכיתה בלימודי ממשל, דיפלומטיה ואסטרטגיה בקורס מדיניות ציבורית, המרצה היה פרופ' דוד (דייב) נחמיאס הידוע, שאמר לנו: "מה דעתכם על מה שקרה היום? שישה ימים לאחר ששר הביטחון שאול מופז שלח 1000 מכתבים לחברי הליכוד וכתב 'בית לא עוזבים ובדעתי להישאר בליכוד בכל מצב ולהילחם על דרכו', ורגע אחר כך עזב לקדימה ואמר 'השתנו הנסיבות'. שימו לב למשפט הזה, אומרים אותו הרבה בפוליטיקה הישראלית. האם משום שהשתנו הנסיבות זה מצדיק שינוי כזה?"

זו רוח הדברים של פרופ' נחמיאס. עמדתו הייתה ברורה – הנסיבות שהשתנו הם תירוץ שגור אצל פוליטיקאים. כבר אמרו שמנהיג אמור להוביל על אף הנסיבות ולא להיסחף אחרי הפחדות. מנהיג אמור לשרת את הציבור, לא לשחק איתו.

ב-16/12/2005 יואל מרקוס בעיתון הארץ הייטיב לבטא את התופעה: "כל הארץ מלאה ספינים, שווקים של תו וקח, פוליטיקאים המשנים את דעתם מהרגע להרגע וקופצים מכאן לשם ומשל לכאן בלי בושה". נראה כי מאז ועד היום, לא רק שלא למדנו – מצבנו מבחינת נבחרינו שמבטיחים לנו הבטחות נחרצות שוב ושוב ובפועל פועלים הפוך – רק החמיר והפגיעה ביחסי אזרחים ונבחריהם אנושה.

נראה כי מאז ועד היום, לא רק שלא למדנו – מצבנו מבחינת נבחרינו שמבטיחים לנו הבטחות נחרצות שוב ושוב ובפועל פועלים הפוך – רק החמיר והפגיעה ביחסי אזרחים ונבחריהם אנושה

ציוץ של איציק שמולי

הסקרים אומרים שכ-60 אחוז מתומכיו של כחול לבן מצדיקים את הצעד שלו להצטרף למשפחת אחדות. גם לסקר הזה לא חייבים להאמין וגם אם כן, החמישייה הסודית – גנץ, אשכנזי, פרץ שמולי ולוי אבוקסיס – הוליכו שולל, הטעו ושברו את ליבם של 40 אחוז האחרים. מבלי לציין את מה שאמור להיות מובן מאליו ומשום מה הוא לא, שמנהיג ערכי וישר לא משתף פעולה עם פוליטיקאי עם 3 כתבי אישום חמורים ובהם אישום לשוחד. וכתוספת – בימים האחרונים הקימה הפרקליטות צוות חקירה שיבחן את העמדת נתניהו לדין בפרשת המניות.

יש לציין כי עם כל הכבוד לגנץ, אשכנזי פרץ ושמולי ולוי אבקסיס, הפוליטיקאי שיכול למנות לעצמו את מספר הזגזוגים הגדול ביותר הוא ראש הממשלה נתניהו. עם כל הכבוד למופז, או לבגין שפינה את סיני אחרי שהבטיח לשמור על ארץ ישראל השלמה, או לשרון שקבע "דין נצרים כדין ת"א" וביצע את ההתנתקות.

מהבטחת נתניהו בתכנית המעגל עם דן שילון שלא יפגש עם ערפאת שהופרה כשחתם איתו על הסכמי חברון ו-וואי, דרך זגזוגים על הקפאה ובנייה בהתנחלויות, הצבת המגנומטרים בהר הבית, ההבטחה למוטט את החמאס שהופרכה כשחיזק אותו על חשבון הרשות הפלסטינית והעביר להנהגתו מזוודות דולרים, דרך ההבטחות שיקים ממשלה צרה ו"לאומית" והבטחות הורדת יוקר הדיור והמחייה שלא מימש. במקרה של נתניהו, מרוב הבטחות וסיחרורים – מי כבר זוכר מה היתה עמדתו המקורית בענין כלשהו?

אבל העובדה שמאז קום המדינה ועד היום כל כך הרבה פוליטיקאים הפרו את הבטחותיהם – היא לא תירוץ לפוליטיקאים הנוכחיים לחזור אחריהם כתוכי עיוור. פוליטיקאים היו צריכים ללמוד מכל זה לא לשחק כך באמון הציבור שלהם.

אל תבטיחו מה שאתם לא מסוגלים לקיים. אתם כן יכולים להגיד – אם יקרה כך וכך אז נעשה כך וכך. אפשר ורצוי לבנות תרחישים באופן שקוף מול הציבור, אך זה לא באמת נעשה. דוגמא אקטואלית קטנה: העירפול סביב אסטרטגיית היציאה. איש לא מתאר לנו, הציבור הכלוא בביתו, איך מתכננים לנהוג בנו, באילו נסיבות באיזה קצב ובאיזה היקף נשוחרר מבתינו והמשק יחזור לפעול.

אל תבטיחו מה שאתם לא מסוגלים לקיים. אתם כן יכולים להגיד – אם יקרה כך וכך אז נעשה כך וכך. אפשר ורצוי לבנות תרחישים באופן שקוף מול הציבור, אך זה לא באמת נעשה

מהשיעור של נחמיאס לשיעור האופרטיבי: בבחירות הבאות הציבור חייב לדרוש את ההבטחות האלו בכתב, מסמך שבו יוצגו ההבטחות עם חתימת המבטיח. נכון, אין לזה כנראה תוקף משפטי, אבל הציבור חייב לדרוש שלהבטחותיהם של נציגיו יהיה תוקף מוסרי.

כך לא נגיע למצב שבו השתנו הנסיבות ונקום לממשלה עם 54 שרים וסגני שרים שאומרים לנו ללא בושה: מה אתם רוצים? אפילו חסכנו. תארו לכם כמה בחירות היו עולות. אז מה? זה מצדיק בתקופה כזו לעבור כך מהר מ"השתנו הנסיבות" למשתינים עליכם במסיבות?

נחזור לנחמיאס, ראיתי בזמנו שנחמיאס תוקף באופן עקבי את הליכוד, את קדימה, את העבודה, למעשה את כל המפלגות, ומאשים אותן בקבלת החלטות זגזגנית ובשחיתות. ניגשתי אליו אחרי השיעור ושאלתי: אם כל המפלגות מושחתות, מי אחראי למצב הפוליטי הזה? נחמיאס השיב מהר ובנחרצות כהרגלו: "הציבור שלא בוחר נכון".

בבחירות הבאות, כאשר הסיכוי רב שיגיעו לפתחינו בפעם הרביעית מוקדם ממה שאנחנו חושבים, לציבור יש הזדמנות לאמץ את השיעור של נחמיאס. עלינו מוטלת החובה לדרוש מנבחרינו אמת בדיווח לגבי כוונותיהם לעתיד, וגם דיווח אמת וקבלת אחריות על מעשיהם. ובעיקר לבחור אחרת. לשם כך צריך לעמוד בראש גוש המרכז-שמאל מועמד אחר.

עיתונאי, בעל תואר B.A בממשל ודיפלומטיה ותואר MA במדיניות ציבורית מאוניברסיטת ת"א. עוסק בקידום נושאי סביבה וקיימות וממשל פתוח, שקיפות, ממשל מקוון ושיתוף ציבור. מאמין בהשפעת התקשורת על חיזוק הדמוקרטיה וחקר האמת