קרוב ל-66 מיליון אזרחי ארצות הברית הצביעו להילארי קלינטון בשנת 2016. פחות מ-63 מיליון אזרחי ארצות הברית הצביעו לדונלד טראמפ.

כלומר: הפרש של קרוב ל-3 מיליון קולות לזכות קלינטון. אך טראמפ נבחר בשל שיטת האלקטורים (מועמד שמנצח במדינה ספציפית בארצות הברית, גורף את כ-ל האלקטורים שלה. זאת, גם אם ניצח במדינה זו בהפרש קולות מזערי).

שמענו אז טענה כלשהי מימין על פגיעה ברצון רוב הבוחרים בארצות הברית? כמובן שלא. אף שברור שתשתית השיטה הדמוקרטית היא קול אחד לכל אזרח ואזרחית וכן שוויון מוחלט במשקל כל קול. כלומר: רצון הבוחר והבוחרת במובן הדמוקרטי הכי בסיסי, לא מומש משום בחינה. להפך.

טראמפ נבחר לנשיאות ארה"ב חרף הפרש של קרוב ל-3 מיליון קולות לזכות קלינטון, בשל שיטת האלקטורים. האם שמענו אז טענה כלשהי מימין על פגיעה ברצון רוב הבוחרים בארצות הברית? כמובן שלא

השאלה המרכזית בבחירות מרץ 2020 במדינת ישראל הייתה המשך שלטון נתניהו או קטיעת שלטונו. מקרב קולות הבוחרים, התברר שישנו רוב נגד המשך שלטון נתניהו.

הבוחרים שהצביעו למפלגות שמתנגדות להמשך שלטונו, הניבו 62 מנדטים. הבוחרים שהצביעו למפלגות שהתייצבו ללא סייג מאחורי הנאשם בשוחד, מרמה והפרת אמונים, הניבו 58 מנדטים.

מכאן שרצון הבוחר והבוחרת הישראלים בוודאי לא היה המשך שלטון נתניהו. רצון הבוחר והבוחרת הישראלים היה לקטוע את שלטון נתניהו.

עם זאת, רצון הרוב הפרלמנטרי כיום הוא בחידוש כהונת נתניהו. זאת בשל החלטת 20 חברי וחברות כנסת מגוש המרכז-שמאל לעשות סיבוב פרסה ולפעול בניגוד מוחלט להבטחת הבחירות הכי חשובה, הכי מפורשת והכי בסיסית שלהם. הבטחת בחירות שאך ורק לאורה, הם קיבלנו את קולותינו יקרי הערך (אורלי לוי חולקת עליי? היא מוזמנת לרוץ לבדה ברשימת גשר בבחירות הבאות תוך הבעת תמיכה בנתניהו. נראה כמה קולות היא תקבל).

ישנם נימוקים כבדי משקל לקבלת העתירות למניעת אישור תפקיד הרכבת הממשלה בידי הנאשם בעבירות הפליליות החמורות שיש עימן קלון ולמניעת האפשרות שיעמוד בראש הממשלה החדשה.

השאלה המרכזית בבחירות מרץ 2020 במדינת ישראל הייתה המשך שלטון נתניהו או קטיעת שלטונו. מקרב קולות הבוחרים, התברר שישנו רוב נגד המשך שלטון נתניהו

ישנם גם נימוקים כבדי משקל לדחיית העתירות הללו. אחד מהם הוא רצון הרוב הפרלמנטרי.

אבל נימוק רצון רוב הבוחרים אינו אחד מהם. מדובר בשקר גמור. אל תתנו לנאשם ולדובריו שמתחזים לעיתונאים לשטןף לכם את המוח.

עו"ד דניאל חקלאי הוא בעל משרד עריכת דין שמתמחה בייצוג בתחומי המשפט הפלילי, עבירות הצווארון הלבן, ועדות החקירה, הדין המשמעתי ולשון הרע. יליד שנת 73', נשוי ואב לשני בנים. פרסם מאמרים וכן סיפורים קצרים בכתבי עת דיגיטליים. אוהב מאד ספרות, קולנוע ומוזיקה. מוטרד מאד מהסכנות העצומות למשטר הדמוקרטי ולזכויות האדם והאזרח. מנסה לחשוב כיצד למקם את המשפט החוקתי ואת המשפט הפלילי בהקשרים סוציולוגיים, תרבותיים, פוליטיים, היסטוריים ופסיכולוגיים.

מבצע "כנפי דרור" יצא לדרך מרגשת. חטופות ראשונות חזרו הביתה. ועדיין לא ברור האם הפסקת האש הזמנית תוליך להפסקת המלחמה. האם בנימין נתניהו יוסיף להיאחז בנוסחה המטורללת של "מלחמה עד לניצחון המוחלט".

וגם אני חוששת מהשלכות צפויות של מלחמה שאין רואים את סופה, "מלחמה שאף פעם לא די לה", כמאמר יהודה עמיחי. נזקיה כבר ניכרים. התמשכות המלחמה כבר פוגעת בלכידות החברתית, בכלכלה, במשמעת של החיילים המותשים.

שלומית טנא היא עיתונאית לשעבר (ב"על המשמר" ובהמשך ב"ידיעות אחרונות")..יוצאת קיבוץ. ב-1981 החלה בסיקור עיתונאי שוטף של הקיבוצים.

ייתכן שביום א', ה-19 בינואר 2025, הסתיימה המלחמה בעזה, אם כי אנחנו עדיין לא יודעים זאת בוודאות. מלחמות בדרך כלל מסתיימות ב"הפוגות" וב"הסכמי הפסקות אש".

כחוקר שלום, אני יכול להרשות לעצמי לדמיין מתווה אפשרי לסיום המלחמה, הממלא את ה"חורים" של נספח א' (הסכם להפסקת האש) אשר נחתם בדוחה ב-17 בינואר 2025. נספח המבוסס בחלקו הגדול על התכנית הישראלית של מאי 27, 2024, נאום הנשיא ג'ו ביידן של ה-31 במאי 2024, והחלטת מועצת הביטחון של האו"ם 2735 מיוני 10, 2024.

פרופ' אריה קצוביץ הוא מרצה במחלקה ליחסים בינלאומיים באוניברסיטה העברית מאז פברואר 1993, חוקר יחסים בינלאומיים של אמריקה הלטינית, גלובליזציה, ובעיקר מחקרי שלום (רב הספרים שכתב או ערך הם על שלום והוא מלמד 20 שנה על הסכסוך הישראלי-ערבי במסגרת קורס של "תהליכי שלום במזרח התיכון").