אנו עדים לימים היסטוריים בתולדות מדינת ישראל. ימים אלו יילמדו בעתיד בבתי הספר ובאוניברסיטאות, ועשרות מחקרים ודוקטורטים ייכתבו עליהם. עתידה ודמותה של מדינת ישראל נחרצים בימים אלו, האם פניה לדמוקרטיה ליברלית חזקה או שמא לשלטון מלוכני מושחת ודיקטטורי.

הרשות המבצעת, קרי הממשלה, מבצעת מתקפה חזיתית פראית על הדמוקרטיה ועל כל מה שהכרנו עד עתה בשבעים ושתיים שנות המדינה. על הכול מנצח ראש הממשלה היוצא, הנאשם נתניהו, ובאחרונה נוסף לו עוזר נאמן שנתניהו אפילו בחלומותיו הפרועים ביותר לא חלם לקבל, ושמו בישראל בני גנץ.

אנו עדים לימים היסטוריים בתולדות המדינה, שיילמדו בעתיד בבתי הספר ובאוניברסיטאות ועשרות מחקרים ודוקטורטים ייכתבו עליהם. עתידה ודמותה של המדינה נחרצים בימים אלו

מי היה מאמין, שאותו בני גנץ שעמד בראשות כחול לבן המקורית ותקף את נתניהו קשות על התנהלותו ובעיקר על פשעיו־לכאורה, אותו בני גנץ שהצהיר על הקמת ועדת חקירה לבדיקת הצוללות מייד כשייכנס לשלטון ושכנע אותנו שישראל לפני הכול, שנתניהו הוא ארדואן ושהוא יגן על הדמוקרטיה ועל בית המשפט – מי היה מאמין שאותו בני גנץ הזה יהפוך בן לילה לשותף מלא ובכיר של הנאשם נתניהו שרק לפני רגע היה נגדו?

מעשה הנוכלות והרמייה של גנץ, מעשה הבגידה שלו (כן, בגידה, אין מילה אחרת בעברית לתיאור מעשיו) בחברי מפלגתו, בציבור בוחריו ובדרך והערכים שכולנו האמנו שהוא דוגל בהם – מעשים בזויים ונכלוליים אלו יילמדו לדורי דורות וייכתבו בספר דברי הימים של מדינת ישראל. עוד לא היה מעשה רמייה כזה בתולדות מדינת ישראל, עוד לא קם פוליטיקאי רמאי וטיפש כזה בישראל.

במשך מעל שנה הוביל גנץ קו אחד, אחיד ומאוחד נגד נתניהו, ואף זכה לרוב המנדטים פעם כמפלגה פעם כגוש בכל שלוש מערכות הבחירות האחרונות. העם האמין לו ובו, ונתן בידיו את הכוח להחליף את שלטון הרשע המושחת של נתניהו.

ואז ביום סגריר אחד התהפך גנץ 180 מעלות, פירק את החלופה השלטונית היחידה שהייתה, והצטרף כחייל נאמן ומסור למאפיה של נתניהו. כל זה באמתלה ילדותית ושטותית של משבר קורונה.

בעשותו כך הרגיע אותנו שאומנם לא זו הממשלה שקיווה לה אבל ישראל במצב חירום וחייבים ממשלת אחדות. עוד הבטיח לנו שהוא ישמור על הדמוקרטיה ויגן על בית המשפט.

ואז ביום סגריר אחד התהפך גנץ 180 מעלות, פירק את החלופה השלטונית היחידה שהייתה, והצטרף כחייל נאמן ומסור למאפיה של נתניהו. כל זה באמתלה ילדותית ושטותית של משבר קורונה

אלא שדיבורים לחוד ומעשים לחוד. או במילים של סבתי ז"ל: דיבורים כמו חול ואין מה לאכול.

משבר הקורונה חולף לו בעצם ימינו אלה, החירום כבר לא חירום, בג"ץ נתון למתקפה נוראה ואיומה – וגנץ ספון לו בצילו של נתניהו.

אבל בזה לא נגמר סיפורנו. בתור חייל נאמן של נתניהו הצטרף גנץ למתקפות על בג"ץ, והוא ומפלגתו השבורה מאיימים על בג"ץ פן יתערב וימנע מנתניהו להיות ראש ממשלה או יפסול את ההסכם הקואליציוני הלא חוקי ולא חוקתי שגנץ חתם עליו עם נתניהו. מי היה מאמין… גנץ, אביר הדמוקרטיה ולוחם השחיתות, תקף את בוחריו, נלחם עכשיו במלוא כוחו בדמוקרטיה ומכשיר את השחיתות באופן מלא.

מבחינה זו גנץ גרוע בהרבה מנתניהו. נתניהו לפחות צפוי ומוכר, וכולנו, לרבות נאמניו וסוגדיו, יודעים עם מי יש לנו עסק ובאיזו סחורה מדובר. תומכיו של נתניהו יודעים שמה שהצביעו לו זה בדיוק מה שיקבלו, והוא יודע לדבר אליהם ולשמור עליהם ועל הגוש.

לעומת זאת, מי שהצביע לכחול לבן המקורית קיבל בעיטה לפנים ואולי אפילו לאזור החלציים. הצבענו א – קיבלנו ת. הצבענו נגד נתניהו – וקיבלנו את נתניהו חזק יותר מתמיד עם שותף בכיר ומושחת־לכאורה. והכול בגלל מעשה הרמייה הנכלולי של בני גנץ.

מכיוון שיותר מדי שנות ביבי בשלטון הטריפו את כל המערכת ובעיקר את אזרחי ישראל, זה הזמן לעשות סדר במהות הדמוקרטיה ושלטון החוק בישראל.

לעומת זאת, מי שהצביע לכחול לבן המקורית קיבל בעיטה לפנים ואולי אפילו לאזור החלציים. הצבענו א – קיבלנו ת. הצבענו נגד נתניהו – וקיבלנו את נתניהו חזק יותר מתמיד

ישראל היא מדינה דמוקרטית ליברלית ובה פועלות שלוש רשויות עצמאיות:

1. הרשות המחוקקת – הכנסת, ותפקידה לפקח על עבודת הממשלה ולחוקק חוקים
2. הרשות המבצעת – הממשלה, ותפקידה ליישם את החלטות הכנסת ולנהל את המדינה
3. הרשות השופטת – בית המשפט ובעיקר בג"ץ, ותפקידו בין השאר לפקח על הרשות המבצעת, להציב גבולות משפטיים ולקבוע אם מהלכיה של הרשות המבצעת חוקיים אם לאו.

אלא שבימינו הרשות המחוקקת נוטרלה, והרשות המבצעת השתלטה עליה. הרשות השופטת מאוימת, מופחדת ומוחלשת על בסיס יומי ואפילו שעתי. חברי הממשלה בשליחותו של הנאשם נתניהו מרשים לעצמם לאיים עליה ולהשתלח בה במילים בוטות וקשות, שעולה מהן ניחוח מפיונרי חריף. כמה דוגמאות: צריך לעלות על בג"ץ עם D9 (מוטי יוגב); בג"ץ עושה פיגוע בדמוקרטיה (יובל שטייניץ); הדיקטטורה של בג"ץ (סמוטריץ ושות').

יוצא שבפועל בימינו פועלת ומתפקדת רשות אחת בלבד, והיא הרשות המבצעת, קרי הממשלה, ואני מזכיר: מדובר בממשלת מעבר זמנית ובראשה עומד ראש ממשלה זמני, לא מכהן ולא נבחר, ש"במקרה" משפטו הפלילי מתחיל בעוד כשבועיים.

הליכודניקים, הביביסטים ובני גנץ בטוחים שהרשות השופטת,  ובעיקר בג"ץ, תפקידה לשמש ועדת קישוט של הרשות המבצעת, שהיא לשיטתם, הרשות השלטת והקובעת שנמצאת מעל החוק, האזרחים והמדינה. מישהו חייב לנער את הליכודניקים, הביביסטים ואת בני גנץ ולחנכם מחדש לדמוקרטיה והפרדת רשויות.

הרשות המחוקקת נוטרלה, והרשות המבצעת השתלטה עליה. הרשות השופטת מאוימת, מופחדת ומוחלשת על בסיס יומי ואפילו שעתי. חברי הממשלה בשליחותו של הנאשם נתניהו מרשים לעצמם לאיים עליה

לפי ההיגיון הביביסטי הזה, בית המשפט מיותר. הדבר היחיד שקובע הוא העם ובחירתו, וכל השאר לא רלוונטי. והעם הרי בחר אבל הנבחרים לא כיבדו את בחירתו, והפכו את הקערה על פיה.

לפי ההיגיון הזה, כל אחד רשאי להיבחר לראשות הממשלה, גם אנס סדרתי ורוצח, ולבית המשפט אסור להתערב בעניין כי רק העם מחליט וקובע מי יהיה ראש הממשלה שלו. לפי אותו היגיון מעוות, אם לצורך העניין מרדכי ואנונו או האנס בני סלע יתמודדו על ראשות הממשלה, אַל לבית המשפט לפסול אותם, כי רק הציבור יקבע.

אז לשם מה קיימים בתי המשפט? אם כך, כל אחד יכול להגיש מועמדות לבחירה לאן שהוא רוצה, גם אם הוא פושע או חשוד במעשה פשיעה. למשל, יו"ר ועד עובדים שנחשד בקבלת שוחד יוכל להמשיך להתמודד, להיבחר ואף להישאר בתפקידו אם זה מה שהעובדים רוצים, מנהל בנק שנחשד בפדופיליה יוכל להישאר בתפקידו, חשוד בעבירות מין יוכל להגיש מועמדות למכרז מנכ"ל משרד ממשלתי ואף להיבחר ועוד ועוד.

יאיר בן־חור הוא עורך ספרות, עורך לשון, נקדן, עורך שירה ומשורר. פרסם עד כה חמישה ספרי שירה פרי עטו וספר מאמרים פילוסופיים, וערך וניקד מאות ספרים אחרים.