אנו עדים לימים היסטוריים בתולדות מדינת ישראל. ימים אלו יילמדו בעתיד בבתי הספר ובאוניברסיטאות, ועשרות מחקרים ודוקטורטים ייכתבו עליהם. עתידה ודמותה של מדינת ישראל נחרצים בימים אלו, האם פניה לדמוקרטיה ליברלית חזקה או שמא לשלטון מלוכני מושחת ודיקטטורי.
הרשות המבצעת, קרי הממשלה, מבצעת מתקפה חזיתית פראית על הדמוקרטיה ועל כל מה שהכרנו עד עתה בשבעים ושתיים שנות המדינה. על הכול מנצח ראש הממשלה היוצא, הנאשם נתניהו, ובאחרונה נוסף לו עוזר נאמן שנתניהו אפילו בחלומותיו הפרועים ביותר לא חלם לקבל, ושמו בישראל בני גנץ.
אנו עדים לימים היסטוריים בתולדות המדינה, שיילמדו בעתיד בבתי הספר ובאוניברסיטאות ועשרות מחקרים ודוקטורטים ייכתבו עליהם. עתידה ודמותה של המדינה נחרצים בימים אלו
מי היה מאמין, שאותו בני גנץ שעמד בראשות כחול לבן המקורית ותקף את נתניהו קשות על התנהלותו ובעיקר על פשעיו־לכאורה, אותו בני גנץ שהצהיר על הקמת ועדת חקירה לבדיקת הצוללות מייד כשייכנס לשלטון ושכנע אותנו שישראל לפני הכול, שנתניהו הוא ארדואן ושהוא יגן על הדמוקרטיה ועל בית המשפט – מי היה מאמין שאותו בני גנץ הזה יהפוך בן לילה לשותף מלא ובכיר של הנאשם נתניהו שרק לפני רגע היה נגדו?
מעשה הנוכלות והרמייה של גנץ, מעשה הבגידה שלו (כן, בגידה, אין מילה אחרת בעברית לתיאור מעשיו) בחברי מפלגתו, בציבור בוחריו ובדרך והערכים שכולנו האמנו שהוא דוגל בהם – מעשים בזויים ונכלוליים אלו יילמדו לדורי דורות וייכתבו בספר דברי הימים של מדינת ישראל. עוד לא היה מעשה רמייה כזה בתולדות מדינת ישראל, עוד לא קם פוליטיקאי רמאי וטיפש כזה בישראל.
במשך מעל שנה הוביל גנץ קו אחד, אחיד ומאוחד נגד נתניהו, ואף זכה לרוב המנדטים פעם כמפלגה פעם כגוש בכל שלוש מערכות הבחירות האחרונות. העם האמין לו ובו, ונתן בידיו את הכוח להחליף את שלטון הרשע המושחת של נתניהו.
ואז ביום סגריר אחד התהפך גנץ 180 מעלות, פירק את החלופה השלטונית היחידה שהייתה, והצטרף כחייל נאמן ומסור למאפיה של נתניהו. כל זה באמתלה ילדותית ושטותית של משבר קורונה.
בעשותו כך הרגיע אותנו שאומנם לא זו הממשלה שקיווה לה אבל ישראל במצב חירום וחייבים ממשלת אחדות. עוד הבטיח לנו שהוא ישמור על הדמוקרטיה ויגן על בית המשפט.
ואז ביום סגריר אחד התהפך גנץ 180 מעלות, פירק את החלופה השלטונית היחידה שהייתה, והצטרף כחייל נאמן ומסור למאפיה של נתניהו. כל זה באמתלה ילדותית ושטותית של משבר קורונה
אלא שדיבורים לחוד ומעשים לחוד. או במילים של סבתי ז"ל: דיבורים כמו חול ואין מה לאכול.
משבר הקורונה חולף לו בעצם ימינו אלה, החירום כבר לא חירום, בג"ץ נתון למתקפה נוראה ואיומה – וגנץ ספון לו בצילו של נתניהו.
אבל בזה לא נגמר סיפורנו. בתור חייל נאמן של נתניהו הצטרף גנץ למתקפות על בג"ץ, והוא ומפלגתו השבורה מאיימים על בג"ץ פן יתערב וימנע מנתניהו להיות ראש ממשלה או יפסול את ההסכם הקואליציוני הלא חוקי ולא חוקתי שגנץ חתם עליו עם נתניהו. מי היה מאמין… גנץ, אביר הדמוקרטיה ולוחם השחיתות, תקף את בוחריו, נלחם עכשיו במלוא כוחו בדמוקרטיה ומכשיר את השחיתות באופן מלא.
מבחינה זו גנץ גרוע בהרבה מנתניהו. נתניהו לפחות צפוי ומוכר, וכולנו, לרבות נאמניו וסוגדיו, יודעים עם מי יש לנו עסק ובאיזו סחורה מדובר. תומכיו של נתניהו יודעים שמה שהצביעו לו זה בדיוק מה שיקבלו, והוא יודע לדבר אליהם ולשמור עליהם ועל הגוש.
לעומת זאת, מי שהצביע לכחול לבן המקורית קיבל בעיטה לפנים ואולי אפילו לאזור החלציים. הצבענו א – קיבלנו ת. הצבענו נגד נתניהו – וקיבלנו את נתניהו חזק יותר מתמיד עם שותף בכיר ומושחת־לכאורה. והכול בגלל מעשה הרמייה הנכלולי של בני גנץ.
מכיוון שיותר מדי שנות ביבי בשלטון הטריפו את כל המערכת ובעיקר את אזרחי ישראל, זה הזמן לעשות סדר במהות הדמוקרטיה ושלטון החוק בישראל.
לעומת זאת, מי שהצביע לכחול לבן המקורית קיבל בעיטה לפנים ואולי אפילו לאזור החלציים. הצבענו א – קיבלנו ת. הצבענו נגד נתניהו – וקיבלנו את נתניהו חזק יותר מתמיד
ישראל היא מדינה דמוקרטית ליברלית ובה פועלות שלוש רשויות עצמאיות:
- הרשות המחוקקת – הכנסת, ותפקידה לפקח על עבודת הממשלה ולחוקק חוקים
- הרשות המבצעת – הממשלה, ותפקידה ליישם את החלטות הכנסת ולנהל את המדינה
- הרשות השופטת – בית המשפט ובעיקר בג"ץ, ותפקידו בין השאר לפקח על הרשות המבצעת, להציב גבולות משפטיים ולקבוע אם מהלכיה של הרשות המבצעת חוקיים אם לאו.
אלא שבימינו הרשות המחוקקת נוטרלה, והרשות המבצעת השתלטה עליה. הרשות השופטת מאוימת, מופחדת ומוחלשת על בסיס יומי ואפילו שעתי. חברי הממשלה בשליחותו של הנאשם נתניהו מרשים לעצמם לאיים עליה ולהשתלח בה במילים בוטות וקשות, שעולה מהן ניחוח מפיונרי חריף. כמה דוגמאות: צריך לעלות על בג"ץ עם D9 (מוטי יוגב); בג"ץ עושה פיגוע בדמוקרטיה (יובל שטייניץ); הדיקטטורה של בג"ץ (סמוטריץ ושות').
יוצא שבפועל בימינו פועלת ומתפקדת רשות אחת בלבד, והיא הרשות המבצעת, קרי הממשלה, ואני מזכיר: מדובר בממשלת מעבר זמנית ובראשה עומד ראש ממשלה זמני, לא מכהן ולא נבחר, ש"במקרה" משפטו הפלילי מתחיל בעוד כשבועיים.
הליכודניקים, הביביסטים ובני גנץ בטוחים שהרשות השופטת, ובעיקר בג"ץ, תפקידה לשמש ועדת קישוט של הרשות המבצעת, שהיא לשיטתם, הרשות השלטת והקובעת שנמצאת מעל החוק, האזרחים והמדינה. מישהו חייב לנער את הליכודניקים, הביביסטים ואת בני גנץ ולחנכם מחדש לדמוקרטיה והפרדת רשויות.
הרשות המחוקקת נוטרלה, והרשות המבצעת השתלטה עליה. הרשות השופטת מאוימת, מופחדת ומוחלשת על בסיס יומי ואפילו שעתי. חברי הממשלה בשליחותו של הנאשם נתניהו מרשים לעצמם לאיים עליה
לפי ההיגיון הביביסטי הזה, בית המשפט מיותר. הדבר היחיד שקובע הוא העם ובחירתו, וכל השאר לא רלוונטי. והעם הרי בחר אבל הנבחרים לא כיבדו את בחירתו, והפכו את הקערה על פיה.
לפי ההיגיון הזה, כל אחד רשאי להיבחר לראשות הממשלה, גם אנס סדרתי ורוצח, ולבית המשפט אסור להתערב בעניין כי רק העם מחליט וקובע מי יהיה ראש הממשלה שלו. לפי אותו היגיון מעוות, אם לצורך העניין מרדכי ואנונו או האנס בני סלע יתמודדו על ראשות הממשלה, אַל לבית המשפט לפסול אותם, כי רק הציבור יקבע.
אז לשם מה קיימים בתי המשפט? אם כך, כל אחד יכול להגיש מועמדות לבחירה לאן שהוא רוצה, גם אם הוא פושע או חשוד במעשה פשיעה. למשל, יו"ר ועד עובדים שנחשד בקבלת שוחד יוכל להמשיך להתמודד, להיבחר ואף להישאר בתפקידו אם זה מה שהעובדים רוצים, מנהל בנק שנחשד בפדופיליה יוכל להישאר בתפקידו, חשוד בעבירות מין יוכל להגיש מועמדות למכרז מנכ"ל משרד ממשלתי ואף להיבחר ועוד ועוד.
במילה אחת: אנרכייה. בשתי מילים: מות הדמוקרטיה.
מילה אחרונה: מהרגע שגנץ בחר לחבור לנתניהו התוצאה הפכה לצפויה מראש, נתניהו שולט בסדר היום, המשחק עבר שוב לידיים שלו ושוב הוא שולט בו ויודע את סופו. כל מהלך תוכנן ומתוכנן בקפידה, והכול עובד ומתקתק שוב לפי התוכנית המדויקת שהגה הנאשם נתניהו.
נתראה בבחירות הרביעיות (שלפי התכנון והרצון של נתניהו, הפעם בג"ץ יהיה אשם בהן) ובהן הנאשם נתניהו והגוש שלו יזכו ברוב המנדטים.
יאיר בן־חור הוא עורך ספרות, עורך לשון, נקדן, עורך שירה ומשורר. פרסם עד כה ארבעה ספרי שירה פרי עטו וספר מאמרים פילוסופיים, וערך וניקד מאות ספרים אחרים.
הכותרות הראשיות עכשיו
אלימות לא נראית כפי שאנחנו מדמיינים אותה.
חשדנות מצד בן הזוג, זה לא משהו להבליג עליו.
הוא עלול לפרש כל אינטרקציה שאת מנהלת עם מישהו אחר כפלירטוט או רמיזה מינית. זה, בהמשך, ישמש לו תירוץ להתנהגות אלימה.
תשכחי מה שראית בסרטים, קנאה היא לא סימן לאהבה!
לזכר טטיאנה חייקין שנרצחה על ידי הגבר שהיא התחתנה איתו.
* * *
אנימציה: צליל בנדריהם
גרפיקה: Vecteezy.com freepikcompany.com
אמנית פלסטית ואנימטורית. חפשו "הדף הלבן לא מפחיד אותי" באינסטה, פייס ויוטיוב!
הפופולריים השבוע
-
1
-
2
-
3
-
4
-
5
-
6
-
7
-
8
-
9
-
10
למקרה שפיספסת
מה צפוי ליחסי ישראל ארה"ב אם יהיו חילופי נשיאים בבית הלבן בינואר 2021? האם הסימביוזה ביחסים בין טראמפ לנתניהו מעידה על שיא ביחסים בין המדינות? האם היחסים הקרירים של נתניהו עם אובמה סימלו נקודת שפל? השיח התקשורתי בדרך כלל בוחן את היחסים בין המדינות על סמך היחסים בין המנהיגים, אבל מכלול יחסי ישראל ארה"ב גדול בהרבה מזהות המנהיגים, וחשוב להתייחס למגמות ארוכות הטווח.
מה צפוי ליחסים עם ישראל אם יתחלפו נשיאים בבית הלבן בינואר 2021? האם הסימביוזה בין טראמפ לנתניהו מעידה על שיא ביחסי המדינות? האם היחסים הקרירים של נתניהו עם אובמה סימלו נקודת שפל?
בכדי לפרק את המכלול של "היחסים המיוחדים" מקובל לחלק אותם לשלושה מרכיבים עיקריים תחת הקיצור VIP: Values, Interests, Politics. ערכים, אינטרסים ופוליטיקה.
חשוב לציין שבשלושת המרכיבים האלו היחסים עמוקים יותר בלי קשר לזהותם של המנהיגים, אבל למנהיגים בהיסטוריה, ובעיקר כיום, יש השפעה חשובה על המגמות ארוכות הטווח. אתחיל בתיאור הבסיס ליחסים בכל אחד מהמרכיבים:
הבסיס הערכי
החלוצים (pilgrims – ע"ש העיר באנגליה שהגיעו ממנה ב-1620, Plymouth Rock) היו פרוטסטנטים פוריטנים אדוקים, שהיו מחוברים מאד לברית הישנה. האגדה מספרת שהם קיימו הצבעה האם השפה בארץ החדשה תהיה אנגלית או עברית, והתומכים באנגלית ניצחו בקול אחד בלבד.
משחר ינקותה ראו האבות המייסדים של ארה"ב את עצמם קשורים לחזון נביאי ישראל, וראו בארה"ב את "ירושלים החדשה". כך גם "האבות המייסדים" של ארה"ב, שניסחו את הצהרת העצמאות ולאחר מכן את החוקה האמריקאית ושימרו את הרוח הפרוטסטנטית הזאת.
בכיוון ההפוך, אבות הציונות הושפעו מהמהפכה האמריקאית ומעקרונות החוקה האמריקאית והיתה שאיפה הדדית שארה"ב וישראל תהיינה מדינות אחיות בהיותן מדינות מהגרים שהשתחררו מהשליטה הבריטית ושאפו להקים עולם חדש. כזה שמבוסס על חברה צודקת וחופשית המקפידה על שלטון החוק ועל זכויות האזרח. ישראל אכן נחשבה בעיני רוב האמריקאים כחולקת את ערכי הדמוקרטיה הליברלית עם ארה"ב.
החלוצים האמריקאים היו פרוטסטנטים פוריטנים אדוקים, שהיו מחוברים מאד לברית הישנה. האגדה מספרת שקיימו הצבעה האם השפה בארץ החדשה תהיה אנגלית או עברית, והתומכים באנגלית ניצחו בקול אחד בלבד
האינטרסים המשותפים
מאז ההכרה של הנשיא טרומן במדינת ישראל – 11 דקות מאז הכרזת העצמאות על ידי בן גוריון, שאפו מנהיגי ישראל ליחסי קרובים עם ארה"ב בשל היותה מנהיגת העולם החופשי והמעצמה החזקה בעולם. לארה"ב זה לקח קצת יותר זמן, אבל מאז מלחמת ששת הימים גם מנהיגיה ראו בישראל שותפה אסטרטגית.
בימי "המלחמה הקרה" הייתה ישראל בבירור בצד של המערב בניגוד לאויבותיה של ישראל שהיו בצד הסובייטי. ישראל גם נחשבה לשותפה זולה יחסית, משום שלמרות הסיוע הבטחוני, ישראל לא נדרשה להצבה של חיילים אמריקאים ונלחמה בעצמה את מלחמותיה.
המזרח התיכון הפך ליעד חשוב ביותר למדיניות החוץ האמריקאית בשל מאגרי האנרגיה במפרץ שהיו קריטיים לכלכלת ארה"ב והעולם. לישראל היה אינטרס במעורבות אמריקאית באזור, משום שרק על ארה"ב יכולנו להסתמך כמעצמה שרואה בביטחון ישראל חלק מהמכלול בו היא מגדירה את האינטרסים שלה. כל אלו הסבירו את שיתוף הפעולה הצבאי והמודיעיני וקצרה היריעה מלתאר את כל המנגנונים והפורומים המשותפים.
העוצמה של ישראל בפוליטיקה
התמיכה בישראל לאורך השנים היתה דו-מפלגתית, ושני הצדדים של הפוליטיקה האמריקאית ראו בישראל נושא שהוא מעל המחלוקות הפוליטיות. הדיפלומטיה הישראלית, הלובי הפרו-ישראלי איפא"ק והארגונים היהודיים הקפידו על דו-מפלגתיות, למרות העובדה שרוב היהודים תמכו מאז ומעולם במפלגה הדמוקרטית.
הגורמים הפרו-ישראלים היו והם עדיין מאורגנים וחזקים מאד מבחינה פוליטית. היהודים, אמנם רק 2 אחוז מהאוכלוסייה, אבל מעורבים בפוליטיקה ובתקשורת האמריקאית באופן לחלוטין לא פרופורציונאלי לגודלם. מבין התורמים למפלגה הדמוקרטית – היהודים מונים קרוב לחצי, ובמפלגה הרפובליקנית – כרבע, שזה בשתי המפלגות מספר לחלוטין לא פרופורציונלי לגודלם באוכלוסיה.
הגורמים הפרו-ישראלים היו ועודם מאורגנים וחזקים מבחינה פוליטית. היהודים אמנם רק 2 אחוז מהאוכלוסייה, אבל מעורבים בפוליטיקה ובתקשורת האמריקאית באופן לא פרופורציונאלי לגודלם
נוכחותם הגדולה של היהודים, יותר מהממוצע הארצי שלהם, במדינות מתנדנדות כמו פלורידה, פנסילבניה ואוהיו – הוסיפו למיתוס ההשפעה היהודית. איפא"ק בזכות מקצועיות ונחישות וגם בזכות מיתוסים על השפעה יהודית הפכה לשדולה החזקה והאפקטיבית ביותר בארה"ב בתחום מדיניות החוץ.
באשר לתומכי ישראל הנוצרים האוונגליים, הרי שהם כמעט כולם בצד הרפובליקני, אבל מספרם עצום, כ-80 מיליון, ויכולת הארגון והמשמעת שלהם מרשימים. תמיכתם בישראל היא כמעט אוטומטית משום שהם מאמינים שזו מצווה אלוהית שמפורטת בכתבי הקודש, ושהצלחתה של ישראל עד הקרב בארמגדון תוביל בסופו של דבר לחזרתו של ישו המשיח.
אז לכאורה נראה שהכל בסדר ואכן הבסיס של "היחסים המיוחדים" עמוק ומוצק, אבל במציאות לא הכל בסדר, משום שהמגמות מדאיגות בשלושת התחומים.
1. מגמות בתחום הערכים
לכאורה, על סמך בחירתו של טראמפ ומדיניותו אפשר לומר שהשינוי של ארה"ב ימינה לכיוון הערכים השמרניים ודחיקת הדמוקרטיה הליברלית משותף לשתי המדינות, אבל הנתונים הדמוגרפיים מראים תמונה אחרת.
בישראל אכן הדמוגרפיה מושכת את המדינה ימינה בשל רמת הילודה הגבוהה של החרדים ומגמה של נישואים מאוחרים אצל הליברלים. בארה"ב לעומת זאת ישנה עלייה באחוז המיעוטים שנוטים לערכים פרוגרסיביים. ארה"ב כבר מזמן אינה מדינה של (WASPs – White Anglo-Saxon Protestant).
לדוגמא, בבית המשפט העליון של ארה"ב אין אף לא פרוטסטנט אחד (יש שם שלושה יהודים ושישה קתולים) ורוטב הסלסה הפופולרי בקרב היספאנים נמכר יותר מהיינץ קשטופ של ה-WASPS. למרות בחירתו של טראמפ ב-Electorate College, זוהי הייתה הצבעה שאינה מעידה על המגמה ונבעה מהרבה סיבות נקודתיות (האנרגיה בקרב ציבור המפסידים מהגלובליזציה, חוסר הפופולריות של קלינטון בבייס הדמוקרטי, השפעת הרשתות בחיזוק מגמות פופוליסטיות וכוחן המוגדל של מדינות קטנות באלקטורט קולג').
בביהמ"ש העליון של ארה"ב אין אפילו פרוטסטנט אחד (יש 3 יהודים ו-6 קתולים). רוטב הסלסה הפופולרי בקרב היספאנים נמכר יותר מהיינץ קשטופ של ה-WASPS
מאז בחירתו של טראמפ (שכזכור לא זכה ברוב המצביעים גם כשניצח) בבחירות האמצע ב-2018 היה "גל כחול" משמעותי וברוב משאלי העם במדינות עדיין מנצחת המגמה של הליברליזם בנושא זכויות הקהילה הלהט"בית, מעמד הנשים וכו'.
2. מגמות בתחום האינטרסים
ארה"ב מאבדת עניין במזרח התיכון ובמידה רבה של צדק. היא אינה תלויה במקורות האנרגיה של המזרח התיכון כבעבר, והפכה בעצמה ליצואנית אנרגיה בזכות הפקת אנרגיה מפצלי שמן. בנוסף צריכת אנרגיה ממקורות פוסיליים ירדה בשל טכנולוגיות של אנרגיה מתחדשת.
כל ההתערבויות המז'וריות של ארה"ב במזרח התיכון נכשלו – מערכה צבאית מלאה בעירק ואפגניסטן, "הובלה מאחור" בלוב והימנעות מפעולה בסוריה. "התפנית לאסיה" לא היתה רק גחמה של אובמה בשל החשיבות של השווקים האסיאניים ובשל התחרות המעצמתית עם סין. היא מקובלת על ידי רוב הציבור בארה"ב גם מכיוון שהמעורבות במזרח התיכון גררה את ארה"ב להשקעה כבירה של חיילים ומשאבים ללא תמורה.
מבחינת ישראל, ההתרחקות האמריקאית מהמזרח התיכון היא התפתחות מאד בעייתית ואנחנו כבר רואים איך בזירה הסורית "הסייקס–פיקו" החדש נסגר בין רוסיה, איראן ותורכיה. ארה"ב לא בתמונה וישראל נותרה ללא מנופים.
במקביל נכנסת ישראל שלא בטובתה למלחמת הסחר בין ארה"ב לסין. לישראל אינטרס ביחסים טובים עם שתי המעצמות, אבל מדיניות ההתנגחות של ממשל טראמפ בסין, שדווקא נשענת על קונצנזוס פוליטי, מעמידה את ישראל במצב מאד לא נוח לקידום האינטרסים שלה מול סין. בעיקר בתחומי התשתיות וההשקעות בטכנולוגיה.
3. מגמות הפוליטיקה
ישראל הפכה בשנים האחרונות לנושא פרטיזני בפוליטיקה האמריקאית. התחושה של חלק גדול מהבסיס הפוליטי של המפלגה הדמוקרטית היא, שישראל קשרה את גורלה עם המפלגה הרפובליקנית ועם מנהיגי ימין פופוליסטי ברחבי העולם.
ההתרחקות של הליברלים הפרוגרסיביים מישראל כבר מתחילה להראות סימנים גם בקונגרס וגם בקמפיין למועמד הדמוקרטי לנשיאות, בו נשמעו קולות ביקורתיים באופן תקדימי, כולל בזכות התניית הסיוע הצבאי לישראל.
התרחקות הליברלים הפרוגרסיביים מישראל משפיעה גם בקונגרס וגם בקמפיין למועמד הדמוקרטי. שם נשמעו קולות ביקורתיים תקדימיים, כולל בזכות התניית הסיוע הצבאי לישראל
על רקע מגמת הקיטוב שהתגברה בפוליטיקה האמריקאית מבלי קשר לישראל, הבעייה הולכת ומחריפה, ובסקרי דעת קהל רואים הבדלים דרמטיים בין תמיכת הרפובליקנים בישראל לתמיכת הדמוקרטים.
המאבק שישראל מקדמת למנוע חופש ביטוי בשל החשש מ-BDS ממקם את ישראל בצד ההפוך לערכים הליברלים, שמקדשים את חופש הביטוי גם כשהוא כולל ביקורת קשה.
הקירבה בין טראמפ לנתניהו שנראית לציבור הישראלי כחיובית כרגע, היא מאד בעייתית לטווח הארוך, משום שהיא מחמירה את ההתרחקות של ציבורים גדולים בפוליטיקה האמריקאית. ציבורים אלו כוללים את רוב הקהילה היהודית שמצביעה לנשיאים דמוקרטיים (בין 70 אחוז ל-80 אחוז) וחבריה ברובם הגדול ליברלים (למעט המיעוט האורתודוכסי, המהגרים מרוסיה וחלק מהמהגרים מישראל שלא מייצגים מספרים גדולים).
במידה ואכן יתבצעו צעדי סיפוח בין הראשון ביולי לבחירות לנשיאות בנובמבר, המצב יחריף, שכן ציבור המצביעים של המפלגה הדמוקרטית מתנגד נחרצות לצעדים חד צדדיים ולמהלכים שמנוגדים לחוק הבינלאומי.
מה אפשר לעשות?
ישראל חייבת לחזור לדיפלומטיה דו-מפלגתית ולבנות קשר עם הגורמים הפרוגרסיביים ועם המיעוטים.
ישראל חייבת "לחבק" את הקהילה היהודית, ללא קשר לדעות פוליטיות או זרמים ביהדות. הקשר של ישראל עם התפוצה היהודית הגדולה בעולם חשוב לא רק בהקשרי היחסים בין המדינות, אלא בשל הייעוד של ישראל כמדינת הלאום של העם היהודי.
על מנת לשמור את ארה"ב במזרח התיכון, יש לקדם ברית הגנה חוזית שמעוגנת בחקיקה. בניגוד למקובל לחשוב, ברית הגנה תקדם שלום, משום שהתיאום עם ארה"ב ימנע הרפתקנות צבאית, תגדיל את המחויבות של ארה"ב להגנת ישראל, אבל גם לקידום שלום במזרח התיכון וגם אינטרס אמריקאי בצורך בקביעת הגבולות של ישראל (דיפלומטיה הרבה יותר זולה ממלחמות).
על מנת לשמור את ארה"ב במזה"ת, יש לקדם ברית הגנה חוזית שמעוגנת בחקיקה. בניגוד למקובל, ברית הגנה תקדם שלום כי התיאום עם ארה"ב ימנע הרפתקנות צבאית
במידה ויתחלף ממשל בארה"ב בינואר 2021, מומלץ יהיה לחזור לתכנית הבטחונית, שגיבש גנרל אלאן יחד עם קציני אגף תכנון של צה"ל להגנה על הגבול המזרחי של ישראל. התכנית שאלאן גיבש לבקשת מזכיר המדינה קרי כוללת אמצעים טכנולוגיים ונוכחות אמריקאית בבקעה. התכנית הזאת תסייע להשאיר את ארה"ב מחוייבת לאזור ולבטחונה של ישראל.
ישראל צריכה לקדם חיבור ברמת החברה האזרחית ובעיקר עם יחידים וארגונים בצד הפרוגרסיבי, שלא מודעים לכך שיש בישראל רבים שחולקים איתם את תפישת עולמם ועוסקים בצדק חברתי ללא קשר לממשלות בשתי המדינות. מומלץ להקים קרן דו-לאומית לקידום "תיקון עולם", שתתמוך בשיתופי פעולה בין ארגונים וגם בין סוכנויות הסיוע מש"ב ו-USAID.
הדיפלומטיה הציבורית של ישראל צריכה לעסוק בחיבורים עם החברה האזרחית האמריקאית ולא בפולמיות ובהסברה, שרק עושים נזק. יש לישראל הרבה מאד להציע לאמריקאים, אבל העיסוק בפוליטיקה רק מציג אותנו כפחות רלבנטיים ופחות אטרקטיביים.
לסיכום:
היחסים של ישראל עם ארה"ב הם היחסים החשובים ביותר של ישראל עם מדינה כלשהי בעולם, והערך שלהם הוא לא פחות מאסטרטגי. למרות הבסיס העמוק והאיתן של היחסים, המגמות הנוכחיות מדאיגות ביותר ואם לא נפעל בהקדם לשקם את היחסים הקריטיים הללו, מעמדה האסטרטגי של ישראל יפגע אנושות.
הדיפלומט לשעבר נדב תמיר הוא חבר בוועד המנהל של מיתווים - המכון הישראלי למדיניות חוץ אזורית. נדב שימש כיועץ המדיני לנשיא פרס, שירת בשגרירות וושינגטון ושימש כקונסול כללי למדינות ניו אינגלנד ובוסטון. כמו כן, הוא חבר בוועדת ההיגוי של יוזמת ז'נבה ומשמש כיו"ר מועצת הבוגרים של קרן ווקסנר.
תגובות אחרונות
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
אכן הגיע הזמן להתקדם אך בפעם הבאה יש לדרוש מהמועמדים להגיש כתב התחייבות מחייב למצביעו שקיים הבטחותיו העקרוניות . יש לעגן את הצבעתם של האזרחים בהתאם להתחייבות המועמדים. ניתוק מוחלט של החלטתו של מועמד לאחר בחירתו מאפשרת את בגידתו שוב ושוב ומציבה את קו השבר בשיטה הדמוקרטית הנהוגה .
מאד לא סביר שהממשל האמריקאי יאשר מהלך חד-צדדי של ישראל לסיפוח חלקים בגדה המערבית ב-1 ביולי, כפי שתכנן ראש הממשלה בנימין נתניהו. כך אמר הלילה מקור בכיר המעורב בנושא לזמן ישראל.
למעשה, יעברו שבועות ואף חודשים עד שהצוות הישראלי-אמריקאי האמון על הכנת המפות יסיים את עבודתו – תנאי שהבית הלבן הציב לפני שיתמוך בהחלת ריבונות, אמר המקור.
צוות המיפוי אמור לשרטט את הגבולות המדויקים של האזורים עליהם ישראל מבקשת להחיל ריבונות – משימה קשה הדורשת עבודת שטח מדויקת, על פי המקור. אלא שחבר משמעותי בצוות מהצד האמריקאי – הממונה על העניינים הישראליים-פלסטיניים במועצה לביטחון לאומי, סקוט ליית' – נבצר מלהגיע לאזור מאז התפרצות מגפת הקורונה.
צוות המיפוי המשך לפעול באופן חלקי במהלך התפרצות המגפה, אך גורמים רשמיים המעורבים בתהליך אישרו כי נוכחותו של ליית' נחוצה על מנת להשלים את עבודת הצוות. לא ברור מתי ליית' יוכל להגיע לישראל, וגם אם יגיע בקרוב, ספק אם הצוות יוכל לסיים את עבודתו לפני ה-1 ביולי.
גורמים רשמיים המעורבים בתהליך אישרו כי נוכחותו של ליית' נחוצה על מנת להשלים את עבודת הצוות. לא ברור מתי ליית' יוכל להגיע לישראל, וגם אם יגיע בקרוב, ספק אם הצוות יוכל לסיים את עבודתו לפני ה-1 ביולי
סיבוך נוסף במאמץ הישראלי לסיים את עבודת המיפוי במהרה היא העובדה שבכירים בבית הלבן, האחראים על נושא הסיפוח – יועץ הנשיא ג'ארד קושנר והשליח המיוחד לתהליך השלום אבי ברקוביץ' – לא ביקרו בישראל מאז שדונלד טראמפ חשף את תוכנית המאה בינואר.
מקורות המעורים בנעשה אמרו לזמן ישראל כי לא סביר שהבית הלבן יתמוך בסיפוח ישראל לפני שהשניים יגיעו לירושלים לשיחות בנושאים שנותרו פתוחים.
נתניהו אמר לחברי סיעת הליכוד בשבוע שעבר כי הוא מתכנן לפתוח בתהליך החלת הריבונות ב-1 ביולי – התאריך שנקבע בהסכם הקואליציוני בין הליכוד לכחול-לבן, הסכם המאפשר לראש הממשלה שיקול דעת אבסולוטי בנושא.
אך על פי ההסכם, ישראל תוכל לקדם את תוכניתו של נתניהו להחיל ריבונות בבקעת הירדן ועל כל היישובים בגדה המערבית רק עם שיתוף פעולה מלא של הבית הלבן.
ממשל טראמפ התחייב להכיר בריבונות שתוחל כל עוד ההנהגה בישראל תפעל על פי המתווה שהוצג בוושינגטון בתחילת השנה. מאז, כמה שרי ליכוד העריכו כי יישום תוכנית הריבונות תיאלץ להידחות.
זאב אלקין, למשל, אמר בראשון כי אין כל ביטחון שעבודת צוות המיפוי תסתיים עד ה-1 ביולי, וכי החלת הריבונות תצטרך להידחות מעט.
"אני יודע שעובדים על המפה ויכול להיות שהתהליך הזה ייקח עוד קצת זמן", אלקין אמר בראיון לגלי צה"ל. "ה-1 ביולי הוא התאריך הראשון שבו אפשר להביא את זה לדיון בממשלה ובכנסת. ייתכן שזה ייקח עוד כמה ימים או כמה שבועות".
אלקין: "אני יודע שעובדים על המפה ויכול להיות שהתהליך הזה ייקח עוד קצת זמן. ה-1 ביולי הוא התאריך הראשון שבו אפשר להביא את זה לדיון בממשלה ובכנסת. ייתכן שזה ייקח עוד כמה ימים או כמה שבועות
ביום שני, נתניהו קיים שיחת ועידה בנושא עסקת המאה – ובכלל זה תוכנית ישראל לספח כ-30% מהגדה המערבית – עם קושנר וברקוביץ'. שגריר ארה"ב בישראל דיוויד פרידמן ושגריר ישראל בארה"ב רון דרמר השתתפו בשיחה גם כן.
לא ישראל ולא ארה"ב פרסמו את תוכנה של השיחה, אולם ערוץ 13 ציטט מקורות אמריקאים כאומרים שבכירים בממשל שם בוחנים מתי ואיך בדיוק ישראל מתכוונת להתקדם עם סיפוח חד-צדדי – וכי לא הצליחו לקבל תשובה חד-משמעית בשיחת הוועידה הזו.
הדיווח בערוץ 13 אף ציטט מקור ישראלי בכיר שאמר כי "הרושם הוא שבבית הלבן מצננים את ההתלהבות בעניין הסיפוח ורוצים להאט את התהליך", מאחר שהממשל האמריקאי עסוק כרגע במחאות ברחבי ארצות הברית ובמשבר הקורונה – הבריאותי והכלכלי.
אתמול (שלישי), נתניהו נפגש במשרד ראש הממשלה עם נציגי מועצת יו"ש, המתנגדים לתוכנית טראמפ משום שהיא תומכת, לפחות בתיאוריה, בהקמת מדינה פלסטינית על 70% משטחי הגדה המערבית.
גורם בקרב ראשי המתנחלים אמר לזמן ישראל כי נתניהו רמז בפגישה שהאמריקאים מקשיחים את עמדותיה וציטט את ראש הממשלה כאומר שהבית הלבן "כבר פחות נלהב מהרעיון של החלת הריבונות". על פי אותו גורם, הפגישה היתה מתוחה וראשי המתנחלים יצאו ממנה בתחושה כי הסיפוח לא יקרה "במהירות או בהיקף" שנתניהו הבטיח במקור.
מצד משרד ראש הממשלה, עם זאת, ציינו כי נתניהו אמר בפגישה כי השיחות עם האמריקאים עדיין נמשכות בהתייחסו, ככל הנראה, לעבודת צוות המיפוי.
הגיע הזמן לומר את דעתך
רוצים להגיב? הצטרפו לזמן ישראל רוצים לפרסם פוסט? הצטרפו לזמן ישראל רוצים לפרסם פוסט ולהגיב לכתבות? הצטרפו לזמן ישראל רוצים שנשמור לכם את הלייקים שעשיתם? הצטרפו לזמן ישראל
- לכל תגובה ופוסט עמוד בזמן ישראל שניתן לשתף ישירות ברשתות החברתיות ולשלוח באימייל
- עמוד הפרופיל הפומבי שלך ירכז את כל התגובות שפרסמת בזמן ישראל
- אפשרות להגיש פוסטים לפרסום בזמן ישראל
- אפשרות להגיב לכתבות בזמן ישראל
- קבלו את המהדורה היומית ישירות לתיבת האימייל שלכם
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
בגלל שלא סמכתי על גנץ מלכתחילה, הייתי ב"גוש" שלו, אבל הבנתי שזה לפחות רק לא ביבי". תמכתי באחרים שכמו מגדל קלפים התמוטטו וחמדת הכורסאות בהקה להם בעיניים. הם, כל המפלגות שמאחזים בגלימתו של ביבי, בגדו בבוחרים, בעטו בערבים, ובעטו בבוחריהם. גנץ היה ליכוד במדי רמטכ"ל לשעבר ותו לא. כיום קשה לסמוך על המפלגות שקיימות. רק על מרץ, והמשותפת. השאלה איפה אתה מבחינה אידאולוגית. שמחתי על אמת עם מרץ, הבנתי שאורלי רק קישוט אבל למעשה ימין מוחלט. האם יש עתיד תוכל להוביל? זו שאלה גדולה לאור ההתפרקות שגרם גנץ.
רק ביבי נמאס משילטון הדיקטטורה של החונטה המישפטית הדיקטטורית קבוצה של שופטים הזויים רוצה לשלוט במדינה ולימחוק את חופש הביטוי חופש הבחירה והחופש לנהל את הורך חיינו בדרכנו הם דוחפים בכוח לאנרכיה ומילחמת אזרחים .