דוחות של גופי מודיעין וניתוחים של מומחי ביון, שפורסמו בשבועות האחרונים בתקשורת, מצביעים על כך שאנחנו דוהרים לכיוון של מלחמה עולמית. לכל הפחות, תהיה זו מלחמה כלכלית, שתדון חלקים נרחבים מהאנושות לעוני ולרעב; לכל היותר, תהיו זו מלחמה אמיתית, עם צוללות ומטוסים וחללים בחזית ובעורף.
אבל כאשר בבית הלבן יושב נשיא חובב טוויטר ופרובוקציות, לא חייבים להתעמק בהדלפות ובניתוחים. מספיק להקשיב לו כדי להבין לאן נושבת הרוח.
דונאלד טראמפ הכריז כבר כי מגפת הקורונה – "הווירוס הסיני" כהגדרתו – היא מתקפה חמורה יותר מפרל הארבור ומפיגועי ה-11 בספטמבר, כי האומה האמריקאית נמצאת במלחמה, כי ארגון הבריאות העולמי עזר לסין להסתיר מידע בנוגע לנגיף, וכי אין לו אלא לקוות שהסינים לא יימצאו אשמים בהפצת המגפה. אבל אם הם יימצאו אשמים, הודיע הנשיא, סין תישא בהשלכות. סעיפי האישום הספציפיים יוגדרו בהמשך, כנראה, אבל התשתית לעוד מלחמה צודקת הונחה.
טראמפ, למרבה הצער, לא לבד. מזכיר המדינה שלו, מייק פומפאו, אמר לאחרונה שהסינים באמת המציאו את הקורונה באיזו מעבדה בווהאן. כמובן שיש לאמריקאים גם הוכחות – שאי אפשר להציג, כי הן חסויות – הסביר מזכיר המדינה, אבל אנו יודעים שמילה של האפ.בי.איי או הסי.איי.איי זאת מילה.
(ותעיד על כך מלחמת עיראק, שהחלה בעקבות ראיות מוצקות שהציג הביון האמריקאי להימצאותו של נשק להשמדה המונית בידי סדאם חוסיין. 9 שנים מאוחר יותר, אחרי שרבע מיליון חיילים חיפשו עדויות לקיומו של נשק כימי, ביולוגי או גרעיני בעיראק, ועלויות המלחמה נשקו להיקף של טריליון דולר, גם רמבו נאלץ להודות שהמודיעין האמריקאי כשל, והחייל האחרון יצא מעיראק באוקטובר 2011).
אבל כאשר מקשיבים לקולות המלחמה הבאה הנשמעים מארצות הברית דרך אוזניות פיננסיות, ובוחנים מה קרה לכלכלה הגדולה בעולם ברבעון הראשון של 2020, אפשר להבין את התבהלה של טראמפ ושל המנגנון שלו.
1
הקייס האמריקני
בתוך חודש אחד נמחקו 20.5 מיליון משרות בארצות הברית, ושיעור האבטלה הכולל שם זינק ל-22.8%, ממש כמו בימי השפל הגדול לפני 90 שנה. הכלכלה האמריקאית התכווצה בקצב שנתי של 4.8%, ורשמה את הירידה החדה ביותר מאז המיתון האחרון בארה"ב, בעת המשבר הפיננסי העולמי לפני עשור.
זה קרה כי ארה"ב פגשה את משבר הקורונה כאשר היא עם חובות אדירים ביחס לתוצר, ועתה היא נאלצת להגדיל את החובות אפילו יותר. בשנת 2008, הממשל נאלץ להזרים סיוע חירום של 1.2 טריליון דולר כדי להציל את המשק האמריקאי. עכשיו מדובר על סכום הגבוה פי 3, מה שיוביל ליחס חוב-תוצר הדומה לזה שנרשם במשבר הכלכלי האמריקאי הגדול בין שתי מלחמות העולם.
אמנם כל הניתוחים הכלכליים כרגע הם בבחינת ניחושים ונבואות, אך כולם גם מסתמכים על משתנה אחד קבוע, שלא ייעלם בקרוב: בכל הקשור למצב הכלכלי העולמי, הדבר היחיד שגדל מאז פרוץ משבר הקורונה הוא החוב, ואיתו הסיכון. ובניגוד ליום שאחרי מלחמת העולם הראשונה, הפעם פוטנציאל הקטל וההשמדה של התגובה למשבר עלול להיות גדול יותר משל המשבר עצמו (נגיף הקורונה).
סכנה מפופוליזם של תקופת בחירות
הימים הם ימי בחירות, וטראמפ – שמכר לבוחריו את הססמה "אמריקה ראשונה", ויצא למסע לאומני התקפי מול העולם כולו, ובמיוחד מול סין – מוצא עצמו מפסיד במשחק הכלכלי האגרסיבי ששיחק, ונותר ללא כל הישג כלכלי להציג לבוחריו.
הימים הם ימי בחירות, וטראמפ – שמכר לבוחריו את הססמה "אמריקה ראשונה", ויצא למסע לאומני התקפי מול העולם כולו, ובמיוחד מול סין – מוצא עצמו מפסיד במשחק הכלכלי האגרסיבי ששיחק, ונותר ללא כל הישג להציג
עכשיו הוא מחפש אסטרטגיה לנצח איתה, וזה עלול להיות מסוכן. מהפינה שאליה נקלע, נראה שהאסטרטגיה תהיה לבחור אשם, לתלות בו את כל הרע, לגייס את הזעם והתסכול האזרחי לצידו, ולמכור אשליה של צמיחה תוך כדי נקמה בסינים.
סין מואשמת בכך שהיא הסתירה בזמן אמת, ומסתירה גם עכשיו, מידע על הקורונה. האשמות אלה מצטרפות לטענות עתיקות יומין שהאמריקאים מפנים כלפי סין, על פיהן היא גונבת קניין רוחני, לא מאפשרת יבוא למדינה, מושכת אליה את הייצור של כל העולם, וגם עושה מניפולציות בשער המטבע, כך שהיא קובעת שער חליפין נוח במיוחד, שמותאם ככפפה ליד של היצואנים שלה.
לאחרונה הושגו הבנות להסכם סחר חדש בין ארה"ב לסין לתיקון העוולות, אך בשל משבר הקורונה טראמפ רוצה לסגת ממנו. מבחינת ארה"ב, הסינים התעשרו בשעה שהאמריקאים צברו כלפיהם את החוב – סכום דמיוני של למעלה מ-1.2 טריליון דולר עוד לפני הקורונה – בגלל המשחק הלא הוגן של בייג'ינג בשווקים.
תמונת הראי של העושר הזה – שמתבטא בשיעורי הצמיחה הגבוהים בסין וכן בהיקף העצום של הנכסים הפיננסים שסין מחזיקה במט"ח – היא עול החובות המונח על כתפי ארה"ב ויתר מדינות המערב כלפי סין, בדולר וביורו. בעולם מבינים שהחובות האלה מאיימים לשעבד למשך דורות את כלכלות המערב, שהן גם הלקוחות הגדולים ביותר של סין.
בעוד זמן קצר אנו עלולים להימצא בסיטואציה שבה המערב, בהובלת ארה"ב שרק מגדילה את היקף החוב לתוצר, חייב עוד טריליוני דולרים למדינות העולם, בראשות סין. ומאחר שהלוואות הן שיעבוד של דורות קדימה, את הכסף שנלווה היום ייאלצו לפרוע הילדים והנכדים שלנו. השעבוד הבין-דורי יעכב הכל: את הכלכלה, את ההשקעות ואת הצמיחה, והוא גם יאט את קצב החזרה לשגרה חדשה, שאת אופיה קשה לצפות בשלב זה.
2
הקייס הסיני
וכך, בשעה שהעולם נלחם בווירוס קורונה, אמריקה כבר מאשימה את סין בגלוי בחבלה ובגרימת נזקים לכלכלה שלה, וגם באחריות לחובות האדירים של ארה"ב.
אבל גם מי שמאמין לתיאוריות הקונספירציה לפיהן סין הינדסה את הקורונה, לא יכול להתעלם מהעובדה שהכלכלה הסינית נחבטה גם היא מהנגיף: בשלושת החודשים הראשונים של השנה היא התכווצה ב-6.8% בהשוואה לתחילת 2019.
הסינים לא אדישים לחרחורי המלחמה העולמיים, ודוח מסווג של הממשל בבייג'ין – שחלקים ממנו דלפו לאחרונה לתקשורת – מתריע כי הממשל בסין צריך להיערך לתרחיש של עימות צבאי משמעותי עם ארצות הברית בזמן הקרוב.
גם מי שמאמין לתיאוריות הקונספירציה לפיהן סין הינדסה את הקורונה, לא יכול להתעלם מהעובדה שהכלכלה הסינית נחבטה גם היא מהנגיף: בשלושת החודשים הראשונים של השנה היא התכווצה ב-6.8%
למעשה, העוינות הגלובלית כלפי סין נמצאת ברמה הגבוהה ביותר מאז אירועי כיכר טיין-אן-מן ב-1989. אז, הזדעזע העולם המערבי מהברוטליות שבה פעל הממשל מול מפגינים שרצו לקדם רפורמות דמוקרטיות בסין.
מאז טיין-אן-מן, הסינים למדו להשתלט על בעיות הפנים שלהם בדיסקרטיות. אלה יחסי החוץ שעושים להם מאז כאב ראש, ובבייג'ינג חוששים מאוד מההשלכות של טענות הממשל האמריקאי. הסינים לעולם לא יסכימו לקבל את האחריות על הפצת הווירוס, אבל עושה רושם שהם גם לא רוצים מלחמה.
על הרמיזות של טראמפ, לפיהן הוא עשוי לא לשלם את החובות של האמריקאים, משיבים הסינים שגם יכול להיות שהם שלהם יפסיקו לקנות דולרים. ומאחר שהסינים הם קוני הירוקים הגדולים בעולם, ומחזיקים ב-25% מהחוב החיצוני של ארה"ב (אחרי יפן), מדובר באיום כלכלי ממשי.
על לפיהן טראמפ עשוי לא לשלם את החובות של האמריקאים, משיבים הסינים שיכול להיות שאנשי העסקים שלהם יפסיקו לקנות דולרים. ומאחר שהסינים הם קוני הירוקים הגדולים בעולם, מדובר באיום כלכלי ממשי
3
תסריט האימים
אך האיומים ההדדיים בין שתי המדינות חרגו כבר מזמן מהתחום הכלכלי. דוגמה לכך ניתן היה לראות בימים האחרונים, במלאת 70 שנים להקמת הצי הימי הסיני. לרגל החגיגות, הודיעו הסינים על הכנסת שתי צוללות גרעיניות חדשות לפעולה, תוך פירוט מדויק של סוג הטילים וטווח הפגיעה. משהו בנוסח: רק אומרים.
הסינים אמנם החריפו את הטון, אך ייתכן מאוד כי מי שילחץ ראשון על ההדק – או לכל הפחות יסלים את המצב, ביודעין או בשוגג – יהיה המערב.
בסבירות גבוהה, המהלך הבא של מדינות המערב כלפי סין יהיה מהלך לעומתי – כלכלי או צבאי. ככה זה כשהנהגת העולם גברית ומצ'ואיסטית ברובה, ומובילה אותנו ללא היסוס לעולם מבודל, מאשים, מסוכסך וחולה במגפה ללא מרפא.
4
האלטרנטיבה של בנרוש
כאמור, אם האיומים והרמיזות של שני הצדדים יתממשו, נקבל בקרוב מלחמת סחר עולמית אלימה בין סין לארצות הברית – או מלחמה אמיתית, חלילה. אבל אם נתנתק לרגע ממשחקי האגו ומחילופי ההאשמות, נבין כי בחיים עצמם יש אויב אחר, שמאיים על כולנו – אמריקאים, סינים וישראלים – והוא הקורונה.
האנושות כולה נתונה כיום במצוד על ידי וירוס קטנצ'יק, שבני אדם הם הטרף שלו. העובדה הפשוטה הזו אמורה לכפות עלינו פרספקטיבה של בעל חיים, כי בסיפור הזה אנחנו הניצודים ולא הציידים.
האויב הזה הולך לפגוע בכל האנושות, ולכן הפתרון צריך לכלול את כל האנושות. אל מול הגיהינום הזה ניצבים שני מנהיגים – דונלד טראמפ ושי ג'ינפינג, ושיקול הדעת של השניים האלה הוא שיכתיב את עתיד האנושות ב-100 השנים הבאות.
טראמפ ידוע בחוסר הסבלנות שלו, בבוטות שלו ובנטייה להתייחס לכל סוגיה עולמית כאל עסקה פשוטה עם רווח והפסד. רבים בעולם חושבים שזהו חיסרון דרמטי, אבל עשויים להיות לכך גם יתרונות.
"היתרון שלנו במשחק הבינלאומי הזה הוא שנפלנו דווקא על טראמפ כמנהיג עולמי. רק הוא יכול לסגור עסקה אחת פשוטה, ולגמור את סיפור המשבר הכלכלי הבינלאומי לגמרי. הוא עשה את זה בעבר", אומר בועז בנרוש.
"היתרון שלנו במשחק הבינלאומי הזה הוא שנפלנו דווקא על טראמפ כמנהיג עולמי. רק הוא יכול לסגור עסקה אחת פשוטה, ולגמור את הסיפור המשבר הכלכלי הבינלאומי הזה לגמרי. הוא עשה את זה בעבר", אומר בנרוש
בנרוש הוא מומחה לטיפול במשברים כלכליים, יזם ושותף בקרן השקעות שפועלת בארה"ב, ומספקת חוב לעסקים עם צורכי אשראי מיוחדים. בסדרת כתבות מיוחדות בזמן ישראל, שזהו חלקה החמישי, אנו מנתחים יחד את האתגרים הכלכליים בעקבות התפרצות מגפת הקורונה.
בנרוש מציע דינמיקה סבירה של יציאה מהמשבר. זה לא אומר שהוא צודק, אבל הוא מאמין שהוא צודק. אי אפשר לדעת בשלב הזה, כי מודלים כלכליים שחוזים עתיד לא תמיד קולעים. אבל הוא מרגיש נוח עם התאוריה שלו מהסיבה הפשוטה שלא יעזור בית דין, אבל מתמטית היא עובדת. הטיעון הכלכלי הבסיסי, עובד.
התאוריה אומרת בפשטות שאפשר לפתור את כל המשבר הזה באבחה אחת, בפעולה אחת, ושכולם יוצאים מנצחים:
הפחתת החובות = מסת החובות * פרמטר ההמרה
נניח שיש בית עם שטח אדמה גדול הנושא משכנתא. הבעלים של הנכס יכול להציע לבעל החוב לוותר על החוב הזה, ובמקום זאת להיות שותף בבית חדש שיוקם על הקרקע, ולהתחלק על התשואה. ככה נעלמה לה המשכנתא ונוצרה השקעה חדשה, עם מקורות הכנסה חדשים, ובמקום לאבד את הקרקע נוצרו שני בתים.
לדברי בנרוש, הנוסחה הזו היא המפתח לעצירת הדימום הכלכלי ללא מלחמות סחר, בלי האשמות הדדיות וללא דרישה לפיצוי. הגדלת חלק מהחובות של המערב לסין בהשקעות הוניות פסיביות בכלכלות המערב, תגדיל את שיתוף הפעולה ואת התלות ההדדית, ותהפוך עול של חובות לדיבידנדים של שלום וצמיחה הדדית.
בפועל, מדובר בסידור מחדש של ערכים על ציר זמן, כך שבמקום להמתין שנים לפירעון חובות עבר אדירים, ליצור בפועל שעבוד בין-דורי ולהעצים את הסיכון הביטחוני, אפשר ליהנות מרווחים חדשים מהשקעות חדשות וצמיחה מיידית.
בפועל, מדובר בסידור מחדש של ערכים על ציר זמן, כך שבמקום להמתין שנים לפירעון חובות עבר אדירים, ליצור בפועל שעבוד בין-דורי ולהעצים את הסיכון הביטחוני, אפשר ליהנות מרווחים חדשים מהשקעות חדשות וצמיחה
5
המשימה של טראמפ
התסריט האופטימי למשבר הקורונה, כולל עסקה של פעם במאה שנה. עסקת המאה, אבל לא של ישראל, אלא של כל העולם, וכזו שרק טראמפ יכול לעשות.
זה יקרה ברגע שהזאב מוול סטריט יבין שהוא בבעיה. שיש לחץ תזרימי ושהוא נעול עם הסיפור הדמוקרטי הזה. אז או שהוא ימשיך להפעיל את המשק בכל מחיר, גם על חשבון בריאות הציבור, כי פאק איט, הביזנס גומר עלינו. או שהוא יבין שיש כאן אסטרטגיה מנצחת – שגם תאיץ את הכלכלה האמריקאית וגם תאפשר לו לנצח בבחירות בהליכה – וירים טלפון לנשיא הסיני, בעצם ישלח טוויטר, וב-280 תווים יפתור לו את הבעיה, פחות או יותר כך:
"שמע שי, בלי להאשים יותר מידי אחד את השני וכדי למנוע סבל אנושי איום ונורא, בוא נסדר פה את העניין הכלכלי. היה קשוח בשנים האחרונות, ואתם התחלתם עם כל זה, אבל בוא נשים את העבר מאחורינו, כי לשנינו ברור שאם אני נופל אתה נופל, אז בוא נחשוב פתוח, אוקיי?"
אם ההצעה לפתוח בדיאלוג חדש בין ארצות הברית לסין, תיפול על אוזן קשובה, ותצא מגבולות הטוויטר, זהו המסר הארוך יותר שיוכל טראמפ לשגר:
"גם ככה אני הלקוח הכי גדול שלך, שי. אני גם בעל החוב הכי גדול שלך, אז העתיד של סין תלוי בעתיד של ארצות הברית, ולהפך. אולי אנחנו לא אוהבים את זה, אבל ככה זה, וצריך לעבוד עם זה.
"העם האמריקאי בתחושה שהוא שיעבד את העתיד שלו לחובות אדירים לסין, שאינם הוגנים, ונובעים מכל מיני מניפולציות. וכל הווירוס הזה שלכם עכשיו ממש לא תורם, אז בכלל לא סובלים אתכם בארצות הברית. ותזכור גם שהחוב שלנו כלפיכם הוא בדולרים, בכסף שאנחנו מדפיסים. ניירות. סתם ניירות.
"העם האמריקאי בתחושה שהוא שיעבד את העתיד שלו לחובות אדירים לסין, שאינם הוגנים, ונובעים מכל מיני מניפולציות. וכל הווירוס הזה שלכם עכשיו ממש לא תורם, אז בכלל לא סובלים אתכם בארצות הברית
"בכל מקרה, הערך האמיתי של הכלכלה האמריקאית והסינית תלוי בצמיחה המשותפת שלנו בעתיד הקרוב והרחוק, וזה מה שחשוב. כי זה הביזנס, ויש פה יותר מידי חוב. אז זאת ההצעה שלי בשבילך:
"אנחנו לא נתערב לכם במשטר הסיני. נראה שהוא די יעיל בטיפול בווירוסים, אז לא הכל הרע אצלכם, כנראה. רק חבל שלא הודעתם בזמן. בכל מקרה, אני מציע לך שותפות בצמיחה של המשק האמריקאי. אבל בתמורה, אתה תצטרך להמיר את החובות של אמריקה לסין בהשקעות שאתם תעשו בתשתיות ובפיתוח של המשק האמריקאי והסיני.
"שנינו נביא לצמיחה עולמית אדירה ונגשר על פערי הזמן. במקום חובות עבר מעיקים נקפוץ בזמן להשקעות בעתיד ונדלג על הסבל. החוב ייפרע מהצמיחה המהירה של שתי הכלכלות שלנו יחד. אני מציע לך תקווה.
"אה, בעצם תקווה אובמה הציע. אבל לא משנה ביחד נהפוך חובות וריביות חונקות ומאיימות, להשקעות ודיבידנדים של שלום. וכמו שאתה זוכר, אני יודע דבר או שניים על השקעות, ובטח שעל דיבידנדים. גם בשמיטת חובות אני שולט, וגם בטיפול בנושים. כי אתה מבין, שי, זו הדרך האמריקאית, והאמת שבקטע הזה של לחתוך מהר אתה ואני די דומים, אז מבחינתי אפשר לסגור הכל בצ'יק צ'ק.
"עכשיו אתה שואל אותי למה זה מדהים? כי מהסיפור הזה יוצא שגם עשינו טונות של כסף, וגם יצאנו הרוק סטארז של המנהיגים. נהיה הכי גדולים בפאקינג גלקסיה, ואני מדבר איתך פה על מיתוג ברמה של גיבורי-על שמצילים את העולם ברגע האחרון מכל מני ארכי פרחי של מנהיגים קיצוניים. אתה קולט שאני מדבר עלינו? כולם יאהבו אותנו. נקודה. גם שוחרי השלום.
"אפשר גם לאבד את כל זה בתוך שניות, אבל על מה בעצם? ולמה?
"דבר אחד אתה חייב להבין כבר עכשיו: החובות האלה לא ייפרעו במשך עשרות שנים, כי אין לאף אחד כוונה לשלם את זה. אז במקום שתקושש ריביות אפסיות, ארצות הברית של אמריקה תעביר לסין חלק מהתשואה העתידית מההשקעות שנעשה בעזרת הכסף הזה.
"החובות האלה לא ייפרעו במשך עשרות שנים. אז מה שאני מציע לך זה שבמקום שתקושש ריביות אפסיות, ארצות הברית של אמריקה תעביר לסין חלק מהתשואה העתידית מההשקעות שנעשה בעזרת הכסף הזה"
"ואין לי ספק שהסינים ירוויחו מזה ביג טיים, כי התשואה על ההשקעה תהיה הרבה יותר טובה, היא פחות מסוכנת, והיא לפרק זמן הרבה יותר ארוך, לעשרות שנים. בעצם תקבל החזקה בנכס מניב, בלוקיישן הכי טוב במערב, בארצות הברית של אמריקה. אז במקום כל החובות, וכל הניירת, וכל הפרוצדורות הבינלאומיות, והמשברים הכלכליים, בוא נעשה עסקים ונעוף קדימה.
"שנינו כבר לא צעירים שי, ואני לפני בחירות ואין לי כלום בידיים. נאדא. מה שיש לי זה להדליק את האנשים על משהו, ואתה מכיר אותי, אני יכול למכור כל דבר. אז או שנעשה את דיל המאה או שיהיה פה בלאגן כמו שהעולם עוד לא ראה.
"אני אומר לך שי, לא תהיה פה דרך אמצע. זה אתה ואני. ואתה יודע מה החלק שאני הכי אוהב בהצעה שלי? זה שיש בה בונוס לגאון שהביא אותה לשולחן, ולגאון שהבין שהג'ינג'י גאון. כי הבונוס העיקרי של כל התכנית הזאת הוא שברגע שאנחנו מסכימים על התנאים, שתי הכלכלות שלנו מזנקות בבת אחת".
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנו