אילוסטרציה (צילום: iStock)
iStock

אפקט הקורונה "לא זכורה תקופה עם כל כך הרבה קיצוצי שכר"

גל של קיצוצי שכר מורגש בענפים שהמשיכו לעבוד בזמן ההסגר, וגם בכאלה שחזרו עכשיו לעבודה ● חלק מהעובדים, בעיקר בהיי-טק, מרגישים כי הקיצוצים נדרשים: "אני שמח לקבל קצת פחות כסף, ושלא פיטרו אף אחד" ● אחרים מאמינים כי המעסיקים תופסים טרמפ על המצב: "יש המון עבודה, אבל האווירה היא של קיצוצים, אז מקצצים"

ד' (שם בדוי), עובדת קבועה בענף הבידור, חזרה השבוע למשרדי ההנהלה של מקום העבודה שלה. "אחרי שהבוס נאם לי על ההנחיות ללבוש מסיכות, לשמור שני מטר מרחק, להקפיד לשטוף ידיים וכל שאר הדברים שאני כבר יודעת, הוא אמר, כאילו בדרך אגב, 'המשכורת של כולנו קוצצה ב-30%'. עוד לפני שהגבתי לדברים האלה, הוא הוסיף: 'מי שלא מתאים לו שילך הביתה'. הייתי המומה".

ד' חוששת שתפוטר או תסבול מהתנכלות, למרות שמקום העבודה שלה הוא ממש לא היחיד שמקצץ בשכר. למעשה, מאז שהחל ההסגר ובעקבותיו הקריסה הכלכלית, מקומות עבודה רבים עושים זאת. אף שההסגר נמצא בשלבי סיום ומרבית העסקים נפתחים מחדש, המגמה הזו אף מתעצמת כעת.

קשה לאמוד את היקף התופעה, מכיוון שסטטיסטיקות השכר מתעדכנות רק חודש אחרי שהוא משולם, כך שהנתונים הרשמיים על ההפחתות יצוצו רק כחודשיים לאחר הקיצוץ. עם זאת, ארגוני עובדים, יועצים ארגוניים ועובדים ששוחחנו איתם מדווחים על מאות מקומות עבודה שמפחיתים את שכר העובדים.

אחדים ממקומות העבודה הגדולים הודיעו מיוזמתם על קיצוצי שכר: פירמת רואי החשבון PWC, למשל, הודיעה כי היא מבצעת קיצוץ רוחבי בשיעור של עד 15% בשכר; חברת הביטוח והפנסיה הראל מקצצת שכר למנהלים ולבכירים; קבוצת הכדורגל סקציה נס ציונה הודיעה על קיצוץ בשכר העובדים, בהם גם שחקנים.

עובד במרכז לטכנולוגיה חינוכית סיפר לזמן ישראל: "קיצצו 20% מהשכר של המנהלים ו-12% מהשכר של מי שמשתכר מעל 12 אלף שקל ברוטו בחודש. זה נשמע הרבה, אבל קיצצו שכר גם לעובדים המועסקים לפי שעות, שבתיאוריה, שכרם היה מגיע ל-12 אלף ברוטו, אם היו עובדים חודש מלא. אבל בפועל הם אף פעם לא עובדים כך, ושכרם הרבה יותר נמוך מהסכום הזה. זה חצוף ומעצבן".

גם בעמותות ובמגזר הציבורי מקצצים בשכר העובדים. לזמן ישראל נודע כי מכון המחקר דוידסון, למשל, קיצץ 10%-15% משכר העובדים.

מסעדות וחנויות סגורות בתל אביב (צילום: Miriam Alster/FLASH90.)
מסעדות וחנויות סגורות בתל אביב (צילום: Miriam Alster/FLASH90.)

"אני רואה שיש המון עבודה, אז למה מקצצים"?

מוקד הפניות במייל של ארגון "קו לעובד" קיבל בחודשי הקורונה יותר מאלף פניות מעובדים, מתוכן כ-15% עסקו בשכר. כמו כן התקבלו אלפי פניות טלפוניות בארגון, רבות מהן עסקו בקיצוצים, אך קשה להעריך כמה מהן בדיוק עסקו בכך.

"מדובר לרוב בפניות של עובדים משרדיים, כמו מזכירים ומזכירות, מנהלי חשבונות, אחראי משמרת וכיוצא באלה, לא כולל עובדי בניין וניקיון, או עובדים בתחום ההסעדה, שההעסקה שלהם הופסקה", אומרת איריס בר, רכזת פניות עובדים ישראלים בקו לעובד.

"התלונות על קיצוצי שכר והרעת תנאי העסקה התחילו כבר בפברואר. בהתחלה היו אלה עובדים בענף התיירות. למשל, דיילים שקיצצו להם בהיקף המשרה. אבל ככל שהמשבר החמיר, התלונות התרבו ועברו לענפים המשרדיים", מוסיפה בר.

"רבים התלוננו על הרעת תנאים, ועל הוספת שעות עבודה בלי תוספת שכר. למשל, עובדים שהתלוננו על כך שנדרשו ל-12 שעות עבודה ביום, על עבודה שהוגדרה כמשרה מלאה רגילה של 8-9 שעות. אחרים התלוננו על ההפך – קיצוץ חד צדדי בהיקף המשרה שלהם. היו גם עובדים שהשכר שלהם קוצץ מבלי שמספר שעות העבודה קוצץ בהתאם, והמעסיקים פשוט שילמו להם פחות".

"עובדים התלוננו על הרעת תנאים והוספת שעות עבודה בלי תוספת שכר. אחרים התלוננו על ההפך – קיצוץ חד צדדי בהיקף המשרה. היו עובדים ששכרם רד בלי ששעות העבודה ירדו, והמעסיקים פשוט שילמו להם פחות"

כארגון שמטפל בתלונות על הפחתות שכר והרעת תנאים גם באופן שוטף, האם בתקופת הקורונה והסגר נתקלתם ביותר תלונות?

"בוודאי. קיבלנו יותר תלונות, והתעוררה בעיה קשה נוספת: יש מעסיקים שאנו נמצאים איתם במאבקים משפטיים או במשא ומתן על תנאים סוציאליים שהם לא שילמו לעובדים, ועכשיו העסקים שלהם פשוט קרסו ונסגרו, ולא יהיה להם מאיפה להחזיר את הכסף שגזלו מהעובדים. הכי מתסכל שהיו כבר עסקים שהגענו איתם להסכמה על תשלום בינואר או בפברואר, אבל אז הלך הכסף".

האם קיצוצי השכר הם של עסקים שבאמת נמצאים במצוקה ומקצצים בשכר כדי לא להיסגר או לפטר עובדים, או כאלה שתופסים טרמפ על המצב?

"אין לי צל של ספק שהיו גם טרמפיסטים. הייתה, למשל, מישהי שהתקשרה למוקד הטלפוני ואמרה שהיא עובדת בחברה שמייבאת ומייצאת ציוד, ושבעקבות המשבר היבוא שם הצטמצם, אבל הייצוא גדל – ופעילות הייצוא בעסק גדולה יותר. 'אני רואה שיש המון עבודה, המון-המון, ובכל זאת באים ומקצצים שכר לכל העובדים. יש כאן עובדים קשי-יום שגם להם מקצצים, למה?', היא שאלה"

"קיבלנו גם תלונות על עסקים בתחום המכירות של מוצרים חיוניים, שהיו פתוחים כל ההסגר ועשו קופה יפה, ובכל זאת פיטרו עובדים או החליפו קבלני משנה, רק כדי לאייש מחדש את אותן משרות בשכר נמוך יותר. שיטת הדלת המסתובבת.

"קיבלנו גם תלונות על עסקים בתחום המכירות של מוצרים חיוניים, שהיו פתוחים במשך כל ההסגר ועשו קופה יפה, ובכל זאת פיטרו עובדים או החליפו קבלני משנה, רק כדי לאייש מחדש את אותן משרות בשכר נמוך יותר"

"מצד שני, אני מעריכה שרוב העסקים שפיטרו וקיצצו הם כאלה שנפגעו, ולכן פגעו בעובדים בלית ברירה. ברור שהייתה פגיעה מאוד מאוד גדולה במשק. אני מצדיקה את סגירת המשק כי היא הצילה חיי אדם, אבל המחיר היה מאוד כבד.

"אבל אני חייבת להגיד שבאיזשהו מקום הסגר גם הציל לדעתי עסקים ואנשים ממכה עוד יותר קשה. בזמן מיתון רגיל, אף אחד לא מפצה עסק שנסגר ולא דואג לו. אני יודעת שהפיצוי הניתן עכשיו עלוב, אבל ברגע שענף נפתח – לא יהיה יותר פיצוי. אפשר לראות בינתיים שרוב הקניונים והחנויות שנפתחו עדיין שוממים.

"התלונות הכי קורעות לב שקיבלנו היו מצד עובדים שמפחדים לחזור לעבודה, אבל אם הם לא יחזרו לעבודה, אף אחד לא יפצה אותם. למשל, עובדת ניקיון בת 60 שצריכה להגיע לעבודה באוטובוס, ושאם היא לא תחזור לא יהיה לה פיצוי ואפילו לא דמי אבטלה. אז הם חוזרים, ולפעמים גם השכר שלהם מקוצץ".

קניון עזריאלי בתל אביב בעקבות משבר הקורונה. מרץ 2020 (צילום: Miriam Alster/FLASH90)
קניון עזריאלי בתל אביב בעקבות משבר הקורונה. מרץ 2020 (צילום: Miriam Alster/FLASH90)

"מעדיף קיצוץ מאשר שיפטרו חברים שלי"

קיצוצי השכר נפוצים כיום מאוד בהייטק, בעיקר בחברות סטארט אפ ובמרכזי פיתוח של חברות גלובליות, שנפגעו מהמיתון העולמי שנוצר מהקורונה וההסגר. חלק מהעובדים בענף מברכים על הקיצוץ בשכרם, שבא במקום פיטורי עובדים.

"לא האמנתי שיכול להיות דבר כזה, אבל כשהודיעו לי שמקצצים 10% מהשכר שלנו ממש שמחתי", אמר עובד במרכז פיתוח מקומי של חברת היי-טק אמריקאית גדולה. "החברה הודיעה למרכז הישראלי: אנחנו מקצצים לכם בהוצאות, תחליטו לבד אם לפטר או לקצץ שכר. אני עובד ותיק ומוערך ולא חושב שהיו מפטרים אותי, אבל אין לדעת, וגם לא הייתי רוצה לראות חברים שלי מפוטרים".

עובד בסטארט-אפ קטן במרכז הארץ, שמעסיק כמה עשרות עובדים, אמר: "מקום עבודתי הוציא בערך רבע מהעובדים לחל"ת, ולכל השאר קיצצו כ-25% מהשכר. בתקופה הזו כבר עבדנו מהבית, אז המנהל הישיר הודיע לי טלפונית ואחר כך עשו הכרזה כללית עם ההסברים בישיבה של כולם בזום, עם מצגת והכול.

"הם הסבירו שלמרות שהחברה מתפקדת מצוין והמשקיעים מרוצים, צריך לגייס כסף להמשך הפעילות. עם תחילת המשבר ההשקעות 'קפאו', והיה צריך לתכנן מחדש את קצב שרפת המזומנים, אל מול הכסף שיש בקופה, מתוך הנחה פסימית שהם יתקשו לגייס כספים במשך שנה. העבירו לנו את המסר בשקיפות וברצינות. אני לא מרגיש שיש פה משהו נסתר. השיקולים די ברורים, גם אם אני נדפק מהם.

"מה שכן בעייתי לדעתי זה היחס של הביטוח הלאומי לחבר'ה שיצאו לחל"ת. חבר סיפר לי שהוא הגיש בקשה לדמי אבטלה לחל"ת לפני כ-3 שבועות, והיא עדיין 'בבדיקה'. כמובן שהמענה של ביטוח לאומי לא עומד בפניות, ומודיע לו כל הזמן שיש עומס ומנתק. הלוואי שהביטוח הלאומי היה מתנהל כמו המעסיק שלנו".

אתה יודע לפי מה החליטו מי יוצא לחל"ת ולמי מקצצים את השכר?

"לא ממש, אני חושב שקבעו את זה לפי מידת הקריטיות למשימות שנותרו".

לכמה זמן הקיצוץ בשכר אמור להימשך?

"לא יודע. החתימו אותנו על שלושה חודשים, עם תקווה שאחר כך הכול יחזור".

"יש מקומות שמקצצים כי אפשר"

"יש הרבה חברות שמורידות שכר בימים אלה", אומרת דגנית סלנט, יועצת ארגונית ויועצת קריירה. "אני לא זוכרת תקופה עם כל כך הרבה פגיעה בעובדים, ואני יותר מ-25 שנה בענף. ההיקף והקצב שהדברים קורים הם חסרי תקדים.

דגנית סלנט, יועצת ארגונית (צילום: איה דורון)
דגנית סלנט, יועצת ארגונית (צילום: איה דורון)

"יש מקומות שמקצצים כי אין ברירה, ויש מקומות שמקצצים כי אפשר. חלק מהקיצוצים שנתקלתי בהם נעשים בעסקים שלא בהכרח נפגעו מהמשבר, כמו למשל משרות של תמיכה טכנית. להפך, רוב אנשי התמיכה הטכנית עמוסים בעבודה, בגלל המעבר של חברות וארגונים לעבודה מהבית.

"נתקלתי במקרה של חברת תמיכה שקיצצה 30% משכר העובדים בדרג הביניים – אלה שמשתכרים באזור ה-15 אלף ברוטו בחודש – למרות שהם עמוסים בעבודה.

"גם במגזר הציבורי יש מקומות שהחלו בקיצוצים או שינויים. יש אווירה של 'כולם מקצצים', ונוצרת דינמיקה פנים-ארגונית שבה המעסיקים יכולים לעשות כל דבר. זה שונה מהמצב לפני הקורונה, שבו יחסי הכוחות היו הרבה יותר מאוזנים".

איך העובדים מגיבים לקיצוצי השכר?

"יש כאלה שרואים צורך בקיצוץ. הם מבינים שאם לא יקצצו את שכרם, הם עלולים להישאר בלי עבודה. זו התגובה הנשמעת בעיקר במקומות שבהם מדברים עם העובדים ומשתפים אותם במידע. זה מאוד תלוי בתקשורת הפנים-ארגונית.

"במקומות שבהם לא מסבירים, העובדים לא מקבלים זאת בהבנה, ואומרים 'אני רואה שיש כאן המון עבודה, אז למה לקצץ?' כשאין אמון בין העובדים וההנהלה, התגובות לא טובות. זה גם עניין של ביצה ותרנגולת, כי מעסיקים שהעסק שלהם בסכנה וחייבים לקצץ שכר כדי לא לפטר לא צריכים להסתיר יותר מדי, ואילו מעסיקים שמקצצים שכר כניצול הזדמנות מוצאים לכך כל מיני הצדקות".

לצורה שבה מודיעים על הקיצוץ בשכר יש גם משמעות משפטית עבור המעסיק. "מעסיקים צריכים לזכור שקיצוץ שכר הוא הרעת תנאים ומחייב הודעה בכתב, פגישה פנים מול פנים (שיכולה להתקיים בזום) ומתן אפשרות לעובד להסכים, או לסרב ולעזוב – הכל בליווי ייעוץ משפטי", מדגישה סלנט. "מעסיקים שלא מבצעים אותו כדין, עשויים לעמוד בפני תביעות שיגבירו את הנזק לעסק שלהם".

"במקומות שבהם לא מסבירים, העובדים לא מקבלים את הקיצוץ בהבנה, ואומרים 'אני רואה שיש כאן המון עבודה, אז למה לקצץ?' כשאין אמון בין העובדים וההנהלה התגובות של העובדים לא טובות"

ההסגר בישראל ובחו"ל היה ארוך, אבל זמני, והוא בשלבי סיום, את מעריכה שבקרוב המשק ישתקם והקיצוצים האלה במצבת כוח האדם ובשכר יבוטלו?

"הלוואי, אך אני בספק. זה משתנה מענף לענף, אבל אני חוששת שהשפעות המשבר יימשכו חודשים ארוכים מאד. יש דברים שלא יחזרו למה שהיו, וזה משתלב עם השינויים שעולם העבודה עובר ממילא – המעבר לעולם העבודה החדש, על מאפייניו, יואץ. הרחבת היקף העבודה מהבית היא מגמה שתישאר איתנו, אך השינויים הללו עשויים להשליך על שוק העבודה לתקופה ארוכה. גם אם השינוי בסופו של דבר יהיה לטובה, בדרך נעבור טלטלות לא פשוטות".

ומה עם שכר הח"כים והבכירים?

קיצוצי שכר נרחבים לעובדים מהשורה מעלים את השאלה היכן הדוגמה האישית, ומדוע השרים, הח"כים ומנהלי הגופים הציבוריים הגדולים אינם מקצצים בשכרם. שכרם של הבכירים אינו מהותי למצב המשק, אך הוא משפיע על התחושה בציבור.

למרבה הצער, נראה שהבכירים עצמם אינם רואים זאת כך. ח"כ פנינה תמנו-שטה הודיעה כי היא מקצצת 20% משכרה, ועמיר פרץ קיצץ לעצמו 10%, קיצוץ שיחול גם אם ימונה לשר. 22 ח"כים נוספים הודיעו שיוותרו על ההעלאה שקיבלו בינואר.

יו"ר ועדת הכספים הטרי, עודד פורר (ישראל ביתנו), הודיע כי יגיש הצעה לקיצוץ כולל של 10% לאנשי ציבור בכירים. אבל בינתיים, שאר הח"כים והשרים ממשיכים לקבל 2.8% יותר – וזאת, אחרי שנה שלמה שבה הכנסת כמעט לא פעלה.

כנסת סגורה (צילום: ד"ר אבישי טייכר, פיקוויקי)
כנסת סגורה (צילום: ד"ר אבישי טייכר, פיקוויקי)

עד כה לא התקבלה תגובתם של המרכז לטכנולוגיה חינוכית ומכון דוידסון.

עוד 1,649 מילים
סגירה