"מהי הממלכה? הממלכה היא אלף הלהבים של אויבי אאיגון, סיפור שאנחנו מסכימים לספר לעצמנו פעם ועוד פעם, עד שאנחנו שוכחים שהוא שקר".

דברים אלה אמר בסדרה "משחקי הכס" הלורד פיטר בייליש, רועה הזונות שעלה לגדולה, לעמיתו למועצת המלך הלורד ואריז. האחרון משיב לו שללא הסיפור יישאר רק כאוס, ובייליש, אשף המזימות והתככים, עונה: "כאוס אינו בור, כאוס הוא סולם. רבים המנסים לטפס עליו נופלים ולא מקבלים הזדמנות שנייה".

אמש, רבע שעה לפני מהדורת החדשות בערוץ 12, הבטיח עמית סגל לעוקביו באפליקציית טלגרם: "מיד: סיפור שרק עליו תדברו ביממה הקרובה". בטוויטר הוא היה עוד יותר פומפוזי: "מיד: סיפור שיגרום לטוויטר להתפחם".

מיד: סיפור שיגרום לטויטר להתפחם.

— עמית סגל (@amit_segal) May 13, 2020

ואכן, הדיווח על כוונת בנימין נתניהו למנות את מירי רגב לשרת החוץ בחצי השני של ממשלת החילופים עורר סערה רבתי. כך השלים נתניהו עוד יום שגרתי בעבודה בהשלטת כאוס. אין כמוהו מומחה לטיפוס ואחיזת הסולם, ואין שני לו בהפלת אחרים ממנו.

שאלת מינויה של רגב לתפקיד תישאר פתוחה עד הרגע האחרון – אם נתניהו יפתיע ויקיים את הרוטציה – אך האפקט כבר הושג. ההדלפה היא רק עוד כלי עבודה אחד בארגז של נתניהו, לצד מינויים ממשיים, כמו של מחולל הכאוס אמיר אוחנה למשרדי המשפטים וביטחון הפנים.

שחיתות יהודית או שוויון אזרחי

השקרים שאנחנו מספרים לעצמנו מפוזרים בנדיבות במסמך קווי היסוד של הממשלה, הרצוף אמירות כלליות ולא מחייבות. חברי הממשלה החדשה טוענים כי ממשלתם "תחתור לשלום", "לצמצום פערים חברתיים", "לייצר שוויון" ללא הבדלי דת גזע ומין; תפעל "באופן מהותי" – לא סתם – "לגשר בין כל חלקי העם והמדינה", ותפעל "באופן ממלכתי ושומר חוק".

שאלת מינויה של רגב לשרת חוץ תישאר פתוחה עד הרגע האחרון – אם נתניהו יפתיע ויקיים את הרוטציה – אך האפקט הושג. הדלפה היא רק עוד כלי עבודה אחד בארגז של נתניהו, לצד מינויים ממשיים

קווי היסוד מדגישים באופן מיוחד את זכותו של העם היהודי למדינה ריבונית – כאילו מישהו מערער על כך – ואת מחויבות הממשלה "לשמור על צביונה היהודי והדמוקרטי של המדינה". גם בהסכם הקואליציוני בין כחול-לבן לסיעת דרך ארץ, העוסק אך ורק בשאלות של מינויים ושימור הקואליציה, חוזר אותו מסר מעייף על "חיזוק ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית" – כאילו חברי הממשלה כולם לא העדיפו שחיתות יהודית על פני שוויון דמוקרטי מלא גם לערבים.

בראש שני המסמכים, כמו גם בראש ההסכם בין כחול-לבן לליכוד, ממשיך משבר הקורונה להוות מכשיר השרצים האולטימטיבי. כולם יודעים שמדובר בשקר וגם המנהיגים יודעים שכולם יודעים, אך השקר הוא הדבק וההיגיון של הפוליטיקה הישראלית. בפועל, הקשר של שני הבכירים ביותר בכחול-לבן לקורונה יהיה קלוש עד בלתי קיים. שר הביטחון המיועד בני גנץ ושר החוץ המיועד גבי אשכנזי אולי ישתתפו מדי פעם בישיבות בנושא, אך הם יעדיפו לשקוע במשרדיהם הנוחים והמפנקים.

גנץ לא יחזיר מובטל אחד למעגל העבודה ולא יצמצם פערים חברתיים, ואשכנזי לא "יחתור לשלום" אלא לסיפוח, כמצוות האדונים בוושינגטון ("ישראל מדינת חסות", אמר בעבר דב ויסגלס). שניהם נסיכי הסטטוס-קוו השקרי הישראלי, בנים מועדפים לאליטת ההון, המיליטריזם והלאומנות, שעתה החליטו להצטרף לאליטה נוספת – אליטת השחיתות. בכך הפכו שותפים מלאים להמשך ההידרדרות של ישראל לעבר משטר המזכיר יותר ויותר רפובליקת בננות. גנרלים בכל העולם הוכיחו אינספור פעמים ששם הם באלמנט.

ישראל של 2020 היא מדינת סדום ועמורה. חוק יסוד השפיטה, שאושר בימים שפויים יותר לפני 36 שנה, הסמיך מפורשות את בית המשפט העליון בשבתו כבג"ץ לדון "בעניינים אשר הוא רואה צורך לתת בהם סעד למען הצדק, ואשר אינם בסמכותו של בית משפט או של בית דין אחר". משמע – עניינים שאינם מפורטים בחוק באופן מפורש ועניינם הוא הצדק, לא הדין. המופע הטכנוקרטי של שופטי בג"ץ בעניין נתניהו הוכיח שלא נותר דבר מלבד החוק, וחוקים, כידוע, יכולים להיות מעוולים ומנוולים.

הדיון בבג"ץ בעתירות נגד ההסכם הקואליציוני בין הליכוד לכחול-לבן (צילום: צילום מסך, שידור הרשות השופטת)

האיומים הבוטים על היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט, תוצאה ישירה של ההסתה מבית הליכוד, גם היא ביטוי מתבקש במדינת סדום ועמורה מאפיוזית. שוב – כבר מזמן לא מדובר רק בנתניהו ובימין הנוטה לפשיזם, אלא גם באנשי ה"מרכז" השפויים לכאורה של כחול-לבן, הנותנים יד לגזענות ולחיסול שלטון החוק. הפרת ההבטחות הבוטה שלהם פירקה לחלוטין את המגדל הרעוע ממילא של האמון בפוליטיקה הישראלית.

כאשר אפילו "הטובים" מתנהלים כאופורטוניסטים ושקרנים גמורים, וכאשר ראש הממשלה ועדת מאמיניו מחוללים מדי יום ביומו רעש מחריש של תוהו ובוהו על פני תהום, מי בכלל ישים לב להתנהלות העלובה של "הרב" רפי פרץ, האיש שזכה בעבר לאינספור שירי הלל על ה"ערכיות" וה"ממלכתיות" שגילה כראש מכינה קדם צבאית? ומי פנוי מספיק כדי להתייחס לחוסר המוסר ולשקרים של שני חברי סיעת דרך ארץ, הערכיים גם הם בעיניי עצמם?

רפי פרץ (צילום: יונתן סינדל/פלאש90)

הצניחה של תמיכת מצביעי כחול-לבן בממשלה המושחתת, על פי סקר של שלמה פילבר מתחילת השבוע, היא סימן להתפכחות חלקית, אך היא רחוקה מלהספיק. הלאומנות היהודית-ישראלית, שתמיד הייתה נוכחת כאן, ומונעת במשך חמישה עשורים את סיום הכיבוש בגדה המערבית, הגיעה למסה קריטית מסוכנת, ומאיימת למוטט לחלוטין את הדמוקרטיה. התקפלות הרוב החילוני בפני המיעוט הלאומני – דתי וחרדי בחלקו הגדול – העניקה כוח רב מדי למנהיג חסר עכבות מוסריות.

בני גנץ וגבי אשכנזי התגלו כנמרים של נייר וכחסרי החזון האזרחי הדרוש להצלת ישראל רגע לפני שזה מאוחר מדי. הפנים צריכות להיות נשואות לבחירות הבאות, וקודם שמחפשים את המנהיג או המנהיגה שיחוללו את השינוי, יש לגבש את המסר והחזון לישראל של 2030, כדי לקבץ לבלוק קשיח את הרוב השפוי שעדיין מתקיים בישראל – מדינה דמוקרטית אמיתית, שוויונית בהרבה מבחינה אתנית וכלכלית, שוחרת שלום באמת, שנבחריה נקיי כפיים, וכזאת שתוכנת ההפעלה שלה מבוססת על תקווה ועל איכות חיים במקום על חרדות ועל שנאה.

בני גנץ ואבי אשכנזי (צילום: Gili Yaari / Flash90)

גנץ ואשכנזי התגלו כנמרים של נייר וכחסרי החזון האזרחי הדרוש להצלת ישראל. הפנים צריכות להיות נשואות לבחירות הבאות, וקודם שמחפשים את המנהיג או המנהיגה שיחוללו את השינוי, יש לגבש את המסר והחזון לישראל