סיכום קדנציה במשרד המשפטים

אוחנה גרם לשקד להראות שקולה, ממלכתית ורצינית

בפחות משנה שכיהן כשר המשפטים, אמיר אוחנה לא תרם למערכת דבר, התקוטט עם כל הסובבים אותו, זרע כאוס - ולא קידם ולו שינוי קטן ● מהכרזותיו עם הכניסה לתפקיד כי אין חובה לקיים את כל החלטות בג"ץ ועד התעקשותו למנות מ"מ פרקליט מדינה בניגוד להמלצת היועמ"ש, אוחנה הצליח להאפיל על קודמתו בתפקיד וייזכר כשר המשפטים הגרוע בתולדות המדינה ● פרשנות

אמיר אוחנה בטקס חילופי שרים במשרד לבטחון פנים, ב-18 במאי 2020 (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)
יונתן זינדל/פלאש90
אמיר אוחנה בטקס חילופי שרים במשרד לבטחון פנים, ב-18 במאי 2020

בתוך פחות משנה, אמיר אוחנה הצליח לעשות את הבלתי יאמן: לגרום לאיילת שקד, קודמתו בתפקיד שר המשפטים, להיראות שקולה, ממלכתית ורצינית.

שקד הייתה שרה גרועה כמעט בכל קנה מידה, ובמרבית התחומים שבהם פעלה נדמתה כפיל בחנות חרסינה, כשהיהירות והזחיחות מהוות קו מאפיין מרכזי אצלה. את כהונתו של אוחנה בתפקיד אפשר לתאר כשקד על סטרואידים.

שניהם פעלו, איש בדרכו, לכרסם באמון הציבורי במערכת המשפט. שקד, שהפנתה את רוב תשומת לבה לנושא מינוי שופטים, עשתה זאת ממניעים אידיאולוגיים ובסגנון אלגנטי יחסית. אוחנה כיוון את מאמציו להחרבת אמון הציבור בתביעה הכללית, עשה זאת כשליחו לדבר עבירה של הנאשם בנימין נתניהו, והפגין אלגנטיות של דחפור די-9.

שקד הייתה שרה גרועה כמעט בכל קנה מידה, ובמרבית התחומים שבהם פעלה נדמתה כפיל בחנות חרסינה, כשהיהירות והזחיחות מהוות קו מאפיין מרכזי אצלה. את כהונתו של אוחנה בתפקיד אפשר לתאר כשקד על סטרואידים

האמת, זה לקח הרבה פחות משנה. אוחנה הדהים את כל שומעיו כשהכריז בראיון לחברת החדשות, מיד לאחר כניסתו לתפקיד שר המשפטים ביוני אשתקד, כי אין חובה לקיים את כל פסקי הדין של בג"ץ, וכי הוא לוקח בחשבון את האפשרות שנוכח האג'נדה שלו, הפרקליטות תתפור לו תיק פלילי. "לא תמיד צריך לצאת מנקודת הנחה שיושבים במערכת אך ורק מלאכים צחורי כנפיים שמקבלים את החלטותיהם משיקולים מקצועיים בלבד", אמר אז.

בעקבות הסערה שפרצה נוכח דבריו בנוגע לפסיקות בג"ץ, הבהיר אוחנה בדף הפייסבוק שלו כי "התכוון לנסיבות קיצוניות ביותר שדגל שחור מתנוסס מעליהן". אבל הכיוון היה ברור לחלוטין. "לא באתי לחיים הפוליטיים כדי לרצות את כולם", הוא אמר ימים אחדים עוד קודם לכן וסימן בבירור את הדרך. "באתי עם סט של ערכים ואמונות במטרה להגשימם ולממשם. יהיו מאבקים, תהיינה מחלוקות".

איילת שקד ואמיר אוחנה בכנסת, ב-2017 (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)
איילת שקד ואמיר אוחנה בכנסת, ב-2017 (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

משרתם של שני אדונים

ואכן, אוחנה באמת לא בא כדי לרצות את כולם – אלא רק את בנימין נתניהו. הוא מונה לתפקידו בתקופת ממשלת מעבר, ובהתאם לחוות-דעת של היועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט, נתניהו לא חויב להביא את המינוי לאישור הכנסת.

במהלך כל כהונתו פעל אוחנה לטובת האינטרסים של החשוד ובהמשך הנאשם נתניהו, אף שניסה לעטוף את מעשיו בנימוקים עקרוניים, על אודות הצורך "לתקן את הקלקולים" במערכת המשפט.

באחת מהתבטאויותיו הפומביות, כשנשאל על התנהלותו כשר משפטים לעומתי למערכת אכיפת החוק ולמערכת המשפט, אמר אוחנה: "שר משפטים איננו יו"ר ועד העובדים של משרדו". זה כמובן נכון; תפקידו איננו למקסם את האינטרסים של העובדים ולהתעלם מכל כשל מערכתי.

שר המשפטים אמיר אוחנה וראש הממשלה בנימין נתניהו, אפריל 2019, ארכיון (צילום: Hadas Parush/Flash90)
אמיר אוחנה ובנימין נתניהו באפריל 2019 (צילום: Hadas Parush/Flash90)

אבל ממי שעומד בראש משרד המשפטים מותר לצפות שיאמר משהו בגנות השחיתות השלטונית; בגנות אלה המסיתים באופן אישי נגד ראשי התביעה; בגנות פוליטיקאים המצויים בחקירה או העומדים לדין, הטוענים כי המערכת תופרת להם תיקים כדי לחסלם פוליטית. העובדה שמובן מאליו שכל האופציות האלה הן מדע בדיוני ביחס לאוחנה, היא בדיוק הבעיה בהתנהלותו.

צריך להיות הוגנים כלפי אוחנה – פעם אחת הוא דווקא כן דיבר נגד שחיתות בשלטון. זה היה בכנס של העיתון "בשבע", שבו כינה את יו"ר כחול-לבן בני גנץ "או מושחת או פלקט", אפרופו פרשת "הממד החמישי".

פעם אחת אוחנה דווקא כן דיבר נגד שחיתות בשלטון. זה היה בכנס של העיתון "בשבע", שבו כינה את יו"ר כחול-לבן בני גנץ "או מושחת או פלקט", אפרופו פרשת "הממד החמישי"

את המפתח להבנת פועלו של אוחנה כשר המשפטים, הוא חשף בעצמו בנאומו בכנס חגיגי שהתקיים לפני שלושה חודשים, להשקת הספר "מפלגת בג"ץ" של עו"ד שמחה רוטמן, איש ארגון הימין "התנועה למשילות ודמוקרטיה". אוחנה סיפר שפגש לראשונה את רוטמן בכנסת, בדיונים על חוק ההסדרה ועל חוק הלאום, ונפשותיהם נקשרו, אידיאולוגית.

אוחנה יזם את הצעת "חוק היועמ"שים", שביקשה להפוך את היועצים המשפטיים במשרדי הממשלה למשרות אמון של השרים – הצעה שעוררה התנגדות כללית ממנדלבליט ועד שופטי העליון בדימוס, בנימוק שהיא תביא לפוליטיזציה מוחלטת של הייעוץ המשפטי במערכות השלטון. ובכן, מתברר שמי שהגה את הצעת החוק, ניסח אותה ושיווק לאוחנה את הרעיון היה רוטמן עצמו.

עו"ד שמחה רוטמן (צילום: צילום מסך/ערוץ 20)
עו"ד שמחה רוטמן (צילום: צילום מסך/ערוץ 20)

זה, אם כן, המפתח: אופרטיבית, אוחנה פעל כשר המשפטים כדי לחלץ את פטרונו נתניהו מאימת החוק – בין היתר באמצעות שינוי תקנות החירום בבתי המשפט והכרזתו על הקפאת עבודת בתי המשפט, שהביאה לדחייה בפתיחת משפטו של נתניהו. אידיאולוגית, הוא פעל כזרוע הביצוע של רוטמן.

"שמחה ואני מאוד קרובים, וכשאני צריך עצה טובה אני פונה לשמחה ומקבל אותה", אמר אוחנה בכנס לכבודו של רוטמן, והוסיף: "כשמוניתי לתפקיד שר המשפטים שקלתי מאוד ברצינות למנות את שמחה כמנכ"ל משרד המשפטים. עד כדי כך אני מעריך ומכבד ומוקיר את שמחה, את התבונה שלו, את הידע שלו".

אין פלא שבשלהי כהונתו, שכר אוחנה בכספי משרד המשפטים את רוטמן לייצגו במסגרת העתירה שהוגשה נגד הארכת כהונתו של עו"ד דן אלדד כממלא-מקום פרקליט המדינה.

"כשמוניתי לתפקיד, שקלתי מאוד ברצינות למנות את שמחה כמנכ"ל משרד המשפטים. עד כדי כך אני מעריך ומכבד ומוקיר את שמחה, את התבונה שלו, את הידע שלו"

שר המניעה המשפטית

אין שר משפטים שלא חש תסכול נוכח העובדה שבניגוד למשרדי ממשלה אחרים, במשרד המשפטים השר מנוע מלהתערב ברוב תחומי הפעולה. בענייני פרקליטות אסור לפוליטיקאים לגעת, הנהלת בתי המשפט היא אמנם יחידת-סמך במשרד אך באופן מהותי זוהי הרשות השופטת שאין להתערב בענייניה, ובנוסף יושב במשרד פקיד רב-עוצמה שהוא היועץ המשפטי לממשלה, החולש על היקום המשפטי ברחבי הרשות המבצעת.

אוחנה לא היה מוכן להשלים עם זה. "כשאני מסתכל היום, מהכיסא של שר, על יכולת ההשפעה של שר על משרדו, אני אגיד לכם, זה מזעזע", אמר באותו כנס בפברואר. "יש תחושה כאילו בעיני חלק מעובדי המשרד השר הוא כספומט. תביא כסף, תביא תקנים, ותתראיין, זה בסדר, אבל בכל מה שנוגע לניהול המשרד תשאיר את זה לנו. אנחנו מייצגים את האינטרס הציבורי, לא אתה, אתה איש פוליטי".

הרמת כוסית בעת כניסתו של אמיר אוחנה למשרד המשפטים ב-23 ביוני 2019. לצידו: שי ניצן, אמי פלמור ואביחי מנדלבליט (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)
הרמת כוסית בעת כניסתו של אמיר אוחנה למשרד המשפטים ב-23 ביוני 2019. לצידו: שי ניצן, אמי פלמור ואביחי מנדלבליט (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

אמר, ועשה. זה החל בחודש יולי האחרון בפיטורי בזק של אמי פלמור, המנכ"לית המוערכת של המשרד במשך חמש שנים וחצי. הפיטורים העלו טענות חריפות נגד אוחנה, נוכח העובדה שבחר לעשות זאת בתקופת בחירות (לפני בחירות סבב ב' בספטמבר) ובניגוד להנחיית היועץ המשפטי לממשלה על מינויים בתקופת בחירות. במקומה, ביקש למנות לתפקיד את חברו מתקופת לימודי המשפטים, עו"ד אופיר כהן.

"יש תחושה כאילו בעיני חלק מעובדי המשרד השר הוא כספומט. תביא כסף, תביא תקנים, ותתראיין, זה בסדר, אבל בכל מה שנוגע לניהול המשרד תשאיר את זה לנו. אנחנו מייצגים את האינטרס הציבורי, לא אתה, אתה איש פוליטי"

ועדת החריגים בנציבות שירות המדינה אישרה את המהלך, אך בסופו של דבר המינוי לא יצא לפועל. במקום פלמור מונתה עו"ד סיגל יעקובי, הממונה על חדלות פירעון, לממלאת-מקום מנכ"ל.

"נפגשתי עם כל הצוות הבכיר של משרד המשפטים, ולא מצאתי מי מהם שיש בינינו את רמת האמון הנדרשת", הוא סיפר בראיון ל"מקור ראשון" בספטמבר 2019. "סיגל יעקובי היא ממלאת מקום, אם כי לא נוצרו בינינו יחסי האמון שאמורים להיות בין שר למנכ"ל".

כל זה היה רק הקדימון לסאגת מינוי ממלא-מקום פרקליט המדינה, לאחר ששי ניצן סיים את כהונתו בחודש דצמבר האחרון.

אמיר אוחנה ואביחי מנדלבליט (צילום: תומר נויברג/פלאש90)
אמיר אוחנה ואביחי מנדלבליט (צילום: תומר נויברג/פלאש90)

בשל הצורך להפריד באופן הרמטי בין הפרקליטות לבין הדרג הפוליטי, פרקליט מדינה נבחר לתפקידו על-ידי ועדת איתור שבראשה היועץ המשפטי לממשלה. אוחנה, שכל תקופת כהונתו במשרד הייתה במהלך "תקופת בחירות", ביקש לנצל זאת ולעקוף את הנוהל, כדי לבחור בעצמו ממלא-מקום פרקליט מדינה.

אוחנה לא הסתפק בהיבט העקרוני של עקיפת עמדת היועמ"ש, אלא אף פסל את כל המועמדים שמנדלבליט הציע, ובחר לקדם מועמדים שאינם מתאימים – תחילה אורלי בן-ארי, שדרגתה נמוכה אף מזו של פרקליטי מחוז, ובהמשך דן אלדד.

מנדלבליט מצידו שלף את קלף ה"מניעה המשפטית", אך נאלץ בהמשך לבלוע את הגלולה, ולנסות לשתף פעולה עם אלדד כממלא-מקום פרקליט המדינה במשך שלושה חודשים. השידוך לא עלה יפה: בעידודו של אוחנה (ואולי של עוד גורמים שמעליו) פעל גם אלדד כמי שבא לערער את מעמדו של מנדלבליט.

בתואנה של בדיקת מידע לצורך מענה לשאילתה של העיתונאי עקיבא נוביק, שלף אלדד מהנפטלין את תיק החקירה נגד מנדלבליט מפרשת הרפז-אשכנזי. זה נגמר בצו-ביניים של השופט מני מזוז נגד הארכת כהונתו של אלדד, ובבקשת פסלות שהגיש אוחנה (באמצעות חברו עו"ד רוטמן) נגד מזוז, לנשיאת העליון אסתר חיות.

אמיר אוחנה ואורלי בן-ארי (צילום: Olivier Fitoussi/Flash90)
אמיר אוחנה ואורלי בן-ארי (צילום: Olivier Fitoussi/Flash90)

את החמיצות על שנכשל במהלכיו, אוחנה לא הצליח להסתיר גם בטקס חילופי השרים אתמול. "אני עוזב את תפקידי ברגשות מעורבים", הוא אמר בטקס. "הדברים שמפניהם התריעו רבים וגדולים והתרעתי גם אני לא באו על תיקונם. התיקון הנדרש בתביעה הכללית ובפרקליטות – לא קרה".

השופטים ניצלו

תחום פעולה שלם שנמנע מאוחנה הוא תחום מינוי השופטים. נוכח העובדה שהמדינה הייתה שרויה בתקופת בחירות זה כשנה וחצי, לא פעלה הוועדה לבחירת שופטים, ואוחנה לא מינה לתפקיד ולו שופט אחד. אפשר רק לשער איזה חותם היה מותיר בתפקיד, לו היה צריך לעסוק גם בכריתת בריתות עם אנשי לשכת עורכי הדין.

בהקשר זה, אוחנה כבר הכין את הקרקע כשפעל לטובת האינטרסים של מגזר עורכי הדין, בהחלטותיו לדחות עוד ועוד את יישום הרפורמה בסדר הדין האזרחי.

וכך, אפילו אחרי הקדנציה הטראומטית של שקד כשרת המשפטים, הצליח אוחנה לקטוף בלי קושי את התואר שר המשפטים הגרוע בתולדות ישראל. "היא עשתה גם דברים טובים", הוא הפטיר בראיון ל"מקור ראשון" על קודמתו בתפקיד. "אבל אם אתייצב בפניכם בעוד ארבע שנים, וכל מה שיהיה לי להגיד לכם זה שמיניתי שופטים, ארגיש שנכשלתי בתפקידי".

עוד 1,351 מילים
כל הזמן // יום ראשון, 7 ביוני 2020
מה שחשוב ומעניין עכשיו

ח"כ ניצן הורוביץ: "הסיפוח הוא פשע מלחמה"

לפיד: "אני נגד סיפוח חד צדדי. אני חושב שזה ספין" ● דיווח: נתניהו וגנץ הסכימו על הקמת פורום שרים מצומצם לעניינים מדיניים-בטחוניים רגישים ● ח"כ ג'בארין: "קורא לשר אוחנה להפסיק את המדיניות הגזענית של התעלמות מהפשיעה בחברה הערבית"

22:47 עריכה

השר רפי פרץ: "כשהשמאל הצוני נמחק ומאבק את השפיות הוא מאבד את דגלי האויב. עצוב שזה מה שנהיה מהשמאל בישראל".

22:40 עריכה

ח"כ מיקי זוהר (ליכוד): "תמונה מההפגנה היום בתל אביב. דגלי פלסטין וקריאות נגד מדינת ישראל. כפי הנראה מדובר בחבורת אנשים מנותקים מהמציאות, מלאים בשאננות יתר שהביאה עלינו את אסון אוסלו וההתנתקות. בע״ה נמשיך לפעול למען ארץ ישראל וריבונותה בכל הכוח ובמלוא העוצמה".

22:33 עריכה

בנו של ראש הממשלה, יאיר נתניהו על ההפגנה: "החברים של ימינה מפגינים נגד החלת הריבונות".

22:28 עריכה

ח"כ שלמה קרעי (ליכוד) על ההפגנה בכיכר רבין: "יש כאן גיס חמישי שמייחל המהומות בארה"ב יגיעו לכאן. לא מפתיע שרבים מהם נמצאים בהפגנה בתל אביב שנראית כמו הפגנה עזתית ולא של ישראל מודאגים".

22:02 עריכה

ח"כ משה בוגי יעלון (יש עתיד-תלם): "ספין 'הסיפוח' גם נועד להסיט את תשומת הלב מחקיקה דרקונית שהופכת את ישראל מדמוקרטיה לדיקטטורה".

 

22:01 עריכה

ח"כ מרב מיכאלי (העבודה) מההפגנה נגד הסיפוח: "אני כאן בשביל להגיד – לא נוותר. זה אפשרי. הגעתי הערב להפגנה נגד הסיפוח בשם כל חברות וחברי…ומיליון וחצי שהצביעו לגנץ שהבטיח אלטרנטיבה לנתניהו".

20:48 עריכה

ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר הביטחון בני גנץ החליטו להקים פורום מצומצם בו יתקיימו הדיונים המדיניים והבטחוניים הרגישים בנושאים כמו תוכנית הסיפוח או הגראין האיראני – כך דיווח ברק רביד בחדשות 13.

לדברי הבכירים עמם שוחח, הסיבה לכך היא העובדה שבפורום של 20 שרים לא ניתן לנהל דיון רגיש ולא כל שכן לקבל החלטות. ההערכה היא כי בפורום החדש יהיו שמונה שרים, עם חלוקה שווה בין שני הגושים בממשלה.

20:18 עריכה

יו"ר מרצ, ח"כ ניצן הורוביץ בהפגנה נגד הסיפוח: "הסיפוח הוא פשע מלחמה. פשע נגד השלום, פשע נגד הדמוקרטיה, פשע שיעלה לנו בדם. תאוות כוח משיחית מכאן התלכדה עם חזיונות משיחיים משם, המתנחלים מצאו את האוונגליסטים, וההזיות האלה ממיטות עלינו אסון, על כולנו – יהודים וערבים".

20:18 עריכה

יו"ר הרשימה המשותפת איימן עודה בהפגנה בכיכר רבין נגד תכנית הסיפוח כי אפשר לעצור את זה.

"ביחד ערבים ויהודים עוד נביא את השלום והדמוקרטיה", אמר בהקלטה ח"כ עודה מהבידוד לאחר שח"כ סמי אבו שחאדה ממפלגתו נדבק בקורונה. "יש פה קהל מגוון ולא תמיד נסכים על הכול אבל נסכים על העיקר. אם לא, נאבק ביחד להסכים לחוד".

19:46 עריכה

יו"ר האופוזיציה יאיר לפיד הערב ב"פגוש את העיתונות" בערוץ 12 התייחס לפגישה שלו עם ראש הממשלה בנימין נתניהו: "אנחנו תמיד מתנהגים באופן מכבד. הפגישה שלנו עסקה רק בענייני ביטחון". 

לפיד התייחס לשבועות הראשונים של הממשלה: "אנחנו שלושה שבועות מאז שהממשלה הזאת הוקמה. ההחלטות היחידות שהם עשו זה להקים משרדים מיותרים עם שרים מיותרים, חוק נורבגי, עוד ג'ובים, עוד לשכות, עוד נהגים. זה הדבר היחיד שהם עשו".

"לכחול לבן אין שום יכולת לעצור שום דבר שהם הבטיחו שהם יעצרו. ההודעות שלהם רפויות. הם שם כדי להלבין את ההתקפה על מערכת המשפט. הם שם כי הם פחדו וכדי לייצר משרדים לכולם במצב של משבר חמור", הוסיף.

על תוכנית הסיפוח אמר: "הודעתי שאני תומך בה, אני נגד סיפוח חד צדדי. אני חושב שזה ספין. אין מפות, האמריקאים עסוקים גם במהומות שלהם וגם בקורונה. רק לפני יומיים צה"ל התחיל להיערך. נתניהו כמו נתניהו הבין שהקורונה והשיח על הקריסה הכלכלית לא טוב לו – והבין שאם ידברו על הסיפוח מצבו יהיה טוב".

"זו לא ממשלת אחדות, לא תהיה רוטציה. הממשלה הזאת צריכה ללכת הביתה כי היא לא עוזרת לאזרחים ולעסקים הקטנים. והיא לא מוסרית. קורה פה משהו חמור".

19:32 עריכה

כאלף בני אדם מפגינים כעת בכיכר רבין בתל אביב נגד כוונת הממשלה לספח את שטחי יו"ש, זאת לאחר שהמשטרה חזרה בה אמש מהאיסור לקיים את ההפגנה בטענה שהיא נוגדת את תקנות הקורונה.

19:14 עריכה

ח"כ עאידה תומא-סלימאן נמצאת בבידוד ולכן לא תוכל להגיע להפגנה שמתוכננת הערב בכיכר רבין בתל אביב נגד תוכנית טראמפ: "יושבת בבידוד ומחכה לשידור ישיר מכיכר רבין לצפות באלפי היהודים והערבים אשר ינהרו להפגין נגד הכיבוש והסיפוח".

16:02 עריכה

הערב ב-19:00 תתקיים הפגנה בכיכר רבין שבתל אביב נגד סיפוח יהודה ושומרון.

15:58 עריכה

שר הכלכלה עמיר פרץ על מעגל האבטלה: "המבחן המשמעותי של הממשלה הינו ההיערכות לחגי תשרי שיכולים להפוך לימים נוראים עבור מאות אלפי אזרחים שא ישובו לעבודה. מצב שעלול לקבע תרבות של אבטלה שהיא מחלה מסוכנת כלכלית וחברתית. חייבים לאמץ את המודל הגרמני במשק הישראלי, דבר שיאפשר להחזיר עד כ-50%  מהמובטלים לעבודה".

15:54 עריכה

בעקבות הרצח המשולש היום בלוד, תקף ח"כ יוסף ג׳בארין (הרשימה המשותפת) בחריפות את חוסר האונים של המשטרה והממשלה: "הרצח המחריד בלוד שוב חושף את המחדל של רשויות אכיפת החוק בהתמודדות עם תופעת הפשיעה והאלימות בחברה הערבית. העבריינים מרגישים שיש להם יד חופשית לפעול, כל עוד קורבנותיהם הם ערבים. הגיע הזמן לסיים את 'האוטונומיה' של גורמי הפשיעה בחברה הערבית. אני קורא לשר לביטחון פנים אמיר אוחנה להפסיק את המדיניות השערורייתית והגזענית של התעלמות מהפשיעה בחברה הערבית".

15:52 עריכה

מנכ"ל משרד הבריאות היוצא, משה בר סימן טוב, מתריע בשיחות סגורות: "אנחנו בהתפרצות שהיקפה לא ידוע".

לחדשות 12 אמר: "אני לא חושב שצריך להיות גל שני בישראל אם נתנהל נכון, אבל אנחנו בעלייה בתחלואה והיא מובהקת, אמיתית ומוחשית וייקח זמן עד שנבין את מלוא היקפה".

עוד 16 עדכונים

הקהילה היהודית במדינות בריה"מ לשעבר הכריזה על מבצע שאפתני: טאבלט לכל קשיש ● זאת, לאחר שמבוגרים רבים נותקו מהעולם החיצון בעקבות מגבלות הקורונה ● בינתיים גויסו תרומות לארבעה מכשירים בלבד, אך אחד מהם עומד לשנות את חייה של אירינה, החולמת לשוחח באמצעותו עם חברתה, שעלתה לארץ ● "היינו כמו אחיות, אבל אני לא יכולה לדבר איתה יותר, בגלל שיקר לי מדי להתקשר אליה"

עוד 941 מילים

פרויקט צילומים "זה יותר קשה מהפיגוע במגדלי התאומים"

הצלם ג'ונתן אלפיירי יצא למסע לתוככי בית לוויות יהודי בניו יורק, שם, למרבה הצער, הובילה הקורונה לפריחה בעבודה ● דומיניק קרלה, מנהל בית הלוויות גוטרמן, אומר שלא ראה מספר כזה של מתים ב-30 שנות הקריירה שלו – והוא מעולם לא רצה לראות ● תיעוד מיוחד

עוד 343 מילים ו-1 תגובות

בירושלים הסטטוס קוו מתערער ● בדמשק נערך קונצרט היסטורי ● בוושינגטון מאיימים על אסד ● במצרים סוחרים במסכות משומשות ● בלוב מכנים את ברק אובמה "עבד" ו"טיפש" ● ואיזה אירוע נורא קרה בעיראק ביוני 1941 ● קסניה סבטלובה מסכמת שבוע במזרח התיכון

עוד 917 מילים

לא ידענו מאיפה נשלם שכירות, שכר לימוד, אפילו כיצד נרכוש אוכל

עכשיו, כשהעניינים כנראה מתחילים לחזור למסלולם, אפשר לבחון את מה שעברנו. אז איך זה היה להיות סטודנטית בתקופת קורונה? אותו דבר כמו להיות סטודנטית בתקופה רגילה, רק עם יותר בכי, התקפי חרדה, עומס, דאגות כלכליות ואי-ודאות משוועת.

הקורונה הכתה בנו כמו הודעה של מרצה על שיעור השלמה ביום שישי. צפוי, אבל אף אחד לא תכנן לקחת בזה חלק עד שהוא הודיע על נוכחות חובה, או במקרה שלנו בידוד.

איך זה היה להיות סטודנטית בתקופת קורונה? אותו דבר כמו להיות סטודנטית בתקופה רגילה, רק עם יותר בכי, התקפי חרדה, עומס, דאגות כלכליות ואי-ודאות משוועת

זה קרה ממש בתחילתו של סמסטר ב', אני זוכרת את המרצה מדברת איתנו על תוכנה בשם “zoom”, ושרוב הסיכויים נעבור ללמוד למידה מקוונת, מהבית. בהתחלה שמחתי, איזה כיף, נלמד מהמיטה, לא נצטרך להתעורר מוקדם יותר או לבשל מראש או ללבוש בגדים אמיתיים שהם לא פיג'מה.

אך עד מהרה מאוד החלום הפך לסיוט.

העומס הלימודי גדל בטענה ש"גם ככה אנחנו לא עושים כלום", לפתע סילבוסים שלמים השתנו והתהפכו, נוספו מטלות רבות, הדרישות עלו. וללמוד במיטה זה לא באמת נוח אז אין ברירה, את יושבת על כיסא מול מסך 12 שעות ביממה.

ההבנה העמוקה שישראל היא כנראה לא אומת הייטק גדולה כי בכל זאת כל שיעור השאלה הכי נפוצה הייתה "שומעים אותי?".

דברים שנקלטו במצלמות וידאו שאולי היה עדיף שלא היינו רואים. התמודדות עם קריוקי בעשר בבוקר של השכנים.

ובכל זאת, שום דבר לא הכין אותנו לגזירה הנוראית מכל. ולא, אני לא מדברת על ביטול הפאנג'ויה או ימי הסטודנט אלא על הודעת היציאה לחל"ת. קחו לנו את הקפה, את הסיגריות, את החומוס בבניין רפואה, אבל אל תקחו לנו את הפרנסה.
הקושי הכלכלי בתקופה זו הביא אותי ואת חבריי  לספסל הלימודים לנקודות אפלות ופחדים אמיתיים.

שום דבר לא הכין אותנו לגזירה הנוראית מכל. ולא, אני לא מדברת על ביטול הפאנג'ויה. קחו לנו את הקפה, את החומוס בבניין רפואה, אבל לא את הפרנסה. זה הביא אותנו לנקודות אפלות ופחדים אמיתיים

חלקנו לא ידענו מאיפה נשלם שכירות, שכר לימוד, או אפילו כיצד נרכוש אוכל. בעקבות כך לא הייתה ברירה מלבד לחזור לגור אצל ההורים. ענין שיש לו השלכות משלו, הן רגשיות, הן נפשיות והן פיזיות.

בנוסף, רוב גדול של הסטודנטים מסתמכים על מלגות שבוטלו או לא המשיכו להתקיים במתכונת רגילה עקב המציאות החדשה.

הדבר היחידי שקצת נתן לי אוויר לנשימה זו המלגה שקיבלתי מקרן אייסף, אבל לצערי זה לא מספיק. אני ממש מקווה שהמדינה תבין שציבור שלם של סטודנטים נמצא בבעיה קשה, ויוכלו לסייע לנו כדי שלא נאלץ חלילה לנשור מהלימודים.

לסיכום, אינני יודעת מה יותר גרוע: גל החום המכה בנו, המצב הכלכלי של הסטודנטים, ריבוי השרים בממשלה או העובדה שתקופת המבחנים ממש קרובה. אבל מה שאני כן יודעת זה שרובנו מבינים שהסמסטר הזה די אבוד. יש לנו עוד הרבה מה ללמוד בהקשר ללמידה מקוונת ודווקא כסטודנטית לחינוך אני מבינה כמה הוראה טכנולוגית היא העתיד.

עדן בן אור לומדת לתואר דו-חוגי בחינוך שנה ב', ותרבות צרפת וצרפתית שנה א', באוניברסיטת תל-אביב,  מלגאית קרן אייסף

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 439 מילים

למקרה שפיספסת

עודכן אתמול
זירת הבלוגים
הזמן שלך לומר את דעתך
הצטרפות

תגובות אחרונות

הדילמה של הקהילה היהודית בעיר הבוערת

הקהילה היהודית במיניאפוליס - שם החלו המהומות בארצות הברית, בעקבות הריגת ג'ורג' פלויד בידי שוטר - חצויה ● מצד אחד, חברי הקהילה נחושים להגיש עזרה לעיר הבוערת ● מצד שני, הם חוששים להפוך בעצמם למטרה

עוד 654 מילים

תיעוד מיוחד הסינים מראים לזרים את הדרך החוצה

בתי עסק ומקומות ציבוריים מגרשים אותי בזה אחר זה ● במקביל, הסינים מתקרבים לדת אחרי שנים של התרחקות כפויה, ומתחילים להבין שהנזק האמיתי והעמוק לכלכלה עוד לפניהם ● ואני מתחילה להתכונן לפרידה שלי משגנחאי ● הפרק הרביעי ביומנה של יפעת פרופר, המתעדת את עידן הקורונה בסין

עוד 3,460 מילים

שר האנרגיה יובל שטייניץ כינס השבוע את התקשורת כדי להציג את היעדים האנרגטיים של ישראל לעשור הקרוב ● היעד: 30% אנרגיות מתחדשות בישראל ב-2030 ● אפשר להיות חמוצים ולומר שזה לא מספיק, ואפשר להטיל ספק אם זה יתממש, אך עצם העובדה ששטייניץ מדבר על 2030 במדינה שהפכה את החלטורה וחוסר התכנון למקצוע, ראויה להערכה ● פרשנות

עוד 739 מילים
אוצר מילים
מושגי יסוד להבנת המציאות הישראלית
זַעַם

הזעם מורגש בכל פינה. גולמי, מופרז, רושף. רותח ועולה על גדותיו. רגש ראשוני, קדום, לא מעובד, לא מרוסן, לא מעודן. מעורר חרדה לא פחות משהוא מספק פורקן ● יכול להיות שהצלחנו לשטח את עקומת התפשטות הקורונה; ספק רב אם נצליח לחמוק מגלי הזעם שעוד יגאו בעקבותיה

עוד 1,065 מילים ו-1 תגובות

ישראלים ששוהים בארה"ב ללא ויזה חוששים לקבל סיוע בקורונה

מהגרים ישראלים בקליפורניה שאיבדו את עבודתם במשבר הקורונה, חוששים לבקש סיוע ממשלתי שעשוי לסכן את זכאותם לגרין קארד ● "אחרי שהחברה שבה אני עובד נסגרה לפרק זמן בלתי ידוע, רעדתי מפחד. אני דואג למצבי הפיננסי, דואג לבריאות, אבל בעיקר לכסף", מספר גיא, שחי בארה"ב עם משפחתו ● אך הוא מסרב לבקש עזרה

עוד 1,139 מילים

גנץ: "נשמור על חירות הפרט והדמוקרטיה גם בזמן חירום"

השר רפי פרץ: יש בתוכנית הסיפוח סעיפים שלא נוכל לקבל ● מנדלבליט: ישנה דחיפות לחוקק את חוק הקורונה, כי תקנות החירום יפקעו בקרוב ● נציבות שירות המדינה אישרה את מינוי פרופסור חזי לוי לתפקיד מנכ"ל משרד הבריאות ● ועד רשות שדות התעופה הפסיק את שביתת הפתע בנמל התעופה בן-גוריון, לאחר שנקבעה פגישה בעניינו בין שרת התחבורה רגב ושר האוצר כ"ץ

עוד 22 עדכונים

"נתניהו מנתק את ארץ ישראל מהיהודים"

ראיון הקרע במחנה הימין סביב החלת הריבונות רק הולך ומחמיר ● בראיון לזמן ישראל, אומר עירא רפפורט, מי שהיה חבר במחתרת היהודית: "צריך להילחם בזה בצורה חריפה מאד" ● כמו רבים מחבריו ביו"ש, הוא תוקף בחריפות את טראמפ ונתניהו ● "כשאתה מוסר את ארץ ישראל לאויבים, זה החטא הגדול ביותר. אבל כשאתה גם מנתק את היישובים - זה עוון לא פחות גדול" ● אבל, הוא מרגיע, זה לא יזלוג לאלימות: "מה שהיה טוב בזמנו, לא נכון להיום"

עוד 987 מילים

פטר אקשטיין קובקס הגן על מיעוטים ברומניה במשך עשרות שנים ● וגם הוביל את מאבק הלהט"ב שם ● למרות שאביו היה יהודי, הוא מעולם לא שקל לעלות לארץ ● האם המורשת הליברלית שלו תשרוד שלו את גל הלאומנות באזור, שאותו מוביל השכן מהונגריה, ויקטור אורבן? ● ראיון

עוד 1,244 מילים

ציוץ אחד יכול לעצור את הדהירה לסיפוח חד-צדדי

פרשנות לפני כארבעה חודשים הציג נשיא ארה"ב את תוכנית המאה - "משלום לשגשוג: חזון לשיפור חייהם של הפלסטינים והישראלים" ● משפט אחד שאמר טראמפ בנאומו באותו יום, אשר עומד בניגוד גמור לתוכנית הכתובה והמושקעת, איפשר לנתניהו לחתור תחת התוכנית ולהפוך אותה למסך עשן עבור פעולת הונאה חד-צדדית - שתפגע קשות במרקם היהודי והדמוקרטי של מדינת ישראל ● האם טראמפ יתערב לפני שיהיה מאוחר מדי?

עוד 3,152 מילים ו-1 תגובות

רוב הישראלים ציפו מבג"ץ לפסול את נתניהו

סקר מדד השלום מעלה כי רק 35% מהישראלים תומכים בפסיקת בג"ץ שאיפשרה לנתניהו לכהן כראש ממשלה, לעומת 51.5% שציפו מבג"ץ לפסול אותו ● לתמיכה הרחבה באקטיביזם שיפוטי במקרה של ראש ממשלה הנאשם בפלילים שותפים מצביעי ימין רבים ● קמפיין הליכוד להחרבת שלטון החוק פוגע אנושות גם בבני גנץ, העלול להיפלט מהפוליטיקה מוקדם מהצפוי ● פרשנות

עוד 854 מילים ו-1 תגובות
סגירה
בחזרה לכתבה