בתוך פחות משנה, אמיר אוחנה הצליח לעשות את הבלתי יאמן: לגרום לאיילת שקד, קודמתו בתפקיד שר המשפטים, להיראות שקולה, ממלכתית ורצינית.

שקד הייתה שרה גרועה כמעט בכל קנה מידה, ובמרבית התחומים שבהם פעלה נדמתה כפיל בחנות חרסינה, כשהיהירות והזחיחות מהוות קו מאפיין מרכזי אצלה. את כהונתו של אוחנה בתפקיד אפשר לתאר כשקד על סטרואידים.

שניהם פעלו, איש בדרכו, לכרסם באמון הציבורי במערכת המשפט. שקד, שהפנתה את רוב תשומת לבה לנושא מינוי שופטים, עשתה זאת ממניעים אידיאולוגיים ובסגנון אלגנטי יחסית. אוחנה כיוון את מאמציו להחרבת אמון הציבור בתביעה הכללית, עשה זאת כשליחו לדבר עבירה של הנאשם בנימין נתניהו, והפגין אלגנטיות של דחפור די-9.

שקד הייתה שרה גרועה כמעט בכל קנה מידה, ובמרבית התחומים שבהם פעלה נדמתה כפיל בחנות חרסינה, כשהיהירות והזחיחות מהוות קו מאפיין מרכזי אצלה. את כהונתו של אוחנה בתפקיד אפשר לתאר כשקד על סטרואידים

האמת, זה לקח הרבה פחות משנה. אוחנה הדהים את כל שומעיו כשהכריז בראיון לחברת החדשות, מיד לאחר כניסתו לתפקיד שר המשפטים ביוני אשתקד, כי אין חובה לקיים את כל פסקי הדין של בג"ץ, וכי הוא לוקח בחשבון את האפשרות שנוכח האג'נדה שלו, הפרקליטות תתפור לו תיק פלילי. "לא תמיד צריך לצאת מנקודת הנחה שיושבים במערכת אך ורק מלאכים צחורי כנפיים שמקבלים את החלטותיהם משיקולים מקצועיים בלבד", אמר אז.

בעקבות הסערה שפרצה נוכח דבריו בנוגע לפסיקות בג"ץ, הבהיר אוחנה בדף הפייסבוק שלו כי "התכוון לנסיבות קיצוניות ביותר שדגל שחור מתנוסס מעליהן". אבל הכיוון היה ברור לחלוטין. "לא באתי לחיים הפוליטיים כדי לרצות את כולם", הוא אמר ימים אחדים עוד קודם לכן וסימן בבירור את הדרך. "באתי עם סט של ערכים ואמונות במטרה להגשימם ולממשם. יהיו מאבקים, תהיינה מחלוקות".

איילת שקד ואמיר אוחנה בכנסת, ב-2017 (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

משרתם של שני אדונים

ואכן, אוחנה באמת לא בא כדי לרצות את כולם – אלא רק את בנימין נתניהו. הוא מונה לתפקידו בתקופת ממשלת מעבר, ובהתאם לחוות-דעת של היועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט, נתניהו לא חויב להביא את המינוי לאישור הכנסת.

במהלך כל כהונתו פעל אוחנה לטובת האינטרסים של החשוד ובהמשך הנאשם נתניהו, אף שניסה לעטוף את מעשיו בנימוקים עקרוניים, על אודות הצורך "לתקן את הקלקולים" במערכת המשפט.

באחת מהתבטאויותיו הפומביות, כשנשאל על התנהלותו כשר משפטים לעומתי למערכת אכיפת החוק ולמערכת המשפט, אמר אוחנה: "שר משפטים איננו יו"ר ועד העובדים של משרדו". זה כמובן נכון; תפקידו איננו למקסם את האינטרסים של העובדים ולהתעלם מכל כשל מערכתי.

אמיר אוחנה ובנימין נתניהו באפריל 2019 (צילום: Hadas Parush/Flash90)

אבל ממי שעומד בראש משרד המשפטים מותר לצפות שיאמר משהו בגנות השחיתות השלטונית; בגנות אלה המסיתים באופן אישי נגד ראשי התביעה; בגנות פוליטיקאים המצויים בחקירה או העומדים לדין, הטוענים כי המערכת תופרת להם תיקים כדי לחסלם פוליטית. העובדה שמובן מאליו שכל האופציות האלה הן מדע בדיוני ביחס לאוחנה, היא בדיוק הבעיה בהתנהלותו.

צריך להיות הוגנים כלפי אוחנה – פעם אחת הוא דווקא כן דיבר נגד שחיתות בשלטון. זה היה בכנס של העיתון "בשבע", שבו כינה את יו"ר כחול-לבן בני גנץ "או מושחת או פלקט", אפרופו פרשת "הממד החמישי".

פעם אחת אוחנה דווקא כן דיבר נגד שחיתות בשלטון. זה היה בכנס של העיתון "בשבע", שבו כינה את יו"ר כחול-לבן בני גנץ "או מושחת או פלקט", אפרופו פרשת "הממד החמישי"

את המפתח להבנת פועלו של אוחנה כשר המשפטים, הוא חשף בעצמו בנאומו בכנס חגיגי שהתקיים לפני שלושה חודשים, להשקת הספר "מפלגת בג"ץ" של עו"ד שמחה רוטמן, איש ארגון הימין "התנועה למשילות ודמוקרטיה". אוחנה סיפר שפגש לראשונה את רוטמן בכנסת, בדיונים על חוק ההסדרה ועל חוק הלאום, ונפשותיהם נקשרו, אידיאולוגית.

אוחנה יזם את הצעת "חוק היועמ"שים", שביקשה להפוך את היועצים המשפטיים במשרדי הממשלה למשרות אמון של השרים – הצעה שעוררה התנגדות כללית ממנדלבליט ועד שופטי העליון בדימוס, בנימוק שהיא תביא לפוליטיזציה מוחלטת של הייעוץ המשפטי במערכות השלטון. ובכן, מתברר שמי שהגה את הצעת החוק, ניסח אותה ושיווק לאוחנה את הרעיון היה רוטמן עצמו.

עו"ד שמחה רוטמן (צילום: צילום מסך/ערוץ 20)

זה, אם כן, המפתח: אופרטיבית, אוחנה פעל כשר המשפטים כדי לחלץ את פטרונו נתניהו מאימת החוק – בין היתר באמצעות שינוי תקנות החירום בבתי המשפט והכרזתו על הקפאת עבודת בתי המשפט, שהביאה לדחייה בפתיחת משפטו של נתניהו. אידיאולוגית, הוא פעל כזרוע הביצוע של רוטמן.

"שמחה ואני מאוד קרובים, וכשאני צריך עצה טובה אני פונה לשמחה ומקבל אותה", אמר אוחנה בכנס לכבודו של רוטמן, והוסיף: "כשמוניתי לתפקיד שר המשפטים שקלתי מאוד ברצינות למנות את שמחה כמנכ"ל משרד המשפטים. עד כדי כך אני מעריך ומכבד ומוקיר את שמחה, את התבונה שלו, את הידע שלו".

אין פלא שבשלהי כהונתו, שכר אוחנה בכספי משרד המשפטים את רוטמן לייצגו במסגרת העתירה שהוגשה נגד הארכת כהונתו של עו"ד דן אלדד כממלא-מקום פרקליט המדינה.

"כשמוניתי לתפקיד, שקלתי מאוד ברצינות למנות את שמחה כמנכ"ל משרד המשפטים. עד כדי כך אני מעריך ומכבד ומוקיר את שמחה, את התבונה שלו, את הידע שלו"

שר המניעה המשפטית

אין שר משפטים שלא חש תסכול נוכח העובדה שבניגוד למשרדי ממשלה אחרים, במשרד המשפטים השר מנוע מלהתערב ברוב תחומי הפעולה. בענייני פרקליטות אסור לפוליטיקאים לגעת, הנהלת בתי המשפט היא אמנם יחידת-סמך במשרד אך באופן מהותי זוהי הרשות השופטת שאין להתערב בענייניה, ובנוסף יושב במשרד פקיד רב-עוצמה שהוא היועץ המשפטי לממשלה, החולש על היקום המשפטי ברחבי הרשות המבצעת.

אוחנה לא היה מוכן להשלים עם זה. "כשאני מסתכל היום, מהכיסא של שר, על יכולת ההשפעה של שר על משרדו, אני אגיד לכם, זה מזעזע", אמר באותו כנס בפברואר. "יש תחושה כאילו בעיני חלק מעובדי המשרד השר הוא כספומט. תביא כסף, תביא תקנים, ותתראיין, זה בסדר, אבל בכל מה שנוגע לניהול המשרד תשאיר את זה לנו. אנחנו מייצגים את האינטרס הציבורי, לא אתה, אתה איש פוליטי".

הרמת כוסית בעת כניסתו של אמיר אוחנה למשרד המשפטים ב-23 ביוני 2019. לצידו: שי ניצן, אמי פלמור ואביחי מנדלבליט (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

אמר, ועשה. זה החל בחודש יולי האחרון בפיטורי בזק של אמי פלמור, המנכ"לית המוערכת של המשרד במשך חמש שנים וחצי. הפיטורים העלו טענות חריפות נגד אוחנה, נוכח העובדה שבחר לעשות זאת בתקופת בחירות (לפני בחירות סבב ב' בספטמבר) ובניגוד להנחיית היועץ המשפטי לממשלה על מינויים בתקופת בחירות. במקומה, ביקש למנות לתפקיד את חברו מתקופת לימודי המשפטים, עו"ד אופיר כהן.

"יש תחושה כאילו בעיני חלק מעובדי המשרד השר הוא כספומט. תביא כסף, תביא תקנים, ותתראיין, זה בסדר, אבל בכל מה שנוגע לניהול המשרד תשאיר את זה לנו. אנחנו מייצגים את האינטרס הציבורי, לא אתה, אתה איש פוליטי"

ועדת החריגים בנציבות שירות המדינה אישרה את המהלך, אך בסופו של דבר המינוי לא יצא לפועל. במקום פלמור מונתה עו"ד סיגל יעקובי, הממונה על חדלות פירעון, לממלאת-מקום מנכ"ל.

"נפגשתי עם כל הצוות הבכיר של משרד המשפטים, ולא מצאתי מי מהם שיש בינינו את רמת האמון הנדרשת", הוא סיפר בראיון ל"מקור ראשון" בספטמבר 2019. "סיגל יעקובי היא ממלאת מקום, אם כי לא נוצרו בינינו יחסי האמון שאמורים להיות בין שר למנכ"ל".

כל זה היה רק הקדימון לסאגת מינוי ממלא-מקום פרקליט המדינה, לאחר ששי ניצן סיים את כהונתו בחודש דצמבר האחרון.

אמיר אוחנה ואביחי מנדלבליט (צילום: תומר נויברג/פלאש90)

בשל הצורך להפריד באופן הרמטי בין הפרקליטות לבין הדרג הפוליטי, פרקליט מדינה נבחר לתפקידו על-ידי ועדת איתור שבראשה היועץ המשפטי לממשלה. אוחנה, שכל תקופת כהונתו במשרד הייתה במהלך "תקופת בחירות", ביקש לנצל זאת ולעקוף את הנוהל, כדי לבחור בעצמו ממלא-מקום פרקליט מדינה.

אוחנה לא הסתפק בהיבט העקרוני של עקיפת עמדת היועמ"ש, אלא אף פסל את כל המועמדים שמנדלבליט הציע, ובחר לקדם מועמדים שאינם מתאימים – תחילה אורלי בן-ארי, שדרגתה נמוכה אף מזו של פרקליטי מחוז, ובהמשך דן אלדד.

מנדלבליט מצידו שלף את קלף ה"מניעה המשפטית", אך נאלץ בהמשך לבלוע את הגלולה, ולנסות לשתף פעולה עם אלדד כממלא-מקום פרקליט המדינה במשך שלושה חודשים. השידוך לא עלה יפה: בעידודו של אוחנה (ואולי של עוד גורמים שמעליו) פעל גם אלדד כמי שבא לערער את מעמדו של מנדלבליט.

בתואנה של בדיקת מידע לצורך מענה לשאילתה של העיתונאי עקיבא נוביק, שלף אלדד מהנפטלין את תיק החקירה נגד מנדלבליט מפרשת הרפז-אשכנזי. זה נגמר בצו-ביניים של השופט מני מזוז נגד הארכת כהונתו של אלדד, ובבקשת פסלות שהגיש אוחנה (באמצעות חברו עו"ד רוטמן) נגד מזוז, לנשיאת העליון אסתר חיות.

אמיר אוחנה ואורלי בן-ארי (צילום: Olivier Fitoussi/Flash90)

את החמיצות על שנכשל במהלכיו, אוחנה לא הצליח להסתיר גם בטקס חילופי השרים אתמול. "אני עוזב את תפקידי ברגשות מעורבים", הוא אמר בטקס. "הדברים שמפניהם התריעו רבים וגדולים והתרעתי גם אני לא באו על תיקונם. התיקון הנדרש בתביעה הכללית ובפרקליטות – לא קרה".

השופטים ניצלו

תחום פעולה שלם שנמנע מאוחנה הוא תחום מינוי השופטים. נוכח העובדה שהמדינה הייתה שרויה בתקופת בחירות זה כשנה וחצי, לא פעלה הוועדה לבחירת שופטים, ואוחנה לא מינה לתפקיד ולו שופט אחד. אפשר רק לשער איזה חותם היה מותיר בתפקיד, לו היה צריך לעסוק גם בכריתת בריתות עם אנשי לשכת עורכי הדין.

בהקשר זה, אוחנה כבר הכין את הקרקע כשפעל לטובת האינטרסים של מגזר עורכי הדין, בהחלטותיו לדחות עוד ועוד את יישום הרפורמה בסדר הדין האזרחי.

וכך, אפילו אחרי הקדנציה הטראומטית של שקד כשרת המשפטים, הצליח אוחנה לקטוף בלי קושי את התואר שר המשפטים הגרוע בתולדות ישראל. "היא עשתה גם דברים טובים", הוא הפטיר בראיון ל"מקור ראשון" על קודמתו בתפקיד. "אבל אם אתייצב בפניכם בעוד ארבע שנים, וכל מה שיהיה לי להגיד לכם זה שמיניתי שופטים, ארגיש שנכשלתי בתפקידי".