לצערי לא הוזמנתי אתמול, למרות בקשתי, להשתתף בשיחת הועידה שקיימו ראש הממשלה בנימין נתניהו והשגריר בוושינגטון רון דרמר עם בכירי הבית הלבן על יישום תכנית המאה של נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ, אשר הושקה בבית הלבן ברוב טקס בינואר האחרון.
השיחה נמשכה שעה. מן העבר השני היו על הקו שלושה: היועץ הבכיר של הנשיא וחתנו ג'ארד קושנר, ראש מטה השלום אבי ברקוביץ, והשגריר בישראל דייוויד פרידמן.
מה שנותר זה להעריך מה בעצם קורה, גם באמצעות שיחות עם מומחים ומקורבים.
סביר להניח כי תכנית המאה לא עומדת ברגע זה בראש סדר העדיפויות של הממשל, בימים שבהם 100 אלף איש מתים מקורונה ומאות מפגינים בוושינגטון מאלצים את הנשיא לרדת לבונקר בבית הלבן בעקבות הרצח של ג'ורג' פלויד.
ובכל מקרה, נתניהו צריך להכניס רגל לתוך המאבק המתנהל בעד ונגד הסיפוח בבית הלבן.
"גם התומכים וגם המתנגדים בסביבה של טראמפ חושבים על הבחירות בארצות הברית", אומר פרופ' איתן גלבוע, מומחה ליחסי ישראל ארצות הברית מאוניברסיטת בר אילן. "התומכים חושבים שהסיפוח ישמור על הקשר ועל המחוייבות עם האוונגליסטים, וזה קריטי בבחירות בנובמבר.
"אחרים חושבים שטראמפ עשה מספיק – העביר את השגרירות לירושלים, הכיר בריבונות על רמת הגולן ונתן את תכנית המאה. מה שחשוב להם עכשיו זה המאבק מול איראן. אם החלת הריבונות תצית תבערה ואלימות בשטח, זה יהרוס לאמריקאים את הקואליציה שהם בנו עם מדינות ערביות מתונות מול איראן. זה לא שווה להם את המחיר".
פרופ' איתן גלבוע: "בסביבה של טראמפ חושבים על הבחירות. התומכים חושבים שהסיפוח ישמור על הקשר עם האוונגליסטים, וזה קריטי בבחירות בנובמבר. אחרים חושבים שטראמפ עשה מספיק"
גלבוע משוכנע שנתניהו ינסה לחזק את האגף האוונגליסטי בבית הלבן. במי מדובר? עד היום הספקנו להכיר את העמדות של השלושה ששוחחו עם נתניהו ודרמר אתמול.
קושנר היה זה שריסן את הדהירה של נתניהו לעבר סיפוח מיידי בסוף ינואר, והבהיר כי התוכנית היא דו-צדדית ומחייבת עבודת שטח מדוקדקת ותיאום עם המדינות באזור.
השגריר פרידמן משך לכיוון השני, הודיע שניתן לספח מייד, ונשמע יותר נלהב מנתניהו ודרמר.
ברקוביץ נמצא אי שם בין שניהם.
צריך לזכור כי הלחץ של ירדן, מצרים מדינות המפרץ והאירופאים על ממשל טראמפ לא נפסק לרגע, ומשפיע כמובן העמדות בממשל.
נתניהו נחוש להחיל את הריבונות בעוד חודש. כך לפחות אומרים המקורבים. "פעם במאה שנים יש הזדמנות כזו", חזר ואמר נתניהו בוושינגטון ומאז לא שינה את דעתו. זוהי סיסמת הבחירות שאותה אימץ ועליה התחייב בבחירות האחרונות, ולצורך העניין הוא גם ניסח את הסעיף הדרקוני בהסכם הקואליציוני עם כחול-לבן שמכשיר את מהלך הסיפוח בממשלה ובכנסת, שם יש לנתניהו רוב.
הבעיה היא שנתניהו חייב לתמרן את מסלול הריבונות גם בתוך הימין הישראלי, וכאן הדרך רצופת מוקשים.
הסיפוח הנדיב שמציע טראמפ לישראל לא מונע הכרה אמריקאית במקביל במדינה פלסטינית על 80 אחוזים מהשטח, כולל אדמות מהנגב – עניין שקצת נשכח. ימינה מביעה התנגדות מתונה בשלב זה. "טראמפ חבר ענק, החלת הריבונות היא מעשה היסטורי אבל מדינה פלסטינית היא אסון", אמר אתמול נפתלי בנט. "נראה את המפות ונחליט".
ימינה מביעה התנגדות מתונה בשלב זה. "טראמפ חבר ענק, החלת הריבונות היא מעשה היסטורי אבל מדינה פלסטינית היא אסון", אמר אתמול נפתלי בנט. "נראה את המפות ונחליט"
ראשי מועצת יו"ש מביעים התנגדות בוטה הרבה יותר. הם תובעים לזרוק את תכנית המאה לפח, גם בגלל הבידוד האפשרי של התנחלויות בתוך השטח הפלסטיני. המתנחלים תובעים ריבונות מלא-מלא, גם על היישובים בצפון השומרון שעליהם ויתר אריאל שרון במסגרת תכנית ההתנתקות.
אני מציע לשים לב להתנגדות השקטה והקשוחה בתוך הליכוד. בפברואר האחרון פרסמנו בזמן ישראל כי נתניהו לא הביא את התוכנית לממשלה בגלל ההתנגדות של ישראל כ"ץ – שהיה אז שר החוץ – למדינה פלסטינית. כ"ץ אינו היחידי. כל צמרת הליכוד חושבת כמוהו – יולי אדלשטיין, גלעד ארדן, זאב אלקין, גדעון סער, ציפי חוטובלי ואחרים. כמה מהם מחכים לנתניהו בפינה מסיבות שונות.
נתניהו ינסה להסביר כי מדינה פלסטינית תקום רק אחרי שהפלסטינים יכירו בישראל כמדינה יהודית, יסכימו לריבונות שלנו על ירושלים וההתנחלויות, יוותרו על זכות השיבה ויפרזו את רצועת עזה, וגם אז מדובר ב"ריבונות מותנית ומוגבלת ורק בסוף התהליך", בלשונו של ראש הממשלה.
במלים אחרות, נתניהו צריך לתמרן בחודש הקרוב בתוך הבית הלבן ומוסדות הממשל, בימינה, בין המתנחלים ובליכוד, וגם להשגיח על היציבות האזורית, לשמור על היחסים עם מצרים וירדן ולהתמודד מול ההתנגדות הפלסטינית שאנחנו עדיין לא משערים את עוצמתה.
זהו גם מאבק פנימי בין האופוריה והתחושה ההיסטורית של נתניהו ובין השטח המבעבע באזור, בימין ובשמאל. לא מפליא שהדיבור הפוליטי אתמול היה סביב דחייה הכרחית של הסיפוח לאוקטובר, אז גם יזהה נתניהו את הלוך הרוחות בבחירות בארצות הברית, והאם טראמפ עומד לפנות את מקומו לג'ו ביידן, שמתנגד לסיפוח.
הדיבור הפוליטי אתמול היה סביב דחייה הכרחית של הסיפוח לאוקטובר, אז גם יזהה נתניהו את הלוך הרוחות בבחירות בארצות הברית, והאם טראמפ עומד לפנות את מקומו לג'ו ביידן, שמתנגד לסיפוח
ואיך שכחנו את אביגדור ליברמן?
ליברמן כמובן חושב שנתניהו מאחז עיניים, גם בעניין הזה. "הכל קשקוש, רק בשביל הרווח הפוליטי", אמר אתמול ליברמן. "מישהו מכיר את המפות שעובדים עליהן? יש בכלל מפות? מועצת יו"ש לא רואה מפות. גם מפקד אוגדת איו"ש לא רואה מפות. גם הרמטכ"ל וגם ראש השב"כ לא רואים. איזה סיפוח? הכול קשקוש אחד גדול".
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנו