למעט כניסה של נוסעים ממדינות אחרות לניו זילנד, החיים בה חוזרים לשיגרה. בניו זילנד כבר אין חולי קורונה. האם יש ביטחון שמגפת הקורונה לא תשוב בעתיד הקרוב לניו זילנד? סביר שכשיפתחו הגבולות של ניו זילנד תשוב המגפה.

כנראה שבאין חיסון בפני המגפה, התנהלות המוכוונת למניעת הידבקות לא תביא להיעלמות של המגפה מחיינו, ולסיכון הכרוך בכך. בסופו של דבר המגפה תיבלם כשמסיבה כלשהי, אפילו נעלמה, הנגיף ינטוש אותנו – אולי מסלידה, לך תדע – או שתושג חסינות העדר למגפה.

כנראה שבאין חיסון בפני המגפה, התנהלות המוכוונת למניעת הידבקות לא תביא להיעלמות המגפה מחיינו, ולסיכון הכרוך בכך. המגפה תיבלם כשמסיבה כלשהי, אפילו נעלמה, הנגיף ינטוש אותנו

תנאי להשגת חסינות העדר למגפה הוא, שמי שנדבק במחלה והחלים – פיתח נוגדנים לנגיף, ושוב אינו נדבק במחלה ואינו מדביק אחרים. להבנתי, החוקרים לא הגיעו למסקנה חד-משמעית שאין סיכון להידבקות חוזרת בקורונה, אבל הנטייה הכללית בקרבם היא להניח שהתנאי לחסינות העדר אכן מתקיים, וחולה שהחלים ממחלת הקורונה אינו נדבק במחלה בשנית.

בישראל, כמו גם במדינות אחרות, יחד עם הניסיון לחזור לשגרה, יש ניהול חיים בצד קורונה, כשהמאמץ הוא למנוע הידבקות. בחודשים הקרובים צופים גל שני למגפה, ואם לא יהיה חיסון לקורונה אזי התפרצות המגפה תהיה כרוכה שוב בסיכון. מה יעשו אז?

אני רוצה להציע כאן מתווה – יותר נכון מקטע – להתנהלות מבוקרת להשגת חסינות עדר למגפת הקורונה, וזאת בהנחה שאותה צריך לבדוק ולתקף, שהתנאי לחסינות העדר למגפת הקורונה המוצג למעלה אכן מתקיים. חסינות העדר תשנה מצב ותפטור אותנו מצרת הקורונה.

יש לאפיין את אוכלוסיית הסיכון: קשישים מעל גיל 70, חולים במחלות מסויימות ועוד מאפיינים אותם יקבעו המומחים. על אוכלוסיית הסיכון יש להגן באותם אמצעים שננקטים היום: היגיינה, ריחוק חברתי, מסכות ועוד.

אני רוצה להציע כאן מתווה להתנהלות מבוקרת להשגת חסינות עדר למגפת הקורונה, וזאת בהנחה שאותה צריך לבדוק ולתקף, שאכן אין הידבקות חוזרת בקורונה

מקומות בהם ניתן ליישם תהליך להשגת חסינות יחסית בקלות ובצורה מבוקרת הם מקומות סגורים עם סידורי לינה בהם ירוכזו אנשים שאינם נמנים על אוכלוסיית הסיכון.

להלן מספר מקומות אפשריים כאלה:

1. מחנות צבא. הצבא יכול לרכז במחנה מספר מאות של חיילים שאינם שייכים לאוכלוסיית הסיכון למחלת הקורונה;
2. ישיבות בתנאי פנימייה. ניקח שלוש ישיבות. באחת הישיבות נרכז את כל אלה מבין המורים והתלמידים שהם מאוכלוסיית הסיכון למחלת הקורונה, ובשתי הישיבות האחרות ירוכזו כל אלה שאינם נמנים על אוכלוסיית הסיכון;
3. קיבוצים. ניקח ארבעה קיבוצים. בקיבוץ אחד נרכז את כל אלה שהם בקבוצת הסיכון, ובשלושת הקיבוצים האחרים יוותרו אלה שאינם נמנים על אוכלוסיית הסיכון. באותם מקומות סגורים המאוכלסים בכאלה שאינם נמנים על אוכלוסיית הסיכון למחלת הקורונה לא ילכו עם מסכות, ולא ישמרו על ריחוק חברתי (היגיינה זה תמיד טוב – אז בבקשה, לרחוץ ידיים, להתקלח ולצחצח שיניים). במשך היום אנשים ישתתפו בפעילויות שונות כשהם צפופים (בקיבוצים אפשר בלילה לרקוד סלואו). אנשים טובים, שמנהלים את האירוע, ידאגו להחדיר לאתרים אלה אנשים חולים בקורונה, או שיימצאו דרך אחרת להדביק במחלה את השוהים באותם מקומות. כל המקומות האלה ינוטרו על ידי צוותים רפואיים.

מה צפוי להיות במשך התהליך ובסופו? צפוי שכל האוכלוסייה תידבק במחלה. במקום בו ישהו כ-1000 אנשים (שלא מאוכלוסיית הסיכון) שיודבקו בקורונה, ידבקו כולם במחלה.

על פי מחקרים ראשוניים רק 10% מהחולים מגלים תסמינים למחלה, ועל-כן 900 אנשים יהיו ללא כל תסמינים של המחלה, אסימפטומטיים, ואצל כ-100 יהיו תסמינים למחלה. היות ומדובר מראש באנשים שאינם מאוכלוסיית הסיכון, אזי יש חשש, אם בכלל, שרק מיעוט מהשוהים באותם מקומות יחווה את המחלה באופן קשה.

עלולים להיות, חס וחלילה, מקרים של סיבוכים רפואיים כתוצאה מהמחלה. בסופו של התהליך לאחר שבועיים או ארבעה שבועות יהיו 1000 אנשים שאינם צפויים לחלות שוב. הם לא נדבקים ולא מדבקים. הם לא מעבירים את המחלה. הם יכולים לנסוע למדינות אחרות ללא צורך בבידוד ולבקר את סבא וסבתא. לא רע.

הממשלה יכולה לנהל סבבים גדולים באתרים שונים להשגת חסינות העדר. מחנות צבא, ישיבות, קיבוצים, בתי ספר חקלאיים, מלונות, אתרי נופש ועוד יכולים לשמש זמנית לכך. יתכן שגם בתי ספר רגילים בתיאום עם ההורים יכולים לשמש כמקומות להדבקה מבוקרת, ולא נדרש לסגור אותם בכל גילוי של מקרה קורונה. נכונים הדברים גם לחלק ממקומות העבודה – מלונות, בתי-חולים ועוד.

הממשלה יכולה לנהל סבבים גדולים באתרים שונים להשגת חסינות העדר. מחנות צבא, ישיבות, קיבוצים, בתי ספר חקלאיים, מלונות, אתרי נופש ועוד יכולים לשמש זמנית לכך. יתכן שגם בתיה"ס רגילים בתיאום עם ההורים

בוגרי סבבי החסינות יקבלו תג חסין, ויהיו פטורים מכל המגבלות והתהליכים השונים הקשורים במגפת הקורונה. על פי המומחים, כשיהיו מעל ל-60% מהאוכלוסייה בארץ מחוסנים למחלה – תושג חסינות העדר, ולא יידרשו עוד מגבלות וסייגים מיוחדים במסגרת שגרת החיים.

ההצעה כאן איננה מתווה שלם, אך היא מצביעה על כיוון לדרך פעולה אפשרית לשינוי המצב – השגת חסינות לאוכלוסייה וחזרה אמיתית לשגרה.

יאיר טל הוא מהנדס מכונות שעבד במספר חברות. היום הוא גמלאי. חקר את ניהול המלחמה במלחמת יום הכיפורים והשלים את כתיבת הספר ישראל טל: פרקים למלחמת יום הכיפורים אשר יצא לאור ב-2019 בהוצאת "ידיעות ספרים". ספרים נוספים שלו יצאו לאור בהוצאת "טפר – הוצאה לאור": אכזבה וגאווה – מלחמת יום הכיפורים ב-2023; ו-טליק: פרקי חיים ב-2024.