סטודנטים זרים שלומדים באוניברסיטאות ברחבי ישראל החלו לחזור בקצב אטי לארץ, על רקע ההקלה בהנחיות של משרד הפנים – בעוד שאישור החזרה של תלמידים הרשומים לישיבות בוטל בפתאומיות, מה שהוביל להרבה בלבול וכעס.

באוניברסיטאות ברחבי הארץ הוגדרו מתחמי בידוד מיוחדים, כדי לאפשר לחוזרים – בעיקר סטודנטים לתואר שני, פוסט-דוקטורט וסטודנטים לרפואה עם ויזות בתוקף – להעביר בקמפוס את תקופת הבידוד המחייבת בת השבועיים, בהתאם לתקנות שפרסם משרד הפנים ב-25 במאי. זאת, לאחר שסטודנטים רבים חזרו למדינות המקור שלהם בשלבים המוקדמים של התפרצות הקורונה בישראל.

התקנות החדשות היו בתוקף בתחילה עבור אוניברסיטאות, מכללות אקדמיות וישיבות, ובנוסף גם עבור תכניות כמו פרויקט מסע ונעל"ה.

חזרה לישראל תלויה בחתימה על הצהרת בריאות והסכמה של הסטודנט להיכנס מידית לבידוד בקמפוס. אוניברסיטאות צריכות להתנהל ישירות מול משרד הפנים בארגון ההיתר עבור הסטודנטים שלהן, ובנוסף לספק להם תחבורה מנתב"ג ולוודא שדואגים לכל צורכיהם, כך שהם לא צריכים לצאת בתקופת הבידוד.

חזרה לישראל תלויה בהסכמה של הסטודנט להיכנס מידית לבידוד בקמפוס. אוניברסיטאות צריכות להתנהל ישירות מול משרד הפנים בארגון ההיתר עבור הסטודנטים שלהן, ובנוסף לספק להם תחבורה מנתב"ג

האוניברסיטאות בארץ "פועלות בחריצות כדי להבטיח שהן עומדות בכל התקנות של משרד הבריאות ובמקביל שואפות להחזיר סטודנטים כדי לוודא שהם עוברים חוויה ראויה וממשיכים בלימודים שלהם", כך אמרה לזמן ישראל מריסה גרוס ירם, הממונה על סטודנטים בינלאומיים במועצה להשכלה גבוהה. ולמרות שהרבה מהחיים האוניברסיטאיים עבור לרשת, אי אפשר לעשות הכל מרחוק, הוסיפה.

עובד עם חליפת מגן מחטא חדר כושר במרכז הספורט של אוניברסיטת תל אביב, 6 במאי, 2020 (צילום: פלאש 90)

חלק מהסטודנטים, כמו אמנדה כץ, קיבלו אישור לחזור לפני שההנחיות החדשות פורסמו באופן פומבי. כץ, סטודנטית לרפואה בת 25 מטורונטו, רשומה לפקולטה לרפואה באוניברסיטת תל אביב, שם היא עושה סבבים קליניים. היא חזרה לקנדה במרץ, באחת מהטיסות האחרונות לפני שישראל סגרה את רוב התנועה האווירית ממנה ואליה, וחזרה לארץ לפני שלושה שבועות בטיסה עם עוד 11 סטודנטים.

אמנדה כץ (צילום: באדיבות המצולמת)

בהתחלה "היה הרבה חוסר ודאות בנוגע לחזרה לישראל והאם נצטרך להיכנס לבידוד במלונות או לחזור הביתה" לאוניברסיטה, אמרה לי כץ.

"עברנו ישירות משדה התעופה למעונות שלנו, שם קיבלו את פנינו ארבעה אחראים, ונכנסו לחדרים שלנו. הם נתנו לנו חבילת ציוד עבורנו וכשהגענו לחדרים גילינו מצעים, כריות וסירים חדשים וכל מה שהיינו צריכים לשבועיים".

כץ תיארה את השבועיים בבידוד בתור "חוויה הרבה יותר נעימה" ממה שדמיינה קודם לכן, ושיבחה את האוניברסיטה שלה "על כך שעשתה מעל ומעבר כדי לוודא שאנחנו מרגישים בנוח וקידמה את החזרה שלנו למדינה".

"הייתי אומרת שמדובר בטפטוף", היא אמרה כשנשאלה כמה סטודנטים זרים החלו לחזור. "הבניין שלי במעונות כלל בהתחלה 12 אנשים, ולדעתי כמה ימים לאחר מכן הגיעה קבוצה נוספת של סטודנטים, שמנתה בין 8 ל-12 איש".

חדר בבית הסגל באוניברסיטה העברית ששוריין לבידוד עבור הסטודנטים הזרים החוזרים (צילום: סם סוקול)

האתגר הוא לא הבידוד, אלא הטיסה

לדברי מורין מאייר אדירי, מנהלת ביה"ס הבינ"ל של אוניברסיטת ת"א, כ-650 מתוך 1,300 סטודנטים זרים עזבו בעקבות הקורונה. 35 כבר חזרו, ו-65 נוספים ביקשו לעשות זאת. האוניברסיטה, היא אמרה, יכולה לאכלס בבידוד עד 50 סטודנטים בכל עת. האתגר הוא לא הבידוד, אלא הטיסה לארץ, היא הוסיפה, וציינה כי חלק מהטיסות של הסטודנטים בוטלו, מה שמנע את חזרתם לישראל.

"עברנו ישירות משדה התעופה למעונות שלנו, שם קיבלו את פנינו ארבעה אחראים, ונכנסו לחדרים שלנו. הם נתנו לנו חבילת ציוד עבורנו וכשהגענו לחדרים גילינו מצעים, כריות וסירים חדשים וכל מה שהיינו צריכים לשבועיים"

אחד הסטודנטים שניסה לחזור אבל לא הצליח הוא ד"ר איין מוקהרג'י, סטודנט בפוסט-דוקטורט באוניברסיטת בר אילן המבצע מחקר על סוללות נטענות, שעזב במרץ כדי להעביר את המגפה עם המשפחה שלו. "זה בהחלט מאוד מתסכל", הוא סיפר לי בשיחה טלפונית מביתו שבדורגפור, הודו, והוסיף כי יש לפחות לפחות 40-50 סטודנטים מהודו המנסים למצוא את דרכם בחזרה לארץ.

ד"ר איין מוקהרג'י (צילום: באדיבות המצולם)

"יש הרבה סטודנטים לרפואה ותואר שני שרוצים להשלים את התארים שלהם", אמר. אבל למרות שלכולם יש אישור לחזור, "אין לנו טיסות מתאימות לישראל".

על פי דוברת אוניברסיטת בר אילן, רוב הזרים בחרו להישאר בישראל במהלך המשבר, והאוניברסיטה מסייעת לסטודנטים שרוצים לחזור "במציאת מיקום מתאים במעונות של האוניברסיטה לתקופת הבידוד".

פביאן הולזגן, סטודנט גרמני העובד על דוקטורט במדעי החיים באוניברסיטת בן גוריון, נשאר בארץ. הוא אמר כי שותפיו הישראלים לדירה חזרו להוריהם, וככל שהקמפוס הלך והתרוקן, הוא הרגיש יותר מבודד. "זו הייתה תחושה שונה משום שעבדתי לבד במעבדה ונשארתי לבד בדירה, אבל עבורי הבריחה הייתה העבודה אז עבדתי יותר", הוא אמר. "אני שמח שבסוף יותר ויותר סטודנטים חוזרים לכאן".

"הפכנו את אחד מבנייני המעונות בבאר שבע ליחידת בידוד של 14 יום, ויש לנו בניין בשדה בוקר עם קמפוס נוסף ואוכלוסייה גדולה של סטודנטים בינלאומיים", אמר דובר האוניברסיטה, אהוד ציון-וולדוקס.  "כשהם בבידוד, אנחנו מספקים את כל צורכיהם. הם אחראים למדידת החום שלהם ודיווח על כל תסמין. חלק מהסטודנטים כבר עברו את התהליך וחזרו ללימודים ולמגורים שלהם".

עם זאת, בעקבות המחסור החמור בטיסות בינלאומיות, הוא אמר, האוניברסיטה החלה להעביר כמה שיותר מתכנית הלימודים שלה לרשת.

באוניברסיטה העברית בירושלים, כ-23 חדרים בבית הסגל בקמפוס הר הצופים הפכו למלון קורונה זמני. "הכנו רשימה של מקומות מהם הם יכולים להזמין אוכל ויכולים להביא משלוחי מזון", אמרה האחראית על התיאום מול המדענים והחוקרים הבינלאומיים של האוניברסיטה, לימור לוי. "שיתוף הפעולה עם משרד הפנים החל לפני 2-3 שבועות ומאז עובד בצורה טובה מאוד".

רוב החוזרים נמצאים בלימודי פוסט-דוקטורט ודוקטורט הפעילים במחקר ועבודת מעבדה, אשר דורשים נוכחות פיזית בקמפוס, היא הסבירה. אלו שלא יכולים משתתפים בשיעורים דרך זום. "סטודנטים ישראלים לא נמצאים כאן, אז אין סיבה לכך שסטודנטים בינלאומיים יהיו כאן", היא הסבירה.

"אנחנו תמיד חוששים, משום שהמצב לא ברור ואנחנו לא יודעים מה יקרה בעוד שבועיים", הוסיפה לוי. "אנחנו חיים בתקופה של אי ודאות גדולה".

אילוסטרציה, סטודנטים באוניברסיטה העברית בירושלים, 2014, ארכיון (צילום: מרים אלסטר\ פלאש 90)

הבלבול בנוגע לתלמידי הישיבות

אי הוודאות הזו הייתה נכונה במיוחד בישיבות. למרות שבתחילה הם נכללו בתקנות החדשות, שר הפנים אריה דרעי הודיע ביום רביעי כי יעצור כניסה של תלמידי ישיבה לא נשואים למדינה "בעקבות ההחמרה במגפת הקורונה בישראל".

רשות האוכלוסין והגירה, הפועלת תחת המשרד, סירבה לפרט על הסיבות להחלטה, אשר אפשרה את המשך הכניסה של תלמידים נשואים הלומדים בכוללים, שהם ישיבות לתלמידים נשואים.

התקנות החדשות פורסמו כאשר שבעה תלמידי ישיבה, שלושה מהם מישיבת הר עציון באלון שבות, היו באוויר על גבי טיסה מניו יורק, כך אומר מקור המקורב לנושא לזמן ישראל. עם הנחיתה הם סורבו להיכנס לישראל בתחילה, עד שמנהלי הישיבות שלהם התערבו מול שר הפנים והם קיבלו את האפשרות להיכנס לבידוד במלון דן בירושלים, כך אמר אותו מקור. "אולי הם עברו ואולי הם לא עברו לישיבה", אמר המקור. "זו שעת החובבנים במשרד הפנים".

התקנות החדשות פורסמו כאשר שבעה תלמידי ישיבה מניו יורק היו על טיסה בדרך לארץ. עם הנחיתה הם סורבו להיכנס לישראל, עד שמנהלי הישיבות שלהם התערבו מול שר הפנים דרעי, והם נשלחו לבידוד במלון