ישראל נמצאת בעיצומה של אחת התקופות המטלטלות בתולדותיה. השילוב של מצב חירום רפואי, מערבולת כלכלית, סערה חברתית ומצוקה פוליטית הותיר את המדינה ואת אזרחיה בהתנגחות ישירה בינם לבין עצמם.
המשברים המרובים הללו מחייבים פעולה דחופה. ישנה כעת מודעות רחבה לכך שהסטטוס קוו אינו יכול להישמר: ישראל של השנים הבאות לא תהיה אותו הדבר.
משהו חדש מתחיל להגיח מתוך המהומה. האם תהיה זו, כפי שמתכננים הממשלה החדשה ומנהיגיה, הרחבה גאוגרפית של ישראל בעקבות סיפוח חד-צדדי, שתלווה באתגרים גוברים לביטחונה, לדמוקרטיה שלה וללגיטימיות הבינלאומית שלה? או שמא, כפי שדורשת האופוזיציה לממשלה הנוכחית (ועדיין רוב הישראלים), מדינה דמוקרטית בעלת רוב יהודי ומדינת כל אזרחיה, שחיה בשלום לצד מדינה פלסטינית עצמאית? אלה הן השאלות הקיומיות באמת, שיוכרעו בחודשים הקרובים באווירה מלאת בלבול וחוסר ודאות.
הוויכוח הזה מתקיים בסביבה פוליטית א-סימטרית. ליושבים בשלטון יש רוב ברור בכנסת. יש להם גם יכולת לשלוט במנגנון המדינה בעת חתירתם להשגת מטרותיהם. אלה שמתנגדים לדרך שמציעים ראש הממשלה ושותפיו נמצאים בעמדת נחיתות ברורה: לא רק שאין להם את ההשפעה הפוליטית שיש ליריביהם, הם גם צריכים להתגבר על הכעס וההתפכחות שלהם בעקבות כינונה של ממשלת אחדות, בניגוד לרצונם המפורש, על ידי נציגים שהם הובילו בתום לב לשלטון.
היעדר כוח פוליטי רשמי אין פירושו היעדר עוצמה והשפעה פוליטית. להפך, ישראלים הכמהים לשוויון זכויות כולל והוגן ולקיום בכבוד – בדיוק כמו אזרחיהן של מדינות רבות אחרות שנמצאים כעת בעיצומן של שינויים עמוקים – לומדים במהרה כי, הן כפרטים והן כקבוצה, יש ברשותם ארגז כלים עשיר, לא רק כדי לקדם שינוי אלא גם כדי לגרום לו לקרות. המכשול היחיד שעומד בדרכם הוא פסיביות: כניעה לאובדן השליטה על גורלם הנכפה עליהם על ידי אלה השואפים לשמר את כוחם באמצעות זריעת אי-סדר, מחלוקת, טינה ומצוקה כלכלית.
היעדר כוח פוליטי רשמי אין פירושו היעדר עוצמה והשפעה פוליטית. להפך, ישראלים הכמהים לשוויון זכויות כולל והוגן ולקיום בכבוד, לומדים במהרה כי יש ברשותם ארגז כלים עשיר כדי לגרום לשינוי לקרות
להלן רשימה בסיסית – ובהחלט לא ממצה – של מה שכל אזרח ואזרחית המחויבים לישראל צודקת והוגנת לכול יכולים ויכולות לעשות כדי לקדם את חזונם המשותף.
1
ללמוד
מורכבותן של ההצעות המדיניות העומדות על סדר היום היא לעתים מבלבלת ואינה מובנת דיה. התוודעות לתנאי הסיפוח החד-צדדי ולהשלכותיו היא תנאי מוקדם לפעולה אפקטיבית. מעקב אחר החדשות, האזנה לדעות שונות, קריאה רחבה וביקורתית ושקילת מגוון הטיעונים הם צעדים מקדימים הכרחיים לביסוס עמדה אישית וליכולת להגן עליה בפני התקפות אכזריות יותר ויותר בימים הקרובים.
מקורות קיימים היום למכביר: ישנו שפע של ספרים ומאמרים, פודקאסטים רבים זמינים בלחיצת כפתור, מגוון פורומים פתוחים לדיון ולהחלפת דעות, והרשתות החברתיות עמוסות במידע ובפרשנויות. כמה ארגונים כתבו מערכי שיעור ואחרים מתכננים תכניות לימודים מקיפות. הולך ומתפתח שיח שקוף ומציאותי שנמנע מלשון מכובסת (כגון "הרחבת החוק הישראלי" על "יהודה ושומרון") ומאמץ שפה ישירה (סיפוח הגדה המערבית). השימוש המדויק במונחים והחזרה עליהם הם כשלעצמם כלים רבי עוצמה להנעה ולשינוי.
המוטו לטווח הקרוב והרחוק נותר זהה: הישארו מיודעים ומעודכנים. הפתגם הישן מתאים לימינו אפילו יותר: ידע הוא כוח. וככל שיותר מידע מדויק מצטבר ומופנם, כך גם יגברו אמינותו, השפעתו ומידת השכנוע שלו.
2
לשתף פעולה
פעולה אישית היא חשובה; עבודה משותפת עם שותפים לדעה ולדרך יוצרת קהילות בעלות מטרה משותפת, שעבודתן עשויה להיות יעילה אף יותר. פשוט למדי להצטרף לאחד הארגונים הקיימים הדוגלים בסיום הכיבוש ובהגדרה עצמית פלסטינית לצד ישראל (שלום עכשיו, עומדים ביחד, שוברים שתיקה, יוזמת ז'נבה, בצלם ונשים עושות שלום הן רק חלק קטן ממגוון הקבוצות הקיימות כיום). אפשר גם לשכנע ארגונים של החברה האזרחית אשר חותרים לצדק חברתי ולשוויון להצטרף למאבק (ראו לדוגמה את ההודעות שפרסמו אנו ונשים נגד אלימות).
אפשרות אחרת, ללא ספק נועזת יותר, היא להקים יוזמה חדשה. הרכבתן של קואליציות שונות, ומוטב חוצות מגזרים (ערבים-יהודים; דוברי רוסית וישראלים אתיופים) או לא שגרתיות (דתיים-חילוניים; מרכז-פריפריה) היא מתגמלת במיוחד. והצטרפות לתנועות פוליטיות קיימות או מתהוות, ככל שהדבר עשוי להרתיע רבים בשל ניסיון התקופה האחרונה, היא, בנסיבות הקיימות, עדיין אפשרות טובה מאוד.
עבודה משותפת עם שותפים לדעה ולדרך יוצרת קהילות בעלות מטרה משותפת. פשוט למדי להצטרף לאחד הארגונים הקיימים הדוגלים בסיום הכיבוש ובהגדרה עצמית פלסטינית לצד ישראל
אפשרויות שיתופי הפעולה הללו מרחיבות את בסיס הבוחרים והבוחרות הפרו-דמוקרטי המתנגד לסיפוח, מרחיבות את מרכיביו ומגבירות את קולו. קואליציות אלה גם מסייעות בחידודו של המסר העיקרי: הכללתם של כל הישראלים, ללא הבדלי דת, מוצא לאומי, שיוך אתני ומגדר, בישראל החדשה.
3
לפעול
טווח הפעולות המעשיות שאפשר לנקוט כדי לסכל את הסיפוח ולהוביל את ישראל אל מסלול חדש של משא ומתן ופיוס הוא עצום, וכמוהו רשימת הדרכים למיגורו של אי שוויון מושרש. חלק מהן כבר מיושמות; אחרות אפשר לפתח ולמנף.
אזרחים פרטיים כבר מעורבים בפעולות קלות יחסית – אבל לא אקראיות – כמו חתימה על עצומות, שליחת מכתבים לרשויות, כתיבת בלוגים, פרסום תגובות לפוסטים, פעילות ברשתות החברתיות, כתיבת טורי דעה, השתתפות בסמינרים מקוונים, הצטרפות לפאנלים, מתן הרצאות (וירטואליות או פנים-אל-פנים) ועריכת סיורים פוליטיים. חלק בוחרים לתרום כסף; אחרים מנדבים את זמנם בעזרה לנזקקים או לקבוצות מוחלשות. אחדים – למרות הסיכון הכרוך בכך – יוצאים מעורם כדי להגיב על התנהגות או התבטאות בלתי הולמת מצד הרשויות או אזרחים אחרים, ויש כאלה המסייעים לבני קבוצת השיוך שלהם בעתות מצוקה.
אזרחים פרטיים כבר מעורבים בפעולות קלות יחסית כמו חתימה על עצומות, שליחת מכתבים לרשויות, כתיבת בלוגים, פרסום תגובות לפוסטים, פעילות ברשתות החברתיות ועריכת סיורים פוליטיים. חלקם תורמים כסף
פעילים ופעילות רבים מכוונים את פעולותיהם אל מקבלי ההחלטות ומוסדות המדינה. אלה כוללות, בין השאר, שליחת מכתבים לנבחרי ציבור, הצעת חוקים חדשים, הגשת הסתייגויות להצעות חוק קיימות (למשל, בשבוע שעבר, לטיוטת ההצעה לעגן בחוק את תקנות החירום), וכמובן, עתירות לבג"ץ סביב החוקתיות של שימוש באמצעים מסוימים. יחד, סוגי הפעולה הללו מהווים תזכורת לכך שפעילות הממשלה מנוטרת ושהתנהלותה נבחנת תדיר.
פעולות אחרות, שמתקיימות כעת על בסיס יומי עם התגברות המתח לקראת ה-1 ביולי, מתמקדות בהרחבתה של נוכחות אלטרנטיבית במרחבים הציבוריים. מספרם והיקפם של העצרות, התהלוכות, השביתות, ביקורי התנחומים (למשל בעקבות הרצח השערורייתי של איאד אל-חלאק בירושלים לפני שבוע) וההפגנות גדלו במהירות בשבועות האחרונים, והגיעו לשיאם במוצאי שבת האחרונה, בהתכנסות ההמונית הגדולה ביותר שהתקיימה בשני העשורים האחרונים נגד הכיבוש. עם התרבות המפגנים הציבוריים הללו, התרבו גם התגובות המרושעות מגזרת הלאומנים הקיצוניים – סימן ברור לכך שפעולה אזרחית מגוונת מתחילה לאזן את חלוקת העוצמה בין הצדדים.
מספרם והיקפם של העצרות, התהלוכות, השביתות, ביקורי התנחומים וההפגנות גדלו במהירות, והגיעו לשיאם בהתכנסות ההמונית הגדולה ביותר שהתקיימה בשני העשורים האחרונים נגד הכיבוש
לבסוף, קומץ אנשים הלכו עוד צעד קדימה והודיעו כבר עכשיו כי יסרבו לקחת חלק בכל פעולת סיפוח, וחלקם אף קרא למרי אזרחי. הם התרו בכך כי הם נכונים להשתמש בכל אמצעי חוקי ובלתי אלים בכדי לקדם את מטרתם.
יחד, הפעולות השונות הללו מתחילות להותיר חותם. הן יכולות לחולל הבדל עצום. ככל שיותר אנשים מתגברים על ההסתייגויות והפחדים שלהם ומאמצים אחת או יותר מדרכי הפעולה האלה, כך גדלה השפעתם בהתאם.
אם כן, תנועה אזרחית חזקה ושונה נמצאת בתהליך התהוות. יותר ויותר מאזרחי המדינה מסרבים להיות משקיפים מן הצד חסרי אונים. הם כבר אינם מחכים שהחלטות יתקבלו בשבילם אבל ללא הסכמתם. הם נחושים להיות כוח משמעותי בקביעת גורלם ובבניית חלופות מבוססות ערכים לעתיד. הם יודעים שבפרשת הדרכים הזאת עליהם לבחור: הם יכולים להיות חלק מהפתרון או, אם הם יהססו, להוות תמיד חלק מהבעיה.
יחד, הפעולות השונות הללו מתחילות להותיר חותם. הן יכולות לחולל הבדל עצום. ככל שיותר אנשים מתגברים על ההסתייגויות והפחדים שלהם ומאמצים אחת או יותר מדרכי הפעולה האלה, כך גדלה השפעתם בהתאם
אף על פי שפעילויותיהם עדיין מפוזרות, המסר שלהם ממוקד בצורה מהדהדת. הם מאמינים בישראל משותפת, שכל הקבוצות והקהילות בה חיות יחד בשלום לצד שכניהן הפלסטינים. הצלחת מאמציהם תלויה בתרומתו ותרומתה הפעילה של כל אשה ואיש שמאמינים באותם עקרונות אבל טרם הצטרפו הלכה למעשה למאבק.
אל תגידו שאין לכם מה לעשות; אמצו לפחות אחת מההצעות הללו ופשוט תעשו.
פרופ' נעמי חזן, לשעבר סגנית יו"ר הכנסת ופרופסור (אמריטה) למדעי המדינה באוניברסיטה העברית, היא עמיתת מחקר במכון טרומן ובמכון ון ליר בירושלים
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנו