חברי צוות המיפוי האמריקאי-ישראלי שהתבקשו לשרטט את הגבולות של תוכנית השלום של דונלד טראמפ נראו בשטח רק פעם אחת מאז שחשפה וושינגטון את הצעתה, לפני כמעט שישה חודשים.

הביקור ההוא, בהתנחלות הצפונית אריאל, התקיים בפברואר, שבועות ספורים אחרי שאדריכל התוכנית, ג'ארד קושנר, אמר שהצוות המשותף "יעבור קו קו, רחוב רחוב, כדי לקבוע איפה ניתן יהיה להקים את הגבול".

כארבעה חודשים חלפו מאז, במהלכם הגבילה הקורונה את משרטטי המפות ומנעה מהם לחצות את הקו הירוק ולהמשיך בנקודה שבה הפסיקו. נציגים אמריקאים וישראלים הודו, מאחורי דלתות סגורות, שבהתחשב במצב, לא סביר שהוועדה תוכל להשלים את עבודתה לפני ה-1 ביולי, התאריך שאליו התחייב בנימין נתניהו לתחילת הסיפוח.

אך מכיוון שאף צד בצוות לא מוכן להתייחס בפומבי להתקדמות עבודתו, הישראלים והפלסטינים נותרים בחשכה בנוגע להחלטות קריטיות שעשויות לקבוע את גבול המדינות העתידיות.

בניסיון להבין טוב יותר את האתגרים של צוות הקרטוגרפיה, דיברנו עם בכירים ישראלים ששימשו בתפקידי מפתח בפרויקטים דומים בעבר. הם הסבירו כי בהינתן האופי המורכב של המשימה, וחוסר היכולת של חברי הצוות לבקר בגדה, צפוי עיכוב. הם גם ניסחו את שאלות המפתח שעליהן יידרשו חברי הצוות הנוכחי לענות כדי לחזור לנתניהו עם הגבולות הסופיים לתכנית הסיפוח שלו.

"זה לא רק לפתוח מפה של גוגל"

בצד הישראלי שלו, צוות המיפוי הנוכחי מורכב מיו"ר הכנסת יריב לוין (ליכוד), היועץ לביטחון לאומי מאיר בן-שבת, מנכ"ל משרד ראש הממשלה רונן פרץ ושגריר ישראל בארצות הברית, רון דרמר. בצד האמריקאי חברים שגריר ארצות הברית לישראל, דייויד פרידמן, יועצו אריה לייטסטון והממונה על העניינים הישראליים-פלסטיניים במועצה לביטחון לאומי, סקוט ליית'.

למעט בן-שבת וליית', שלא יכול היה אפילו לטוס לישראל מאז התפרצות הקורונה, הניסיון הצבאי בצוות מוגבל למדי. וכל זה בניגוד מוחלט לאסטרטגיה שנקטה ממשלת ישראל במיפוי נתיב המחסום בגדה המערבית בתחילת שנות האלפיים, כששר הביטחון מונה להוביל את המשימה.

למעט בן-שבת וליית', שלא יכול היה אפילו לטוס לישראל מאז התפרצות הקורונה, הניסיון הצבאי בצוות מוגבל למדי. וכל זה בניגוד מוחלט לאסטרטגיה שנקטה ממשלת ישראל במיפוי נתיב המחסום בגדה המערבית בעבר

"הצוות שלנו התייחס לנושא מנקודת מבט ביטחונית ולא פוליטית", אומר ליאור שילת, יועץ לראש הממשלה לשעבר אריאל שרון שפיקח על הקמת הגדר.

במהלך תכנון ובניית החומה שימש שילת כאיש הקשר של הממשלה, שתפקידו להגיב לאתגרים הביטחוניים והחוקיים שהתעוררו עם הקמת הגדר בגדה. היועץ לשעבר של שרון לא הרחיק לכת ולא ביקר את הרכב הצוות הנוכחי, שמורכב ברובו מדמויות פוליטיות. אך הוא כן מוכן להגיד שהם יזדקקו להנחיה ממומחים עם רקע בטחוני ומשפטי כדי להתמודד עם האתגרים הטכניים של הפרויקט.

"כשאנחנו מדברים על מיפוי, אנחנו לא מתכוונים לפתוח מפה של גוגל", אומר שילת, שמכהן כעת כמנכ"ל מכון ירושלים למחקרי מדיניות. "אנו נדרשים ליישם מערכת מידע גאוגרפית מורכבת, שמציגה שכבות של בעלות על הקרקע ושימושי קרקע. נכון שאין הרים חדשים שהופיעו פתאום בגדה, אך יש תכניות בניין שמבוצעות בשטח דינמי ומורכב בצורה קיצונית, ושצריך להתחשב בהן.

"ההחלטות שיתקבלו היום מאוד טעונות פוליטית, ולכן הגורמים המעורבים מגיעים מרקע פוליטי", מוסיף שילת. "יחד עם זאת, ייתכן שזאת הסיבה לכך שהם מתקשים להשלים את המשימה בזמן שהוקצב להם מלכתחילה".

ראש הממשלה בנימין נתניהו, שגריר ארה"ב לישראל דייויד פרידמן ושר התיירות דאז, יריב לוין בפגישה שבה נדונה הרחבת השליטה הישראלית לשטחים בגדה המערבית. אריאל, פברואר 2020 (צילום: דוד אזגורי, שגרירות ארה"ב)

ללכלך את הידיים

למרות שרוב ההצעות להסכמי שלום בינלאומיים התבססו, בגסות, על קווי 1967 המוכרים, שמעניקים לפלסטינים מדינה על רובה המוחלט של הגדה המערבית, התכנית של טראמפ מחייבת את צוות המיפוי להיכנס למים לא מוכרים, בחזון שלפיו ישראל תספח כ-30% מהשטח מעבר לקו הירוק.

שילת מוסיף כי עבודת צוות המיפוי מורכבת יותר מהפרויקט שבו השתתף הוא במיפוי גדר הביטחון, משום "שהעבודה שלנו הייתה, בסופו של דבר, לשרטט קו מבית שאן בצפון ועד לערד בדרום. כאן הם נדרשים להתמודד עם חלקים נרחבים של שטח ולבקר בכל התנחלות והתנחלות כדי לקבוע איך לשרטט את הגבולות".

כדי להסביר את החשיבות של ביקורים בשטח, שילת מציין שהתמונות האוויריות מלפני שנתיים או שלוש עשויות כבר להיות מיושנות, כששטחי חקלאות חדשים או אתרי בנייה מוקמים ומתקדמים כל הזמן.

"כדי למפות את קו הגדר, הלכנו לאורך כל המסלול המוצע כדי לראות איפה עלולות לצוץ בעיות", מוסיף המשנה ליועץ המשפטי לשעבר, מייק בלס. בלס הוביל את התגובה המשפטית של הממשלה ליותר ממאה עתירות לבג"ץ נגד מקטעים שונים במסלול הגדר, משימה שתבעה ממנו כמעט חמש שנים.

"זה נחמד לשבת במשרד, אך אין תחליף ליציאה לשטח. רק שם אתה יכול לראות איך הקווים שאתה מצייר ישפיעו על סוגיות כמו תשתיות מים וחשמל", הוא אומר.

ראש הממשלה אריאל שרון מקבל תדרוך בדרכו לגדר הביטחון בגדה המערבית ב-2005 (צילום: משה מילנר לע"מ)

מה המטרה?

תחת שרון, העבודה החלה בהנחיה מלמעלה, שקבעה סדרי עדיפויות בשרטוט קווי הגדה המערבית, אומר שילת בניסיון לתת הצצה לאופן שבו פועל הצוות הנוכחי. מה שהיה חשוב לשרון בתכנון הגדר היה לוודא כי ההתנחלויות יישארו בצדה המערבי, אומר שילת. ואכן, כך בדיוק שורטטה הגדר, תוך סיפוח בפועל של יישובים בגדה שקיים לגביהם קונצנזוס נרחב יחסית, לפיו יישארו בחזקת ישראל.

"זו הייתה ההנחיה משרון. איני יודע מה ההנחיה שנתניהו נתן לאנשיו בצוות המיפוי, אך אני רוצה להאמין שיש הנחיה כזאת", אומר עובד לשעבר של משרד ראש הממשלה. "ברגע שיש לך הנחיה, הצוות יכול לצאת לשטח, ולראות אם אפשר ליישם אותה".

באשר להנחיות שקיבל צוות המיפוי שאמון על יישום התכנית של טראמפ, שילת מעריך שהן טמונות בתשובה שכל אחד מהצדדים נותן לשאלות הבאות: האם המטרה היא לספח מקסימום שטח או מקסימום אנשים? מהי מבחינתכם בקעת הירדן? מה הם מבחינתכם גושי ההתנחלויות? האם סיפוח גוש מסוים חשוב יותר מסיפוח גוש אחר? האם אתם מתכננים לספח ערים פלסטיניות?

חלק מהשאלות האלה נענו כבר, כשאחד מראשי המתנחלים סיפר כי נתניהו אמר להם בשבוע שעבר שהוא שואף לספח "כמה שיותר אדמה בטווח הזמנים הקצר שנקבע על ידי האמריקאים". התכנית גם קובעת שאף ישראלי או פלסטיני לא ייעקר מאדמתו ומביתו, ושישראל תוכל לספח את כל ההתנחלויות. אבל, כפי שמציין שילת, צוות המיפוי יצטרך לקבוע מה נחשב "יישוב".

התכנית של טראמפ גם קובעת שאף ישראלי או פלסטיני לא ייעקר מאדמתו ומביתו, ושישראל תוכל לספח את כל ההתנחלויות. אבל, כפי שמציין שילת, צוות המיפוי יצטרך לקבוע מה נחשב "יישוב"

""זה רק השטח הבנוי של ההתנחלות?", הוא שואל, "האם השטח ממשיך מעבר לגדר שלה? או אולי כולל את כל הגבולות המוניציפליים של ההתנחלות, שיכולים להמשיך מעבר לגדר הביטחון? האם זה כולל את כבישי הגישה להתנחלויות? רק אחרי שהמנהיגים יענו על השאלות האלה, הצוות יוכל להתקדם בעבודתו".

מיק בלס, ארכיון (צילום: מרים אלסטר פלאש 90)

הפיל בחדר

שילת מוסיף שהיעדר הייצוג הפלסטיני בצוות – לא שרמאללה הייתה מסכימה להצטרף אליו -מצביע גם הוא על סדרי העדיפויות של הצוות המשותף.

בעוד שהוא נזהר שלא לבקר את התוכנית הנוכחית, הוא מודה כי הוא מופתע ממטרתה – הקמת מדינה פלסטינית לצד ישראל – וטוען שיהיה "קשה להפליא" לפתח ישות כזאת בשטח המחורר שהוקצה לפלסטינים במפה הקונספטואלית.

מומחה המיפוי אל"מ (מיל.) שאול אריאלי מציין שלפי המפה הקונספטואלית שפרסמו האמריקאים, אם בקעת הירדן תסופח ומדינה פלסטינית תיווצר, הגבול החדש בשטח הזה בלבד פירושו שישראל תהיה אחראית להגן על כ-550 קילומטר של גדר, 420 קילומטר יותר מאשר הגבול הנוכחי בין הגדה המערבית לירדן.

מפת החלוקה לשתי המדינות על פי תכנית טראמפ

הגבול החדש לאורך המדינה הפלסטינית במערב והירדן במזרח – הגבול שאותו התבקש צוות המיפוי לדייק – יתארך ביותר מ-460 קילומטר ביחס למרחק הכולל של הגבולות הישראליים עם עזה, מצרים, לבנון וסוריה, מכיוון שהוא יידרש להקיף כ-13 מובלעות פלסטיניות בבקעת הירדן.

הגבול החדש לאורך המדינה הפלסטינית במערב והירדן במזרח יתארך ביותר מ-460 ק"מ ביחס למרחק הכולל של הגבולות הישראליים עם עזה, מצרים, לבנון וסוריה

בלס מוסיף שהצוות צריך לדעת מה מוביליו רוצים לעשות עם הפלסטינים שגרים על אדמות שמיועדות לסיפוח. לפי המפה הקונספטואלית שפרסם הבית הלבן עם חשיפת התכנית, הסיפוח הישראלי בתמיכה אמריקאית של כ-30% מהגדה, יהפוך 43 כפרים פלסטינים, שבהם גרים כ-110,00 פלסטינים (כמעט מחציתם בבקעת הירדן) למובלעות מנותקות מהמדינה הפלסטינית העתידית.

נתניהו אמר בחודש שעבר שגבולות ישראל בבקעת הירדן ייקבעו כך שיקיפו את האזורים האלו, אבל הוא לא הרחיב בנוגע לשאלה תחת איזו רשות יחיו הפלסטינים שגרים שם. כרגע הם נתונים למשטר צבאי ישראלי, שבאופן תאורטי יתפוגג עם הסיפוח: "אז מי יהיה אחראי להם?", שואל בלס.

אל"מ (מיל.) שאול אריאלי, לשעבר חלק מצוותי המשא ומתן, מחווה לעבר מעלה אדומים. ספטמבר, 2007 (צילום: AP/Sebastian Scheiner)

נתניהו הוסיף כי הרשות הפלסטינית תקבל את האחריות למובלעות האלה, אך הרשות לא גילתה שום רמז לכך שהיא מעוניינת בכך. במקום זה היא מאיימת לסגת מהפעולות שלה בגדה המערבית, אם ישראל תתקדם עם מהלך הסיפוח.

אשר לאדמה בבעלות פלסטינית פרטית שממוקמת בשטחים שמתכננת ישראל לספח, המשנה לשעבר ליועץ המשפטי אומר שבעלי הקרקע יאבדו את זכויותיהם על הקרקע תחת חוק נכסי נפקדים, וישראל לא תידרש אפילו לפצות אותם.

אריאלי אומר שאם ישראל בכל זאת תאפשר לפלסטינים לגשת לאדמות שלהם בתוך השטח המסופח, היא תידרש להקים עשרות נקודות מעבר בגבול החדש.

הוא מוסיף שאם ישראל באמת רוצה לקיים ריבונות בגדה המערבית ולמחוק את הקו הירוק, היא תידרש להעביר את מעברי הגבול הקיימים בנקודות כניסה מסוימות לשטחים ונמצאים כרגע תחת פיקוח צבאי. אבל מרגע שיוסרו מעברי הגבול האלה, הדרך היחידה למנוע מפלסטינים להיכנס לישראל בעתיד תהיה להקיף את 43 המובלעות בגדר. בנקודה הזו יידרשו הצדדים להחליט איך יוכלו הפלסטינים האלה לנוע מהמובלעות שלהם למקומות אחרים בגדה המערבית.

מחאה פלסטינית נגד הסיפוח בגדה המערבית (צילום: Nasser Ishtayeh/Flash90)

האם שני הצדדים שוקלים את האתגרים האלה? האם צוות המיפוי נדרש למציאת דרכי התמודדות עם הסוגיות האלה?

"בנקודה מסוימת הם יצטרכו להציג לציבור את הקונספט, ולתת לציבור זמן להגיב", אומר בלס ומבקר את ההחלטה לנהל את דיוני צוות המיפוי מאחורי דלתיים סגורות. לא רק שמנהיגי המתנחלים לא מעורבים במתרחש, נתניהו אפילו לא עדכן את שר הביטחון בני גנץ או את צה"ל בנוגע למיקום הגבולות.

"כשאתה יושב בצוות המיפוי, אתה חושב שאתה יכול לראות הכל, אבל תמיד יש דברים שתפספס, ולא תדע מה הם אם לא תיתן לציבור הזדמנות לבדוק את התכנית", אומר בלס. "אם מישהו רוצה לקדם מהלך כזה במדינה דמוקרטית, הוא צריך להציג את התכנית לציבור ולתת לו כמה שבועות לדיונים, במיוחד כאשר מדובר בתכנית עם השלכות כל כך רחבות".