בשבוע שעבר, עיריית ירושלים הודיעה על תכניות להשקעה חסרת תקדים בשכונות הפלסטיניות המוזנחות של העיר, ליצירת מרכז טכנולוגיה עם 10,000 משרות בשכר גבוה. אבל בעוד שראש העיר הימני ובעלי הקרקעות הפלסטינים נרגשים מהמהלך, שאלות רבות נותרות תלויות, כגון כיצד ה"סיליקון ואדי" החדש בוואדי ג'וז ישפיע על תושבי מזרח ירושלים, והאם הוא באמת עונה על צורכיהם.

בשכונת ואדי ג'וז מתגוררת גם משפחתו של איאד אל-חלאק, הצעיר בעל המוגבלויות שנורה למוות בידי שוטרי מג"ב בחדר אשפה בעיר העתיקה.

אם הפרויקט יצא לפועל, סיליקון ואדי עשוי להיות אחת ההשקעות הציבוריות הגדולות ביותר שנעשו במזרח העיר. שטח כולל של 200 אלף מ"ר יוקדש לחברות הייטק, 50 אלף למלונאות ועוד 50 אלף לשטחי מסחר – כל זאת בלב ואדי ג'וז. עם השלמתו, המתחם יהיה גדול פי שניים מתחנת גרנד סנטרל בניו יורק.

עם תחבורה ציבורית מוגברת, שטחים ירוקים, מכללה טכנולוגית להכשרת "אלפי מזרח ירושלמים בטכנולוגיה מתקדמת" ותמריצים "להגברת שילוב נשים בכוח העבודה במזרח העיר", התכנית שואפת לא רק ליצור אלפי משרות במזרח העיר אלא לשנות את האזור לחלוטין. "הממשלה התעוררה סוף סוף לפני כמה שנים, והבינה שלהשאיר את האזור במצבו הנוכחי זה רע לכולם, ושהגיע הזמן שהממשלה תתערב", אומרת לורה ורטון, חברת מועצת העיר מטעם מרצ.

אמו של איאד אל-חלאק בביתה בוואדי ג'וז, 30 במאי 2020 (צילום: Yonatan Sindel/Flash90)

בשל הזנחה מתמשכת, מזרח ירושלים הפלסטינית מעולם לא נהנתה ממשאבים מוסדיים ופיננסיים כמו שכונות העיר היהודיות. ב-2016, שיעור העוני בקרב תושבי מזרח ירושלים הפלסטינים עמד על 72.9%, בהשוואה ל-29.8% במגזר היהודי. ישראל כבשה את האזור ב-1967 וסיפחה אותו ב-1980, מהלך שלא זכה להכרה מצד הקהילה הבינ"ל. רוב תושביו הם פלסטינים בעלי תושבות ישראלית.

מיזם סיליקון ואדי הוא חלק מתכנית חומש של הממשלה, בהיקף של 2.1 מיליארד שקלים, לצמצום הפערים בין ירושלים היהודית והפלסטינית, אחת מכמה תכניות שראש עיריית ירושלים, משה ליאון, מקדם. ליאון אומר כי הוא מקווה שהמיזמים האלה יפחיתו את חוסר האמון ואת אי השוויון בין מזרח ירושלים למערבה.

כראש עירייה ימני שעומד בראש קואליציה של מפלגות חרדיות במועצת העיר, לא נראה היה שליאון הוא דמות שתחצה את קו התפר של ירושלים. אבל מאז כניסתו לתפקיד, הוא הושיט את ידו לתושבי מזרח העיר בדרכים בלתי צפויות.

כראש עירייה ימני שעומד בראש קואליציה של מפלגות חרדיות במועצת העיר, לא נראה היה שמשה ליאון הוא דמות שתחצה את קו התפר של ירושלים. אבל מאז כניסתו לתפקיד, הוא הושיט את ידו לתושבי מזרח העיר

בפברואר, הוא הקפיא את הריסות הבתים הלא חוקיים בעיסאוויה, לאחר שנפגש עם מנהיגי השכונה. הוא ביקר את מאלק עיסא, ילד שאיבד את עינו בעקבות ירי כדור גומי של מג"ב, ושיתוף הפעולה של העירייה עם רשויות הבריאות של מזרח העיר במגפת הקורונה זכה לשבחים מצד פעילים פלסטינים, לפי עיתון הארץ.

200 עסקים ממזרח ירושלים יצטרכו להתפנות

עם זאת, יש עדיין צורך לפתור פרטים רבים כדי להבטיח שהתכנית לא תנשל תושבים ובתי עסק פלסטיניים ללא פיצוי. גם לא ברור אם הפיתוח יימנע מהחלפת הפלסטינים המקומיים בחברות הייטק שיעסיקו בעיקר ישראלים יהודים – שיהיה מי שיראה אותה כאותו נישול ישן באדרת של אוטופיה טכנולוגית.

כ-200 בתי עסק פלסטיניים – בעיקר מוסכים לתיקון רכבים – מתוכננים להיהרס לצורך הקמת סיליקון ואדי. יתר על כן, תכנית המתאר של סיליקון ואדי כוללת את אזור התעשייה הפלסטיני היחיד במזרח ירושלים. חלק מבעלי העסקים כבר קיבלו הודעות כי עליהם להתפנות עד סוף 2020.

כ-200 בתי עסק פלסטיניים – בעיקר מוסכים – מתוכננים להיהרס. יתר על כן, תכנית המתאר של סיליקון ואדי כוללת את אזור התעשייה הפלסטיני היחיד במזרח ירושלים. חלק מהעסקים כבר קיבלו הודעות פינוי

אף על פי שלדברי העירייה, סיליקון ואדי הוא "פרויקט בהסכמה", נראה שבעלי העסקים בוואדי ג'וז הופתעו לחלוטין כשקיבלו את הודעות הפינוי. על פי i24 News, עד שהתבקשו להתפנות, רובם כלל לא שמעו על הפרויקט. "רעיון ההייטק, במיוחד, הוא חדש, ולא מספיק התייעצו על זה עם התושבים. זה לא היה חלק משום דיון", אומר המתכנן העירוני מוראד נתשה, שמתמחה בוואדי ג'וז.

לדבריו, בעלי הקרקעות הפלסטינים עשויים לצאת המנצחים הגדולים, היות ששווי הקרקע שלהם יאמיר אם בנייני משרדים במימון ממשלתי יחליפו את המוסכים.

שוטרים ניצבים מול מתפללים פלסטינים בשכונת ואדי ג'וז, ארכיון, 2018 (צילום: Miriam Alster/Flash90)

לדברי העירייה, היא בוחנת כמה אפשרויות לפיצוי בעלי העסקים, לרבות העברת המוסכים למקום אחר. כשנשאלה אם העסקים יפונו בכפייה – היות שהתהליך אמור להיעשות בהסכמה – העירייה סירבה להגיב.

ורטון, חברת מועצת העיר, אומרת שאפשר לשפר את שיתוף הציבור, אבל מוסיפה שעובדי הרשות המקומית שאחראים לפרויקט פנו לבעלי הקרקעות הפלסטינים באזור וערכו איתם התייעצויות במשך זמן מה לפני הודעת העירייה בשבוע שעבר.

תמרור האזהרה מעבר לפינה

במרחק כמה רחובות בלבד מהמרכז המתוכנן עומד מעין תמרור אזהרה לפרויקט, שמדגיש כמה נפתלת יכולה להיות הדרך מההודעה לעיתונות ועד לשינוי אמיתי. פיתוחו של אזור מסחרי נוסף המתוכנן לוואדי ג'וז, מע"ר מזרח, תקוע במשך יותר מעשור. שלושה מתכנני ערים באו והלכו מבלי שדחפור אחד יעלה על הקרקע.

תכנית מע"ר מזרח, שהוצגה לראשונה לפני יותר מ-20 שנה, עדיין לא נפתחה להתנגדויות הציבור – הליך מחייב שבו הציבור מוזמן להגיש את התנגדויותיו לתכנית לפני תחילת עבודות הבנייה. אף על פי שהעירייה ציינה כי הפרויקט עשוי להגיע סוף סוף לשלב הזה בשבועות או בחודשים הקרובים, יכולות לעבור שנים עד תחילת העבודות בשטח, כך לדברי שרי קרוניש, מתכננת עירונית מעמותת במקום – מתכננים למען זכויות תכנון, שמתמחה במזרח ירושלים.

בעקבות תכנית מע"ר מזרח, הרשות המקומית דחקה בהדרגה בתי עסק מהאזור, מבלי לבנות שום דבר חדש במקומם. "יש רישיונות שצריך לחדש מדי תקופה. העירייה הפסיקה לחדש את הרישיונות האלה, בטענה שהאזור מיועד עכשיו לשימוש מסחרי. אז אנשים התחילו לעזוב", אומר נתשה.

מע"ר מזרח וסיליקון ואדי קשורות זו בזו, אומר דובר העירייה ירון לופו. שתיהן חלק מאותה תכנית כוללת לשדרג את אזור ואדי ג'וז. לופו מתאר את מע"ר מזרח כ"מתקדמת בתיאום מקיף וכולל עם הציבור".

תפילה המונית בוואדי ג'וז, ארכיון, 2018 (צילום: Miriam Alster/Flash90)

גם אם הפרויקט יתקדם, הוא מעלה כמה שאלות רציניות, כגון אם פרויקטים כמו סיליקון ואדי שווים את הקרקע, העלות הכלכלית והזמן שהם דורשים. הצורך הבסיסי של תושבי מזרח ירושלים היום הוא לא היי-טק אלא דיור, אומר נתשה.

"כמובן, אנשים רוצים להרחיב את עסקיהם ולהגדיל את הכנסותיהם, ודרוש שיפור בתשתיות כושלות ובזיהום וכן הלאה, אבל הצורך הכי דחוף הוא יותר יחידות דיור. הדרישה הזו לא קיבלה מענה מצד הרשות המקומית", אומר נתשה.

"אנשים רוצים להרחיב את עסקיהם ולהגדיל את הכנסותיהם, ודרוש שיפור בתשתיות כושלות ובזיהום וכן הלאה, אבל הצורך הכי דחוף הוא יותר יחידות דיור. הדרישה הזו לא קיבלה מענה מצד הרשות המקומית"

מזרח ירושלים סובלת ממשבר דיור מתמשך מזה כמה עשורים. תושביה הפלסטינים של מזרח ירושלים, כמעט 40% מתושבי העיר, מצטופפים ב-50,000 יחידות, או כ-25% מבתי העיר. הגידול באוכלוסייה, יחד עם הקשיים בקבלת היתר בנייה, הובילו לבנייה לא חוקית רחבה ולהרס בתים בלתי חוקיים על ידי ישראל.

סיליקון ואדי היא תכנית עצומה הכוללת מספר רב של תחומים. אף על פי כן, המתאר המוצע שלה אינו כולל כל תכנית לבניית יחידות דיור חדשות או לאישורן של יחידות קיימות. לדברי קרוניש, מחלוקת סביב מספרן של יחידות הדיור שייכללו בתכנית מע"ר מזרח הייתה אחד הגורמים שטרפדו אותה. סנאן עבד אל-קאדר, האדריכל הראשי של המרכז המסחרי, עזב את הפרויקט כשהעירייה החליטה לקצץ מהתכנית כמה מאות יחידות דיור חדשות.

פלסטינים ושוטרים בוואדי ג'וז, ארכיון, 2014 (צילום: Yonatan Sindel/Flash90     )

בסופו של דבר, אחרי 20 שנים של התנצחויות, מע"ר מזרח צפויה לאשר את בנייתן של כמה עשרות יחידות דיור בלבד, כך דיווח האתר וואלה חדשות בינואר.

בהצהרה לזמן ישראל, עיריית ירושלים אמרה כי סיליקון ואדי הוא חלק מתכנית גדולה יותר ל"התחדשות עירונית" בוואדי ג'וז. התכנית כולה תיצור כמה יחידות דיור חדשות, על פי העירייה, שאולי התכוונה בכך ליחידות הדיור במע"ר מזרח.

אבל אזורים מסחריים כמו סיליקון ואדי זקוקים לאפשרויות דיור כדי לשגשג, אומרת קרוניש, לכן נבנים מגדלי מגורים באזורים המסחריים של מערב העיר. במזרח ירושלים, לעומת זאת, התכנון העירוני ממשיך להיראות שונה מאוד.

אזורים מסחריים כמו סיליקון ואדי זקוקים לאפשרויות דיור כדי לשגשג, אומרת קרוניש, לכן נבנים מגדלי מגורים באזורים המסחריים של מערב העיר. במזרח ירושלים, לעומת זאת, התכנון העירוני ממשיך להיראות שונה מאוד

"אם אתם לא עומדים לבנות יחידות דיור, אז בשביל מי באמת נועדו האזורים המסחריים האלה?", אומרת קרוניש. ורטון אומרת כי אף על פי שהיא מכירה בכך שאין די בכוונות טובות כדי לחולל שינוי במזרח ירושלים, היא מאמינה בערכם של פרויקטים כמו סיליקון ואדי. חשוב מכך, היא חושבת שהפעם העירייה רצינית.

"זה טוב לפתח את האזורים האלה. זה רעיון טוב לספק תעסוקה טובה לתושבי מזרח ירושלים. המטרות ראויות, אבל אני עדיין לא בטוחה אם העיר תהיה מסוגלת למלא את התקוות ואת ההבטחות. אני בהחלט מקווה שכן", היא אומרת.