הודעת ראש הממשלה נתניהו כי הוא מציב את הדרך לסיפוח שטחים בגדה המערבית/יהודה ושומרון כחלק מיישום תוכנית טראמפ בתחילת יולי השנה, הציתה דיון ציבורי ער בישראל, ולא רק כאן.

תחילה, נראה שהיה ברור מי בעד ומי נגד והחשודים הרגילים תפסו את המקומות שהוקצו להם מראש. השמאל, ללא יוצא מן הכלל, התנגד לסיפוח או החלת החוק הישראלי בשטחים. הימין כמובן טען בעד. עם זאת, כמעט מיד, חלק חשוב מהימין, מתנחלי ההארד-קור, התארגן ויצא בתוקף נגד הסיפוח במתכונת תוכנית טראמפ.

השמאל, ללא יוצא מן הכלל, התנגד לסיפוח או החלת החוק הישראלי בשטחים. הימין כמובן טען בעד. עם זאת, כמעט מיד, חלק חשוב מהימין, מתנחלי ההארד-קור, יצא בתוקף נגד הסיפוח במתכונת תוכנית טראמפ

במה הם ראו את הבעיה? כמובן בהקמת מדינת פלסטין שתוכנית טראמפ ממקמת באמצע מפת יו"ש, ישות שמטרידה ומגבילה את התפתחותן של התנחלויות ישראליות רבות, מקשה על ומסבכת את התנועה באזור, ובתודעתם של רבים, לא רק המתנחלים, מציבה איום ביטחוני של ממש במרכז ארץ ישראל.

במקביל לדיון שמתקיים כאן, העולם מסביב מתעורר אט אט, ובאופן לא מפתיע הוא מתגייס נגד האיום שהסיפוח מהווה כלפי פיתרון שתי המדינות, משא ומתן עם הפלסטינים וזכויות האדם והאזרח שלהם בכלל.

למרות שכל בר דעת בהחלט יכול היה לצפות להתנגדות הבינלאומית לסיפוח, לא נראה שממשלת ישראל ביצעה את ההכנות הדרושות על מנת להתמודד עם ההשלכות האפשריות. כתוצאה מכך, דוברים רשמיים שותקים, יש מידה רבה של אי וודאות לגבי התוכנית כולה, ורבים ממבקרי נתניהו טוענים שכל זה "פייק ניוז". נראה שהם חושבים שסיפוח לא ימומש בפועל ושנתניהו משתמש בדיון בכדי להסיט את תשומת הלב הציבורית מסוגיות אחרות ודחופות יותר כמו המצב הכלכלי הקשה או התנהלות המשפט שלו.

מה שתורם לערפל היא העובדה שלא נתניהו ולא אף אחד אחר מממשלתו הבהירו איזה חלק מתוכנית טראמפ ימומש, מה יכלול הסיפוח ומה לוח הזמנים המתוכנן. חמור מכך, לא ניתנה שום אינדיקציה ברורה לגבי מעמד האוכלוסייה הפלסטינית באזורים שיסופחו.

מה שתורם לערפל היא העובדה שלא נתניהו ולא איש מממשלתו הבהירו מה מהתכנית ימומש, מה יכלול הסיפוח, מה לוח הזמנים המתוכנן ומה יהיה מעמד האוכלוסייה הפלסטינית באזורים שיסופחו

נתניהו ציין כי בכל הנוגע לסיפוח בקעת הירדן, אין כוונה לתת לפלסטינים המקומיים תושבות או אזרחות ישראלית. זה בהחלט סימן רע כיוון שהאוכלוסייה הפלסטינית בבקעה היא מצומצמת ומונה עשרות אלפי תושבים בלבד. הענקת אזרחות, אם תנתן, תהיה בעלת השלכות דמוגרפיות שוליות עבור מדינת ישראל, תשחרר במקביל לחץ בינלאומי ועשויה אפילו לגייס תמיכה פלסטינית של האוכלוסייה המסופחת.

בעוד שהשלכות הסיפוח הממשמש ובא מתחילות אט אט לגרום לחששות בעולם הרחב, אף אחד בממשלת ישראל לא דואג לפרסם לא את לוח הזמנים, לא את היקף המהלך, ולא את ההשלכות על מעמד הפלסטינים בשטח.

אם כן, מה שעשוי להפוך לשינוי מדיניות ישראלית משמעותי – יהיה בעל השפעה מקומית ובינלאומית ניכרת, עלול לאיים על יציבות האזור, ויש לנהל את השלכותיו באופן מפוקח ברמות רבות. כל זאת קורה בזמן שהמדינה נמצאת במצב כלכלי קשה על רקע מגיפת הקורונה ותשומת ליבו המרכזית של ראש הממשלה נתניהו מופנית לניהול משפטו.

אין ספק כי בנסיבות הללו הנזק הכולל מהסיפוח המתקרב עלול להפיל את הממשלה ולגרום, בפעם הרביעית ברציפות, לבחירות מוקדמות. זאת למרות שטרם קמה כל אלטרנטיבה ברורה לקואליצית נתניהו-גנץ שבקושי התחילה לתפקד. בינתיים יו"ר ועדת הכספים של הכנסת גפני הבהיר שאין כל כוונה לשתף פעולה עם מהלך שיביא לבחירות נוספות בזמן הקרוב.

אך מה שבוודאי כן יקרה בינתיים זה שכתוצאה מהדיון על הסיפוח, הסכסוך עם הפלסטינים שכמעט לא הוזכר לקראת שלוש מערכות הבחירות האחרונות, יהפוך לסוגיה מרכזית בדיון הציבורי ויוליד הצעות חדשות וחדשניות להסדר שעד כה התעלמו מהן.

עמנואל שחף הוא חבר מועצה ב"תנועה ישראלית". הוא מהנדס, מנהל, איש מוסד, פעיל פוליטי וחברתי, בעל ניסיון רב תרבותי יוצא דופן, מעוניין במיוחד בחלופות מדיניות ומקדם היום פדרציה בארץ ישראל. חי עם שוש באזור השרון, אבא לשנים וסבא ל-8

בכל דור ודור קמים לישראלים מנהיגים שיודעים מה טוב להם ופועלים בשמם בהתאם. היום, אחרי כמעט שנה של מלחמה עקובה מדם, כאשר מטרותיה המקוריות לא הושגו, מודיע המנהיג הנוכחי לישראלים כי ציר פילדלפי הוא המפתח לניצחון העתידי.

בכך ולא מדעת בנימין נתניהו מצרף את פילדלפי למוצבים על גדות תעלת סואץ לאחר מלחמת ששת הימים ולמוצבים בדרום לבנון לאחר מלחמת לבנון הראשונה שנועדו להגן על הישראלים, אבל המחיר ששולם בגינם כעבור שנים בטרם קרסו הסתכם באלפי קרבנות.

בצלאל לביא הוא בעל תואר שני ביחסים בינ"ל ומדעי המדינה מהאוניברסיטה העברית. בכתיבה פובליציסטית עושה שימוש גם באירועים היסטוריים כדי לדון ולנתח אירועי דיומא שוטפים בארץ ובעולם.

למרות המצב הנורא והקריטי בו המדינה נמצאת – מלחמה מתמשכת מעל 11 חודשים, למעלה ממאה אלף תושבים עקורים בצפון ובדרום, החטופים בשבי הולכים ודועכים, מלחמה אזורית איומה בפתח, הצבא והאזרחים שחוקים עד דק, והכלכלה בתהליך התרסקות – הממשלה חזרה בחסות המלחמה לקדם את המהפכה המשפטית על סטרואידים. זאת כאשר שריה וחברי הכנסת שלה מצפצפים על החוק בריש גלי, ואין פוצה פה.

אנחנו דוהרים לדיקטטורה דתית-משיחית שתחריב את המדינה, ואין נביא ומתריע בשער שיעמוד ויזעק את זעקת העם, דבר שהיינו מצפים לו מנשיא המדינה ונושאי משרה בכירים אחרים שיש בכוחם לעצור את התהליך ההרסני הזה.

יחיאל גלבוע הוא ד"ר לפילוסופיה של המדע ומהנדס פעיל בתעשיה הבטחונית והאזרחית שנים רבות. מודאג מאוד מתהליכי ההקצנה, הפילוג, הפערים הכלכליים ההולכים ומתרחבים, ומשחיקת הדמוקרטיה בשנים האחרונות.

בית הדין לעבודה עצר בשבוע שעבר (שני, 2.9.2024) את השביתה הכללית שההסתדרות פתחה בה בגלל החטופים בשבי חמאס. ואולם, זה לא סוף פסוק. בכוחה של ההסתדרות לדרוש מהממשלה לנהל עמה מו"מ קיבוצי בהשלכות המלחמה על העובדים, כפי שהיא עשתה בעבר, ובכוחה גם להשבית את המשק אם דרישותיה לא יענו.

שביתה על מדיניות הממשלה בנוגע לשחרור החטופים אינה קשורה לתנאי עבודה. היא שביתה פוליטית ואסורה ולכן בית הדין לעבודה עצר אותה. ארגוני עובדים לא יכולים לשבות נגד החלטות ממשלה או מדיניות של הממשלה, אלא אם מדובר בהחלטות שיש להן זיקה לתנאי עבודה של העובדים ואז השביתה הופכת להיות "מעין פוליטית" וככזו היא מותרת.

אמיר בשה הוא שותף במשרד עורכי הדין בשה זבידה המתמחה במשפט עבודה קיבוצי ואישי. מנכ"ל מכון גולדה מאיר למנהיגות וחברה, העוסק בהנצחת גולדה מאיר, תוך עיסוק בפועלה ומורשתה, קידום מנהיגות נשים, עידוד מחקר ושיח על מדינת הרווחה ועידוד מחקר ושיח על שאיפתה של ישראל לשלום וביטחון. עו"ד בשה חיבר מאמרים ומחקרים רבים בנושא משפט עבודה והוא בעל תואר שני בהיסטוריה של המזרח התיכון ואפריקה מאוניברסיטת תל אביב.