הודעת ראש הממשלה נתניהו כי הוא מציב את הדרך לסיפוח שטחים בגדה המערבית/יהודה ושומרון כחלק מיישום תוכנית טראמפ בתחילת יולי השנה, הציתה דיון ציבורי ער בישראל, ולא רק כאן.

תחילה, נראה שהיה ברור מי בעד ומי נגד והחשודים הרגילים תפסו את המקומות שהוקצו להם מראש. השמאל, ללא יוצא מן הכלל, התנגד לסיפוח או החלת החוק הישראלי בשטחים. הימין כמובן טען בעד. עם זאת, כמעט מיד, חלק חשוב מהימין, מתנחלי ההארד-קור, התארגן ויצא בתוקף נגד הסיפוח במתכונת תוכנית טראמפ.

השמאל, ללא יוצא מן הכלל, התנגד לסיפוח או החלת החוק הישראלי בשטחים. הימין כמובן טען בעד. עם זאת, כמעט מיד, חלק חשוב מהימין, מתנחלי ההארד-קור, יצא בתוקף נגד הסיפוח במתכונת תוכנית טראמפ

במה הם ראו את הבעיה? כמובן בהקמת מדינת פלסטין שתוכנית טראמפ ממקמת באמצע מפת יו"ש, ישות שמטרידה ומגבילה את התפתחותן של התנחלויות ישראליות רבות, מקשה על ומסבכת את התנועה באזור, ובתודעתם של רבים, לא רק המתנחלים, מציבה איום ביטחוני של ממש במרכז ארץ ישראל.

במקביל לדיון שמתקיים כאן, העולם מסביב מתעורר אט אט, ובאופן לא מפתיע הוא מתגייס נגד האיום שהסיפוח מהווה כלפי פיתרון שתי המדינות, משא ומתן עם הפלסטינים וזכויות האדם והאזרח שלהם בכלל.

למרות שכל בר דעת בהחלט יכול היה לצפות להתנגדות הבינלאומית לסיפוח, לא נראה שממשלת ישראל ביצעה את ההכנות הדרושות על מנת להתמודד עם ההשלכות האפשריות. כתוצאה מכך, דוברים רשמיים שותקים, יש מידה רבה של אי וודאות לגבי התוכנית כולה, ורבים ממבקרי נתניהו טוענים שכל זה "פייק ניוז". נראה שהם חושבים שסיפוח לא ימומש בפועל ושנתניהו משתמש בדיון בכדי להסיט את תשומת הלב הציבורית מסוגיות אחרות ודחופות יותר כמו המצב הכלכלי הקשה או התנהלות המשפט שלו.

מה שתורם לערפל היא העובדה שלא נתניהו ולא אף אחד אחר מממשלתו הבהירו איזה חלק מתוכנית טראמפ ימומש, מה יכלול הסיפוח ומה לוח הזמנים המתוכנן. חמור מכך, לא ניתנה שום אינדיקציה ברורה לגבי מעמד האוכלוסייה הפלסטינית באזורים שיסופחו.

מה שתורם לערפל היא העובדה שלא נתניהו ולא איש מממשלתו הבהירו מה מהתכנית ימומש, מה יכלול הסיפוח, מה לוח הזמנים המתוכנן ומה יהיה מעמד האוכלוסייה הפלסטינית באזורים שיסופחו

נתניהו ציין כי בכל הנוגע לסיפוח בקעת הירדן, אין כוונה לתת לפלסטינים המקומיים תושבות או אזרחות ישראלית. זה בהחלט סימן רע כיוון שהאוכלוסייה הפלסטינית בבקעה היא מצומצמת ומונה עשרות אלפי תושבים בלבד. הענקת אזרחות, אם תנתן, תהיה בעלת השלכות דמוגרפיות שוליות עבור מדינת ישראל, תשחרר במקביל לחץ בינלאומי ועשויה אפילו לגייס תמיכה פלסטינית של האוכלוסייה המסופחת.

בעוד שהשלכות הסיפוח הממשמש ובא מתחילות אט אט לגרום לחששות בעולם הרחב, אף אחד בממשלת ישראל לא דואג לפרסם לא את לוח הזמנים, לא את היקף המהלך, ולא את ההשלכות על מעמד הפלסטינים בשטח.

אם כן, מה שעשוי להפוך לשינוי מדיניות ישראלית משמעותי – יהיה בעל השפעה מקומית ובינלאומית ניכרת, עלול לאיים על יציבות האזור, ויש לנהל את השלכותיו באופן מפוקח ברמות רבות. כל זאת קורה בזמן שהמדינה נמצאת במצב כלכלי קשה על רקע מגיפת הקורונה ותשומת ליבו המרכזית של ראש הממשלה נתניהו מופנית לניהול משפטו.

אין ספק כי בנסיבות הללו הנזק הכולל מהסיפוח המתקרב עלול להפיל את הממשלה ולגרום, בפעם הרביעית ברציפות, לבחירות מוקדמות. זאת למרות שטרם קמה כל אלטרנטיבה ברורה לקואליצית נתניהו-גנץ שבקושי התחילה לתפקד. בינתיים יו"ר ועדת הכספים של הכנסת גפני הבהיר שאין כל כוונה לשתף פעולה עם מהלך שיביא לבחירות נוספות בזמן הקרוב.

אך מה שבוודאי כן יקרה בינתיים זה שכתוצאה מהדיון על הסיפוח, הסכסוך עם הפלסטינים שכמעט לא הוזכר לקראת שלוש מערכות הבחירות האחרונות, יהפוך לסוגיה מרכזית בדיון הציבורי ויוליד הצעות חדשות וחדשניות להסדר שעד כה התעלמו מהן.

עמנואל שחף הוא חבר מועצה ב"תנועה ישראלית". הוא מהנדס, מנהל, איש מוסד, פעיל פוליטי וחברתי, בעל ניסיון רב תרבותי יוצא דופן, מעוניין במיוחד בחלופות מדיניות ומקדם היום פדרציה בארץ ישראל. חי עם שוש באזור השרון, אבא לשנים וסבא ל-8

התקיפה האיראנית הנרחבת על ישראל הינה אירוע חסר תקדים, שאין להקל ראש בחומרתו. מדובר בעימות ישיר איראני-ישראלי ראשון מסוגו, במהלכו שוגרו לעבר שני אתרים עיקריים בישראל, בסיסים של חיל האוויר, מעל ל-300 פריטי חימוש שונים. אירוע שעלול היה לגרום לאבדות ונזק רב.

סיכול הכוונות האיראניות, הישג מרשים בפני עצמו, איננו מפחית מעוצמת האתגר שהונח לפתחן של ישראל, ארה"ב ולמעשה האזור כולו.

השגריר בדימוס מיכאל הררי הוא עמית מדיניות במיתווים – המכון הישראלי למדיניות-חוץ אזורית ולשעבר שגריר ישראל בקפריסין. הררי כיהן בתפקידים בכירים בחטיבה לתכנון מדיני ובמרכז למחקר מדיני במשרד החוץ. כיום הוא מרצה בחוג למדע המדינה במכללה האקדמית עמק יזרעאל. https://www.mitvim.org.il/he/

איש אחד נסע לבית ספר נודע בסקוטלנד לעבור קורס יקר ויוקרתי למדריכי קיאקים.

ביום של מבחן ההסמכה הים היה סוער במיוחד. הקבוצה התאספה על החוף, והאיש בדק את הציוד בקפידה, הוסיף חבלים ומצופים, חילק מחדש את חניכיו לזוגות, בדק את תקינות מכשירי הקשר, ועוד כהנה וכהנה, כל אות ותו כפי שלמד בקורס המפרך.

מעצבת, חושבת, מאיירת וכותבת. בעלת המותג B.Knit לטקסטיל ואפנת בית. פרסמה סיפורים קצרים בפלטפורמות שונות, בין היתר באתר המוסך, עברית ובכתב העת פטל. איירה עבור מוסף שישי של מעריב. גרה בתל אביב