לסגור (שוב) את מוסדות התרבות, לפגוע אנושות בפרנסת המסעדנים ובעלי מקומות הבילוי, ולחנוק שוב את ענף התיירות, מבלי לגבות זאת מראש בתכנית סיוע כספי מקיפה, יציבה, פשוטה, ריאלית, בהירה, ממושכת וקלה למימוש לכל מי שמתפרנסים מתרבות, מסעדנות, בילוי ותיירות – זוהי התעללות קיומית. לא פחות מזה.

זהו המשך להתעללות הקיומית במאות אלפי עצמאים (ובני ובנות משפחותיהם) שאינם מקבלים שום תמיכה לאחר שהצטוו לסגור את עסקיהם, אז פשוט קרסו בשל הסגר של מרס-מאי. זהו המשך להתעללות הקיומית במאות אלפי מובטלים שמקבלים דמי אבטלה נמוכים לפרק זמן קצרצר.

ולמעשה זהו המשך ההתעמרות במיליוני גברים, נשים וילדים.

לסגור (שוב) את מוסדות התרבות, לפגוע אנושות בפרנסת המסעדנים ובעלי מקומות הבילוי, ולחנוק שוב את ענף התיירות, מבלי לגבות זאת מראש בתכנית סיוע כספי מקיפה,  זוהי התעללות קיומית

זהו גם המשך למדיניות ייבוש תקציבי הרווחה, הבריאות והשיטור. זהו המשך למדיניות תת-תקצוב משרות של רופאות ואחים.

וזה מקביל לכוונת שר האוצר לפגוע כעת בצורה נוספת בכבשת הרש: עובדות ועובדי ציבור שמשתכרים מעט.

חשוב לומר: לא מדובר בנגזרת של האידיאולוגיה ששוללת התערבות של הממשל במשק (מובן שכל צעד של הממשל הוא התערבות במשק. גם אי התערבות פירושה כמובן התערבות לטובת החזק ולרעת החלש). איך אנו יודעים זאת?

מפני שהממשלה החליטה להלאים את חברת אל-על כדי למנוע את קריסתה.

זו אינה באמת אידיאולוגיה. זוהי סתם אטימות שלא ניתן לתפוס. בדרך כלל, השבע אינו קולט את עוצמת מצוקת הרעב. עד שהוא הופך בעצמו לרעב, למרבה הצער.

עו"ד דניאל חקלאי הוא בעל משרד עריכת דין שמתמחה בייצוג בתחומי המשפט הפלילי, עבירות הצווארון הלבן, ועדות החקירה, הדין המשמעתי ולשון הרע. יליד שנת 73', נשוי ואב לשני בנים. פרסם מאמרים וכן סיפורים קצרים בכתבי עת דיגיטליים. אוהב מאד ספרות, קולנוע ומוזיקה. מוטרד מאד מהסכנות העצומות למשטר הדמוקרטי ולזכויות האדם והאזרח. מנסה לחשוב כיצד למקם את המשפט החוקתי ואת המשפט הפלילי בהקשרים סוציולוגיים, תרבותיים, פוליטיים, היסטוריים ופסיכולוגיים.