בזמן שהתקשורת הישראלית עסקה בגינוי "אלימות" חמקמקה כמו התקיפה של אבישי בן חיים, שהתברר מאז כי הותקף בידי ביביסט שבא לעשות פרובוקציה, סגן ראש עיריית ירושלים אריה קינג תועד תוקף באלימות מפגין.

בסרטון שהעלתה לרשת צלמת המחאות ציפי מנשה, ניתן לראות אותו גורר מפגין על הרצפה, ואז שוב מתעמת איתו פיזית. בתגובה לסיקור של "מגפון" את האירוע קינג טען כי "סייעתי לקצין…חובתו (וסמכותו) של כל אזרח למנוע פשע ועבירה ולסייע לשוטר שנמצא במצוקה".

לא ברור אם לגרור אנשים על הרצפה מונע פשע, אבל אפילו יותר מכך, אני מסופקת אם שוטר מוקף במג"ב, יס"מ ופרשים במרחק פסיעה יכול להיות ב"מצוקה" שמצדיקה סיוע בצורה של תקיפת אזרחים דווקא בידיו של אריה קינג.

לא ברור אם לגרור אנשים על הרצפה מונע פשע, אבל יותר מכך, אני מסופקת אם שוטר מוקף במג"ב, יס"מ ופרשים במרחק פסיעה, יכול להיות ב"מצוקה" שמצדיקה סיוע בתקיפת אזרחים דווקא בידיו

זו לא הפעם הראשונה או השנייה שאריה קינג לוקח את החוק לידיים.
אריה קינג עמד מאחורי שליחת כ-15 פקחי עירייה לפנות בוקר לפרק את מאהל המחאה בימי ראשון ושני השבוע, וזאת למרות שהמאהל אושר בידי המשטרה, כולל שהות של 24 שעות ביממה.

הבוקר בשעה 05:40 הגיעו מספר רכבים של עיריית ירושלים, בגיבוי משטרה, ופינו גדרות ביטחון שאנחנו הבאנו, שלטים שלנו, מזרונים פרטיים, שני מתקני גזיבו, שלנו ושל אתיופים שהתמקמו לידינו בשבוע שעבר.
כנראה שבעקבות המחאה העיקשת שלנו וההפגנה אתמול בת"א מישהו בבלפור לחוץ. pic.twitter.com/B0fopuLyKW

— amir haskel (@AmirHaskel) July 12, 2020

הפקחים שקינג שלח החרימו והחריבו ציוד ללא צו, ופצעו מספר מפגינים. אחד הפקחים של קינג שלף סכין לדרמן וחתך לרועי פלג את הפנים. קינג צייץ בגאווה בעקבות האירוע כי "המדרכה חוזרת להולכי הרגל. החוק והסדר נאכפים על בני האלים".

בשעה טובה ומוצלחת (מוטב מאוחר מאשר אף פעם…) המדרכה חוזרת להולכי הרגל והחוק והסדר נאכפים על בני האלים,המקורבים לעליונים.
ותודה לעובדי @Jlm_city על הביצוע המושלם,המהיר והשקט. pic.twitter.com/8e4SDpVE7j

— Arieh King (@arieh_king) July 12, 2020

לפני כשלושה שבועות שלח קינג קבוצה גדולה של פקחים להוריד כרזת תמיכה בקהילה הגאה שתלו אנשי הקונסוליה האמריקאית על גדר בנין הקונסוליה, וכמעט גרם לתקרית דיפלומטית.

הפקחים הסירו את השלט ללא אישור או אזהרה, וקינג התעקש כי "יש חוק בעיר ירושלים ובמדינת ישראל. זה לא מערב פרוע פה", והוסיף כי "יש לאכוף את החוק בצורה שיוויונית" אך תהה "מדוע השגרירות החליטה להתריס בפומבי נגד 95% מהציבור הירושלמי". אנשי הקונסוליה האמריקאית שבו ותלו את שלט התמיכה בקהילה הגאה.

פוסט של אריה קינג על פשיטת פקחי ירושלים על דוכן הבייגלה בעיר העתיקה

לפני כשנתיים, אריה קינג שלח פקחים "לייהד את ירושלים" והתפאר בפוסט מעורר חלחלה כיצד התעמר בבעלי דוכן בייגלה פלסטיני מבוגר בעיר העתיקה, זאכי סבאח, שאת מרכולתו החרימו הפקחים. בצילום הבייגלה היה זרוק על הרצפה. הפוסט עורר שאת נפש ציבורית עצומה וקינג נאלץ לפרסם הבהרה בה חידד שהרוכל פעל ללא רשיון וכי הוא "חייב להודות לפיקוח העירוני של עיריית ירושלים שכאמור פעל בצורה מכובדת ביותר".

אריה קינג למד לעטוף את הכהניזם בשיממון של בירוקרטיה מוניציפלית ומפעיל למטרותיו מיליציה של פקחי עירייה, אם כי לתקוף מפגינים הגיע בכבודו ובעצמו. האיש צבר כח עצום במניפולציה הזו. עוד רגע אנו עלולים לגלות בכלל שמשה ליאון עובד אצלו.

לפני כשנתיים, אריה קינג שלח פקחים "לייהד את ירושלים" והתפאר בפוסט מעורר חלחלה כיצד התעמר בבעלי דוכן בייגלה פלסטיני מבוגר בעיר העתיקה, זאכי סבאח, שאת מרכולתו החרימו הפקחים

במקביל ל"עזרה" שאריה קינג מעניק לשוטרים, משטרת ישראל מבצעת עשרות מעצרים של אנשים חפים מפשע ומציעה להם להשתחרר עם "תנאים" – שלא יתקרבו לירושלים, כלומר לבלפור, כלומר שלא יוכלו להפגין. עושים שימוש בכלים משטרתיים כדי לדכא מחאה מטעמים פוליטיים.

התקשורת הישראלית לקחה על עצמה את תפקיד הגננת: "אצלנו לא מעיפים מיקרופונים על הרצפה", "זה לא נעים לנו לזרוק ביצים". כאילו תפקידה לחנך ילדים להיות נחמדים ולא להיות הטריז בגלגלים של מנופי כח לא פרופורציונלים על אזרחים. שעות של דיונים על אלימות שלא היתה. ומה מדווחים על האלימות האמיתית, המתועדת ובעיקר העקבית מאוד (ולכן גם כזו שאפשר לצפות שתמשיך הלאה) של סגן ראש עיריית ירושלים אריה קינג?
צרצרים.

ניצן ויסברג, מרצה ויועצת למתודולוגיית חדשנות design thinking ופעילה חברתית בתחום החינוך. עבדה כפרופסור יועצת באוניברסיטת סטנפורד לפני שחזרה לארץ וגילתה שארצה שינתה את פניה. כיום היא חיה בהוד השרון עם אישה היקר וארבעת ילדיהם.

האם החברה הישראלית מסוגלת להתמודד עם דילמות קורעות לב ונשמה כמו דילמות המו"מ על גורל החטופים?

זו שאלה קשה, שכן לאיש בישראל אין ניסיון, ידע או יכולת להכריע בין נשים לילדים, בין נשים לגברים, בין אזרחים לחיילים מול משפחות החטופים.

איתי לנדסברג נבו הוא אזרח המודאג מעומק השחיתות השלטונית, חושש לגורל הדמוקרטיה ומזועזע מהגזענות והאלימות בחברה הישראלית. לשעבר עורך "מבט שני" ומנהל מחלקת תעודה בערוץ הראשון (2002-2017). בן קיבוץ תל יוסף וממקימי הפורום למען אנשי המילואים ( 1995-2017) . כיום במאי, עורך תוכן ומפיק עצמאי.

צעירים ומוכשרים לרוב ברחו כמו מאש מפוליטיקה. הם היו ציניים ואנוכיים כטרנד ובחרו להתמקצע, לעשות כסף ולבנות קריירה. הפוליטיקה נשארה לבינוניים ומטה, לקיצוניים ולמקושרים, שמצאו חן בעיני ידוען כלשהו, אשר הקים סוג של מיזם שנקרא מפלגה.

כמות הרפש, ההשמצות והאשפה המוטחת הרחיקו טובים מן הזירה. עכשיו אנחנו משלמים את המחירים של הפקרת הזירה: בשירות ציבורי בלתי מתפקד כמעט בשעת מלחמה, שירות שמופעל באמצעות מאכערים וגוזרי קופונים, בחינוך המופרט שקורס ובבתי הספר שפסקו לחנך, באוכלוסיות שאינן עובדות אבל מצהירות שאנחנו מתקיימים בזכותן, בשחיתות שנעשית מהמקפצה והפכנו אדישים כלפיה, ובאלימות הגואה.

משה בן עטר הוא פובליציסט, מחבר הספר "המסע לישראל האחרת". עסק שנים בתכנון אסטרטגי והיה מנכ״ל המועצה הציונית בישראל, מנהל כפר הנוער יוענה ז'בוטינסקי, ומנהל המכון למחקר וחינוך בקרן כצנלסון. היה יועצם של כמה שרים ויועץ ליצחק הרצוג.