לראש ממשלת ישראל מר בנימין נתניהו שלום,

לאור בקשתך לדחות את המשפט עד מיגור הקורונה, מתחיל להיווצר אצלי הרושם שאולי אינך מעוניין לעמוד למשפט בכלל.

אני מתקשה להתנער מהתחושה, ותעצור אותי אם אני לא בכיוון, שתעשה כל אשר לאל ידך לדחות את הקץ, כפי שאתה מדחיין כל אתגר אמיתי בדרכך הפוליטית. ממיגור חמאס, משבר הדיור, יוקר המחיה, ועד הבירוקרטיה, הסיפוח, הקורונה וכיוב'.

לראש ממשלת ישראל מר בנימין נתניהו שלום, לאור בקשתך לדחות את המשפט עד מיגור הקורונה, מתחיל להיווצר אצלי הרושם שאולי אינך מעוניין לעמוד למשפט בכלל

לכן, כדחיין אל דחיין, אני פונה אליך אישית: הייתי שם. בדחיינות ובכלא. נעבור את זה ביחד.

כבר בחוג תיאוריה-של-המוסיקה בכיתה ה', ילדי קונסבטוריון מעומלנים ואני, שבקושי קורא תווים, כל הדרך למורה בקרית ביאליק, בסובארו של הורה תורן, הייתי מתפלל לתאונת דרכים, או שהמורה מאושפזת ברמב"ם ותקועה בלי אסימונים. הכל, רק שלא תתקיל אותי זאתי עם קדנצות ומודוסים.

גם בצבא לא כל כך מצאתי את עצמי. אבל תהליך החיפוש העצמי החל כשבחרתי, כסג"מ צעיר, לוותר על המתקת עונש לריתוק, ולהישלח לכלא שש על נהיגה ללא רישיון צבאי בפג'ו 205 לבנה בתוך הבסיס. אם תרצה – פרשת הצוללות הפרטית שלי.

כמוך, ידעתי שאני יפה מדי לכלא. אבל הרגשתי שזה מה שנכון לי. מה שנכון למערכת. שסרחתי, שאיבדתי את שיקול הדעת ואכזבתי את מפקדיי וחיילי. שעליי לעשות חשבון נפש. להתאפס על עצמי.

אסף נבו

מחלון אגף קצינים ואנשי קבע סוררים (אם תרצה – המקבילה לאגף האח"מים במעשיהו), הייתי משקיף על החפ"שים מפלוגה ב' מתוזזים על פארש 12 שעות ביממה ברחבת מסדרים מהבילה, בזמן שאני קורא ספרים, עוזר קצת לתייק טפסים ויוצא לדייט עם הקצינה שהיתה סופרת אותנו בבקרים (אה כן, הרס"פ היה חבר קרוב באזרחות, ואינני מכחיש שלצירוף המקרים הזה היה משקל מסויים בהכרעתי הערכית לזרום לכלא, הוא היה, אם תרצה – האמיר אוחנה שלי).

גם בצבא לא כ"כ מצאתי את עצמי. אבל תהליך החיפוש העצמי החל כשבחרתי, כסג"מ צעיר, לוותר על המתקת עונש לריתוק, ולהישלח לכלא שש על נהיגה ללא רישיון צבאי בפג'ו 205 לבנה בתוך הבסיס. אם תרצה – פרשת הצוללות הפרטית שלי

ובאותם חמישה ימי מאסר עברתי תהליך. למדתי להתיידד עם הנטיות, הכישורים והחולשות הטבעיים לי, אשר אינם עולם בקנה אחד עם אתגרי הקצונה. ממש כמוך עם מנהיגות, אם תרצה.

אך אותם התעמרות שרירותית, איוולת וזין כללי – שהחיים האכילו את עמךישראל ממחלקה ב', הבהירו לי את האחריות הגלומה בחופש היחסי והפריוילגי שלי – לרתום את כישוריי לכינון חברה צודקת וראויה יותר, בדרכי.

מאז אותו קיץ ב1998 ועד יומי האחרון במילואים השתדלתי לא לעשות יותר מדי נזקים כקצין צ'יקמוק, ועכשיו אני ממלא את חובתי האזרחית במאבק האזרחי להדחתך ולמיגור תרבות השחיתות והשינאה שהנחלת לנו.

אני מציע גם לך לראות במשפט ובכלא הזדמנות להתפתחות אישית, תהליך של היכרות מטה-קוגניטיבית עם האני האמיתי שלך. מתי שוחחת עם עצמך לאחרונה?

דווקא הניתוק מסביבתך המגוננת, ההפוגה מקקופוניית ערימת מקורביך חדלי האישים ומסביבתך המשפחתית עמוסת הפרעות האישיות הלא-מאובחנות לכאורה – מתוך המפגש הבלתי אמצעי עם החיים עצמם, יתכן שתגלה מחדש את בנימין הקטן. עוד לפני שאיבד את היכולת להודות בטעות.

דווקא הניתוק מסביבתך המגוננת, ההפוגה מקקופוניית ערימת מקורביך חדלי האישים ומסביבתך המשפחתית עמוסת הפרעות האישיות הלא-מאובחנות לכאורה – מתוך המפגש הבלתי אמצעי עם החיים עצמם, יתכן שתגלה מחדש את בנימין הקטן

תזהה את מקור המגלומניה הנרקיסיסטית, הפרנויה ורדיפת הבצע הפתולוגית. את שורשי הציניות, הרעל, הדמגוגיה, השנאה והפחד עליהם אתה פורט בוירטואוזיות.

בחדשות בטלויזיה שבקפיטריה יעדכנו איך ישראל מנסה לשקם את עצמה ממסכת המחדלים שלך. איך הולך ליאיר בניו-מדיה של מיליציות האלט-רייט מביתו החדש במרילנד. עד שיום אחד תשאל את עצמך: מה לי ולאותה דמות גרוטסקית, היסטרית וסגולת-שיער הניבטת אליי מן המסך.

מה השתבש? בנימין, תרשה לי לקרוא לך בנימין? פשוט מרגיש שהתקרבנו… יש בינינו קווי דמיון נוספים, שנינו שמאליים, שנינו בוגרי הפקולטה לארכיטקטורה, שנינו הובלנו את ההסתה שקדמה לרצ… אה לא, זה רק אתה.

בכל מקרה, כשמפסיקים לדחות את הקץ ומשחררים, נפתחת הזדמנות לצמיחה מנטלית – תראה אותי היום: לומד בכוחות עצמי תיאוריה מוסיקלית ממקום בוגר ותוך הכרת תודה לחברה האנושית שמאפשרת לי את כל אלה, וכל זאת כמעט מבלי לשחד טייקונים, לבחוש בעסקאות נשק על גבול הבגידה לכאורה ומבלי למוטט את חייהם של מיליוני ישראלים בעודי מאובסס על החזרי המס שלי.

מה השתבש? בנימין, תרשה לי לקרוא לך בנימין? פשוט מרגיש שהתקרבנו… יש בינינו קווי דמיון נוספים, שנינו שמאליים, שנינו בוגרי הפקולטה לארכיטקטורה, שנינו הובלנו את ההסתה שקדמה לרצ… אה לא, זה רק אתה

אני מאמין שהליך משפטי לבירור האמת, והכלא האפשרי בעקבותיו יעשו לך רק טוב. וגם לנו. כי סוג של מיצינו. אמור לקורפוס פרקליטיך המתחלפים תדירות 'די, חלאס לדחיין, איני יכול עוד'.

תבוא פתוח, ותדע שאני איתך בזה כל הדרך. משברים זה קשה, כשלון זה כואב, והויתור על האגו הוא כמו קפיצת באנג'י לתוך אוקיינוס של שלווה. תתמסר לאובדן השליטה המשחרר ונתקדם בצעדים קטנים.

שלך, א. נבו, אזרח מודאג.

אסף נבו הוא אדריכל, לומד לתואר שני בבניה ירוקה, ופעיל בצוות תקשורת של "המרד בהכחדה ישראל".