סעיף 125 לחוק סדר הדין הפלילי קובע את הסטנדרט הנדרש לניהול משפטים פליליים: "הוחל בגביית הראיות, ימשיך בית המשפט ברציפות יום יום עד גמירא, זולת אם ראה, מטעמים שיירשמו, כי אין כל אפשרות לנהוג כך".

עם זאת, ידוע כי במציאות הישראלית משפטים אינם מתנהלים מיום ליום. בשנים האחרונות נעשים מאמצים שלפחות במשפטים רחבי היקף, שבהם נאשמים רבים ועדים רבים ושממילא אמורים להימשך שנים ארוכות, ששלב ההוכחות בהם יתנהל בקצב זריז יחסית של 2-3 דיונים בשבוע.

הנתון המשמעותי ביותר שיצא מדיון התזכורת שהתקיים אתמול במשפטו של ראש הממשלה בנימין נתניהו נוגע לקצב ניהול שלב ההוכחות, שיתחיל בעוד פחות מחצי שנה – החל מינואר 2021: שלוש פעמים בשבוע. עד ינואר הורה בית המשפט להסדיר את כל הסוגיות המקדמיות, חומר החקירה, תשובה לאישומים וטענות מקדמיות דוגמת הגנה מן הצדק. בינואר תתחיל המנה העיקרית, והיא תגיע במנות גדושות.

שופטי נתניהו – עודד שחם (מימין), רבקה פרידמן פלדמן ומשה בר-עם, בבית המשפט המחוזי ירושלים, היום (צילום: עמית שאבי – פול, מתוך פלאש 90)

הנאשמים – נתניהו, ארנון מוזס ובני הזוג שאול ואיריס אלוביץ' – יוכלו, אם יבקשו, לקבל פטור מהתייצבות לרוב-רובם של הדיונים. השאלה היא אם זה יהיה חכם מצידם. לנתניהו כבר נאמר כי מבחינת המשפט, עדיף לו להתייצב לכל הדיונים ולהסתכל בפניהם של עדי התביעה. אך כיצד יעשה זאת בעת שבמקביל יש לו מדינה לנהל? ישראל היא מדינה מסובכת, הדורשת זמינות של 28 שעות ביממה גם ללא משבר בריאותי חריף ומשבר כלכלי שמסתמן כחמור בתולדותיה.

מתחילת החקירות הפליליות נגד נתניהו, היו מי שטרחו וניסו להמחיש עד כמה בלתי אפשרי מצב שבו יוגש כתב אישום נגד ראש ממשלה, והוא יישאר בתפקידו. זה לא רק עניין ערכי; זה גם עניין פרקטי לחלוטין. החלטת בית המשפט מאתמול בדבר מועד תחילת שלב ההוכחות וצפיפות הדיונים מקרבת את הציבור כולו לנקודת ההכרעה בעניין הזה, בהקשרו הפרקטי: ככל שיתקרב המועד, כך ילך ויתבהר שמדובר במציאות בלתי אפשרית.

בדיון אתמול ערך עו"ד יוסי שגב הופעת בכורה מטעם הנאשם נתניהו. אפשר שזו הייתה גם הופעתו האחרונה בתיק הזה. כפי שבדיון בקודם, לפני חודשיים, נתן עו"ד מיכה פטמן הופעת בכורה לצד עו"ד עמית חדד, אך נמוג מהתיק משהתברר שנתניהו אינו מתכוון לשלם לו, על רקע החלטת ועדת ההיתרים לא לאשר לו לקבל מימון ממקורבו ספנסר פרטריץ'. לפטמן היה ייפוי כוח מהלקוח להופיע בדיון אחד. אתמול גם שגב הודיע שהוא כאן בינתיים רק לדיון הזה. מה יהיה הלאה? קודם צריך "לפתור את בעיית המימון".

עו"ד יוסי שגב (צילום: פלאש90)

קשה להיזכר בכל עורכי הדין הבכירים שהתפתו, וממשיכים להתפתות, לעלות על רכבת הייצוג של נתניהו, רק כדי לרדת ממנה בתחנה הבאה. מי לא היה שם: נבות תל-צור, רם כספי, יעקב וינרוט (שהלך לעולמו), עמית חדד (שעדיין כאן), קרן שפירא אטינגר, יוסי אשכנזי, אייל כהן, פיני רובין, ירון קוסטליץ; רשימה חלקית. כולם הצטרפו ברעש גדול, וכעבור זמן קצר עזבו בקול ענות חלושה.

בשלב הזה, אחרי כל כך הרבה סבבים של החלפת ייצוג בתיק חייו של נתניהו, אפשר כבר לזהות שלא מדובר בתקלה, אלא בשיטת פעולה. החלפה מתמדת של צוות הסנגורים, מבחינת נתניהו, איננו באג אלא פיצ'ר. מה בדיוק הוא מקווה להשיג בכך? בהקשר התודעתי הכללי, אולי זילות של ההליך המשפטי, הכנסת אלמנט של חוסר רצינות לכל העניין, הפיכתו למעין בדיחה.

אבל יש גם סיבה קונקרטית. נתניהו יצר משוואה ישירה בין סוגיית המימון שוועדת ההיתרים "מנעה" ממנו, לבין החילופים התכופים של עורכי דינו. זו גם הייתה תרומתו המרכזית של עו"ד שגב לדיון אתמול.

נתניהו יצר משוואה ישירה בין סוגיית המימון שוועדת ההיתרים "מנעה" ממנו, לבין החילופים התכופים של עורכי דינו. זו גם הייתה תרומתו המרכזית של עו"ד שגב לדיון

"ידענו ברגע האחרון, לפני שבועיים, שהמימון שהיה בטוח שעומד להתקבל – לא התקבל", הוא אמר בלי להתבלבל לשופטת רבקה פרידמן-פלדמן, "הופתענו כמו כל עם ישראל שפתאום לא התקבל המימון שהיה ברור שעומד להתקבל. אני לא יודע איך אפשר היום לנהל הגנה כאשר ממרץ 2018 מוליכים אותנו לקראת קבלת מימון בכל מיני דרכים".

רגע, מה? אם עו"ד שגב היה "בטוח" שוועדת ההיתרים בדרך לאשר את קבלת הכספים מגורמים פרטיים, אם הוא "הופתע" כי "היה ברור שהמימון עומד להתקבל" – אם כך הוא קורא את המפה, אולי מוטב לו לחפש מקצוע אחר. מלכתחילה הייתה בקשתו של נתניהו לוועדת ההיתרים מופרכת וחסרת בסיס. מלכתחילה לא היה לו סיכוי, אלא אם היה מביא להשחתה מוחלטת של המוסד הקרוי ועדת ההיתרים.

ייצוגו של נתניהו איננו רק בעיה אישית שלו. במובן מסוים, זו בעיה של כולנו, מאחר שבעבירות החמורות שבהן הוא מואשם, ונוכח הסיכוי הריאלי שייגזר עליו אם יורשע עונש מאסר בפועל – נתניהו חייב להיות מיוצג, במצוות החוק. הוא יהיה מיוצג על-ידי עורכי דין פרטיים, ואם לא יוסדר ייצוג כזה, בסופו של דבר ימונה לו, בהסכמה או ללא הסכמה, סנגור ציבורי.

ייצוגו של נתניהו איננו רק בעיה אישית שלו. זו בעיה של כולנו, מאחר שבעבירות החמורות שבהן הוא מואשם, ונוכח הסיכוי הריאלי שייגזר עליו אם יורשע עונש מאסר בפועל – נתניהו חייב להיות מיוצג, במצוות החוק

מאחר שכולם יודעים שנתניהו פועל במטרה לדחות את משפטו ככל האפשר עוד ועוד, אפשר כבר לשער מה השלבים הבאים במחזה: סמוך לתחילת שלב ההוכחות, בינואר 2021, כל עורכי דינו יתפטרו בשל הימנעותו מלשלם להם שכר טרחה. במשפטים פליליים, מרגע שמתחיל שלב ההוכחות, הסנגורים כבר אינם רשאים להתפטר באופן חד-צדדי, אלא רק ברשות בית המשפט.

נתניהו יגיע אל שלב ההוכחות במעין מצב-ביניים, ללא ייצוג פרטי ותוך שהוא בוודאי אינו עומד בקריטריונים הכלכליים של הסנגוריה הציבורית לקבלת ייצוג מטעמה. כל סנגור חדש שייכנס לתיק, סמוך לתחילת שלב ההוכחות, ידרוש פסק זמן של כמה חודשים כדי ללמוד את כל חומר החקירה ולהתכונן להוכחות.

המשוואה הפשוטה שנתניהו מציב אם כך בפני בית המשפט והציבור היא: רוצים משפט? תאשרו מימון.