האלימות המשטרתית בהפגנה אמש, בין רחוב בלפור לבין משכן הכנסת, היא תוצאת ההתנגשות בין מחאה מסוג חדש, המחאה המבוזרת, לבין ארגון היררכי.

בניגוד למחאת 2011, שאותה התחילה דפני ליף, אליה הצטרפו סתיו שפיר, איציק שמולי ואחרים, את המחאה הזאת התחיל אמיר השכל, אליו הצטרפו עשרות ארגוני מחאה אזרחית ועשרות אלפי צעירים. אבל בניגוד למנהיגי המחאה של 2011, אמיר השכל הוא איש מחאת היחידים, הוא לא מעוניין או מתיימר להנהיג את המחאה הזאת, הוא רק שמח בהצטרפות רבים ורבות אליו.

האלימות המשטרתית בהפגנה אמש, בין רחוב בלפור לבין משכן הכנסת, היא תוצאת ההתנגשות בין מחאה מסוג חדש, המחאה המבוזרת, לבין ארגון היררכי

מפקד מחוז ירושלים, ניצב דורון ידיד, גדל בירושלים. אביו דוד היה קצין משטרה שסיים את שירותו בדרגת תת ניצב. מאז גיל 22 עשה דורון ידיד שורת תפקידים במשטרה, כבלש, קצין יחידת סיור, סגן מפקד ראש מחלק סמים בימ"ר ירושלים, מפקד יס"מ בירושלים, קצין אג"ם וקצין תנועה במחוז. אחרי כן שימש כמפקד מרחב דוד ומרחב מוריה, ראש מחלקת ההדרכה וקצין חינוך ראשי של המשטרה וכסגן מפקד מחוז צפון. בספטמבר 2016 הועלה לדרגת ניצב ומונה לראש אגף התנועה במשטרה, ובפברואר 2019 מונה למפקד מחוז ירושלים. כעת הוא מועמד מוביל למשרת מפכ"ל המשטרה.

ידיד גדל במשפחה ובארגון היררכיים. ולכן, אף על פי שהוא מחזיק בתואר במדעי החברה ובתואר במנהל עסקים, אני מניח שההתמודדות עם המחאה החדשה אינה פשוטה לו כלל ועיקר. זאת, מפני שהמחאה של 2020 מנוהלת, מפומפמת, משודרת ומתועדת ברשתות החברתיות, המצלמות האישיות של כול שוטר עומדות מול המצלמות שפותחים עיתונאים מן העיתונות החופשית, כמו אור-לי ברלב הנפלאה, ומצלמות המפגינים.

המחאה הזאת היא מחאה מבוזרת. הפנים שלה הם אמיר השכל, אבל לידו שורה ארוכה של צעירים וצעירות, המתבלטים בפעילותם, כמו קוסטא בלאק, גיל ברדה ורבים אחרים.

אף אחד לא שולט בה, אף אחד לא יכול לקבוע את מסריה ואיש אינו יכול ליטול לעצמו את הנהגתה או לדבר בשמה, מפני שכך עובדים הצעירים. צעירי ישראל 2020 בזים להיררכיה, למאבקי אגו, למלחמות כוח ולכבוד. הם בעד שוויון, צדק חברתי, הידברות ושלום. זה כוחם הגדול. איש אינו יכול לקנות אותם, כמו שעשה ביבי במחאת 2011, עם מינוי ועדת טרכנברג וחוק חינוך חינם, וכעת עם ניכוס איציק שמולי לקואליציה שהקים.

זו הסיבה, שהמחאה הזאת בלתי ניתנת לעצירה, לשליטה או לניתוב.

איש לא שולט במחאה הזו או יכול לקבוע את מסריה, ואיש אינו יכול ליטול לעצמו את הנהגתה או לדבר בשמה, מפני שכך עובדים הצעירים. צעירי ישראל 2020 בזים להיררכיה, למאבקי אגו, למלחמות כוח ולכבוד

בנימין נתניהו, הנאשם וצוות עוזריו ושופריו, מנסים להדביק למחאה הזאת תווית של אנרכיה. הם עושים זאת כדי להשמיט את הלגיטימיות הציבורית מתחתיה, כדי להצדיק את האמצעים האלימים שבהם הם משתמשים לדיכוי המחאה, וכדי לפרק אותה, ביודעם שהיא תביא, בהכרח, לנפילת הממשלה ולסיום שלטונו של הנאשם. הם נעזרים בניצב ידיד, המעוניין להתמנות למפכ"ל המשטרה, ועל כן מחויב, על פי דרכו, להביא תוצאות לשר הממונה עליו.

עובדה זו ניכרת בהתנהלות המשטרה כלפי המחאה, ובאלימות המשטרה כלפי המפגינים. לקראת ההפגנה אמש ניסתה המשטרה בתחילה לעצור את הצעדה בין בלפור לכנסת, בתואנה שהיא לא בטיחותית.

משראתה שהדברים אינם מחזיקים מים התאפקה ואפשרה למפגינים לצעוד. מאוחר יותר, כאשר שבו המפגינים מן הכנסת אל בלפור, פרצו השוטרים לתוך ציבור המפגינים שוחר השלום, החרימו תופים ועצרו את מתופפיהם וחטפו זמבורות מידי המפגינים. אחרי כן התפרצו כוחות יס"מ אל המפגינים וגררו מתוכם א/נשים למעצר, ולבסוף הפעילו את הפרשים ואת המכת"זיות.

כול הדברים האלה הועברו בשידור חי לאלפי צופים וצופות בארץ ובעולם, והכריחו גם את כתבי החדשות בכול הערוצים לדווח על אלימות המשטרה כלפי המפגינים. אלימות, שעמדה בניגוד גמור להודעות דוברות המשטרה, שהודיעו על מאסר מפגינים שתקפו שוטרים.

נתניהו וצוות עוזריו ושופריו מנסים להדביק למחאה הזאת תווית של אנרכיה, כדי להשמיט מתחתיה את הלגיטימיות הציבורית, להצדיק את השימוש באמצעים אלימים לדיכוייה ולפרקה, ביודעם שהיא תביא לנפילת הממשלה

המשטרה עושה משגה גדול בהתנהלותה עם מחאת 2020. ניצב ידיד אולי מאמין, שביחס הקשוח הזה כלפי המוחים והמוחות הוא ישיג את מפכ"לות המשטרה. אבל הוא טועה. אם יזכה במינוי הנכסף, הוא יהפוך מיד למשת"פ של דיקטטורה, וזה יהיה ניכר ביחס האזרחים אליו ואל כפיפיו.

אם הוא רוצה להגיע לתפקידו נקי כפיים ובר לבב, עליו לנהוג בדיוק ההפך ממה שהוא נוהג כעת – לעשות כפי שעשו השוטרים בארה"ב. לכרוע ברך בפני המפגינים, לסמן להם לב, לאפשר להם להפגין עד כלות הכוחות או עד אור הבוקר.

כי המפגינים האלה אינם באים בשום פנים ואופן לקעקע את מוסדות השלטון או לערער על החוק. הם זועקים את כאבם של אזרחים, שקולותיהם נגזלו מהם על ידי קבוצת גנבי קולות פוליטיים, הם זועקים את האימה ואי הוודאות שלהם למול מצבם הכלכלי המחמיר ושבירת מטה לחמם ותמונת העתיד שלהם. והם לא יחדלו מזה.

ולבסוף, מילה לגבי דגל פלסטין והציצי. במחאה מבוזרת, כול מפגין ומפגינה באים להפגנה עם עולמם, עם ערכיהם, עם דעותיהם ואמונותיהם, ועם האבזרים המסמלים אותם. מי שמאמין באיחוד מחאות, בהכלת עקרון השוויון על הכול, מי שנלחם גם נגד הדיקטטורה וגם נגד הכיבוש, יבוא עם דגל פלסטין. מי שמאמינה, כמו הצעירה שהתפשטה ועלתה בחזה חשוף על סמל המנורה, שהגוף שלה אינו פוגע באיש, עושה מעשה. ועל כך אמרה:

"זה הגוף שלי, אנשים משלמים בגופם למען המדינה הזאת. להגיד שגופי, שאיתו נולדתי, פוגע במישהו? זה בעיני מאוד צבוע, כי עובדת סוציאלית חוטפות מכות, ילד בן 9 נאנס השבוע ולא הייתה עובדת סוציאלית שתהיה לגבות עדות כי שר בלי תיק מקבל 50,000 שקל ועובדת סוציאלית עם 500 תיקים מקבלת 5,500 שקל".

אתם/ן יכולים לקבל את צורת המחאה הזאת או לא, להזדעזע ממנה או לא, זה לא משנה לאיש מבין המפגינים והמפגינות, וגם אי אפשר להגיד להם לא לעשות את זה, לתרבת או לתבנת את האופן שבו הם והן מבטאים את מחאתם.

המפגינים האלה אינם באים בשום פנים ואופן לקעקע את מוסדות השלטון או לערער על החוק. הם זועקים את כאב האזרחים, שקולותיהם נגזלו מהם על ידי קבוצת גנבי קולות פוליטיים

כאיש יחסי ציבור המזוהה עם המחאה, הייתי מעדיף לראות יותר תמונות של בחור נושא דגל ישראל תחת סילון של מכת"זית, מאשר צעירה המנופפת בדגל פלסטין או צעירה חשופת חזה על מנורת ישראל. זאת, משום שאני יודע איך הימין מיד יעשה שימוש באלה כדי לצבוע את המחאה כאנרכיסטית.

דקות אחרי שהתפשטה הצעירה יצא תום ניסני, רכז הפעילים הארצי של תנועת 'אם תרצו', בהודעה לעיתונות, לפיה:

"מפגינים אנרכיסיטים ביזו הערב (ג') את סמל מדינת ישראל, המנורה, המוצב ברחבי הכנסת". בהודעה נכתב: "האנרכיסטים שמחוללים שמות ברחובות ירושלים בימים האחרונים עלו על סמל המדינה וביזו אותו תוך הנפת דגלים אדומים של ארגון אנטיפה. הגדילה לעשות אחת המפגינות ועלתה חשופה ללא בגד עליון על סמל המדינה. מישהו חייב לעצור את טרור האנרכיסטיים. לא יעלה על הדעת שיבזו כך את סמלי המדינה והכל יעבור על מקומו בשלום. יש חוק – אין דיין. אנו מצפים מהמשטרה לנקוט ביד קשה נגד הפורעים".

דקות אחריו יצא יו"ר הכנסת, יריב לוין, בתגובה כדלקמן:

"בושה. אני עומד על זכותו של כל אדם למחות, להפגין ולהביע את דעתו, אך יש הבדל בין מחאה לגיטימית ובין ביזוי סמלי המדינה. אף מדינה בעולם לא מאפשרת לבזות כך את סמליה. אני מצפה מרשויות אכיפת החוק לפעול באופן מיידי להעמדתה לדין של המפגינה, לא רק לשם הענישה אלא בעיקר לשם המסר החינוכי והאזרחי שחייב להיות חד וברור".

ההתנהלות הזאת של 'אם תרצו' ושל יו"ר הכנסת היא חלק ממסע ההסתה של הימין הפוליטי נגד המחאה, המכוונת להורדת הנאשם ועוזריו מכס השלטון. היא חלק ממנגנון הדיכוי שמפעיל הימין, במטרה לשמור על כוחו בממשלה ובכנסת.

אבל זה לא ילך להם. זה לא יעבוד. המפגינים והמפגינות של מחאת 2020 אינם מונהגים, גם לא על ידי אהוד ברק, כביכול, וגם לא על ידי קבוצת 'הדמוקרטים,' שאני חלק ממנה. הם אנשים ונשים צעירים וצעירות, אמיצים ואמיצות, מלאי אהבת אדם ושואפי שוויון, צדק חברתי וחירות. ואיש לא יסיט אותם מדרכם/ן.
ולכן הם התקווה שלנו.

אבל זה לא ילך להם. זה לא יעבוד. המפגינים והמפגינות של מחאת 2020 אינם מונהגים, גם לא על ידי אהוד ברק, כביכול, וגם לא על ידי קבוצת 'הדמוקרטים,' שאני חלק ממנה

זו גם הסיבה, מדוע יאיר גולן שוגה חמורות, בשעה שהוא ואנשיו מנסים לנכס לעצמם את מחאת 2020. השבוע קיבלתי, בקבוצת הווטסאפ של תובל, הישוב הקהילתי שאני מתגורר בו, את ההודעה הבאה:

"היי חברים, אני אלון הוטר מהלשכה של יאיר גולן! אחרי שבוע מלא הפגנות החלטנו לצאות לשטח ולקחת חלק בהובלת המחאה! החל מהשבוע נצא יחד לפעילויות שטח עם שלטים, חולצות ודגלים. מי שמעוניין להצטרף נא ללחוץ על הלינק בכדי לקבל את המידע למקום המפגש בהפגנות הקרובות. בואו נעמד יחד בגשרים, בהפגנות שיהיו השבוע ובשבת בהפגנה הגדולה איפה שתהיה, עדכונים בקבוצה! הצטרפו לצוות גולן עכשיו – https://chat.whatsapp.com/Gi5VXempiwfB3OOUQ2Zlgi".

המעשה הזה, הניסיון של יאיר גולן ואנשיו לנכס לעצמם את המחאה המבוזרת של צעירי 2020, הוא לא רק נואל, אלא גם מטופש. הוא מראה עד כמה יאיר גולן אינו מבין את רוח הדור הזה, ואת ערכי המחאה הזאת, ואינו מסוגל להובילה.

אכן, חייבת לקום אלטרנטיבה שלטונית חדשה כתוצאה ממחאת 2020, כדי שתוכל להחליף את שלטון הנאשם עם הורדתו מכיסאו. אבל מי שינהיג את האלטרנטיבה החדשה לא יהיה גנרל, ודאי שלא יאיר גולן. זו תהיה נבחרת של א/נשים, שייבחרו בפריימריז פתוחים מתוך רשימה ארוכה של א/נשים טובים, מכול חלקי החברה בישראל, מכול המגזרים והקהילות המרכיבים אותה, ולגנרלים יהיה בה מקום רק בתחום התמחותם.

שתפו והפיצו. תודה.

אילן שיינפלד הוא סופר ומשורר, מראשי מחאת הסופרות/ים והמשוררות/ים. הוא בן למשפחה מנובוסליץ אוקראינה ומשדלץ פולין. סבו וסבתו מצד אמו חיו בשיכון ד' בבני ברק וקבורים בבית העלמין "חזון איש". עיקר יצירתו עוסקת בפרשות מן ההיסטוריה היהודית, עליה זכה בפרסים רבים ובהם פרס ברנר לספרות ופעמיים בפרס ראש הממשלה לסופרים. אילן הוא אב גאה יחידני לתאומים בני אחד עשר, ומתגורר בתובל בגליל המערבי.