אי אפשר לכנות את האירוע אתמול בהר דב כסוף הסבב הנוכחי. ישראל עשתה הכל כדי לספק לחזבאללה את הסולם הנדרש. היא זיהתה מוקדם את החוליה, הכינה את הכוחות, ואפילו תדרכה אותם לירות – אבל לא לפגוע.

בדקות הראשונות נראה היה כאילו שני הצדדים השיגו את שלהם.

ישראל מנעה פיגוע, וחזבאללה הוכיח כי הוא עומד במילתו ופועל נגד ישראל כנקמה על מות פעיל הארגון בסוריה בשבוע שעבר. אלא שמשהו קרה לקראת אחר הצהריים, כשעשן התקרית, תרתי משמע – נמוג.

חזבאללה הבין כי לא נגבה מחיר בצד הישראלי, ולכן הסולם שהוגש לו לא מספק.

במקרה דומה בעבר, הסתפק חזבאללה בפגיעה והשמדה של כלי משוריין לא מאויש, כדי לסגור את הסבב. במקרה הזה, ישראל כנראה לא הייתה מספיק חכמה לספק לו את תמונת הניצחון.

חשש מפעולת הסחה

הימים הקרובים ימשיכו להיות מתוחים מאד. בכלל, בישראל מתייחסים ברצינות רבה לאיומים הנוכחיים של חזבאללה. תעיד על כך ההחלטה המידית אתמול, לסגור את כל קו הגבול – מהר דב במזרח ועד רמת אדמית במערב – ולהכניס את כל התושבים לבתיהם.

סגירה כל כך נרחבת של הגבול מבטאת חשש ישראלי כי הפיגוע בהר דב הוא בסך הכל פעולת הסחה למשהו גדול יותר. אמנם כעבור כשעתיים הוכרז על חזרה לשגרה, אבל החשש כי חזבאללה יפעל בשני מוקדים ולא רק בהר דב, הוא ממשי, וסביר להניח נשען גם על מודיעין מדויק.

סגירה כה נרחבת של הגבול מבטאת חשש כי הפיגוע בהר דב הוא פעולת הסחה למשהו גדול יותר. אמנם כעבור כשעתיים הוכרז על חזרה לשגרה, אבל החשש כי חזבאללה יפעל בשני מוקדים ולא רק בהר דב, הוא ממשי

כאן המקום לדבר על מושג שגור בעגה הביטחונית, "מרחב ההכחשה". לא פעם לפני פעולות גדולות ומורכבות, בעלות פוטנציאל השפעה אסטרטגי, נקראים מומחי מודיעין ואפילו פסיכולוגים לחדר הדיונים, כדי לשרטט את "מרחב ההכחשה".

כך קרה לפני התקיפה הישראלית להשמדת הכור הגרעיני הסורי בספטמבר 2007. גבי אשכנזי, הרמטכ"ל דאז הקדיש שעות רבות לניתוח אופיו של אסד הבן, כדי לבנות את "מרחב ההכחשה" הסורי. בסופו של דבר, יצירת "מרחב ההכחשה", התמקדה בפעולת אחת בסיסית – שתיקה ישראלית. אסד בלע את הרוק והמשיך, כמובן לא לפני שהבין כי כל הרפתקה צבאית תסתיים מבחינתו בכי רע.

עוברים לאיום ישיר

זה בדיוק הדיון המנוהל בקריה בכל פעם שישראל תוקפת מטרות שיעיות או של חזבאללה בסוריה. הרג הפעיל לא אפשר לחסן נסראללה לצלול למרחב ההכחשה, ולכן הוא פעל אתמול וכנראה יפעל בעתיד.

שתיקה ישראלית במקרה הזה לא בהכרח תשרת את המטרה. זו הסיבה שראש הממשלה נתניהו ושר הביטחון גנץ בחרו אתמול לצאת לתקשורת יחד ולאיים.

בראייתם, הם אפשרו לחיזבאללה מרחב הכחשה בכך שלא הרגו פעילים שלו שהפרו את הריבונות הישראלית. ארגון הטרור סירב להשתמש בו, ולכן מבחינת ישראל עוברים לשלב הבא, איום ישיר.