תחקיר זמן ישראל שפורסם תחילת השבוע על ציון בוארון, יו"ר סניף מד"א ואחראי המתנדבים בתחנת רחובות, הביא לגל של תלונות חדשות מצד בני נוער והוריהם, שמלינים על יחס משפיל, מפלה ובלתי-ראוי שספגו מכיוונו בשנים האחרונות. גם מהתלונות החדשות ניכרת מגמה של טיוח הבעיה בקרב צמרת הארגון.

בתחקיר נחשפו טענות של עשרות בני נוער והוריהם על התנהלות תחנת מד"א ברחובות, הנחשבת לאחת היוקרתיות, הגדולות והחזקות בישראל, שמעסיקה מאות מתנדבים בגילאים 14-18. בוארון, האיש החזק בתחנה, נהנה עד לאחרונה מגיבוי מלא בקרב צמרת מד"א, וזאת על אף תלונות רשמיות קשות שזרמו אל בכיריה לאורך השנים.

בעקבות פרסום התחקיר בזמן ישראל ניכרת התעוררת בצמרת הארגון והבנה כי ההתנהלות הזאת אינה תקינה והסבה נזק למד"א.

ציון בוארון

תלונות רבות שהוגשו למנכ"ל מד"א, לסמנכ"ל הקהילה הממונה במישרין על בוארון, וכן לגורמים נוספים טופלו בכפפות של משי או טויחו, על אף שחלקן נמצאו מוצדקות.

התלונות החדשות מחזקות את התמונה המצטיירת ולפיה "או שאתה בצד הטוב של ציון או שאתה בצד הרע, אין באמצע", כפי שהגדיר זאת אחד המתנדבים בתחנה. בזה אחר זה תיארו באוזנינו הורים למתנדבים כיצד המחלוקת הקטנה ביותר הפכה את ילדיהם ל"אויבים" של האחראי, וכיצד כל ניסיון לשנות את פני הדברים ולהשיב את הנער לפעילות ההתנדבות נכשל, ולעתים אף החמיר את היחס כלפי המתנדבים וההתעמרות בהם.

אפילו בהנהלה בתל אביב מפחדים ממנו

יריב, אביהם של עילם ושירה (כל השמות בכתבה זו בדויים כדי להגן על המתלוננים) התנדב בתחנת רחובות במשך שנים רבות, ובהמשך אף נהפך לעובד של התחנה. לדבריו, עוד לפני ניסיונות ההצטרפות של ילדיו לכוח המתנדבים, הבחין בבני נוער שמושפלים בפומבי, לעיניי כל.

"דיברתי עם הרבה בני נוער שציון פשוט מפחיד אותם. אלה אנשים עצמאיים ובעלי בטחון אבל מול ציון הם פשוט קורסים. ראיתי ילדים בוכים בתחנה מהאגרסיביות שלו. הם פשוט לא מצליחים להתמודד עם האימה הזאת. הם חוששים מהתגובה של ציון, והופכים משותקים. היו מחזות הזויים שם. בחיים שלי לא ראיתי דבר כזה".

מתחם היבדק וסע של מד"א ברחובות. מאי 2020 (צילום: צילום: דוברות מד"א)

כשלבנו עילם מלאו 16, החליט גם הוא להצטרף לקורס המתנדבים. כשסיים הודיע לו המדריך שהוא עבר את הקורס ובהצלחה. אבל לציון היתה גרסה אחרת. "ציון פשוט החליט שהבן שלי לא עובר ויהי מה, וסירב להעניק לו את התעודה. זה היה הזוי. עילם ניסה לשאול בכל מיני דרכים, ובכל פעם ששאל קיבל תשובה אחרת. כל פעם היתה תחושה שציון כותב את המציאות מחדש. הוא היה מאד מתוסכל.

"כתבתי כמה הודעות לציון, וכמובן שלא קיבלתי תשובה. היה רגע שבו הבן שלי הבין שהוא מחוק, ולא יעלה על אמבולנס בתחנה הזאת, אבל הוא עדיין התעקש לקבל את התעודה, שמוכיחה כי סיים את ההכשרה, ויכולה לשמש אותו גם בעתיד".

יריב פנה לנציגי הנהלת מד"א בתל אביב אותם הכיר, וביקש להתלונן. "סיפרתי להם שבתחנת רחובות מסרבים לתת לבן שלי תעודה על אף שהוא עבר בהצלחה. הם הסכימו לתת לנו את התעודה בתנאי אחד: הם השביעו אותנו שלא נספר על זה לציון. אפילו בהנהלה פחדו שציון יגלה שהלכו מאחורי הגב שלו, כי לך תדע איך הוא יגיב. אז ההסכם היה שנותנים לעילם את התעודה שמגיעה לו, אבל בשו-שו".

"סיפרתי להם שבתחנת רחובות מסרבים לתת לבן שלי תעודה על אף שהוא עבר בהצלחה. הם הסכימו לתת לנו את התעודה בתנאי אחד: הם השביעו אותנו שלא נספר על זה לציון"

יריב טוען שמאז התקרית ההיא המשפחה שלו מחוקה במד"א רחובות לנצח. "אחרי שעזבתי את התחנה כעובד, הלכתי לעבוד בהיי-טק, אבל ניסיתי לחזור להתנדב. אנשי ועד המתנדבים שמחו לראות אותי, חיבקו אותי ואמרו לי 'איזה כייף שאתה חוזר אלינו'. אבל אחרי כמה ימים הם פשוט ניתקו איתי מגע לחלוטין, לא ענו לי לטלפונים, לא ענו להודעות טקסט. לא הצלחתי לקבל אפילו תשובה מה עשיתי רע. דממת אלחוט.

"אחר כך הבת שלי עשתה מבדקים להתנדבות. למרות ששרפו את אח שלה, היא רצתה להתנדב, בכל זאת מסורת משפחתית. אבל אליה אפילו לא חזרו עם תשובה. כל החברות שלה שעברו את אותו המסלול לפחות קיבלו לפחות תשובות, אבל היא לא. כמו בצפון קוריאה – הרגזת את השליט, הלך עליך".

אלי בין, מנכ"ל מד"א, בטקס חנוכת אופנועים וטרקטורונים חדשים שישמשו את הארגון (צילום: דוברות מד"א)

השפלות פומביות

אווירת נקמנות דומה מתארת גם איריס, שגם במקרה שלה מנהלי התחנה בתל אביב נאלצו לקמבן פתרונות יצירתיים במקום להתמודד עם הבעיה עצמה. "בשנה שעברה הבת שלי היתה בת 15, וניגשה לסבב הראיונות אצל ציון, עוד לפני המבחנים. הראיון הלחיץ אותה נורא, כי האווירה היתה מאיימת, והיא קיבלה תשובה שלילית. בעקבות זאת היא פנתה לציון וביקשה הזדמנות נוספת להתראיין שוב בנגלה הבאה של המתנדבים.

"ציון הגיב באגרסיביות והשפיל אותה מול כולם. 'מי את חושבת שאת, את יותר טובה מכולם? למה מגיע לך צ'אנס נוסף, במה את מיוחדת?' היא חזרה הביתה בטראומה ובוכה, והחלטתי להתקשר אליו. בשיחת הטלפון הוא התחיל לצעוק גם עלי ולדבר כמו ביריון. הנימוק שלו, שעליו הוא חזר שוב ושוב היה: 'כי אני החלטתי ככה. אני מחליט'.

"ציון הגיב באגרסיביות והשפיל אותה מול כולם. 'מי את חושבת שאת? למה מגיע לך צ'אנס נוסף, במה את מיוחדת?' היא חזרה הביתה בטראומה ובוכה, והחלטתי להתקשר אליו. בשיחה הוא התחיל לצעוק גם עלי

"ניגשתי פיזית להנהלה של מד"א בתל אביב. ישבתי עם המנהלים ואמרתי להם שאני רוצה להתלונן על מה שקורה בתחנה ברחובות, כי ככה לא מתנהגים. להפתעתי הם בכלל לא ניסו להתווכח, ומיד סידרו לבת שלי ראיון בתחנה ברמת גן. היא עברה את המבחנים, התקבלה לתחנה ברמת גן ומתנדבת שם. למזלי אני גרה ברמת גן והגרוש שלי ברחובות אז היתה לה אופציה. לילדים אחרים אין".

מתנדבים במד"א רחובות מדגימים טיפול החיאה בחולה

"בחיים לא יצא ממך כלום"

יאנה דווקא עברה את המבחנים ברחובות בהצלחה בשנה שעברה, כשהחלה ללמוד בכיתה י', והפכה להיות מתנדבת פעילה מאד, לפעמים חמש משמרות שבועיות. לטענתה, בוארון התנכל לה ולחברותיה באופן בלתי פוסק.

"יש לי שיער אדום והוא לא אהב את זה. השיער שלי קצר וקצת מאתגר לשים אותו בקוקו. הבעיה היא שבכל פעם שהסתפרתי, חלק קטן משיער היה משתחרר מהקוקייה, והוא היה צועק עלי מול כולם שאני חייבת לאסוף את השיער. אמרתי לו 'ציון, אני מנסה ולא מצליחה, תראה', אבל זה לא עניין אותו. תמיד היתה תחושה שהוא מחפש את הבנות ומעיר להן באובססיביות: החולצה בחוץ, השיער לא אסוף מספיק טוב, הנעליים לא מתאימות".

באחת המשמרות אישר אחד מנהגי האמבולנס ליאנה להקליד מידע של מטופל בטאבלט – פעולה שבוארון אסר על מתנדבים לבצע, אבל מישהו דאג להלשין. "מאותה רגע הפכתי בלתי קיימת", אומרת ליאנה. "לא קיבלתי משמרות ולא עליתי לאמבולנס. ניסיתי לדבר איתו, שלחתי לו הודעות טקסט, ניסיתי להסביר לו, אבל הוא לא ענה. אז בסוף כתבתי מייל ארוך שבו שטחתי את תחושותי. כתבתי לו שההתנהגות שלו היא ממש לא בסדר, ושהוא צריך להפסיק עם זה. להפתעתי – הוא זימן אותי לשיחה".

לדבריה, בשיחה בוארון פתח עליה את כל המבערים: "במשך עשר דקות הוא צרח עלי בלי לקחת אוויר. הוא אמר שאני לא אצליח אף פעם בשום דבר בחיים שלי, שאני מטומטמת, שזה ביזיון ושהוא לא יודע למה בכלל הוא קיבל אותי למדא. צרח, צרח, צרח וגם דפק על השולחן בכל הכוח. אני לא הגבתי".

למה לא?

"ידעתי שאם אתחיל לבכות שם הלך עלי, כי זה יעצבן אותו עוד יותר, ושאם אנסה לענות לו הוא ממילא לא יקשיב ויקרא לי 'חצופה'. כשסיים לצעוק קמתי והלכתי. סיפרתי לחברים ולחברות בתחנה על התקרית, הגעתי לעוד משמרת אחת או שתיים ובזה סיימתי את ההתנדבות שם. אף אחד לא התקשר אלי יותר, למרות שיש לי עדיין כרטיס חבר, ואני רשומה במערכת. מבחינת התחנה אני לא קיימת".

כמו רבים אחרים, גם יאנה פנתה כמה פעמים למנכ"ל מד"א, אלי בין, בתלונה באמצעות המייל, ושטחה את היחס המשפיל שקיבלה וגם את האוירה הקשה בתחנה. על אף שבדוברות מד"א טוענים בתוקף כי "כל התלונות מטופלות ונבדקות" – לדבריה לא קיבלה מעולם מענה לפניותיה.

אלי בין, מנכ"ל מד"א, בעת שהוענק לו תואר אזרחות כבוד של נוף הגליל (צילום: צילום: דוברות מד"א)

מכין אוכל למתנדבים, עובד מסביב לשעון

במקביל לתלונות הגיעו למערכת זמן ישראל פניות מצד מתנדבים שמהללים את בוארון ואת מסירותו לתפקיד. חלקם ציינו לשבח את השעות הרבות שהוא משקיע מסביב לשעון בהתנדבות במד"א, ואת תשומת הלב האישית הרבה שהוא מקדיש למתנדבים, כולל הכנת אוכל והסעות באמצע הלילה.

המתלוננים טוענים מצדם כי המסירות הקיצונית הזאת היא חלק מהבעיה. "ציון נוקט במדיניות של איפה ואיפה", מספרת נועה, מתנדבת לשעבר. "יש אפליה גלויה בתחנה. החניכים האהודים עליו הם באמת החברים הכי טובים בעולם של ציון, והוא מסור אליהם לגמרי. הוא בוחר בשלב מוקדם כמה כאלה שהוא אוהב ואיתם הוא מבלה כל הזמן. הם יוצאים בערבים ביחד ונהנים גם מהטבות. ילדים בני 17 הם החברים הכי טובים שלו. אני חושבת שזה קצת מוזר החברות הקרובה הזאת.

"את המתנדבים האחרים הוא אוהב הרבה פחות. אתה מגיע לתחנה ורואה כמה מתנדבים שיושבים בחדר שלו כמו מעמד מיוחד, וכל השאר יושבים בחדר המתנדבים. אלה שהוא לא אוהב מרגישים תמיד פחות חשובים, פחות אהודים. חלקם מתנדבים ברמה מאד גבוהה, שמשום מה לא כייף לו לדבר איתם, ובסוף הם פשוט נדחפים החוצה. אני מכירה אישית לפחות שישה-שבעה מתנדבים שעזבו פשוט בגלל שהוא התנכל להם, או בגלל שהרגישו שהם כמו אוויר בשבילו".

מהנהלת מד"א נמסר בתגובה: "הטענות החדשות שהגיעו לידי מד"א יבדקו באופן מעמיק. הנהלת מד"א מטפלת בכל תלונה במלוא הרצינות ופועלת בהתאם לממצאים, ככל שיהיו. יצויין, כי ציון בוארון נבחר לשמש כיו"ר המתנדבים בתחנה, בהליך בחירות דמוקרטי ע"י מתנדבי התחנה במשך 3 קדנציות".

יש לציין שהבחירות שאליהן מתייחסת הנהלת מד"א נוגעות למתנדבים בוגרים. מתנדבי הנוער אינם משתתפים בבחירות אלו.

בני נוער מתנדבים בתחנת מד"א ברחובות בטקס הוקרה בעיר. משמאל: ציון בוארון, יו"ר וועד המתנדבים