הערת מערכת: פוסט זה, המתייחס למגפת הקורונה ואופן הטיפול בה, מתפרסם בזירת הבלוגים של זמן ישראל. אנו מעודדים אנשי מקצוע ומדע לכתוב אודות המגפה ולתרום ידע ועמדה לוויכוח הציבורי המתחולל בעולם כולו באשר לאופן הטיפול במגפה. עם זאת, הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר בלבד.

מצב פסיכוטי מוכר היטב לעוסקים ברפואה. החולה מאבד את בוחן המציאות, מדמיין מציאות שווא, ופועל בהתאם לה עד כדי סיכון עצמו ואחרים. בחודשים האחרונים משתוללת בעולם מגפה שטרם היכרנו כמותה: אובדן בוחן מציאות מדבק בעשרות מדינות ובקרב מליוני בני אדם. מן הראוי לקרוא למגפה פסיכוזה פנדמית. המחולל – נגיף צינון בשם קוביד-19. נגיף שיגרתי לרוב האוכלוסיה, ומסוכן למיעוט קטן בדומה לדלקת ריאות ושפעת.

גרף אחד, מני רבים:

גרף קורונה לעומת שפעת+דלקת ריאות בקנדה

העובדות (1)

העובדות ברורות, לפחות למי שלא איבד את בוחן המציאות. הנגיף לא עשה שמות באף מדינה. חלק נכבד מהאוכלוסייה מחוסן לנגיף בחיסון תאי בעיקבות חשיפה בעבר לקרובי משפחתו, או מסיבות גנטיות ואחרות. שיעור הנדבקים – רובם המכריע אסימפטומטים או סימפטומטים קלים – לא עלה על 20% באף מדינה. שלב ההתפרצות לא היה אקספוננציאלי, ונעצר תמיד תוך שבועות ספורים. גרף המגפה דומה במרבית המדינות, ללא קשר לצעדים שננקטו.

בעולם משתוללת מגפה חדשה: אובדן בוחן מציאות מדבק בקרב עשרות מדינות. 'פסיכוזה פנדמית'. המחולל – נגיף הצינון קוביד-19. נגיף שיגרתי לרוב האוכלוסיה, ומסוכן למיעוט קטן, בדומה לדלקת ריאות ושפעת

ילדים וצעירים כמעט ואינם נפגעים (הציצו בגרף). שיעור התמותה עד העשור השביעי לחיים דומה לשפעת. רבים מהמתים הם קשישים במצב בריאותי רעוע, שהתגוררו בבתי אבות וזכו לעונות שפעת קלות אחרונות. ארגון הבריאות העולמי מעודד רישום קוביד-19 כסיבת מוות, גם על סמך חשד בלבד, והתמותה האמיתית נמוכה בהרבה מהמספרים המדווחים. במדינות רבות אין עלייה בתמותה הכללית.

סגרים, בידודים, מסכות, וריחוק חברתי כפוי – כולם בגדר משאלות לב ללא בסיס מחקרי מוצק, אם לא ריטואלים פגאנים. מירדף אחרי שרשרות הדבקה רספירטוריות הוא מירדף אחרי הרוח. שליטה על מוקדי התפרצות היא חלום באספמיה. אסימפטומטים חיוביים הם תמהיל לא ברור של פרה-סימפטומטים, נשאי נגיף, נשאי חומר גנטי של נגיף מת, ובדיקה חיובית שגוייה. ספק אם אסימפטומטים מדבקים בשיעור משמעותי. הנגיף אינו שורד זמן רב על משטחים, אם בכלל.

העובדות (2)

גם העובדות הבאות אינן שנויות במחלוקת. הכלכלה העולמית נעצרה. ענפים רבים שותקו או נפגעו קשות. עסקים נסגרים. חברות פושטות רגל. מליוני בני אדם איבדו את מקור פרנסתם ועולמם חשך עליהם. רבות ממדינות העולם עומדות בפני משבר כלכלי בסדר גודל של "השפל הגדול" או של מלחמת עולם. הרעב מכה ויכה במדינות לא מעטות.

דיכאון תגובתי, נסיונות אובדניים, אלימות במשפחה ובחברה – כולם מטפסים וימשיכו לטפס. הטיפול במחלות אחרות הוזנח. בדיקות סקר לאיבחון מוקדם נידחו. פרוצדורות רפואיות הושהו. גם ניתוחים. התחלואה ממחלות שאינן קרויות קורונה עלתה ועוד תעלה. גם התמותה.

ארגון הבריאות העולמי מעודד רישום קוביד-19 כסיבת מוות, גם על סמך חשד בלבד, והתמותה האמיתית נמוכה בהרבה מהמספרים המדווחים. במדינות רבות אין עלייה בתמותה הכללית

המירקם החברתי-פוליטי התערער. ריחוק פיזי (בשמו האמיתי) גורר ריחוק חברתי וחוסר אמון בזולת. זה מאיים בפוטנציה על בריאותו של זה. חשוף-פנים הוא סכנה לציבור. האיזון העדין בין האזרחים ואנשי השררה עבר טלטלה. אוטוקרטים למיניהם ברחבי העולם משמרים את החרדה וצוברים כוח.

ועתה נוספה פסיכוזת הגל השני.

העובדות (3)

אין גל שני אחד. יש סוגים שונים.

1. גל מגפה ראשון, מאוחר, בחצי הכדור הדרומי ובאזורים דרומיים של חצי הכדור הצפוני: דרום ארה"ב, מקסיקו, דרום אמריקה, דרום אפריקה, הפיליפינים, אינדונזיה ועוד. לפי שעה הנגיף מתנהג עונתית, כמו שפעת.
2. גל מקרים שני במדינות צפון ארה"ב, ללא גל תמותה עוקב: מינסוטה, מישיגן, פנסילבניה, ועוד.
3. גל מקרים שני שטוח, בעבר, ללא גל תמותה עוקב: דרום קוריאה, יפן, גרמניה.
4. גל מקרים שני שטוח, מתהווה: ספרד, צרפת, בלגיה, הולנד, שוויץ, אוסטריה, דנמרק. לפי שעה ללא גל תמותה עוקב.
5. גל מקרים שני דומה/גבוה בהשוואה לראשון, עם תמותה יומית חד-סיפרתית או דו-סיפרתית בשניהם: ישראל, רומניה, אוסטרליה.

המירקם החברתי-פוליטי התערער. ריחוק פיזי גורר ריחוק חברתי וחוסר אמון בזולת. זה מאיים בפוטנציה על בריאותו של זה. חשוף-פנים הוא סכנה לציבור. אוטוקרטים משמרים את החרדה וצוברים כוח

השאלות

1. האם הגל השני בישראל היה מזוהה ללא בדיקות אינטנסיביות והטיות למיניהן (חולה "עם קורונה", שינוי הגדרות חומרה, שינוי הגדרת מונשם, רישום מועדף של קורונה כסיבת מוות)?
2. האם הגל השני הוא שרידי הגל הראשון שלא הושלם בשל סגר? מדוע התופעה אינה אוניברסלית?
3. האם ישראל משתתפת בשני גלים בשל מיקומה הגיאוגרפי: גל ראשון עם מדינות צפוניות וגל שני עם מדינות דרומיות?
4. האם ישראל ומדינות אחרות נמצאות בשלב אנדמי (תחלואת רקע) עם גלי תמותה נמוכים שיובלעו בתמותה הכללית כשיכובה הזרקור?

סוף דבר

הגל השני דועך, בלי כותרות בתקשורת, ועל פי מדדים אחדים. התמותה היומית נותרה נמוכה, בגבול החד-סיפרתי, ותדעך אחרונה – כתמיד.

ואיה סוף הפנדמיה, זו שבכותרת?

אינו נראה באופק.

אייל שחר הוא פרופסור אמריטוס לבריאות הציבור (אוניברסיטת אריזונה), בוגר בית ספר לרפואה (אוניברסיטת ת"א), מוסמך באפידמיולוגיה (אוניברסיטת מינסוטה), היה בגימלאות ונהנה מכל רגע עד שפרצה מגיפת הקורונה והכריחה אותו לחזור לעבודה. http://www.u.arizona.edu/~shahar/