הערת מערכת: פוסט זה, המתייחס למגפת הקורונה ואופן הטיפול בה, מתפרסם בזירת הבלוגים של זמן ישראל. אנו מעודדים אנשי מקצוע ומדע לכתוב אודות המגפה ולתרום ידע ועמדה לוויכוח הציבורי המתחולל בעולם כולו באשר לאופן הטיפול במגפה. עם זאת, הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר בלבד.
באביב 2020 בוצע בעולם ניסוי בבריאות הציבור שלא היה זוכה לעבור ביקורת של ועדת אתיקה גם בעיירה נידחת בארה"ב. על סמך שתיים-שלוש תצפיות, "תיאורי מקרים" בלשון המחקרית, הוחלט שסגר מדינתי ומרדף אחרי מגעים של נדבקים בקורונה יחסכו בחיי אדם. מעטים טרחו לחשב או להתחשב בחיי האדם שיאבדו בעיקבות שיתוק חייהם של מליוני בני אדם, ומעטים ידעו שאין בסיס מחקרי לצעדים שננקטו. נהפוך הוא, תוכניות מגירה להתמודדות עם מגפות שללו סגרים, בידודים נרחבים ומסכות.
אייל שחר הוא פרופסור אמריטוס לבריאות הציבור (אוניברסיטת אריזונה), בוגר בית ספר לרפואה (אוניברסיטת ת"א), מוסמך באפידמיולוגיה (אוניברסיטת מינסוטה), היה בגימלאות ונהנה מכל רגע עד שפרצה מגיפת הקורונה והכריחה אותו לחזור לעבודה. http://www.u.arizona.edu/~shahar/









































תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנווירוס הקורונה התנהג כפי שצפוי מוירוס נשימתי, עם השתלטות האומיקרון כעת ברור שמה שהיה ידוע לנו על מגיפות כאלו לא השתנה. הגישה השבדית הוכיחה את עצמה עם הזמן, ובגדול. כמה חבל שהקול שלך ושל מדענים מבינים ומכובדים כמוך נדרס ונעלם תחת מכבש השיווק והפאניקה.
תודה על הקול השפוי. קברניטי המדינה לא לוקחים בחשבון שתמותה עודפת היא כנראה ממתי הסגר והמתאבדים עקב שבירת מטה לחמם במדינות שנקטו בסגר. כמו שאני רואה את זה בהחלט יתכן שבעקבות הזריקה הנסיונית של פייזר עלולה לעלות התמותה.
בלוגיה ללא ביקורת עמיתים היא המקום היחיד בו אתה עוד יכול לפרסם את הגיגיך. אתה מדען לא? מדוע לא כתבת ולו מאמר מדעי בודד לגבי התאוריה שלך?
ביקורת עמיתים היא ביקורת אמיתית.
ובינתיים, בשוודיה מערכת הבריאות מתוחה עד לקצה קצהה.
אני מציע שתייעץ לממשלת שוודיה לאמץ את המודל השוודי. כי משום מה הם לא חושבים כמוך שהושג משהו שקרוב לחסינות עדר, או שהקורונה דומה בחומרתה לשפעת; ולכן נקטו צעדים קיצוניים. סגירת התיכונים, איסור על אירועים מעל 50 איש ועוד. קצב התמותה היומי בגל הנוכחי הגיע ל 50+ ביום. למרות כל אלה מתו שם פי 5-10 מאשר אצל שכנותיהן, שנקטו בהתחלה בסגר ובהמשך עשו מאמץ רציני לקטוע שרשרות הדבקה.
דקוטה הדרומית היא מודל מפוקפק מאד לחיקוי. 0.5% מהאוכלוסייה שם התאשפזה. 0.12% מתה, ועוד הסיפור רחוק מסיומו. זה מה שאתה מציע לנו? 15,000 מתים ביום? ומדובר על מדינה כפרית דלילת אוכלוסין.