פרופ' אייל שחר
הזמן של
פרופ' אייל שחר

אייל שחר הוא פרופסור אמריטוס לבריאות הציבור (אוניברסיטת אריזונה), בוגר בית ספר לרפואה (אוניברסיטת ת"א), מוסמך באפידמיולוגיה (אוניברסיטת מינסוטה), היה בגימלאות ונהנה מכל רגע עד שפרצה מגיפת הקורונה והכריחה אותו לחזור לעבודה.
http://www.u.arizona.edu/~shahar/

קורונה: האם שוודיה פירסמה את פסק הדין?

העולם נושא את עיניו לשוודיה ה"סוררת" – המדינה שסרבה לציית לחוקי המאבק במגיפת הקורונה, כפי שאומצו על ידי מדינות העולם כולל ישראל. שוודיה לא הטילה עוצר על אזרחיה, לא כפתה בידודים, ולא עצרה את הכלכלה. מה נשתנה שם? האם שוודיה טעתה והעולם צדק?

מקור הנתונים הרשמי על מהלך המגיפה בשוודיה הוא אתר הסוכנות לבריאות הציבור של המדינה, אלא שאתר זה אינו מתעדכן רק קדימה. בכל יום מעדכנת הסוכנות נתונים מימים קודמים, במידת הצורך. השוודים ראויים לכל שבח על נסיונם לדייק, אבל השינויים האלה יוצרים "רעשי רקע", המקשים על זיהוי מגמות.

למרבה הצער, אתר הניטור העולמי (וורלד-או-מיטרס) אינו מעדכן נתוני ימים קודמים, ומחשב את מספר החולים (והמתים) החדש כהפרש במספר המקרים המצטבר בין ימים עוקבים. לשון אחרת, האתר הפופולרי מדווח נכונה על מספר החולים המצטבר ועל תמותה מצטברת בשוודיה בזמן אמת, אבל שוגה בהתפלגותם בזמן. כפועל יוצא מכך מוצגת שם לפרקים תמונה מעוותת של מגמות המגיפה.

הדיווח השגוי על שוודיה באתר הניטור העולמי גרם, ככל הנראה, להתרעות שווא בתקשורת העולמית, ביניהן דיווחים על למעלה מ-100 נפטרים ביום, פעמיים (המספר המירבי עד כה הוא 75), קריסת מערכת האשפוז (לא קרתה), אובדן שליטה על המגיפה (לא קרה), ועוד תחזיות אפוקליפטיות.

הדיווח השגוי על שוודיה באתר הניטור העולמי גרם, ככל הנראה, להתרעות שווא בתקשורת העולמית על למעלה מ-100 נפטרים ביום, קריסת מערכת האשפוז, אובדן שליטה על המגיפה ועוד תחזיות אפוקליפטיות

כאמור, התמונה האמיתית מופיעה באתר הסוכנות לבריאות הציבור של שוודיה, אלא שלרוע המזל בונה האתר היקשה על מציאת גרפי המפתח. הקורא המעוניין ייחפש במרכז הדף סמל הגדלה, מימין לגרף עמודות מוקטן. הסמל מופיע כאשר סמן החץ נע על הגרף. לאחר הגדלה ניתן לנווט בין ארבעה גרפים יומיים: מספר חולים מצטבר, מספר חולים חדשים, תמותה יומית, ומספר מאושפזים חדשים ביחידות לטיפול נמרץ. הכיתוב בשוודית, אבל קל לתרגם את מילות המפתח. יש להתעלם מהנתונים החלקיים בתאריך האחרון.

כיצד מצטיירת מגיפת הקורונה בשוודיה בגרפים הרשמיים?

1

עד ל-2 באפריל היתה עלייה עקבית במספר החולים החדשים. בימים הבאים נראה גרף לא יציב בעליל, הן בתנודות חדות בין ימים והן במגמה. במספר מדינות תמונה שכזאת הצביעה, בדיעבד, על הגעה לתקופת השיא (היעצרות המגיפה). בין ה-7 באפריל ל-10 באפריל נצפית ירידה במספר החולים החדשים.

2

גרף התמותה היומית שהראה עלייה סדירה בחודש מרץ, החל אף הוא להתנהג "כאוטית" בשבוע הראשון של אפריל. בין ה-8 באפריל ל-10 באפריל נצפית ירידה חדה. ייצוב הגרף באמצעות "ממוצע נע תלת-יומי" (חישוב אישי) מראה מהלך חלק של הגעה לשיא בין ה-6 באפריל ל-8 באפריל וירידה מהפיסגה.

ייצוב גרף התמותה היומית מראה מהלך חלק של הגעה לשיא בין ה-6 באפריל ל-8 באפריל וירידה מהפיסגה. בין ה-8 באפריל ל-10 באפריל נצפית ירידה חדה

3

מספר המאושפזים החדשים ביחידות לטיפול נמרץ מתנודד בטווח מצומצם של 30-45 ביום מאז ה-22 במרץ.

4

התפלגות הנפטרים מקורונה על פי גיל:

80 שנה ויותר: 62%

70-79 שנה: 26%

60-69 שנה:  7%

מתחת ל- 60 שנה: 5%

בעת כתיבת שורות אלה נפטרו בשוודיה כ-900 חולי קורונה. במדינה מתגוררים כ-10 מליון תושבים. אם אכן עברה שוודיה את תקופת השיא, התמותה מקורונה תהיה, לכל היותר, כפולה מהתמותה השנתית שם משפעת (הנעה בין 50 ל- 100 נפטרים למליון).

פסק הדין המסתמן? שוודיה צדקה. העולם טעה. טעות קולוסאלית.

ימים יגידו. ואולי כבר אמרו.

אייל שחר הוא פרופסור אמריטוס לבריאות הציבור (אוניברסיטת אריזונה), בוגר בית ספר לרפואה (אוניברסיטת ת"א), מוסמך באפידמיולוגיה (אוניברסיטת מינסוטה), היה בגימלאות ונהנה מכל רגע עד שפרצה מגיפת הקורונה והכריחה אותו לחזור לעבודה. http://www.u.arizona.edu/~shahar/

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
12
מוביל המדיניות השוודית נגד הקורונה מודה: "אנחנו במצב נורא" לאחר שמספר הקורבנות במדינה חצה את רף ה-4,000, האפידמיולוגית הראשית הקודמת של שוודיה יצאה לראשונה בביקורת על התנהלות הממשלה: "ס... המשך קריאה

מוביל המדיניות השוודית נגד הקורונה מודה: "אנחנו במצב נורא"
לאחר שמספר הקורבנות במדינה חצה את רף ה-4,000, האפידמיולוגית הראשית הקודמת של שוודיה יצאה לראשונה בביקורת על התנהלות הממשלה: "סגר מוקדם היה מאפשר לנו להתכונן טוב יותר להגן על הפגיעים ביותר". האפידמיולג הנוכחי מודה: "אנחנו במצב נורא"

"אם אכן עברה שוודיה את תקופת השיא, התמותה מקורונה תהיה, לכל היותר, כפולה מהתמותה השנתית שם משפעת (הנעה בין 50 ל- 100 נפטרים למליון) " היא לא עברה את תקופת השיא. השיא לעת עתה היה ב 23.4... המשך קריאה

"אם אכן עברה שוודיה את תקופת השיא, התמותה מקורונה תהיה, לכל היותר, כפולה מהתמותה השנתית שם משפעת (הנעה בין 50 ל- 100 נפטרים למליון) "

היא לא עברה את תקופת השיא. השיא לעת עתה היה ב 23.4, 116 מתים ביום.

התמותה נכון להיום, 18.5, היא 370 למיליון, פי 3-7 משפעת עונתית. מספר המתים התייצב על כ 70 ביום ו בוודאות ימותו עוד אלפים, המגפה רחוקה מסופה.

בזירה הכלכלית פגיעה קשה, דומה לזו שספגו שכנותיה של שוודיה שהטילו סגר, בלמו את המחלה והתמותה בהן היא פחות מ 100 למיליון. אדם מבוגר בדנמרק ונורווגיה פחות חושש לצאת לחנות או מסעדה מאשר בן גילו מסטוקהולם מוכת הקורונה.

חודש עבר מאז שהטענה המחברת."ייצוב גרף התמותה היומית מראה מהלך חלק של הגעה לשיא בין ה-6 באפריל ל-8 באפריל וירידה מהפיסגה" . ייצוב גרף התמותה היומית מראה מהלך חלק של הגעה לשיא בין ה-6 באפ... המשך קריאה

חודש עבר מאז שהטענה המחברת."ייצוב גרף התמותה היומית מראה מהלך חלק של הגעה לשיא בין ה-6 באפריל ל-8 באפריל וירידה מהפיסגה" . ייצוב גרף התמותה היומית מראה מהלך חלק של הגעה לשיא בין ה-6 באפריל ל-8 באפריל וירידה מהפיסגה ייצוב גרף התמותה היומית מראה מהלך חלק של הגעה לשיא בין ה-6 באפריל ל-8 באפריל וירידה מהפיסגה.ואם לוקחים בחשבון את מספר המקרים החדשים ומשווים את התוצאות עם שכנים קרובים מבחינתם ומסורות, טענות המחבר אינן רק ספקות …https://www.worldometers.info/coronavirus/country/sweden/

אין עצוב ומתסכל לצפות בטמטומו הבהמי של מרבית העולם. כל אדיוט יכול לראות שבשפעת קשה נפטרים בישראל קרוב ל 1000 איש בשנה. ההתנהלות השוודית היתה מהתחלה השפויה היחידה במערכה פוליטית מלוכלכת... המשך קריאה

אין עצוב ומתסכל לצפות בטמטומו הבהמי של מרבית העולם. כל אדיוט יכול לראות שבשפעת קשה נפטרים בישראל קרוב ל 1000 איש בשנה.
ההתנהלות השוודית היתה מהתחלה השפויה היחידה במערכה פוליטית מלוכלכת שכל מטרתה למוטט מערכות כלכליות כדי לשלוט בציבור באופן מוחלט.
מי שחושב שבני האדם צריכים לחיות לנצח ולחרב סופית את כדור הארץ בפיצוץ אוכלוסין מזוויע, שייך כנראה לרוב.
המיעוט שייך לשוודים ועוד כמה אנשים .

נכון להיום, 2000 מתים. 200 לכל מיליון נפש. ומה המצב אצל השכנות שכן הטילו סגר? בדנמרק יש 74 מתים למיליון נפש, בנורווגיה 35 ובפינלנד 31. הפער צפוי לגדול בשבועות הקרובים. בשוודיה יש כ 600 ... המשך קריאה

נכון להיום, 2000 מתים. 200 לכל מיליון נפש. ומה המצב אצל השכנות שכן הטילו סגר? בדנמרק יש 74 מתים למיליון נפש, בנורווגיה 35 ובפינלנד 31. הפער צפוי לגדול בשבועות הקרובים. בשוודיה יש כ 600 חולים חדשים ביום, פי 5 ויותר מאשר אצל השכנות.

אם משווים את שוודיה לשכנותיה דנמרק ונורווגיה, שהטילו סגר ונוקטות בבידוד ואיתור נשאים, מתקבלת התמונה הבאה. בכולן לא קרסה מערכת הבריאות. בכולן לא קרסה הכלכלה. בכולן, כולל שוודיה, הכל... המשך קריאה

אם משווים את שוודיה לשכנותיה דנמרק ונורווגיה, שהטילו סגר ונוקטות בבידוד ואיתור נשאים, מתקבלת התמונה הבאה.

בכולן לא קרסה מערכת הבריאות.

בכולן לא קרסה הכלכלה.

בכולן, כולל שוודיה, הכלכלה נפגעה קשות. חלקית בגלל השלכות המשבר בעולם, חלקית בגלל צעדי הממשלה (גם בשוודיה, למשל איסור על התכנסות של יותר מ 50 איש), וחלקית בגלל השלכות של התנהלות וולונטרית של הציבור, למשל הימנעות מטיולים ולינות במלונות. גם זה קורה בשוודיה לא פחות. הציבור השוודי אינו שותף להערכת פרופ' שחר שמדובר במחלה דמוית שפעת.

בכולן היו מקרי מוות מקורונה והנגיף עדיין קיים. בשוודיה מספרי הנשאים גבוהים פי כמה. עד כמה בדיוק קשה לומר, כי הם אינם בודקים אלא מי שמתאשפז. מספר המתים לנפש גבוה פי 3 מהממוצע אצל השכנות ומספר החולים במצב קשה גבוה פי 8.

גזר דין חד משמעי אין פה וספק אם יהיה.

באופן מפתיע אני חושב שיש לך מספר טעויות יסוד ( כפרופסור אני בטוח שהגשתה מספר מאמרים לכן זה מפתיע אותי ) אם תבדוק תראה שגם באתר שציינת מקבלים את המידע מ FOHM שוודיה היא מדינה ענקית, ול... המשך קריאה

באופן מפתיע אני חושב שיש לך מספר טעויות יסוד ( כפרופסור אני בטוח שהגשתה מספר מאמרים לכן זה מפתיע אותי )
אם תבדוק תראה שגם באתר שציינת מקבלים את המידע מ FOHM
שוודיה היא מדינה ענקית, ולמעשה רוב הנתונים ( בטוח נתוני המוות ) הם בעיקר מרבע מהאוכלוסיה המרוכז במחוז סטוקהולם.
דגש נוסף הוא על הנתונים המאוד חריגים שלהם המטוטלת שלהם זזה יותר מידי ובעצבנות גדולה מידי כדי שאפשר יהיה לנתח את הנתונים בצורה מדויקת ויש להתייחס אליהם בחשדהו ותקננהו
בהתחשב בכמות המדינות שחטפו סטירה ענקית ( וחוזקה של הסטירה) הסגר היה כורח המציאות. שוודיה יותר מהכל מסמנת לנו את אחד התמרורים בדרך באסטרטגיית היציאה מהמשבר.

עוד 484 מילים ו-12 תגובות

קורונה - עולם כמנהגו שוגה

כדי לעקוב אחרי מהלך המגיפה בכל מדינה, די להתבונן בגרף אחד באתר הניטור וורלד-או-מיטרס: גרף עמודות המציג את מספר החולים החדשים בכל יום. הגרף בשלמותו מודגם בשתי מדינות בהן הושלם המהלך – סין ודרום-קוריאה – ונראה כעקומת פעמון המורכבת מחמישה פרקי זמן:

  1.  "תקופת הטיפטוף" בה מספר החולים החדשים נמוך ויציב יחסית.
  2. תקופת התפרצות המאופיינת בעלייה חדה של מספר החולים החדשים ברוב הימים בהשוואה ליום הקודם.
  3. שיא המגיפה בו נצפית יציבות יחסית של מספר החולים החדשים.
  4. דעיכת המגיפה בה יורד מספר החולים החדשים ברוב הימים בהשוואה ליום הקודם.
  5. תקופה דומה לתקופת הטפטוף בה המחלה נותרת אנדמית (ברקע).

לא תמיד קל לקבוע בזמן אמת אם אחד מהשלבים הסתיים, שכן "מספר המקרים החדשים" אינו מושג יציב בשל תנודות אקראיות, שגיאות מדידה, שינוי מדיניות הבדיקות וכיוצא באלה. למען הדיוק נזכיר כי גרף התמותה היומית מספק מידע דומה, בדרך כלל באיחור מה, ובמחיר של יציבות סטטיסטית מופחתת כשמספר הנפטרים קטן.

השוואת המהלך בין מדינות

כדי להבין אם מגיפת הקורונה מתנהגת על פי "חוקיות סטטיסטית", יש להשוות את המהלך בין מדינות. השוואה שכזאת מחייבת כיול של נקודות ההתחלה, שכן המעבר מתקופת טפטוף להתפרצות לא התרחש באותו תאריך בכל מדינה ואינו בהכרח מעבר חד. יש כמובן מרכיב שרירותי בכל בחירה של נקודת הזינוק, אבל הבחירה בלתי נמנעת לצורך השוואה וניבוי.

כדי להבין אם מגיפת הקורונה מתנהגת עפ"י "חוקיות סטטיסטית", יש להשוות את המהלך בין מדינות. ההשוואה מחייבת כיול נקודות ההתחלה, שכן המעבר מטפטוף להתפרצות לא התרחש באותו תאריך בכל מדינה

תאריך אפשרי הוא בקירוב היום שבו מספר החולים החדשים מנה עשרות אך טרם חצה את המאה. לדוגמה, ה-11 במרץ הוא נקודת זינוק אפשרית של אוסטריה, לעומת ה-17 במרץ בישראל. בהתאם לכך, אפשר להשוות את גרף העמודות (מספר החולים החדשים) של ישראל עד היום – לזה של אוסטריה עד לפני כשבוע. אם יש דמיון ניכר, אפשר לנבא שהשבוע נצפה בישראל את מה שנצפה באוסטריה בשבוע שעבר. ניבוי – לא וודאות.

חומרת המחלה

אין כל ספק שבכל מדינה חבוי שיעור עצום של נדבקים אסימפטומטים וחולים קלים שאינם מאובחנים. מספרם עם פרוץ המגיפה מלמד על האחוז באוכלוסיה שרכש חיסון לנגיף ותרם מרכיב חשוב – אולי מרכזי – להתפתחות "חסינות עדר" והיעצרות המגיפה. מכיון שלא נערכו בדיקות קורונה על מידגמי אוכלוסיה גדולים טרום-מגיפה, התשובה תימצא בדיעבד באמצעות בדיקות סרולוגיות של נוגדנים לנגיף בדגימות דם שנלקחו באותה עת למטרות אחרות.

שיעור הנדבקים האסימפטומטים והחולים הקלים, הן לפני המגיפה והן במהלכה, משפיע דרמטית על חישוב שיעור התמותה ושיעור התחלואה הקשה, שכן יש להוסיפם למכנה. בשלב זה אין ערך למדד המקובל (שיעור תמותה בקרב החולים) בשל שוני בספירת המקרים בכל מדינה, כמו גם שיעור לא ידוע של לא-מאובחנים. אין ספק שחישובים המבוססים על מספר החולים המאובחן רחוקים מהאמת מרחק רב.

אין ספק שבכל מדינה חבוי שיעור עצום של נדבקים אסימפטומטים וחולים קלים לא מאובחנים. מספרם עם פרוץ המגיפה מלמד על האחוז באוכלוסיה שרכש חיסון לנגיף ותרם ל"חסינות עדר"

כדי לקבל כרגע מושג על חומרת המחלה, יש להתבונן באתר הניטור בעמודה שבה חושב מספר המתים מקורונה למיליון תושבים. סביר להניח שהמונה, וכמובן גם המכנה, נספרים במדויק בכל מדינה, מכיון שחולים קשים מגיעים לבתי החולים ומאובחנים בקפידה. מספר המתים למיליון "במחצית הדרך" (תקופת השיא) מאפשר גם להעריך את התמותה הכללית בכל מדינה בסיום המגיפה. לדוגמה, במדינה המונה שמונה מליון תושבים, ושיעור של 10 נפטרים למליון במחצית הדרך, צפויים כ- 160 נפטרים מקורונה. אפשר כמובן גם פשוט להכפיל בשתיים את מספר הנפטרים עד לשיא. יש להתייחס לתרגילי חישוב אלה כהערכת סדרי גודל ולא יותר.

השפעת התערבות לעומת מהלך טבעי

כל חוקר מתחיל יודע שאין אפשרות להעריך את גודל ההשפעה של התערבות רפואית ללא קבוצת ביקורת. נדגים היפותטית. נניח שקבוצה של 50 חולים במחלה זהה מזווגת עם קבוצה של 50 רופאים, כך שנוצרים 50 צמדי רופא מטפל-חולה מטופל. כל הרופאים רושמים לחולים תרופה ממשפחת תרופות אחת (למשל, נוגדי דלקת לא סטרואידלים), אבל הטיפול אינו זהה. כל רופא רשאי להחליט על התרופה הספציפית, על המינון היומי, על מועד התחלת הטיפול וסיומו וכיוצא באלה. בתצפית בת כחודשיים מסתמן מהלך דומה מאד של 50 החולים: החמרה בחודש הראשון, התייצבות, והחלמה כעבור חודש נוסף. מה היתה השפעת הטיפול?

לא ניתן לדעת ללא השוואה לקבוצת בקורת שלא טופלה או טופלה בפלצבו (תרופת דמה). מצד אחד אפשר לטעון שכל הטיפולים היו יעילים מאד במידה רבה ושווה. מאידך, אפשר לטעון שכל הטיפולים היו חסרי ערך בקירוב והמהלך הנצפה הוא המהלך הטבעי של המחלה: החמרה, התייצבות, והחלמה בתוך כחודשיים. מבחינה לוגית אין הכרעה, אבל ככל שמודגמת שונות גדולה יותר בין הטיפולים, אמורה להתחזק האמונה שהמהלך הטבעי – ולא מיגוון הטיפולים – שיחק תפקיד מרכזי. בלשון פשטנית: אם נראה שהכל עבד נפלא, כנראה שדבר לא עבד, או עבד מינימלית. נשוב לאנלוגיה הזאת בסיום.

תופעות לוואי

כל החלטה על התערבות רפואית לוקחת בחשבון את תופעות הלוואי – השפעות לא רצויות של הטיפול ובכללן סבל, תחלואה, ותמותה. לפעמים תופעות הלוואי הן כה חמורות עד שהטיפול מוכרז כאסור, גם אם מאמינים בהשפעתו המיטיבה על מהלך המחלה.

הכלל הזה חל גם על מדיניות אקטיביסטית בתחום בריאות הציבור. לדוגמא, החלטה על השבתת המשק בעטיה של מגיפה תגרום לפשיטות רגל, אובדן מקורות פרנסה, חרדה, דיכאון, ולפעמים נסיונות אובדניים.

באופן דומה, מיקוד תשומת הלב הרפואית על מחלה נגיפית אחת יגרום לתת-טיפול ועליית תחלואה ותמותה ממחלות אחרות. אלא שבניגוד לרפואה, תופעות הלוואי בתחום בריאות הציבור אינן נרשמות בדרך כלל לחובתם של מקבלי ההחלטות. כלל ידוע הוא שככל שהמסובב רחוק יותר מסיבתו על ציר הזמן ועל השרשרת הסיבתית, נוטים לשכוח את הסיבה הראשונה. איש לא שוכח את הרופא שרשם תרופה נוגדת קרישה שגרמה לדימום מוחי כעבור שבוע. רבים ישכחו את הסיבה (מקבלי ההחלטות) לעליית התמותה ממחלות שאינן נקראות קורונה בסטטיסטיקה שתפורסם בעוד שנה.

איש לא שוכח את הרופא שרשם תרופה נוגדת קרישה שגרמה לדימום מוחי כעבור שבוע. רבים ישכחו את הסיבה (מקבלי ההחלטות) לעליית התמותה ממחלות שאינן נקראות קורונה בסטטיסטיקה שתפורסם בעוד שנה

תצפיות ומסקנות

תצפיות מצטברות על סין, דרום-קוריאה, איטליה, ספרד, גרמניה, הולנד, אוסטריה, דנמרק, ומדינות אחרות מלמדות כי מגיפת הקורונה מתקדמת על פי "שעון סטטיסטי" מפתיע בחוקיותו. אם מכיילים את תחילת המגיפה לעשרות חולים חדשים ביום, שיאה מגיע אחרי 2-4 שבועות. השיא נמשך עד כשבוע, והירידה לרמת רקע משלימה עקומת פעמון סימטרית למדי, כנצפה לפי שעה במספר מדינות (סין, דרום-קוריאה, אוסטרליה ואוסטריה).

עד כה מהלך המגיפה בישראל דומה מאד למהלך באוסטריה בתקופה החופפת. כזכור, אוסטריה מקדימה את ישראל בכשבוע והיא נמצאת בשלב הדעיכה מזה כשבוע. אם הדמיון בין המדינות יימשך, אפשר לשער שבימים הקרובים, לכל היותר, נצפה בארץ בשלב הדעיכה. שוב, ניבוי – לא וודאות. למעשה, בעת כתיבת שורות אלה מצטיירת דעיכה אלא שבמקביל מדווח על שיהוי בבדיקת דגימות. כמובן שהפחתה או הגדלה של מספר הבדיקות עלולה לטשטש את התמונה.

לפעמים תצפית חכמה על חולים בודדים מספקת מבט מאלף על גודלו של הקרחון מתחת לקצה הקרחון [קרדיט: ד"ר אמיר שחר]. בתחילת חודש מרץ דווח בארץ על תיירים ישראלים במדינות אירופה שאובחנו כחולי קורונה עם חזרתם ארצה. באותה תקופה נספרו באותן מדינות עשרות בודדות בלבד של חולים. מה היתה ההסתברות של תייר במדינה המונה מיליונים לבוא במגע עם חולה קורונה, אם שכיחות המחלה היתה אפסית?

באותו אופן, כיצד נדבק טום הנקס באוסטרליה בתקופה שבה נספרו שם עשרות בודדות של חולים? ואיך נדבק בוריס ג'ונסון לאחרונה בבריטניה (66 מליון תושבים) כאשר מספר המקרים המדווח היה כ-15,000 (מינוס מחלימים ומבודדים)?

עד להצגת הסבר חלופי ריאלי, אין מנוס מלהקיש שמספר הנדבקים בכל מדינה, טרום-מגיפה ובמהלך המגיפה, גדול עשרות מונים או יותר מהמדווח מידי מיום.

כיצד נדבק טום הנקס באוסטרליה בתקופה שנספרו בה עשרות בודדות של חולים? ואיך נדבק בוריס ג'ונסון לאחרונה בבריטניה (66 מליון תושבים) כשמספר המקרים המדווח היה כ-15,000 (מינוס מחלימים ומבודדים)?

אם כך, אפשר להציע הערכה ראשונית של סדר הגודל המירבי של שיעורי תמותה ותחלואה קשה. נניח שמרנית שמספר החולים האמיתי (נדבקים אסימפטומטים, חולים קלים, וחולים קשים) גדול רק פי עשרה מהנספר כיום. פירושו של דבר ששיעורי התמותה והתחלואה הקשה האמיתיים אמורים להיות עשירית מהמחושב. לדוגמה, שיעורי תמותה של 10%, 5%, ו-1% אמורים להיות מתוקנים ל-1%, 0.5%, ו-0.1%, בהתאמה. תחזיות חולים מונשמים של 5%, 2%, ו-1% אמורות להיות מתוקנות ל-0.5%, 0.2%, ו-0.1% בהתאמה. בל נשכח כי מדינות שלמות הוכנסו לעוצר על בסיס הערכת שיעורי תמותה ותחלואה קשה.

מכיון שלא כל המדינות נמצאות באמצעיתה של עקומת הפעמון (ואין לדעת היכן האמצע עד שהדעיכה ברורה), קשה לדייק בהערכת המספר הסופי של הנפטרים מהמגיפה בכל מדינה. עם זאת מסתמנות שלוש קבוצות:

  1. תמותת קורונה נמוכה: 10-100 נפטרים למליון תושבים. גרמניה וישראל, לדוגמה.
  2. תמותת קורונה בינונית: 100-200 נפטרים למליון תושבים. בלגיה והולנד, לדוגמה.
  3. תמותת קורונה גבוהה: 200-500 נפטרים למליון תושבים. איטליה וספרד, לדוגמה.

אף שמוקדם לקבוע, סדרי הגודל המשוערים במדינות אחדות אינם שונים דרמטית מאלו של תמותה משפעת.

יש לזכור שהמספרים מייצגים שיעור תמותה ממוצע באוכלוסיה. כבר היום ברור בישראל ובמדינות אחרות שהממוצע מסתיר טווח רחב של שיעור תמותה בקבוצות גיל שונות – מתמותה כמעט אפסית בילדים וצעירים ועד תמותה גבוהה בגילאים גבוהים. כמן כן סביר להניח שפילוח עתידי לפי קבוצות גיל יצמצם את רמת השונות בין מדינות.

מגיפת הקורונה תסתיים, ככל המגיפות, ואין ספק שקובעי המדיניות בכל מדינה יצהירו בראש חוצות כי המגיפה נבלמה ודעכה בזכות ההחלטות הקשות, האמיצות והנכונות שקיבלו בלית ברירה. קיימות שתי דרכים לערער את תקיפות הטיעון: ראשית, כשיוודע גודלו של קרחון החולים והנדבקים, יתברר כי הנגיף אלים הרבה פחות מששוער, אולי אפילו באוכלוסיה קשישה. גם כרגע מסתבר שתחזיות-עבר על "מאות מונשמים בארץ תוך יומיים שלושה" היו עורבא פרח.

שנית, יש להזכיר את מינעד "הטיפולים המוצלחים" שניתנו במדינות שונות, החל בצעדים הדרקונים בסין, דרך שיטת הבדיקות בדרום-קוריאה, וכלה בגישה הליברלית בשוודיה. גם בחינה מדוקדקת של ניהול המשבר במדינות אירופה (ובארץ) תראה שונות רבה בין מדינות בטיב הצעדים, בהיקפם, במועדם, ובאכיפתם – בדיוק כמו השונות בגישה הטיפולית של 50 הרופאים באנלוגיה שלעיל. וגם כאן יש לשאול את אותה שאלה פרוזאית: האם הכל עבד נפלא, או שמא…?

למרבה הצער, האווירה הנוכחית מלמדת ששום טיעון לא ישכנע את המשוכנעים פרט לקבוצת ביקורת אחת: שוודיה. פסק הדין נמצא בידיה של מדינה זו ויפורסם בקרוב. מבט חטוף על גרף העמודות של שוודיה בימים האחרונים מרמז על הפסיקה המסתמנת. יש סיכוי סביר שניהול מגיפת הקורונה בעולם יירשם בהיסטוריה כפיאסקו קולוסאלי. נסיון אובדני כלכלי – בשגגה.

תודות: ד"ר רותם לפידות, על קריאת טיוטה והערות בונות

אייל שחר הוא פרופסור אמריטוס לבריאות הציבור (אוניברסיטת אריזונה), בוגר בית ספר לרפואה (אוניברסיטת ת"א), מוסמך באפידמיולוגיה (אוניברסיטת מינסוטה), היה בגימלאות ונהנה מכל רגע עד שפרצה מגיפת הקורונה והכריחה אותו לחזור לעבודה. http://www.u.arizona.edu/~shahar/

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
4
הסגר נמשך כמעט חודש, ויותר ויותר אזרחים מאבדים סבלנות ומחפשים סיבות לכך שהסגר לא מוצדק, וכך כל פרופסור בגמלאות או מומחה מטעם עצמו זוכה לפרסום ברשת, כל עוד הוא מפרסם מאמר ארוך ובלי שגיאו... המשך קריאה

הסגר נמשך כמעט חודש, ויותר ויותר אזרחים מאבדים סבלנות ומחפשים סיבות לכך שהסגר לא מוצדק, וכך כל פרופסור בגמלאות או מומחה מטעם עצמו זוכה לפרסום ברשת, כל עוד הוא מפרסם מאמר ארוך ובלי שגיאות כתיב שמסביר למה בעצם הכל בסדר ולא צריך סגר.

תסתכלו על המאמר של אייל שחר, ואז תראו איך סטודנט שנה א' יכול לפרק את הטענות של מר פרופסור:

1. אייל שחר מדבר על שבדיה כעל דוגמא למדינה שלא נכנעה להיסטריה ומצליחה לשלוט בהתפרצות המגיפה. שבדיה הפכה לסמל עבור המרגיעים הלאומיים, אבל האם בצדק? כנראה שלא.

בשבדיה יש רשמית פחות חולים מישראל, אבל מספר החולים הקריטיים שלה גדול פי 4 (640 לעומת 153), ומספר המתים כמעט פי 10 (60 לעומת 591).
מספר המתים מקורונה אתמול ב2 המדינות היה 114 לעומת 8.
מה זה אומר? ששבדיה לא בודקת מספיק את האזרחים שלה, ולכן על הנייר כמות החולים שלה סבירה, אבל בפועל כמות חולי הקורונה גדולה פי כמה, מכיוון שאת הנתונים של החולים הקשים אי אפשר לעוות והם נותנים תמונת מצב אמיתית יותר לגבי חומרת המצב.
בנוסף, בידוד האוכלוסייה שבסיכון לא מספיק טוב.
יותר מזה – שבדיה היא מדינה די הומוגנית, הרבה פחות צפופה מישראל, ועם אוכלוסייה ממושמעת ובעלת אחריות אישית – ועדיין המחלה מתפשטת שם במהירות.
אני אופתע אם בעוד חודש שבדיה תמשיך לא להגביל את האזרחים שלה, הכיוון שהיא הולכת אליו הוא התפרצות רצינית של המגיפה.

2. ועכשיו נגיע לתאוריה המרכזית של הכותב, שמתבססת על השאלה: איך יתכן שתיירים נדבקו בקורונה במדינות שבהן עד אז היו עשרות חולים בלבד.
הוא מתעלם מכך שכולם יודעים שלקורונה תקופת דגירה ארוכה של 5-7 ימים ושכולם מסכימים שבתחילת ההתפרצות מספר החולים האמיתיים גבוה עשרות מונים מהמספר המדווח.
לדוגמא סין ביצעה סגר בווהאן כשהיו 400 חולים מאומתים, ובימים שלאחר מכן התגלה כי באותו רגע כבר היו 25,000 חולי קורונה.

בנוסף לכך שבמקומות תיירותיים יש תיירים מכל העולם ולכן ברור שהם יהיו מוקדי קורונה נפוצים בהרבה מאוכלוסייה אזרחית רגילה.

משם הוא קופץ למסקנה שמספר חולי הקורונה האמיתי גבוה עשרות מונים באופן כללי, בלי לספק שום הסבר הגיוני, ואז הוא מחליט שבגלל זה אחוזי המוות נמוכים פי 10 מהמדווח. כזה היגיון לא ראיתי מאז שרפרפתי ב"חיסונים – הבחירה המודעת".

3. אבל הכי חשוב: הכותב מתעלם מכך שהבעיה בקורונה היא לא אחוזי התמותה, או אפילו המתים עצמם – אלא ההשפעה שלהם: קריסת מערכת הבריאות במדינה כמו שקרה וקורה באיטליה, ספרד, ניו יורק, בריטניה ומחוז ווהאן. בכולם מערכת הבריאות לא מסוגלת לטפל בחולים, לא חולי קורונה ולא חולים רגילים.

תשמרו על עצמכם, תשמרו על הסגר. חג שמח

כמו שקשה לקחת בחשבון את הנזק העקיף קשה לקחת בחשבון את התועלת העקיפה - פחות זיהום אויר, פחות צריכה, הבנה טובה יותר בעתיד לגבי התמודדות עם איומים דומים או אפילו גדולים יותר , תשומת לב ללי... המשך קריאה

כמו שקשה לקחת בחשבון את הנזק העקיף קשה לקחת בחשבון את התועלת העקיפה – פחות זיהום אויר, פחות צריכה, הבנה טובה יותר בעתיד לגבי התמודדות עם איומים דומים או אפילו גדולים יותר , תשומת לב לליקויים מבניים בביטוח הסוציאלי לשכירים, התנהלות מערכת ההשכלה הגבוהה, מערכת החינוך , בעלי צרכים מיוחדים ועוד ועוד. כמובן שהיו הרבה מאד אנשים שישלמו מחיר כבד על ההתנהלות הנוכחית אבל יהיו אולי לא פחות שירוויחו מכך.

דעה דומה כבר הוצגה לפני זמן מה על ידי אסף נתן http://www.assafnathan.com// כמענה לאותן שאלות סטטיסטיות קשות המובילות לכאורה למסקנה שיש מספרים עצומים של חולים לא סימפטומטיים. כנראה זה ... המשך קריאה

דעה דומה כבר הוצגה לפני זמן מה על ידי אסף נתן
http://www.assafnathan.com// כמענה לאותן שאלות סטטיסטיות קשות המובילות לכאורה למסקנה שיש מספרים עצומים של חולים לא סימפטומטיים. כנראה זה גם מה שחשבו בבריטניה כשתיכננו חיסון עדר. נניח שיש סיכוי של 95% שההסבר הזה נכון. צריך להביא בחשבון שב 5% ההסבר הוא אחר ועדין לא ידוע. אם ההסבר האחר נכון, ואחוז התמותה הוא 5% (כפי שמצטייר בסיכום המחלה בסין אם לא נניח מספרים עצומים של חולים לא סימפוטמטיים). במקרה כזה 5% לפחות מאוכלסיות מדינות העולהם יאבדו, כלומר מיליונים. העולם שאנחנו מכירים היום לא יכול לקחת סיכון כזה

עוד 1,568 מילים ו-4 תגובות
כל הזמן // יום ראשון, 31 במאי 2020
מה שחשוב ומעניין עכשיו

ככל שמתקרב המועד שבו ישראל תבקש להחיל ריבונות באופן חד-צדדי על שטחים בגדה המערבית, בעולם מתחילים לזנוח את פרדיגמת שתי מדינות לשני עמים ● במקום זאת, מנהיגים ופעילים בעולם מתחילים לתמוך בפתרון מדינה אחת עם זכויות שוות לכל אזרחיה ● והגדרת ישראל כמדינה יהודית ממש לא מעניינת אותם ● פרשנות

עוד 1,442 מילים

מה עם רצון הבוחר?

רבים אוהבים להשתמש בצירוף המילים "רצון הבוחר", במיוחד בהקשר לבית המשפט. לטענתם, שופטי בית המשפט לא נבחרו ולא נבחרים על ידי הציבור, ולכן אסור להם להתערב בבחירות ואסור להם לשבש את רצון הבוחר ולבטל את תוצאות הבחירות.

הצירוף "רצון הבוחר" הפך למעין מילת קסם בפיהם ובמקלדתם של אלה המתעקשים להפגין ידע בדמוקרטיה, ידע שבמקרה הטוב לוקה בחסר.

רבים אוהבים להשתמש בצירוף המילים "רצון הבוחר", במיוחד בהקשר לביהמ"ש. לטענתם, השופטים לא נבחרו ולא נבחרים על ידי הציבור, ולכן אסור להם להתערב בבחירות ולשבש את רצון הבוחר

ובכן, מהו אותו "רצון הבוחר" שמוזכר פעמים כה רבות? רצון הבוחר הוא מה שרוב בעלי זכות הבחירה בחרו ביום הבחירות לכנסת. אם נבחן את הנתונים היבשים נגלה, שרוב הבוחרים בחרו בשלוש מערכות הבחירות האחרונות אנטי ביבי ונגד שחיתות. בבחירות האחרונות 62 מנדטים למחנה אנטי ביבי, לעומת 58 מנדטים למחנה רק ביבי.

אלא שלאחר הבחירות קרה מה שקרה, ומה שקרה הוא שמשרתי הציבור החליטו להתעלם לחלוטין מרצון הבוחר, והקימו ממשלה המנוגדת תכלית הניגוד לרצון הבוחר כפי שבא לידי ביטוי בשלוש מערכות הבחירות האחרונות.

במילים אחרות, מי שבחר לזלזל ברצון הבוחר ולצפצף עליו אלה אותם משרתי הציבור, חברי הכנסת "הנבחרים" שברוב חוצפתם יום אחרי הבחירות החליפו את עורם והתוצאה: ממשלה שהציבור כלל לא רצה וכלל לא בחר בה.

ומדוע סימנתי מירכאות במילה "הנבחרים"? מפני שהעם לא באמת בחר בהם, גם לא בחברי הכנסת של מפלגות שמתקיימות בהן בחירות פנימיות. כלומר, הם לא באמת נבחרו על ידי העם, אלא על ידי ראשי המפלגות או בבחירות פנימיות שרק לחברי המפלגה יש זכות הצבעה בהן.

אם נבחן את הנתונים היבשים נגלה, שרוב הבוחרים בחרו ב-3 מערכות הבחירות האחרונות אנטי ביבי ונגד שחיתות. בבחירות האחרונות 62 מנדטים למחנה אנטי ביבי, לעומת 58 מנדטים למחנה רק ביבי

אבל בזה לא נגמר העניין. מפני שגם אילו כיבדו את רצון הבוחר או למצער התחשבו בו, ואילו הקימו ממשלה כפי שהבוחר התכוון מלכתחילה – עדיין בית המשפט רשאי וחייב להתערב במקרה של חשד לפלילים או נאשם בפלילים משום שזה תפקידו, ללא שום קשר לרצון הבוחר. שהרי אם בית המשפט לא יקבע בעניינים כאלה, מי יקבע?

וכאן אני מגיע לטענה השנייה של אותם אנשים: השופטים לא נבחרים ולכן אסור להם להתערב בענייניה של הרשות המבצעת.

אלה שטוענים טענה זו אינם מבינים את תפקידה של הרשות השופטת במדינה דמוקרטית. אמת, שופטים בבית המשפט לא נבחרים על ידי העם. אבל הם גם לא אמורים להיבחר על ידי העם.

הם לא נבחרים על ידי העם מהסיבה הפשוטה שמשפט אינו עניין פוליטי ואסור להכניס בתוכו פוליטיקה. משפט צריך להיעשות ולהיראות ללא קשר לדעה פוליטית כזו או אחרת וללא קשר לממשלה כזו או אחרת.

שופטים אמורים לשפוט לפי העניין, החוק, הצדק והמוסר – ולא לפי עמדה פוליטית כזו או אחרת של הממשלה או של העם. אין משפט אחד לממשלת ימין ומשפט אחר לממשלת שמאל, יש משפט אחד ושווה לכולן, ללא יוצא מן הכלל. וזה ללא קשר ל"נבחרי" הציבור עצמם, שכאמור, כלל אינם נבחרים על ידי העם.

שופטים לא נבחרים על ידי העם מהסיבה הפשוטה שמשפט אינו עניין פוליטי ואסור להכניס בתוכו פוליטיקה. משפט צריך להיעשות ולהיראות ללא קשר לדעה פוליטית כזו או אחרת וללא קשר לממשלה כזו או אחרת

לכן גם דעתם הפוליטית של השופטים אינה רלוונטית ואינה צריכה להישקל או להיות מובאת בחשבון. שופטים לא אמורים להיבחר לפי השקפתם הפוליטית. אם חלילה ייבחרו כך לא יוכלו לשפוט משפט צדק ויהיו תלויים בחסדיהם של נבחרי הציבור שבחרו בהם ויהיו "חייבים" להם.

בדמוקרטיה חזקה ויציבה פועלות זו לצד זו שלוש רשויות עצמאיות ובלתי תלויות זו בזו: הרשות המחוקקת, קרי הכנסת; הרשות המבצעת, קרי הממשלה; והרשות השופטת, קרי בית המשפט בשבתו כבג"ץ. אלא שבימינו פועלת בעיקר הרשות המבצעת. הרשות המחוקקת שבויה בידיה של הרשות המבצעת ואינה עצמאית ואינה ריבונית, והרשות השופטת מוחלשת, מותשת, מופחדת, מאוימת, מותקפת ולמעשה מנוטרלת.

ומי מחליש את הרשות השופטת, מאיים עליה ונטרל אותה? האיש החזק במדינה, האיש שמתנהל נגדו משפט על שוחד, מרמה והפרת אמונים בשלוש פרשות. ולחשוב שאדם שנאשם בהפרת אמונים נשבע אמונים למדינה ומכהן כראש הממשלה. אין אבסורד גדול מזה ואין סכנה גדולה מזו לדמוקרטיה.

הרשות המחוקקת שאמורה לפקח על עבודת הכנסת לא מתפקדת. באין ברירה פונים לרשות השופטת שתפקח – אלא שזו כאמור הוחלשה ונפגעה אנושות ואין בכוחה לפקח – ונשארנו עם רשות חזקה אחת מעל כולן, והיא הרשות המבצעת בראשות נאשם בפלילים שהקיף את עצמו בחשודים בפלילים ומורשעים בפלילים (דרעי, ליצמן ושות') ובחבורת בובות על חוט שמצייתות לכל הוראה של ראש הרשות המבצעת, שהוא כאמור, נאשם בפלילים.

ובמילים אחרות: הפרדת הרשויות בוטלה. הדמוקרטיה מותקפת ומוחלשת והדיקטטורה בפתח.

אלא שבימינו פועלת בעיקר הרשות המבצעת. הרשות המחוקקת שבויה בידיה של הרשות המבצעת ואינה עצמאית ואינה ריבונית, והרשות השופטת מוחלשת, מותשת, מופחדת, מאוימת, מותקפת ולמעשה מנוטרלת

אם כן, נסכם עד כאן: היו בחירות. העם אמר את דברו שלוש פעמים ברציפות. בבחירות האחרונות החליטו נבחרי הציבור להתעלם מבחירת העם ולהקים ממשלה בניגוד גמור ומוחלט לרצון הבוחר, ומייד לאחר מכן מיהרו ברוב חוצפתם להכריז שזהו רצון הבוחר, ואז איימו על בית המשפט לבל יפריע ולבל יבטל את רצון הבוחר.

בית המשפט, שכאמור שופטיו לא אמורים להיבחר על ידי העם ועליו להישאר א־פוליטי, חייב היה להכריע בשאלה אם חבר כנסת שמתנהל נגדו משפט רשאי לקבל מנדט ולהקים ממשלה. אם בית המשפט לא עושה זאת הוא מועל בתפקידו.

בהכרעה כזו בית המשפט אינו מתעלם מרצון הבוחר וּודאי שאינו מבטל את תוצאות הבחירות, הוא בסך הכול אמור היה לעשות את המוטל עליו ואת הדבר שלשמו הוא הוקם ולמענו הוא קיים: שמירה על שלטון החוק ופיקוח על עבודת הרשות המחוקקת והרשות המבצעת.

אלא שבימינו הדמוקרטיה נפגעה קשות, שלא לומר אנושות, ולנגד עינינו מתרחשת הפיכה שלטונית שמנהלת הרשות המבצעת בראשות הנאשם נתניהו, האיש החזק במדינה.

יאיר בן־חור הוא עורך ספרות, עורך לשון, נקדן, עורך שירה ומשורר. פרסם עד כה ארבעה ספרי שירה פרי עטו וספר מאמרים פילוסופיים, וערך וניקד מאות ספרים אחרים.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 869 מילים

מס במתנה בעלי ערוץ 13 ממתין להכרעת הממשלה על מחיר המלט

מפעל נשר עומד בפני החלטה קריטית: ועדה של משרד הכלכלה צפויה להכריע השבוע אם להטיל מס של עד 30% על יבוא מלט, ולייקר במאות מיליוני שקלים את תשתיות הבנייה ● מונופול העבר מדווח על הפסדים, אך בעליו, האוליגרך לן בלווטניק, הוא גם הבעלים של ערוץ 13, שגם הוא מדמם הפסדים ● וכך שוב פוליטיקה, כלכלה ותקשורת מתערבבים זה בזה תחת שלטון נתניהו ● הגורם הפוליטי הראשון שהנושא ינחת על שולחנו הוא עמיר פרץ

עוד 1,155 מילים

למקרה שפיספסת

גנץ: "אנחנו ממש מצטערים על המקרה שבו נורה איאד אל-חלאק; הנושא יתוחקר"

הממשלה אישרה קיצוץ רוחבי במשרדי הממשלה לצורך הקמה של משרדים חדשים, בהם משרד ראש הממשלה החלופי, משרד משאבי המים, משרד ההשכלה הגבוהה, המשרד לחיזוק קהילתי ומשרד הדיגיטל ● בניסיון למגר את התפשטות נגיף הקורונה ייפתחו היום מתחמי היבדק וסע של מגן דוד אדום בתל אביב, חיפה ובאר שבע ● משה גפני נבחר ליושב ראש ועדת הכספים

15:16 עריכה

מנכ"ל רשות שדות התעופה יעקב גנות פנה למשרד הבריאות בדרישה לאשר את חידוש הטיסות באופן מיידי. "מיקומה הגאוגרפי של מידנת ישראל שאינו מאפשר יציאה או כניסה למעט בדרך האוויר, כמו גם הנזק לתעשיית התעופה והתיירות הגיעו לנקודת האל חזור. אבקשך לאשר את המתווה שגובש ולאפשר את חידוש הטיסות בהתאם להגדרות עבודת המטה".

14:34 עריכה

לדרישת שר החוץ גבי אשכנזי, הקיצוץ במשרדו הופחת ב-6.7 מיליון שקלים מ-11.5 מיליון ל-4.8 מיליון. לאור ההחלטה, לא יקוצצו תקנים של דיפלומטים בנציגויות המדינה בחו"ל ויקוצצו רק תפקידי מטה.

14:31 עריכה

חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן דחתה את הבעת הצער של שר הביטחון גנץ על מותו של איאד אל-חלאק: "מדובר באדם בעל מוגבלויות שירו בו שבעה כדורים ואז ניסו להפליל אותו".

14:27 עריכה

חבר הכנסת יעקב אשר מיהדות התורה נבחר ליושב ראש ועדת חוק, חוקה ומשפט.

יעקב אשר (צילום: מרים אלסטר, פלאש 90)
יעקב אשר (צילום: מרים אלסטר, פלאש 90)
14:19 עריכה

הממשלה אישרה את הקיצוץ הרוחבי, בשיעור של 1.5%, במשרדי הממשלה לצורך הקמה של משרדים חדשים.

13:49 עריכה

הממשלה אישרה הבוקר את העברת רשות מקרקעי ישראל (רמ"י) ממשרד האוצר אל משרד הבינוי והשיכון. שר הבינוי והשיכון יעקב ליצמן יכהן כיושב ראש מועצת ראשות מקרקעי ישראל. גם חברת דירה להשכיר, החברה הממשלתית לדיור ולהשכרה, הועברה לסמכותו של שר הבינוי והשיכון.

ליצמן –

אני מברך על ההחלטה להעביר את רשות מקרקעי ישראל, מטה הדיור, ודירה להשכיר, לאחריות משרד הבינוי והשיכון. בכך נוכל להאיץ את פתרונות הדיור בישראל, תוך ריכוז ותיאום כל גורמי הנדל"ן, באיתור ופיתוח שטחים לבנייה למגורים, לתעשייה ולחקלאות, בצורה מקצועית ונכונה. העברת מטה הדיור כחלק ממשרד הבינוי והשיכון תעניק את הכלים הנכונים הדרושים למימוש מדיניות אחידה ונכונה בנושא מקרקעין, בנייה ודיור.

12:59 עריכה

בפתחה של ישיבת הממשלה השבועית הביע ראש הממשלה החלופי ושר הביטחון בני גנץ צער על מותו של איאד אל-חלאק, שנהרג אתמול מאש כוחות הביטחון בעיר העתיקה בירושלים.

"אנחנו מצטערים על המקרה שבו נורה איאד אלחאלק ואנחנו כמובן משתתפים בצערה של המשפחה. אני בטוח שהנושא הזה יתוחקר מהר ויוסקו ממנו המסקנות ואנחנו נעשה כל מאמץ להפעיל את הכח במידה הנדרשת מתוך כוונה לצמצם ככל האפשר את הנפגעים. נהיה כמובן חייבים לשמר את רמת הביטחון בתקופה הזו כמו תמיד", אמר גנץ.

שר הבריאות יולי אדלשטיין אמר שהעלייה במספרי החולים החלה לפני האירוע בגימנסיה העברית. הוא אמר שכל מי שחש ברע ויש לו תסמינים – יופנה לבדיקת קורונה.

12:54 עריכה

חבר הכנסת משה גפני מיהדות התורה נבחר ליושב ראש ועדת הכספים.

12:43 עריכה

ישראל מברכת על החלטת הפרלמנט האוסטרי שקוראת לנקיטת צעדים כנגד ארגון הטרור חיזבאללה – כך נמסר ממשרד החוץ. ההחלטה, שהתקבלה פה אחד בפרלמנט, קוראת לממשלת אוסטריה לפעול נגד פעילי הטרור ותומכיו, וכן מבקשת לשנות את מדיניות האיחוד האירופי המפרידה באופן מלאכותי בין הזרוע הצבאית והמדינית של הארגון.

שר החוץ גבי אשכנזי –

מדובר בהחלטה משמעותית נגד חיזבאללה, ואני מקווה שממשלת אוסטריה תאמץ את החלטת הפרלמנט ותצטרף לבריטניה, גרמניה והולנד אשר הכירו בארגון חזבאללה בכללותו כארגון טרור.

קדמה להחלטה זו, כמו להחלטות דומות שהתקבלו באירופה בחודשים האחרונים, עבודה דיפלומטית משמעותית של אנשי משרד החוץ שמובילים מאמץ בין-סוכנותי למאבק בארגון החיזבאללה בזירה המדינית הבינלאומית.

11:36 עריכה

באופוזיציה תוקפים הבוקר את הממשלה על כך שהיא צפויה להחליט היום על קיצוץ כלל משרדי לטובת הקמת משרדי ממשלה כמו המשרד למשאבי המים והמשרד לחיזוק וקידום חברתי.

11:06 עריכה

לאחר שמחו הבוקר ליד מעון ראש הממשלה, מוחים כעת מפגינים דרוזים וצ'רקסים מול משרד החוץ – שם תתקיים הבוקר ישיבת הממשלה – בדרישה לבטל את חוק קמיניץ ולתקן את חוק הלאום.

10:56 עריכה

מחר (שני) ייפתחו מועדוני היום לקשיש, כחלק מהקלת ההנחיות לציבור במסגרת המאבק במגפת הקורונה.

10:29 עריכה

"אידאולוגיית אנטי-בדיקות של פקידי משרד הבריאות היא הרסנית לבריאות אזרחי ישראל ולפרנסתם" – כך כתב הבוקר יושב ראש ימינה, השר לשעבר נפתלי בנט, בחשבון הטוויטר שלו. חבר הכנסת קרא להרחיב את מערך הבדיקות.

09:28 עריכה

אמש נשאו דברים ראש הממשלה נתניהו, שר האוצר כ"ץ ושר החינוך גלנט לגבי ההתמודדות עם התפשטות נגיף הקורונה. מי שנעדר מהאירוע הוא שר הבריאות אדלשטיין. מורן אזולאי מ"ידיעות אחרונות" כותבת, שייתכן שהסיבה לכך היא שאת סוף השבוע העביר אדלשטיין בכנרת. הואיל והשר שומר שבת, הוא לא יכול היה לנסוע במהלכה דרומה.

ב-N12 תהה עמית סגל מדוע נעדרו שרי כחול לבן מהאירוע. לדבריו, ייתכן שנתניהו מקפיד לשמור על מונופול בניהול הסוגיה.

09:14 עריכה

שר הרווחה איציק שמולי הודיע שידרוש בישיבת הממשלה שהקיצוץ הרוחבי, בהיקף של 1.5%, לא יחול על משרד הבריאות ועל משרדו שלו.

08:27 עריכה

בישיבת הממשלה שתתקיים היום צפויים השרים לאשר את הקמת משרד ראש הממשלה החלופי ואת הקמת משרד משאבי המים, משרד ההשכלה הגבוהה והמשלימה, המשרד לחיזוק וקידום קהילתי, משרד הדיגיטל הלאומי ומשרד ההתיישבות. לשם הקמת המשרדים החדשים תאשר הממשלה קיצוץ רוחבי של 1.5% בכל המשרדים הקיימים.

בישיבה יצביעו השרים בהצעה למנות את אמיר אשל למנכ"ל משרד הביטחון ובהצעה למנות את דוד לפלר למנכ"ל משרד הכלכלה והתעשייה. שני המינויים עתידים להיות מאושרים.

בשונה משתי ישיבותיה הקודמות, שנערכו בטרקלין שאגאל בכנסת, ישיבתה השבועית של הממשלה תתקיים היום במשרד החוץ. בשל גודלה ובגלל ההקפדה על ריחוק חברתי, לא מתקיימות ישיבות הממשלה במשרד ראש הממשלה, אלא באולמות גדולים יותר.

08:01 עריכה

בוועדת החוקה, חוק ומשפט יחלו היום בדיונים קדחתניים לחקיקת החוק הנורבגי, שאושר במליאת הכנסת בקריאה טרומית ביום רביעי האחרון. החוק מאפשר לשרים ולסגני שרים להתפטר מהכנסת, כשבאפשרותם לשוב ולכהן בכנסת, אם ירצו בכך.

07:40 עריכה

שר המשפטים אבי ניסנקורן יקיים היום דיון עם בכירי משרדו בנוגע לחקיקת הקורונה שמקדמת הממשלה, כדי לוודא שלצד העמדת כלים אפקטיביים לממשלה לשם המאבק בנגיף – ישמרו זכויות הפרט של האזרחים כך שהפגיעה בהם תהיה מידתית ומצומצמת ככל הניתן. בנוסף, הנחה ניסנקורן לבחון אפשרות של הארכת התקופה המוקנית להתייחסות הציבור בנוגע לתזכיר החוק בעניין – שפורסם ביום שישי האחרון – בטרם יובא לאישור ועדת השרים לענייני חקיקה.

07:33 עריכה

לאחר שבגימנסיה העברית בירושלים התגלו יותר ממאה חולי קורונה, היום לא יתקיימו לימודים בתיכון ליד האוניברסיטה (ליד"ה) בית הספר התיכון על שם מיי בויאר, ובבתי הספר היסודיים סאלד ופולה בן-גוריון בירושלים. ההחלטות על סגירת שערי בתי הספר התקבלו על ועדי ההורים במוסדות החינוך, בעוד שבעיריית ירושלים קבעו שהלימודים בעיר יתקיימו כסדרם להוציא בגימנסיה שברחביה.

07:13 עריכה

כחלק מהמאמצים לבלום את התפשטות הקורונה, היום ייפתחו מחדש מתחמי היבדק וסע בתל אביב, בחיפה ובבאר שבע. המתחמים בשלושת הערים יפעלו מהשעה 15:00 בצהריים עד 23:00 בלילה. ביום חמישי האחרון פתח מגן דוד אדום מתחם היבדק וסע בירושלים, הפועל מ-10:00 בבוקר עד 18:00 בערב.

07:07 עריכה

אחרי למעלה מחודשיים שבהם היה סגור למתפללים בגלל מגפת הקורונה, הבוקר נפתחו שעריו של מסגד אל-אקצא למבקרים, בהתאם להחלטת הממשלה.

עוד 21 עדכונים

אל מול המציאות הפוליטית, שופטי בג"ץ נותרו חסרי אונים

ל-78 העמודים שכתבו 11 שופטי בג"ץ בעניין הטלת הרכבת הממשלה על נאשם בפלילים, אין משמעות מיידית - אך פסק הדין מספק הצצה להלך הרוח של בית המשפט בנושאים הבוערים ● מה עמדת השופטים לגבי הלכת פנחסי-דרעי ● מי מהם היה פוסק אחרת אם הנשיא היה מטיל את המנדט על נתניהו בסיבוב הראשון ● ולמה, בסופו של דבר, פסק הדין הזה כמוהו כהנפת דגל לבן ● פרשנות

עוד 2,001 מילים

תגובות אחרונות

11 מי יודע?

שואלים אחד ששוכב עם סכין תקועה בבטנו:
"האם זה כואב לך?"
והוא עונה "רק כשאני צוחק".

זו התחושה אחרי 80 עמודי נימוקים של 11 שופטי בג"צ. קראתי. נימוקי פה אחד עשר בבג"צ. מסמך מדכא, מייאש. בתמצית, קובעים השופטים כי ההבדל בין הלכת דרעי פנחסי, שעל פיה חייב רה"מ לפטר שר שהוגש נגדו כתב אישום, לבין ראש ממשלה שהוגש נגדו כתב אישום – הוא הבדל בין מי שממנה. את השר ממנה רשות מנהלית – ראש הממשלה, ואילו את ראש הממשלה ממנה בעצם הכנסת, הרשות המחוקקת, שהיא ליבת הדמוקרטיה.

שופטי בג"צ מסתמכים רבות על "רצון הבוחר" ומעלימים עין או נרתעים מלהביט למציאות בלבן של העיניים כאשר הבוחרים בחרו ההיפך, נגד ראש ממשלה השקוע עד צוואר בכתבי אישום חמורים שיש עימם קלון.

השופטות והשופטים המכובדים בחרו לנסח מילים קשות ומתבקשות על הכשל המוסרי ועל כך שזה לא ראוי שמועמד כזה יקבל על עצמו את התפקיד, אבל בסוף כל משפט שהם אומרים בעברית, מסתתר "אבל" גדול שעל פיו בחרו שופטי בג"צ לא להתערב בבחירת חברי הכנסת.

בכלל, חברי הכנסת הם הריבון, שעל פי דעת השופטים יכול לעשות במדינה כרצונו, ואת פתק הבוחר הם יכולים, כנבחרים, לגרוס לפתיתים ולפזר כקונפטי במסיבות המפלגה. ואם נבחרי הציבור בוגדים בבוחריהם, לבג"צ אין מה לומר והוא מאשר כל עוולה, כל החלטה שלפי הגדרתו היא "רצון הבוחר" למרות שהנבחרים הפרו אותו ברגל גסה.

החכ"ים הם הריבון, שעפ"י דעת השופטים יכול לעשות במדינה כרצונו. הם יכולים לגרוס את פתק הבוחר לפתיתים ולפזר כקונפטי במסיבות המפלגה. ואם הם בוגדים בבוחריהם, לבג"צ אין מה לומר

הנה השופט ח. מלצר מפשיט, קובע, חודר ונסוג:

"חבר כנסת שהוגש נגדו כתב אישום בעבירות חמורות על טוהר המידות אינו ראוי מבחינה ציבורית כי יקבל לידיו את המנדט להרכיב ממשלה ולכהן כראש ממשלה, וראוי, מההיבט הציבורי, שלא היה מציב את מועמדותו לתפקיד כלל".

"בחברה דמוקרטית נאורה חייב איש ציבור, הנבחר על-ידי העם והזקוק לאמון העם, לקיים רמה מוסרית נאותה בהתנהגותו – בין הפרטית ובין הציבורית – על מנת שיוכל להמשיך לכהן במשרתו" (בג"ץ 251/88 עודה נ' ראש המועצה המקומית ג'לג'וליה, פ"ד מב(4) 837, 839 (1988)).

דברים אלה שנאמרו במישור הערכי והציבורי עולים בקנה אחד עם הדברים שהוזכרו בפסקה 10 לחוות דעתו של חברי השופט י' עמית מפיו של חבר הכנסת נתניהו:

"ראש ממשלה ששקוע עד צוואר בחקירות, אין לו מנדט מוסרי וציבורי לקבוע דברים כל כך גורליים למדינת ישראל, כי קיים חשש אמיתי ולא בלתי מבוסס שהוא יכריע הכרעות על בסיס האינטרס האישי של ההישרדות הפוליטית שלו ולא על בסיס האינטרס הלאומי".

סוף ציטוט מנימוקי ח. מלצר.

אבל גם הוא קיבל את נימוקי א. חיות שאין להתערב בעניין בחירת הכנסת לראשות ממשלה את הנאשם בשוחד מרמה והפרת אמונים:

"לא נמצא לנו עוגן משפטי המאפשר התערבות לצורך הפיכת הצווים על-תנאי שהוצאו – למוחלטים, כדי להביא לפסילת חבר הכנסת המועמד לתפקיד ראש הממשלה, אף שתלוי ועומד כנגדו כתב אישום חמור".

אבל היי – הוא, בג"צ – יגן כמובן על "זכויות האדם".

והנה עוד סלאלום מילולי מפי השופטת ענת ברון:

"אין לכחד שהקמת ממשלה בידי מי שתלוי ועומד נגדו כתב אישום חמור אינה מתיישבת עם עקרונות יסוד של הדמוקרטיה הישראלית – ובפרט חובת הנאמנות השלטונית, טוהר המידות בשלטון ואמון הציבור בו. עם זאת, התערבות שיפוטית בבקשתם של רוב חברי הכנסת להטיל את הרכבת הממשלה על חבר כנסת מסוים, טומנת בחובה פגיעה אנושה בעקרון ריבונות הרוב המונח בליבת הדמוקרטיה".

כלומר – הרוב יכול לפגוע בעקרונות יסוד של הדמוקרטיה ושופטי בג"צ יכבדו את הבחירה. אגב, איש מהם לא משתמש בביטוי "בית המשפט הגבוה לצדק" אלא רק "בית המשפט".

כלומר – הרוב יכול לפגוע בעקרונות יסוד של הדמוקרטיה ושופטי בג"צ יכבדו את הבחירה. אגב, איש מהם לא משתמש בביטוי "בית המשפט הגבוה לצדק" אלא רק "בית המשפט"

קריאה במסמך מייאשת ומאכזבת. המבצר האחרון נפול נפל. הנה עוד ייאוש נוסף – השופטת ענת ברון כותבת פשוט דבר לא נכון (עמ' 58 לנימוקי השופטים):

"וכאן המקום להבהיר: העובדה שהמפלגה שבראשה עומד חה"כ נתניהו לא זכתה במרבית קולות הבוחרים בבחירות, אינה גורעת מכך שמינויו לראש ממשלה הוא שמשקף את רצון הבוחר. 72 חברי כנסת פנו בבקשה לנשיא המדינה להטיל את הרכבת הממשלה על חה"כ נתניהו, ובעשותם כן פעלו מכוח 'ייפוי כוח בלתי חוזר' כלשונו של השופט י' עמית, שניתן להם בקלפי".

לא נכון. שום ייפוי כוח לא ניתן בקלפי על ידי 72 חברי כנסת למנות נאשם בשוחד לראש ממשלה. ההיפך הוא הנכון.

חברי כחול לבן נבחרו בעקבות "ייפוי כוח" הפוך לחלוטין – הבטחה מפורשת לא לשבת תחת נאשם בשוחד מרמה והפרת אמונים!

גם מפלגת העבודה התחייבה כך וגם גשר.

כלומר שופטת עליון מסתמכת על בקשת חברי הכנסת לאחר חתימת ההסכם הקואליציוני ולא על הבטחת הבחירות. לא על הייצוג שביקשו הבוחרים ולא על תוצאות הצבעתם הברורות, אלא על הבגידה של הנבחרים.

הבוחרים שנתנו "ייפוי כוח" לנאשם בשוחד השיגו רק 58 מנדטים לעומת 62 מנדטים של הבוחרים שהתנגדו למינויו. שלא לדבר על כך שהבחירות בישראל אינן אישיות, אלא בחירה במפלגה. כלומר לא נתניהו קיבל את אמון הבוחרים אלא מפלגות שונות שחבריהן חברו כדי להמליץ עליו. אם באנשי פרשנות החוק עסקינן, מדוע זה נעלם מעיניה של ברון?

שום ייפוי כוח לא ניתן בקלפי ע"י 72 חברי כנסת למנות נאשם בשוחד לרה"מ. ההיפך. חברי כחול לבן נבחרו בעקבות "ייפוי כוח" הפוך – הבטחה מפורשת לא לשבת תחת נאשם בפלילים!

הנה עוד קצת ייאוש.
השופטת דפנה ברק ארז – מחברת הספר "אזרח, נתין, צרכן – משפט ושלטון במדינה משתנה" בו היא חושפת את נקודות התורפה של מערכות השלטון ושל המשפט החל עליהן, ואף מציעה דרכים לתיקונן, מתייחסת לעובדה האבסורדית המנקרת עיניים ומצפון של כל אדם סביר, שלמרות כתבי האישום נתניהו החליט לקחת על עצמו את התפקיד:

"חשוב לומר כי החלטה של אדם לקבל על עצמו כהונה בתפקיד היא גם החלטה משפטית, ולא רק החלטה אישית – גם אם הביקורת עליה מצומצמת מאחר שאף היא שייכת לשלב התשתיתי של הקמת הממשלה. לשם השוואה, אף במישור המינהלי הרגיל, שאינו חל כאמור בענייננו אך ניתן ללמוד ממנו, כאשר אדם מחליט אם לקבל על עצמו תפקיד עליו לשקול אם הוא נגוע בניגוד עניינים. לא כל שכן כאשר מקבל ההחלטה כבר מכהן בתפקיד של חבר כנסת, כלומר הוא אינו "זר" לזירה הציבורית.

כשם שברי כי על חברי הכנסת לשקול כיצד יגנו על אזרחי ישראל מפני איומים שונים, ביטחוניים, בריאותיים ואחרים, כך מצופה מהם לשקול שיקולים שעניינם שלטון החוק. במובן זה, קיומם של כתבי אישום בעבירות חמורות, לבטח כאשר אלה נסבות על טוהר המידות, הוא בהחלט שיקול שחברי הכנסת צריכים להביא בחשבון כאשר הם ממליצים על מועמד להנהגת המדינה. ואולם, בהתחשב במתחם ההתערבות הצר שצוין לעיל, חובות – לחוד, וסעדים שיפוטיים – לחוד. ברוח זו, כבר נקבע בהקשרים אחרים כי מצען של מפלגות אינו ניתן לאכיפה (ראו: בג"ץ 1661/05 המועצה האזורית חוף עזה ואח' נ' כנסת ישראל ואח, פ"ד נט(2) 481, 567-566 (2005)).

הנה  קווים לדמותו של הייאוש. גם היא נסוגה מהקביעות הברורות החדות שהציבה מול עיני חבריה ומול הציבור. "מתחם ההתערבות הצר", "חובות לחוד וסעד משפטי לחוד" ועוד ביטויים עקלתוניים המובילים לאותה תוצאה של חבריה.

לקרוא את נימוקי השופטים שדחו פה אחד את כל העתירות נגד כהונת נאשם בשוחד מרמה והפרת אמונים כראש ממשלת ישראל, את ההתפלפלות והאוריגמי המשפטי, הפליק פלאק, צוקהרה, ובורג באוויר של בגצ כדי לנחות שלמים במגדל השן בלי האיומים והאלימות של הנאשם ולהקתו, זו פשוט סכין תקועה בבטן, שמרוב כאב סוחטת דמעות צחוק והצחוק מכאיב:

קריאת נימוקי השופטים שדחו פה אחד את העתירות נגד כהונת הנאשם בפלילים כרה"מ, את ההתפלפלות והאוריגמי המשפטי, הפליק-פלאק של בגצ כדי לנחות שלמים במגדל השן, זו פשוט סכין בבטן

השופט עמית:

"בבואנו להעביר את הסוגיה שבפנינו במנסרה (פריזמה), קיים קושי להפריד בין אורכי הגל והצבעים המשתייכים לשדה המשפטי 'היבש', לבין אלה המשתייכים לשדה הערכי-ציבורי-מוסרי, שהרי המשפט טבול בערכים, במוסר, בהגינות ובצדק.
אם נעצור הילוכנו בנקודה זו, נבין אפוא כי לא מקרה פשוט עומד לפנינו אלא מקרה מורכב. לא חוק ברור ומפורש כשמש בצהרי היום, אלא ענני גשם כבדים ולא ענני נוצה, המסתירים את השמש. אלא שבנקודה זו אנו מגיעים ל'פתרון החידה', בדרך עליה עמדה הנשיאה בפסק דינה, ואשר יש בה כדי להסביר מדוע על אף השיקולים דלעיל הגענו לסופה של דרך, פה אחד, למסקנה כי דין העתירות להידחות".

מלצר עוד מהין לצטט את הנשיא שמגר ביחס להסכמים הקואליציוניים המעוותים בין הליכוד לכחול לבן – שגם את פסילתם דרשו העותרים. הוא מביא ציטוט שמרים להנחתה לכל שופט:

"פסלנו הסכם קואליציוני כאשר גילינו בו תניות שדבק בהן פסול היורד לשורשו של עניין, הנושא סממני שחיתות או השחתה, בעיקר בתחומי הממון וטוהר המידות, ועל הסכם זה הצהרנו כבטל (בג"ץ 1523/90, 1540 לוי נ' ראש ממשלת ישראל; פרשת ז'רז'בסקי). אין לראות בכך רשימה סגורה, וניתן להביא דוגמאות נוספות של פגיעה ערכית מהותית, היורדת לשורשו של העניין ומחייבת התערבות שיפוטית, כגון נסיבות בהן יש פגיעה מהותית בתקנת הציבור".

אבל  ח. מלצר גם הוא משתפן ונשען על שמגר רק במסקנתו לגבי סעיפי החוק הנורווגי המדלג וההתנכלות לאופוזיציה.
לך תבין.

שופטות ושופטי בג"צ לא דנים כלל בסוגיות המציאות היומיומית, בניגוד העניינים הקיים והבוטה המרוח על כל פעולה והחלטה של נאשם בפלילים המכהן גם כראש הרשות המבצעת.

שופטות ושופטי בג"צ לא דנים כלל בסוגיות המציאות היומיומית, בניגוד העניינים הקיים והבוטה המרוח על כל פעולה והחלטה של נאשם בפלילים המכהן גם כראש הרשות המבצעת

כיצד הוא ידרוש ערכים מטייסי חיל האוויר? מאנשי השב"כ והמוסד? כיצד יוכל לפטר ראש של אחת מהמערכות הללו, הבנויות כולן על אמון מוחלט בין מפקדים לפיקודים ובינם לבין הציבור? כיצד יוכל לפקח ולנהל את מערכות החוק, המשטרה, בתי הסוהר בהיותו בעצמו נאשם בשוחד ומרמה? כיצד יוכל לתת הנחיה לאחד משריו הממונים על המערכות הללו מבלי שייחשד בניצול סמכותו לטובתו האישית וכדי להינצל ממשפטו?

כיצד יוכל ראש הממשלה לקדם מהלכים מדיניים – סיפוח או מלחמה? הרי ברור לכל שכל דחיפה שלו לכאוס אזורי נועדה לגרום למשפטו לטבוע ולהפוך לענן כבד שירחף מעל החלטות גורליות של אומה שלמה והאזור כולו. כיצד יוכל לטעון שהחלטותיו נקיות? ענייניות? וכי אינן מונעות מאינטרסים אישיים?
לבג"צ הפתרונים.

אפשר אולי לשנות את הבדיחה: שואלים שופט בג"צ שיושב על כס המשפט אם הוא כואב את פסקת ההתגברות הצפויה או את האיומים שמשמיע ראש הממשלה הנאשם בפלילים כלפי הפרקליטות והמשטרה, היועמ"ש והשופטים ("שמעתי שהם שמאלנים") והוא עונה: "רק כשאני צוחק". ואחד עשר שופטים מהנהנים בראשם.

איתי לנדסברג נבו הוא אזרח המודאג מעומק השחיתות השלטונית, חושש לגורל הדמוקרטיה ומזועזע מהגזענות והאלימות בחברה הישראלית. לשעבר עורך "מבט שני" ומנהל מחלקת תעודה בערוץ הראשון מנוחתו עדן (2002-2017). בן קיבוץ תל יוסף וממקימי הפורום למען אנשי המילואים ( 1995-2017) . כיום במאי, עורך תוכן ומפיק עצמאי.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 1,555 מילים
עודכן עכשיו
זירת הבלוגים
הזמן שלך לומר את דעתך
הצטרפות

בכיר לשעבר במנהל האזרחי השתלט על אדמות פלסטיניות באופן לא חוקי

חשיפה יחידת הפיקוח במנהל האזרחי ביו"ש אחראית לאכוף שימוש שלא כחוק באדמות פרטיות בגדה המערבית ● אלא שדוד קישיק-כהן, מי שעמד בראש היחידה במשך 23 שנים, בעצמו השתלט על אדמות פלסטיניות ונטע עליהן מטע עצי זית לפני 30 שנה, בזמן שכיהן בתפקיד ● הוא ממשיך להחזיק במטע בניגוד לחוק גם היום ● גורמים במנהל האזרחי: אין למנהל סמכות לפנות את המטע ללא תלונה רשמית

עוד 506 מילים ו-2 תגובות

נתניהו: נהדק את המשמעת שהתרופפה, נפעל נגד מי שלא פועל לפי הכללים

שר האוצר כץ: כל מעסיק שיחזיר עובד מחל"ת יקבל מענק של 7,000 ש"ח ● פרץ העביר ביקורת: מתעלם מההנחיות. אעלה מחר בישיבת הממשלה הצעה למתווה שיעמוד בסיכומים ● ברקת: לגנץ אין את הכישורים והניסיון להיות ראש ממשלה ● השר אמיר אוחנה על הרג הצעיר בעל הצרכים המיוחדים: לא נחרוץ את דין השוטרים עד תום הבדיקה

עוד 21 עדכונים

מיוחד הסיפור שמאחורי "מסתערבים, אגדה ישראלית"

"הלכתי לפגוש את יצחק לא כי שמעתי עליו או על היחידה הקטנה שהוא השתייך אליה בימי הקמת המדינה, ולא כי תכננתי לכתוב את הספר הזה, אלא רק כי שנים של עבודה עיתונאית לימדו אותי שבילוי בחברת מרגלים זקנים תמיד משתלם" ● מתי פרידמן בהקדמה לספרו החדש, "מסתערבים, אגדה ישראלית", מספר כיצד הגיע לחקור את סיפורה של המחלקה הערבית בפלמ"ח - אשר על בסיסה נולד המוסד למבצעים מיוחדים

עוד 1,406 מילים

חרדות קורונה אצל צעירים: ארה"ב כבר מתייחסת לזה ברצינות

בארצות הברית הגיעו למסקנה כי חוסר הוודאות סביב משבר הקורונה גובה מחיר כבד מצעירים רבים, במיוחד אלו שמאובחנים עם חרדה קלינית או דיכאון ● בהיעדר מסגרות חינוכיות, יוזמה חדשה מנסה לסייע לצעירים חרדתיים ולהוריהם אובדי העצות ● אבל הטיפ העיקרי של המומחים הוא: תמצאו דרכים חדשות להעסיק את עצמכם

עוד 1,269 מילים

כולם כעסו על ג'ונתן ספרן פויר, אז אמא שלו החליטה לכתוב ספר

צאצאי היהודים מהשטעטל האוקראיני עליו התבסס רב-המכר "הכל מואר" לא אהבו את התיאורים של הסופר ג'ונתן ספרן פויר ● חלק מהם אף טרחו להתקשר לאמא שלו - אסתר - ולהתלונן באוזניה ● בעקבות שיחות הנזיפה האלה יצאה אסתר ספרן פויר למסע בעקבות האחות שנרצחה בשואה והאב שהתאבד, והפכה לסופרת בעצמה ● את התוצאה היא העזה להראות לבנה רק ברגע האחרון ● "פחדתי מהלא נודע"

עוד 1,159 מילים

בנימין נתניהו המדינאי ידוע בזהירותו ובהססנותו בכל הנוגע למהלכים פרו-אקטיביים ● אבל בנימין נתניהו הנאשם דוהר לעבר סיפוח חד-צדדי ומסוכן ● אם האחרון ינצח, המזרח התיכון כולו ישלם מחיר כבד ● דעה

עוד 1,406 מילים ו-3 תגובות

בר סימן טוב: "עליה בתחלואה, בעיקר בבתי הספר, בכל הארץ"

ראשי משרד הבריאות ייפגשו מחר ב-16:00 עם ראש הממשלה לדיון מיוחד ● בר סימן טוב: "יש לנו כ-70 חולים חדשים ביום. הדרך ל-1000 חולים ביום היא קצרה" ● סדצקי: "אנחנו מדברים על מוקדים ב-31 בתי ספר, המפוזרים בכל הארץ. התנאים בבתי הספר לא מאפשרים שמירה על אי-הדבקה בקורונה"

עוד 7 עדכונים

עומר הפלסטיני וג'ונתן היהודי מפתחים בדיקה חדשנית לקורונה

מכון מחקר בארצות הברית פועל לפיתוח בדיקת קורונה ביתית ופשוטה במיוחד, כדי לעמוד ביעד האמריקאי השאפתני של מיליון בדיקות ביום ● בפרויקט משתתפים חוקר יהודי וחוקר פלסטיני, שמקפידים לשמור על קשר קרוב גם מחוץ לשעות העבודה ● ג'ונתן: "התארחתי לא מעט בארוחות שבירת צום הרמדאן, ועומר ממש אוהב לטקעס"

עוד 762 מילים

האוכלוסיות החרדיות במדינת ניו יורק נפגעו קשות ממגפת הקורונה, וכעת הן משלמות גם מחיר כלכלי כבד ● המושל קואומו החליט לפתוח את המדינה בהדרגה, כאשר העיר ניו יורק והאזורים החרדיים יפתחו אחרונים ● בעלות עסקים חרדיות החליטו להשיב מלחמה, כדי להמשיך להתפרנס בכבוד ● ובמלחמה הזו כל האמצעים כשרים

עוד 1,418 מילים

לארון וישוואנאת, מנתח עסקי בן 29 מארה"ב, היה חלום: לתרגם את "הארי פוטר" ליידיש ● בראיון בלעדי הוא מספר איך יצא לדרך ללא מו"ל וללא אישור המחברת, איך הסתיים המסע המופלא שלו, ואיך מדברות הדמויות בשפה שעליה גדל ● "האגריד מדבר בדיאלקט פולני כפרי, פילץ' מדבר במשלב ליטאי, ודמבלדור מדבר כמו חכם בתורה"

עוד 839 מילים
סגירה
בחזרה לכתבה