בתיאטרון האבסורד שאנחנו חיים בו, יש בכל יום מערכה חדשה, הזויה יותר מקודמתה.

אתמול כינסו ראש הממשלה החליפי ושר הביטחון, בני גנץ, ושר החוץ גבי אשכנזי מסיבת עיתונאים רק כדי לדווח לציבור כי הם לא יודעים ולא מעודכנים בשום דבר. שיבוש שלטוני כזה וגירוש ממוקדי קבלת ההחלטות הוא מקור להסתרה ובירור פנימי, ולא סיבה למסיבה פומבית, אבל אצלנו כבר הכול כנראה הולך.

גנץ לא צריך באמת להיות מופתע. הוא לא עולה חדש. עשרות שנים הוא במרכז העשייה הביטחונית, חלק ניכר מהזמן הוא עובד מול ראש הממשלה בנימין נתניהו. הוא מכיר את דפוס הפעולה.

נפתלי בנט היה שר הביטחון לפני גנץ. האם הוא ידע על ההסכם שעליו עבד ראש הממשלה מול האמריקאים ואיחוד האמירויות? נתניהו הרי סיפר כי המגעים מתנהלים כבר שנה וחצי. התשובה היא לא.

נפתלי בנט היה שר הביטחון לפני גנץ. האם הוא ידע על ההסכם שעליו עבד ראש הממשלה מול האמריקאים ואיחוד האמירויות? נתניהו הרי סיפר כי המגעים מתנהלים כבר שנה וחצי. התשובה היא לא

שר הביטחון משה (בוגי) יעלון ידע על מכירת הצוללות למצרים? כן, בדיעבד, אחרי שראש האגף המדיני ביטחוני, האלוף עמוס גלעד שמע מהמצרים וסיפר לו.

האם שר הביטחון גנץ עצמו והרמטכ"ל אביב כוכבי ידעו על הכוונות של נתניהו בעניין הסיפוח, שתוכנן להתבצע כזכור ב-1 ביולי? ראש הממשלה הודיע להם איך צריך להיערך בשטח? מה יקרה אם תפרוץ מיני אינתיפאדה ביום הסיפוח? גם לא.

השר יובל שטייניץ, דוברו של נתניהו, אמר אתמול שגנץ בכלל לא היה צריך לדעת כלום, כמו שגם הוא עצמו לא דווח מבעוד מועד על ההסכם עם האמירויות. ההבדל הוא פשוט: גנץ הוא ראש ממשלה חליפי, שטייניץ בקושי משקיף בקבינט.

אבל בכל זאת, כל סיפור תזרים המידע מעורר תמיהה.

ראש המוסד יוסי כהן בישל את ההסכם עם האמירויות שעיקרו שלום תמורת סיפוח. איפה כל מערכות המודיעין הצבאי שכפופות לגנץ? איפה ראש אמ"ן שנמצא בקשר הדוק עם ראש המוסד, ושני הגופים עובדים ביחד? אף אחד לא יודע שום דבר על הסכם שלום עם מדינה ערבית חשובה, ועל מטוס חמקן מפחיד שעלול לעבור לאיחוד האמירויות בעקבות ההסכם הזה?

איפה כל מערכות המודיעין? איפה ראש אמ"ן שנמצא בקשר הדוק עם ראש המוסד, ושני הגופים עובדים ביחד? אף אחד לא יודע שום דבר על הסכם שלום ועל מטוס חמקן שעלול לעבור לאמירויות בעקבות ההסכם הזה?

לפני חמש שנים נפרץ הטלפון הסלולרי של בני גנץ. חברה ישראלית העבירה כנראה את המידע לגורמים באירופה, שעבר לאיראנים. המוסד ידע על זה, והעביר את האינפורמציה לשב"כ. ראש השב"כ נדב ארגמן דיווח לגנץ במרץ 2019. גנץ חשד אז שכהן הדליף את הסיפור כדי לסייע לנתניהו בבחירות ודרש לחקור את ראש המוסד בעניין הזה בוועדת החוץ והביטחון. אם גנץ יהיה פעם ראש הממשלה, אולי הוא יחזור לפרשה הקשה שהותירה בו צלקות עמוקות.

בנימין נתניהו עם ראש השב"כ נדב ארגמן בטקס מצטייני השב"כ, ב-4 בדצמבר 2018 (צילום: עמוס בן גרשום/לע"מ)

אנחנו מעלים את סיפור הסלולרי כאן רק כדי להבהיר כי במערכות הצבא והביטחון יש גורמים רבים שמכירים את הסודות הכי כמוסים. נתניהו אוהב אמנם לעבוד ולחלוק סודות מדינה רק עם אנשי אמונו הקרובים: ראש המוסד כהן; ראש המל"ל מאיר בן שבת, שהוא גם מועמד לראשות השב"כ; או שגריר ישראל בארצות הברית, רון דרמר. גם את רוני אלשיך הביא נתניהו למשטרה על תקן של נאמן אישי, עד שהכול התקלקל לו.

אבל אנשים מנוסים (גנץ) ומתוחכמים (אשכנזי) לא יכולים לשחק רק את תפקיד הניצבים אצל נתניהו. יש להם דרכים לדעת הכול, והם צריכים להשתמש בהן. זהו המנהל התקין וחלוקת המידע הרגיש והמתחייב בין ראשי המדינה, ולא הסתרה מחשש מופרך של הדלפה מוקדמת.