המצב ברצועת עזה מסלים, אבל אנו מעריכים כי הדברים לא יובילו לידי סבב מלחמה חדש. לא רק מכיוון שאין לחמאס, ולא לישראל, אינטרס בכך, אלא גם מכיוון שהדברים לא עולים בקנה אחד עם מאמציו של הנשיא טראמפ להביא עוד מדינות ערביות שיכוננו יחסים גלויים עם ישראל. אבל בעיקר בגלל ההתפתחויות במזרח התיכון, והתפלגות הכוחות בתוך חמאס על פי הנאמנויות במאבקים האזוריים.

על מנת להבין זאת, יש להעריך נכונה מהי התפלגות הכוחות בתוך חמאס. יש כמה קווי מחלוקות, אבל קו השבר האמיתי הוא בין דור המייסדים, אלה שיצאו מתוך תנועת האחים המוסלמים, כמו איסמאעיל הנייה, חאלד משעל וכמובן המייסד הגדול, שיח' אחמד יאסין, לבין בוגרי בתי הכלא בישראל

בהתפלגות הכוחות בתוך חמאס יש כמה קווי מחלוקות, אבל קו השבר האמיתי הוא בין דור המייסדים, שיצאו מתוך תנועת האחים המוסלמים, לבין בוגרי בתי הכלא בישראל

סינוואר ועארורי הם קודם כל "מקומיים" כלומר: ההעדפה הראשונה שלהם היא פלסטין. אח"כ הם אנשים דתיים מאוגדים בתוך תנועה איסלאמית. משעל והנייה הם קודם כל אחים מוסלמים. שניהם דיברו בעבר בהזדמנות כזאת או אחרת על "החליפות המוסלמית". את המושג "חליפות" לא נשמע מסינוואר ועארורי.

אבל גם עארורי וסינוואר, למרות שהם משתייכים לאסכולה "המקומית", חלוקים על פי קווי השבר במזרח התיכון. בעוד סינוואר מחשיב מאוד את היחסים עם מצרים, כי מעבר רפיח הוא ריאת החמצן של עזה, עארורי מחובר לתורכיה.

בין תורכיה למצרים יש מלחמה קרה, שעלולה להתפתח למלחמה חמה בגלל הידרדרות המצב בלוב והמתיחות הגואה בים התיכון סביב מאגרי הגז הטבעי. עם כך, עארורי מייצג את האינטרסים של תורכיה בעימות הזה, בעוד סינוואר מייצג את מצרים. בעוד תורכיה רוצה לחמם את גזרת עזה כדי לפצל את תשומת ליבה של מצרים בין שתי הגבולות שלה – לוב במערב ועזה במזרח, ברור כי מצרים רוצה להרגיע.

כאשר משלחת המודיעין המצרית נכשלה בהשגת השקט בגבול הרצועה, היה ברור לכולם כי סינוואר איננו בעל הבית היחיד ברצועה, ואולי גם לו יש אינטרס בחימום הגזרה.

המנוף העיקרי של תורכיה בעזה הוא הסיוע של קטר. עד כה הסיוע של קטר הועבר רק בתנאי שיישמר השקט מול ישראל. זה היה אינטרס מצרי ולפיכך יכלה לבלוע את התבססות אויבתה קטר בעזה. אבל כעת, כך נראה, קטר רוצה לקדם את אנשיה, אנשי האגף של האחים המוסלמים, משעל והנייה על חשבון סינוואר.

על זה נתון המאבק היום. סינוואר רוצה להבטיח שהסיוע של קטר יימשך ללא התניות הקשורות למבנה הכח הפנימי בחמאס, ומכיוון שהוא טרוריסט, הוא עושה מה שכל טרוריסט היה עושה במצב דומה – מפעיל טרור. הוא יורה עלינו, כדי שקטר לא תקדם את יריביו בצמרת חמאס.

גם עארורי וסינוואר, למרות השתייכותם לאסכולה "המקומית", חלוקים עפ"י קווי השבר במזה"ת. בעוד סינוואר מחשיב מאוד את היחסים עם מצרים, כי מעבר רפיח הוא ריאת החמצן של עזה, עארורי מחובר לתורכיה

הוא מצפה שישראל תיענה לדרישותיו בעניין ההסדרה ושיפור החיים בעזה, כדי לשפר את מעמדו מול "אגף האחים המוסלמים".

פנחס ענברי הוא חוקר בכיר של מזרח התיכון, עיתונאי, סופר, תסריטאי ומשורר. שימש שנים רבות חוקר במרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה. חיבר ספרי עיון על הבעיה הפלסטינית, וספר בלשנות על שורשי השפה העברית "סיפור שורש". הרומנים שחיבר יחד עם אשתו אביבה הם: "על גב סופה" - על אתגרי הקהילות הנוצריות בגליל המערבי בימי המנדט הבריטי מול האסלאם הרדיקלי ומעמד האישה, ו"שומר השאול" עוסק בשחיתות הישראלית.

בשנים האחרונות האקטואליה מציפה את נושא המצפון. אירועי מלחמת אוקטובר ולפניהם אירועי הקורונה מייצרים שפע החלטות שנוגעות לחיי אדם, ותהליכי קבלת ההחלטות והתגובות כלפיהם מעוררים שאלה לגבי קיומו וטיבו של מצפון בקרב רבות מהנפשות הפועלות.

איך מבינה הפסיכולוגיה את מושג המצפון? האם הוא חלק הכרחי מהאישיות הבריאה? האם אנו נולדים אתו או שהוא מתפתח בדומה לפונקציות מנטליות אחרות?

יעלה ורטהיים היא פסיכולוגית קלינית וחינוכית, עובדת בקליניקה פרטית בתל-אביב. בזמנה הפנוי כותבת, קוראת וטווה מחשבות מול נופים בריצה.

מעולם לא בגדתי בחניה אשתי.

אני יודע שזו הצהרה שעשויה להישמע קצת מוזר, אבל במציאות הישראלית בה אני חי ואותה הכרתי במהלך שנות נישואיי לחניה זוגתי-לחיים-ארוכים, יש בהצהרה הזו משהו מתבקש. זאת מאחר שנאמנות בחיי הנישואים מבלי "להתפרפר מהצד", כפי שהדבר קרוי בלשון עממית, אינה דבר מובן מאליו.