אורלי לוי-אבקסיס בישיבת ועדת הכנסת בה הוכרזה כח"כ פורשת לבקשת סיעת ישראל ביתנו, 15 במרץ 2017 (צילום: מרים אלסטר/פלאש90)
מרים אלסטר/פלאש90

מופע הצביעות של אורלי לוי-אבקסיס בכנסת

אורלי לוי-אבקסיס עלתה השבוע לכנסת עם נאום השמצות פרוע נגד הקיבוצניקים, שחלק מתוכנו הוכחש נמרצות על ידי כל הנוגעים בדבר ● אבל מכרים של השרה לחיזוק וקידום קהילתי לא מופתעים, ומתארים כרוניקה של גריפת כותרות זולות - ללא עבודה פרלמנטרית או מיניסטריאלית משמעותית ● ואם זה לא מספיק, הרי שהיא גרה בהרחבה של קיבוץ - שבוררת את תושביה בעזרת ועדת קבלה מפלה ● פרשנות

אורלי לוי-אבקסיס עשתה השבוע בכנסת את מה שהיא יודעת לעשות הכי טוב: עלתה לדוכן לדבר כמה דקות, יצרה כותרות ורעש ברשתות, ונעלמה.

השרה לחיזוק וקידום קהילתי יצאה בנאום נגד מה שכינתה כ"צביעות וגזענות" של הקיבוצים ומרצ. היא הדגישה במיוחד את קיבוץ ניר דוד, שלא מאפשר לאנשים שאינם חברי הקיבוץ להיכנס אל תוך נחל האסי שעובר בתחומו, ואת קיבוץ מסילות, שלטענתה לא דגל בשוויון לכולם ברגע שזה נגע לאינטרס שלו. למרות זאת, בטרם נעלמה במליאה, היא לא הציגה שום תכנית לשיפור המצב.

שיעור על צביעות וגזענות

אתמול הואשמתי במליאת הכנסת בגזענות, אז עליתי לתת שיעור קצר על צביעות וגזענות. אותה צביעות של נושאי דגל הצדק, ששמטו אותו כשהדברים הגיעו לנחל האסי, משאב טבע שנברא עבור כולנו. מי שעוקב אחר המאבק הזה יודע עד כמה שזורים בו גזענות וצביעות רבה. הגיעה העת להסיר את המסכות. צפו בדבריי מהמליאה >>>

Posted by ‎אורלי לוי-אבקסיס‎ on Tuesday, August 25, 2020

אין זו הפעם הראשונה שלוי-אבקסיס נוקטת בהתנהלות פופוליסטית כזו. קולגות מהכנסת ה-20 מספרים על פוליטיקאית שמגיעה לדיונים בישיבות, מתיישבת על הכיסא, אומרת את דבריה, מהדהדת אותם ברשתות החברתיות, ומיד יוצאת מבלי שהקשיבה לתגובות, או נלחמה בוועדה על הדברים שאמרה רק רגע לפני.

בדיקה שעשה העיתונאי העצמאי תומר אביטל מצא תמונת מציאות אפילו עגומה יותר: מתוך 59 דיונים שהתקיימו בשתי הוועדות שבהן הייתה לוי-אבקסיס חברה כחברת כנסת בסיעת יחיד (26 בוועדת השקיפות ו-33 במדע), היא הבריזה מכולן.

יותר מכך, לוי-אבקסיס, שיוצאת נגד ניר דוד, נכנסה לכנסת בין השאר בזכות קולות תושבי הקיבוץ עצמו. בבחירות האחרונות היא קיבלה תמיכה פנומנלית של 36% מחברי הקיבוץ שהצביעו עבורה במסגרת האיחוד עם העבודה ומרצ.

במהלך קמפיין הבחירות, אגב, נחל האסי לא עמד בראש סדר העדיפויות שלה, וזאת בלשון המעטה. אם מהלך מהסוג שעשתה לא נחשב גזל משאבי ציבור, בדמות גנבה וניצול קולות של חברי הקיבוץ, אז אני כבר לא יודע מהו באמת גזל.

אורלי לוי-אבקסיס בישראל ביתנו, ארכיון, 2015 (צילום: Yonatan Sindel/Flash90)
אורלי לוי-אבקסיס בישראל ביתנו, ארכיון, 2015 (צילום: Yonatan Sindel/Flash90)

חסרת כוח והשפעה פוליטית

שיהיה ברור, העמדה של אורלי לוי-אבקסיס נגד הקיבוץ בנושא האסי לגיטימית, אבל רחוקה מלהיות הוגנה ומוסרית. פוליטיקאי הגון, אם נותרה בכלל חיה כזו, היה מבהיר את עמדותיו לפני שנבחר בצורה שקופה, בוודאי כשהעמדות האלה יוצאות בחריפות נגד מי שראו בו מייצג של האינטרסים שלהם בכנסת.

ואם כבר מדברים על גזל משאבי ציבור, אז אי אפשר להתעלם מכך שהיא גוזלת לנו מדי שנה סכום כסף שנע בין 6.5 ל-10 מיליון שקל בשנה לצורך מימון ג'ובים למאבטחים, לנהג, ליועץ, לדובר, למנהל לשכה, לראש מטה, וכמובן למנכ"ל שעלותו כחצי מיליון שקל בשנה. הכל במסגרת המשרד המיותר שהומצא עבורה.

ואם כבר מדברים על גזל משאבי ציבור אז אי אפשר להתעלם מכך שלוי גוזלת לנו מידי שנה סכום כסף שנע בין 6.5 ל-10 מיליון שקל בשנה לצורך מימון ג'ובים למשרד מיותר ומומצא לקידום קהילתי

אורלי לוי-אבקסיס חסרת כוח והשפעה פוליטית. היכולת שלה לקדם פעילויות משמעותיות בממשלה לא גבוהה בהרבה מזה של פקיד ממשלתי. עם זאת, היא חולשת על תחומים שהיו בעבר הלא רחוק חלק מפעילות הרבה יותר אפקטיבית וזולה, שנעשתה בתוך המשרד לביטחון פנים.

אבל לא רק בגזל משאבי ציבור עסק נאומה. מסתבר שסגירת שערי קיבוץ ניר דוד בפני אורחים לא רצויים מבחוץ מפריעה לה, אבל רק עד כמה קילומטרים מאותם שערים. כשמפגינים ניסו במרץ להפגין מול ביתה, למשל, הם לא הורשו להיכנס לשטח היישוב הקהילתי שלפים, שנמצא בסמוך לניר דוד.

"המקום שקט ורוצים לשמור עליו שקט", הסביר אז קצין הביטחון של שלפים לשאלת עיתונאי. מעניין אם הטיעון הזה היה מתקבל בהבנה אצל לוי-אבקסיס, אם היה נאמר גם על ידי קצין הביטחון של קיבוץ ניר דוד.

מחאה נגד אורלי לוי-אבקסיס ברשפים, בעקבות החלטתה שלא לתמוך בממשלת מיעוט בראשות בני גנץ. 11 במרץ 2020 (צילום: Flash90)
מחאה נגד לוי-אבקסיס ברשפים, בעקבות החלטתה שלא לתמוך בממשלה בראשות גנץ, במרץ 2020 (צילום: Flash90)

לוי יצאה גם נגד מרצ וחברי קיבוץ מסילות שבו התגוררה יותר מ-15 שנה. לטענתה, תושבי הקיבוץ תומכי מרצ סירבו לקבל בן של רופא ערבי למערכת החינוך של היישוב. יותר מאוחר פורסם בהארץ שהרופא טען שבכלל לא היו לו בנים באותה תקופה, אבל זה לא הסיפור. אם ללוי יש באמת רגישות כל כך גבוהה לגזענות וסינונים שנעשים בישובים נגד קבוצות מגדריות "לא רצויות", איך ייתכן שהיא הסכימה לגור במקום שבו צריך לעבור ועדת קבלה כדי להתגורר בתוכו?

אם ללוי יש באמת רגישות כל כך גבוהה לגזענות וסינונים שנעשים בישובים נגד קבוצות מגדריות "לא רצויות", איך זה ייתכן שהיא הסכימה לגור במקום שבו צריך לעבור ועדת קבלה כדי להתגורר בתוכו?

יותר מכך, כחברת כנסת מטעם ישראל ביתנו, תמכה לוי-אבקסיס בחוק ועדות הקבלה השנוי במחלוקת בשנת 2011. מדובר בחוק שמכשיר את כל הסינונים האלה, שמאפשרים בין השאר הדרה של מיעוטים אתניים מיישובים יהודיים.

אם ללוי-אבקסיס באמת אכפת מתושבי בית שאן, וכל כך חשוב לה שייהנו מהנחלים בעמק המעיינות היא הייתה יכולה לוותר על כל הג'ובים במשרד המיותר והמבוזבז שלה, ולהעביר את העשרות מיליוני שקלים שייחסכו מכך, כדי לממן הנגשת חלק מהנחל העובר בבית שאן באותה צורה שקיבוץ ניר דוד הנגיש לעצמו. מהלך כזה היה מחזק ומקדם הרבה יותר את הקהילה, מאשר נאום צבוע ופופוליסטי מעל בימת הכנסת שלא מקדם כלום חוץ משנאה.

חברת הכנסת אורלי לוי-אבקסיס בנופש בצפון, 2009 (צילום: Haim Azoulay/Flash90)
חברת הכנסת אורלי לוי-אבקסיס בנופש בצפון, 2009 (צילום: Haim Azoulay/Flash90)
עוד 677 מילים
סגירה