המטרה של נתניהו פשוטה: חסינות ממשפט וכן חיסול עצמאות מערכת המשפט. אלו השיקולים היחידים שמנחים אותו. השיקולים הללו בלבד.

חסינות ממשפט אפשרית לפי מה שמכונה החוק הצרפתי. אך בפועל, לא מדובר בחוק אלא בסעיף חוקתי במסגרת חוקת צרפת שאוסר העמדה לדין פלילי של נשיא מכהן. הפרשנות המקובלת בצרפת לסעיף זה, היא שהוא אוסר על העמדה לדין פלילי בגין עבירת שוחד, אף שהדבר לא נכתב מפורשות במסגרת הסעיף.

ובכן, לגבי סעיף 58 לחוקת צרפת:

1

איסור העמדה לדין של נשיא מכהן בצרפת הוא חלק ממכלול חוקתי של בלמים ואיזונים, לרבות הגבלת כהונת הנשיא ל-2 קדנציות לכל היותר ולרבות סעיפים חוקתיים שמבטיחים עיגון זכויות יסוד חוקתיות שלא הוכרו מפורשות במסגרת חוקי מדינת ישראל אלא אך ורק באמצעות פרשנות שיפוטית של חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו.

איסור העמדה לדין של נשיא מכהן בצרפת הוא חלק ממכלול חוקתי של בלמים ואיזונים, לרבות הגבלת כהונת הנשיא ל-2 קדנציות וסעיפים חוקתיים שמבטיחים עיגון זכויות יסוד חוקתיות שלא הוכרו מפורשות במסגרת חוקי מדינת ישראל

2

אני מתכוון לחופש הביטוי, חירות ההפגנה, חופש הדת והמצפון, עיקרון השוויון ועוד.

3

כמו כן מבטיחה חוקת צרפת הפרדה מוחלטת בין הדת לבין המדינה. אגב, הפרדה מבורכת זו (הן מנקודת מבט ליברל-דמוקרטית והן מנקודת מבט של כבוד הדת) הולידה בצרפת לעתים גם חקיקה בעייתית מנקודת מבט ליברל-דמוקרטית (כך למשל נאסר על נשים מוסלמיות לעטות כיסוי ראש במקומות פומביים. לכאורה, מדובר בהגנה חילונית מפני הכתבה דתית-שוביניסטית של הסתרת חלקים מפניה של האישה. אך בפועל, מדובר בפגיעה בזכותה של האישה המוסלמית להחליט כיצד ברצונה להתלבש. זוהי הערת משנה. היא חשובה אך כרגע נמקם אותה בפינה).

4

מדובר ברפובליקה דמוקרטית חילונית מובהקת שטומנת בחובה עיגון זכויות יסוד חוקתיות, מגוון בלמים ואיזונים ועצמאות שיפוטית מוחלטת.

5

סעיף 58 הוא אך ורק אחד הסעיפים בחוקה דמוקרטית זו. אך ורק רכיב אחד במסגרת מכלול מרכיבים.

6

לטעמי, אגב, זהו סעיף בעייתי מאד. אני מתנגד לו. אך מי שמבקש לחוקק סעיף זהה במדינת ישראל, חייב להבין שבלא חקיקתו במסגרת חוקה אזרחית-דמוקרטית שמגבילה את כהונת ראש הממשלה ל-2 קדנציות ומאפשרת את העמדתו לדין מיד לאחר 2 הקדנציות הללו וכן טומנת בחובה הבטחת עצמאות שיפוטית מוחלטת, עיגון זכויות יסוד כגון שוויון, חופש דת ומצפון וכן חופש ביטוי וחירות הפגנה – אנחנו נעניק לראש ממשלה מסית, מחריב ומשסה, כוח אנטי-דמוקרטי נוסף להשחית, וכן ננפץ לרסיסים את מה שנותר מעיקרון השוויון לפני החוק.

מדובר ברפובליקה דמוקרטית חילונית מובהקת שטומנת בחובה עיגון זכויות יסוד חוקתיות, מגוון בלמים ואיזונים ועצמאות שיפוטית מוחלטת. סעיף 58 הוא אך ורק אחד הסעיפים בחוקה דמוקרטית זו

7

בשילוב חקיקת פסקה חוקתית שמגבילה את הביקורת השיפוטית על חקיקת הכנסת כפי ששב ודורש חבר הכנסת מיקי זוהר (בשמו של נתניהו שמתחבא מאחוריו כמובן), אנו נבטיח לנתניהו את מה שהוא חולם עליו בהשראת פוטין הרוסי, לוקשנקו הבלארוסי, אורבן ההונגרי שהוא ידידו האנטישמי, ארדואן הטורקי ואחרים:

דיקטטורה במדינת ישראל.

8

אין פלא אפוא שראש הממשלה צייץ שמדינת ישראל ואיחוד האמירויות הן 2 דמוקרטיות מתקדמות. איחוד האמירויות היא כמובן דיקטטורה מובהקת. לפחות הייתה בו ההכרה שיש למחוק מיד את הציוץ המביך. אגב, מחיקה זו הייתה דבר די חריג, בהתחשב בכך שהוא לא מפסיק לשטוף את מוחנו בשקרי תעמולה בלתי פוסקים.

עו"ד דניאל חקלאי הוא בעל משרד עריכת דין שמתמחה בייצוג בתחומי המשפט הפלילי, עבירות הצווארון הלבן, ועדות החקירה, הדין המשמעתי ולשון הרע. יליד שנת 73', נשוי ואב לשני בנים. פרסם מאמרים וכן סיפורים קצרים בכתבי עת דיגיטליים. אוהב מאד ספרות, קולנוע ומוזיקה. מוטרד מאד מהסכנות העצומות למשטר הדמוקרטי ולזכויות האדם והאזרח. מנסה לחשוב כיצד למקם את המשפט החוקתי ואת המשפט הפלילי בהקשרים סוציולוגיים, תרבותיים, פוליטיים, היסטוריים ופסיכולוגיים.

"גדולה אמת שאפילו מתוך השקר אמת ניכרת" (ש"י עגנון)

בחודש העשירי לשנת 2023, בשנת 76 לקיומה של מדינת ישראל, ארע בה דבר נורא. בבוקר שבת חג שמחת תורה, פרצו גדודי אויב את גדר גבולה של המדינה, דהרו אל יישוביה, ובמשך כל אותו היום הרגו, רצחו וטבחו בתושבי ישראל – נשים ילדים גברים וטף: בתים על יושביהם הועלו באש, משפחות שלמות- הורים וילדיהם נטבחו למוות. למעלה מ-1,200 איש נספו במהלכו של יום נורא זה, למעלה מ-240 אנשים, ובהם חיילות וחיילים, נערות ונערים, נשים, גברים, ילדים, פעוט ותינוק נחטפו אל מעבר לגבול. שבועיים לאחר מאורע הדמים יצאה מדינת ישראל למלחמה בשטח האויב. בחלוף שנה מהמאורע, מעל מאה איש נותרו עדיין חטופים בידי האויב.

איריס שמואלי היא משפטנית ועורכת דין ישראלית, העוסקת בנושאים כלכליים, חוקתיים ומנהליים. היא שירתה משך שנים כפרקליטה בכירה בפרקליטות מחוז תל-אביב (מיסוי וכלכלה), והועסקה כתובעת בעבירות צווארון לבן. היא מכהנת כיום כחברת הועד המנהל של התנועה לאיכות השלטון, ומתנדבת במערך עוטף עצורים לעצורי המחאה. המציאות החברתית והפוליטית ושינוי האווירה ברחוב הישראלי בשנים האחרונות, הוציאו אותה ואת כתיבתה אל הרחוב.

המאבק שמנהל שר התקשורת ד"ר שלמה קרעי להדחתה של היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב מיארה, איננו המאבק הראשון שלו נגד היועצים המשפטיים לממשלה ונגד שופטי ביהמ"ש העליון.

מיום שקרעי נבחר לכנסת ב-2019 זו שאיפתו הגדולה ביותר. ביולי 2020, כשהיה עדיין ח"כ ירוק שטרם חלם להיות שר בממשלה, קיימתי אתו ראיון מקיף ל"ישראל היום". במהלך הריאיון שאלתי אותו על בסיס מה הוא טען שהיועץ המשפטי לממשלה באותה עת, אביחי מנדלבליט (שכיהן בתפקיד מ-2016-2022), שם לו למטרה להדיח את ראש הממשלה בנימין נתניהו מתפקידו. וזאת לנוכח העובדה שנתניהו הוא זה שמינה את מנדלבליט להיות מזכיר הממשלה שלו ולאחר מכן ליועמ"ש.

גדעון אלון הוא עיתונאי. הוא עבד 35 שנים כעתונאי ב״הארץ״, מתוכן 17 שנים ככתב פרלמנטרי של הארץ, ולאחר מכן 14 שנים ב״ישראל היום״. הוא הגיש תכניות בערוץ הכנסת, הפיק סרט תיעודי על תפקוד ועדת חוץ ובטחון ופירסם שלושה ספרים. האחרון שבהם הוא: ״מתחככים״, ובו סיכום 40 שנות עבודתו העיתונאית. בסוף אפריל 2021 יצא לגימלאות.