בשלהי חודש מאי – בשיאה של סערה כלכלית, בריאותית וחברתית – הגיע לישראל איתות הרגעה מאחת מסוכנויות דירוג האשראי הגדולות בעולם: חברת S&P אשררה את דירוג האשראי של מדינת ישראל ברמה של AA-.

אך מה שיותר מעניין מאשרור הדירוג הגבוה, היו הנימוקים להחלטה. האנליסטים של S&P חזו כי הגירעון הממשלתי אמנם יגדל ליותר מ-10% מהתמ"ג, אבל היו אופטימיים שמדיניות הממשלה החדשה תביא להפחתת הגירעון ל-5% בשנת 2021, ושהוא יחזור ליעד בשנים 2022-2023, ויתייצב ברמה של מתחת ל-3%.

לא ברור בדיוק אילו משקפיים ורודים הרכיבו האנליסטים ב-S&P, שגרמו להם לראות את מדינת ישראל מבצעת קסם פיסקלי, שמעולם לא עמדה בו, ומקצצת סכום עתק של כמעט 100 מיליארד שקל מהוצאותיה בתוך שנתיים.

את האופטימיות הקוסמית הזו תלו בחברה, בין השאר, בהסכם להקמת ממשלת האחדות שנרקם באותה תקופה. לדבריהם, מדובר היה בסיום תקופת אי-הוודאות ובהחזרת יכולת הממשלה לבצע מהלכים משמעותיים ארוכי טווח.

בנימין נתניהו וישראל כ"ץ (צילום: Yonatan Sindel/Flash90)

אלא שמאז אותה תחזית עברו יותר משלושה חודשים, והממשלה לא רק שלא מסוגלת להניע מהלכים משמעותיים ארוכי טווח, אלא אפילו לא מצליחה לסיים מהלכים בסיסיים כמו העברת תקציב מדינה לכמה חודשים.

אם לא די בכך, הגיש אתמול הממונה על תקציבים באוצר, שאול מרידור, מכתב התפטרות. מה שנותר כעת ל-S&P הוא רק לקחת חלקים מהמכתב, כמות שהם, ולפרסם אותם בתור הנימוקים להחלטתה להוריד את דירוג האשראי של ישראל.

"נחצו עוד ועוד קווים אדומים, רוסקו כללים אלמנטריים של התנהלות תקציבית וכלכלה נכונה", כתב מרידור, ובכך שומט את הקרקע מתחת לחלק מההנחות והערכות של אנשי S&P, שבגינן היו כה אופטימיים בעת אשרור הדירוג הגבוה.

"תהליכי קבלת ההחלטות מושפעים מאינטרסים צרים וקצרי טווח, לצד השתקת הדרג המקצועי, זלזול בוטה בעבודת מטה, רמיסת הכלים והכללים התקציביים שהיו נר לרגליהם של מנהלי הכלכלה הישראלית עשורים רבים", הוסיף מרידור.

מרידור גם נגע במכתבו בנקודה הכי רגישה וכואבת של גופי הדירוג והמשקיעים בעולם, והיא אמינות הנתונים שמעביר אליהם האוצר. מרידור האשים את שר האוצר, ישראל כ"ץ, ב"התעלמות מנתוני מאקרו, וניסיונות לשנות אומדנים תקציביים על מנת לייצר מקורות פיקטיביים לצורך חלוקת תקציבים נוספים".

חברות הדירוג הגדולות כבר נכוו קשות כשנפלו שבי לנתונים שגויים שהועברו אליהן מהממשלה היוונית עד תחילת העשור הקודם. הן ודאי לא ירצו לשחזר את הנפילה הזו עם ישראל. אצל יוון ההידרדרות מדירוג אשראי גבוה לדירוג זבל הייתה מהירה ביותר והתרחשה כמעט בתוך כשנה. שלא נדע מכאלה צרות.

שאול מרידור (צילום: Yonatan Sindel/Flash90)

למרבה האירוניה, הדבר היחיד שיכול כרגע להציל את ישראל מהורדת דירוג הוא הרזומה המפוקפק של חברות הדירוג הענקיות בהובלת טריאופול בינלאומי בתחום – מודי'ס, S&P ופיץ'. מדובר בחברות שחטפו בעבר ביקורת נוקבת על הרשלנות שהפגינו בחלק מהתחזיות שלהן, כששוב ושוב פספסו את מצבם העגום של נשואי בדיקתם. זאת, נוסף על האשמות בניגודי עניינים וחוסר שקיפות.

אותן חברות דירוג העניקו לבנק ההשקעות הענק ליהמן ברדרס ולחברת הביטוח AIG דירוג גבוה, זמן קצר לפני שקרסו והביאו לכאוס כלכלי עולמי ב-2008.

בנוסף, הופנתה נגדן אצבע מאשימה כאחד הגורמים לפרוץ משבר הסאב פריים, אחרי שהעניקו דירוגי אשראי גבוהים לאג"חים מגובי משכנתאות בארה"ב, ששוויים בפועל היה זבל. כשעלו על הטעות זה היה מאוחר מדי לכל העולם.

וחזרה אלינו: מה שברור מעל כל ספק הוא שמרידור, שתפקודו לא היה חף מטעויות, חיבר כתב אישום חמור נגד התנהלות האוצר, שעלול לשמש בעתיד הלא רחוק כראיית זהב נגד ישראל בבית המשפט העולמי של חברות הדירוג.