שר המשפטים אבי ניסנקורן עמד לסיים את נאומו המשודר במסגרת ועידת המשפט של לשכת עורכי הדין, בערבו של יום חמישי האחרון. הנאום היה כתוב מראש, וניסנקורן – לא מגדולי הנואמים שידענו – הקריא אותו מן הכתב, מודע לחלוטין לעובדה שממילא את הכותרות עתידים לגנוב היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט, ונשיאת בית המשפט העליון אסתר חיות.
בסיום דבריו, החליט באופן בלתי מתוכנן להוסיף פואנטה אחת אחרונה, שלא נכתבה מראש. דקות אחדות קודם לכן נשא ראש הלשכה, עו"ד אבי חימי, את נאומו שלו. בניסיון לייצר כותרת משמעותית, קרא חימי לכלל המערכות השלטוניות לחזור למאמץ לכינון חוקה לישראל, "דווקא עכשיו".
במעין היגיון של הפוך-על-הפוך, טען חימי כי דווקא הרגע הנוכחי בחיי האומה, שהוא רגע משברי, עשוי להצמיח מתוכו גדילה וצעידה קדימה, בדמות השגת הסכמות בין כלל פלגי החברה הישראלית, בדמות חוקה בהירה ומשוריינת, שתכלול הגדרה מוסכמת של זכויות היסוד האזרחיות ותגדיר את יחסי הגומלין בין רשויות השלטון.
ניסנקורן התחבר לסנטימנט, והחליט להשוות ולהעלות. "אני רוצה להתייחס לסיום, ממש במשפט אחד, לדברים שאמר חברי עו"ד חימי בזכות חוקה לישראל", אמר שר המשפטים.
"אני חושב שאלה דברים חשובים מאוד. אני רוצה לזקק את זה לעיקרון אחד יסודי שצריך סוף סוף לשים אותו עלי ספר כחוק יסוד בישראל, וזהו חוק יסוד: השוויון. העובדה שאין היום בישראל עדיין חוק יסוד ברור בעניין השוויון היא תעודת עניות למדינה, ואני אפעל כשר המשפטים ככל יכולתי שהחוק הזה יחוקק".
"אני רוצה לזקק את זה לעיקרון אחד יסודי שצריך סוף סוף לשים אותו עלי ספר וזהו חוק יסוד: השוויון. העובדה שאין עדיין חוק יסוד ברור בעניין השוויון היא תעודת עניות למדינה, ואני אפעל שהחוק הזה יחוקק"
יוזמתו של שר המשפטים לעגן בחוק יסוד את הזכות לשוויון היא יוזמה ראויה. המילים "הזכות לשוויון" ו"חופש הביטוי" הן כנראה המילים הזועקות ביותר בהיעדרן מנוסחו של חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, שנחקק ב-1992.
ועם זאת, על פי פסיקת בית המשפט העליון, אף שאין מדובר בזכויות המעוגנות במפורש, הן השוויון והן חופש הביטוי נכללות בעקיפין – בהיקף מסוים, אם כי לא מרבי – במסגרת זכות היסוד לכבוד האדם, ולכן הן זוכות להגנה חוקתית בדרגה מסוימת.
לכן, היוזמה להוסיף את ערך השוויון ברמה חוקתית כרוכה גם בסיכון מסוים; הגשת הצעת חוק ממשלתית להוספת השוויון לחוק יסוד: כבוד האדם חירותו, או לחוק יסוד: ישראל מדינת הלאום של העם היהודי, או – אם נבין באופן מילולי את דבריו של ניסנקורן – בחוק יסוד עצמאי ונפרד לעניין השוויון בלבד, עלולה להיכשל.
במקרה כזה, בית המשפט עלול לייחס משקל לעובדה שהכנסת דנה ביוזמה להוספת השוויון כערך חוקתי ודחתה את ההצעה מעליה. בדיוק כפי שבית המשפט ייחס משקל, בעת האחרונה, לכך שהכנסת דחתה את הצעת החוק שביקשה לקבוע שאחד מבין נציגי הכנסת לוועדה לבחירת שופטים יבוא מסיעות האופוזיציה – כדי להסיק כי אין מדובר במנהג חוקתי.
לאורך השנים הונחו על שולחן הכנסת הצעות חוק רבות שביקשו לעגן את השוויון ברמת חוק יסוד. בכנסת ה-20, שכיהנה בין 2015 ל-2019, הוגשה הצעת חוק פרטית שביקשה להוסיף לחוק יסוד כבוד האדם וחירותו את הסעיף הבא:
"אין פוגעים בשוויון בין בני אדם מחמת מין, דת, גזע, מוגבלות, נטייה מינית או לאום".
הצעת חוק אחרת ביקשה לחוקק חוק יסוד חדש המוקדש כולו לזכות לשוויון, והכולל את הסעיפים הבאים:
"מטרת חוק-יסוד זה לעגן את עקרון השוויון בין בני אדם ואת מחויבותה של החברה בישראל לעקרון השוויון והכרתה בערך האדם. כל אזרח או תושב של המדינה זכאי לשוויון בפני החוק ללא אפליה בשל גזע, לאום, צבע, דת, מין, נטייה מינית, גיל, ליקוי שכלי ומוגבלות פיסית.
"כל אזרח או תושב של המדינה זכאי ליהנות באופן שוויוני מההטבות שמעניק החוק, ללא אפליה בשל גזע, לאום, צבע, דת, מין, נטייה מינית, גיל, ליקוי ומוגבלות פיסית.
"אין בהוראות חוק-יסוד זה כדי לפגוע בכל חוק אשר מטרתו לתקן אפליה קיימת של קבוצות מקופחות על רקע גזע, לאום, צבע, דת, מין, נטייה מינית, גיל, ליקוי שכלי ומוגבלות פיסית."
השוויון נתפס במשפט החוקתי שלנו כערך יסודי, עוד הרבה לפני חקיקת חוקי היסוד של 1992. "השוויון הוא המכנה המשותף, אם לא הבסיס, לכל זכויות היסוד של האדם ולכל שאר הערכים שביסוד הדמוקרטיה", כתבו ב-1999, במאמר אקדמי משותף, שופט העליון יצחק זמיר ומשה סובל – כיום שופט בבית המשפט המחוזי בירושלים. "השוויון האמיתי, כיוון שהוא חל גם ביחסים שבין אדם לשלטון, הוא אחד מאבני היסוד של הדמוקרטיה, ובכלל זה שלטון החוק".
פסקי דין רבים מספור של בית המשפט העליון, לאורך השנים, עסקו בעיגונה של הזכות לשוויון ומניעת אפליה בין אזרחים. הכנסת חוקקה חוקים רבים, משנותיה הראשונות של המדינה, המכירים בשוויון בהקשרים שונים.
ועם זאת, הזכות לשוויון איננה נעדרת במקרה מחוק יסוד כבוד האדם וחירותו ומחוק יסוד הלאום.
במקרה הראשון, הייתה זו היענות ללחצן של המפלגות החרדיות, שחששו שהעלאת השוויון למדרגה חוקתית מלאה תוביל לפגיעה בתוקפן של פרקטיקות דתיות בדיני המשפחה; ובמקרה השני, הייתה זו קואליציית הימין שביקשה לחוקק חוק שממנו נושבת רוח של קיבוע עליונות יהודית.
בג"ץ אמור לדון במהלך חודש נובמבר הקרוב, בהרכב נדיר של 11 שופטים, בשורת העתירות שהוגשו נגד תוקפו של חוק הלאום – והתוקפות בעיקר את היעדר סעיף השוויון בחוק.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנו