ביום שישי האחרון התחייבו סרביה וקוסובו להקים שגרירויות בירושלים. אם המדינות הדרום-מזרח אירופאיות האלו יבצעו את שהבטיחו, מספר המדינות שמחזיקות בשגרירות בירושלים יוכפל – משתיים לארבע.
ההכרזות של בלגרד ופרישטינה בוושינגטון, אחרי מה שמסתמן כלחץ אמריקאי רב, הן הישגים דיפלומטיים נוספים לראש הממשלה בנימין נתניהו, למרות שהן לא דרמטיות כפי שהוא טוען. "אני מברך על ההסכם עם קוסובו, שתהיה המדינה המוסלמית הראשונה לפתוח שגרירות בירושלים. סרביה תהיה המדינה האירופית הראשונה לפתוח שגרירות בירושלים", אמר נתניהו במוצאי שבת.
העובדות נכונות, וראויות לציון, אבל אחרים העצימו את גודל ההישג. "עוד פריצת דרך, עוד מדינה מוסלמית שמנרמלת את יחסיה עם ישראל", אמר השגריר לאו"ם, גלעד ארדן. "אחרי איחוד האמירויות הערביות וקוסובו, אני מאמין שמדינות מוסלמיות וערביות נוספות יבחרו בשלום, ויותירו את הפלסטינים מבודדים. אולי זה ישכנע את המנהיגים הפלסטינים העתידיים להתפשר למען השלום".
היועץ לביטחון לאומי של ארה"ב, רוברט או'בריין, הילל את ההכרזה של קוסובו ואמר שהיא "הישג מרשים" של טראמפ. "זאת הפעם השנייה בתוך פחות מחודש שישראל עשתה שלום ונרמלה את יחסיה עם מדינה שבה רוב מוסלמי", השתפך.
השלכות פלסטיניות
נכון שהפלסטינים לא מרוצים מבלגרד ומפרישטינה, אבל ההקבלה בין קוסובו לאיחוד האמירויות הערביות מטעה. בניגוד למדינת המפרץ הערבית, שעד לאחרונה לא היה לה שום דבר טוב לומר על ישראל, הרפובליקה של קוסובו מחזרת אחרי ישראל עוד לפני שהכריזה על עצמאותה מסרביה ב-2008.
פרישטינה לא הכירה עד כה בישראל לא בגלל שהרוב המוסלמי שלה מתנגד לכך, אלא בגלל שישראל עדיין לא הכירה בקוסובו. באופן אירוני, ישראל אכן סירבה להכיר בקוסובו בגלל שהיא לא רוצה לתמוך בהכרזת עצמאות חד צדדית, מכיוון שירושלים חששה שזה עלול ליצור תקדים מסוכן שיזכה לחיקוי פלסטיני.
"ישראל לא רצתה לתמוך בהפרדה של מיעוט אתני", אומר יגאל פלמור, ששימש כדובר משרד החוץ הישראלי בזמן הכרזת העצמאות של קוסובו.
למעשה, הפלסטינים עקבו אחרי המהלך של קוסובו בזמנו, והתחייבו לשחזר אותו. "מאז פברואר 2008, כשממשלת הרוב המוסלמית האלבנית בקוסובו הכריזה חד צדדית על עצמאות והתנתקות מסרביה הנוצרית, בתמיכה אמריקאית ואירופאית, הפלסטינים התייחסו לא אחת לקוסובו כמודל להקמת המדינה הפלסטינית", כתב החוקר הבכיר דן דיקר במאמר למרכז ירושלים לענייני ציבור ומדינה.
"לאנשינו הזכות להכריז על עצמאות אפילו לפני קוסובו", הכריז בכיר ברשות הפלסטינית ב-2008. "ואנו מבקשים גיבוי מארה"ב ומהאיחוד האירופי לכך".
עמדת ישראל לגבי קוסובו לא ייחודית: 5 מדינות אירופאיות לא הכירו בה מסיבות דומות: ספרד (מחשש להיפרדות קטלנית ובסקית), רומניה וסלובקיה (בשתיהן חיים מיעוטים הונגריים), ויוון וקפריסין (בעיקר מסולידריות נוצרית עם סרביה).
במשך תקופה ארוכה ניסתה ישראל לשמור מרחק מהמשברים בבלקן, למרות שתמיד נראה שהיא תומכת בסרביה. ב-2012, אחרי שבלגרד הצביעה לטובת מדינה פלסטינית באספה הכללית של האו"ם, פרישטינה קיוותה שירושלים תטה יותר להכרה בקוסובו. זה לא קרה. ועדיין, בקוסובו נותרו חיוביים כלפי ישראל, ולעתים אף שלחו נציגים רשמיים לירושלים כדי לקדם קשרים קרובים יותר.
"הופנטתי מהפוטנציאל של המדינה הזו", אמר ולורה צ'יטקו, שגריר קוסובו לארה"ב, שביקר בישראל בשנה שעברה. "למרבה הצער, לא רבים מאזרחי קוסובו זכו לבקר בה, אבל אנשינו מסתכלים על ישראל כדוגמה לאיך יש להקים מדינה".
למעשה, נשיא קוסובו האשים טאצ'י ידוע כמעריץ של המדינה היהודית. "אני אוהב את ישראל. איזו מדינה אדירה. קוסובו היא חברה של ישראל", אמר בריאיון ב-2007. "פגשתי כל כך הרבה מנהיגים גדולים כשהייתי שם – נתניהו, ראש הממשלה לשעבר אריאל שרון – אני בהחלט מעריץ אותם".
ישראל לא השיבה לו אהבה. "אנחנו עוקבים אחרי המצב בין סרביה לקוסובו, ואנחנו בהחלט מקווים שבעתיד, בשנים הקרובות, נוכל להשיג פתרון מקיף של שלום", אמר שר החוץ לשעבר אביגדור ליברמן בבלגרד לפני שנתיים, בתגובה לשאלה לגבי האפשרות שישראל תכיר בקוסובו. אבל הרעיון של החלפת הכרה במדינה לטובת שגרירות בירושלים אינה חדשה. "אם קוסובו תוכר על ידי ישראל, אקים את השגרירות בירושלים", הבטיח טאצ'י בספטמבר 2018.
אז מה קרה עכשיו שהוביל להבשלת העסקה? יכול להיות שזה קשור ללחץ מהממשל האמריקאי, שמנסה בכל הכוח להשיג נקודות לקראת הבחירות בנובמבר. טראמפ אוהב להשוויץ בהכרתו בירושלים כבירת ישראל
אז מה קרה עכשיו שהוביל להבשלת העסקה? יכול להיות שזה קשור ללחץ מהממשל האמריקאי, שמנסה בכל הכוח להשיג נקודות של מדיניות חוץ לקראת הבחירות לנשיאות בנובמבר. אחרי הכל, טראמפ אוהב להשוויץ בהכרתו ב-2017 בירושלים כבירת ישראל, והעברת שגרירות ארצות הברית מתל אביב ב-2018, אפילו בפני קהלים מעריצים. ואיך יכול נתניהו לסרב כשטראמפ מבקש ממנו להכיר בקוסובו, אחרי שהוא מסדר לו בתמורה שגרירות נוספת בירושלים?
התעלומה הסרבית
ההתחייבות הסרבית לפתוח שגרירות קצת מפתיעה, בעיקר משום שהנשיא ווצ'יץ' רמז אמנם לפני כמה חודשים שהוא מתכוון לפתוח משרד רשמי של המדינה בירושלים, אך שהשגרירות תישאר בתל אביב.
"אנו מצויים במצב מאוד מורכב באזור שלנו. ואתם צריכים להבין את המורכבויות שאיתן אנחנו מתמודדים. אבל אני רוצה לומר שאנחנו מנסים למצוא את הדרך הטובה ביותר לעשות משהו רשמי בירושלים", אמר ווצ'יץ' בוועידת המדיניות של אייפא"ק ב-4 במרץ. "אנחנו מתכוונים לפתוח בקרוב לא רק לשכת סחר, אלא גם משרד מדיני רשמי בירושלים, עם דגל סרביה, לצד השגרירות בתל אביב".
הסיבות להחלטה הבלתי צפויה של ווצ'יץ' כרגע אינן ברורות. יכול להיות שזה קשור ללחץ אמריקאי, בשילוב הרצון שלא להישאר מחוץ למשחק שאת כלליו מכתיבה קוסובו, מכיוון ששתי המדינות – שלא מכירות זו בזו – חתמו על הסכם נורמליזציה כלכלי שתווך על ידי וושינגטון.
ביום שישי נדמה שווצ'יץ' מגיב בפליאה להכרזתו של טראמפ בנוגע להתחייבות של בלגרד לפתוח שגרירות בירושלים ביולי 2021, שהוביל לדיונים בטוויטר בנוגע לכך שהמנהיג לא ידע שהוא חותם על ההכרזה בכלל. אבל מאז הוא כבר חזר על כך שאכן יש תכניות להעביר את השגרירות של ארצו לעיר המקודשת.
ביום שישי נדמה שווצ'יץ' מגיב בפליאה להכרזתו של טראמפ בנוגע להתחייבות של בלגרד לפתוח שגרירות בירושלים ביולי 2021, שהוביל לדיונים בטוויטר בנוגע לכך שהמנהיג לא ידע שהוא חותם על ההכרזה בכלל
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנו