מועמדת לקונגרס מטעם המפלגה הרפובליקנית, מרג'ורי טיילור גרין, שבה וכינתה את ג'ורג' סורוס "אויב העם"; רודי ג'וליאני אמר שסורוס "החליט להרוס את הממשלה שלנו מסיבה חולנית כלשהי, שקשורה ברקע החולה שלו"; בעל טור בשיקגו טריביון הורד בדרגה לאחר שהאשים את סורוס בהפגנות ובמהומות שהתחוללו לאחרונה בארצות הברית; בשלב מסוים פורסמו 500 אלף ציוצים שליליים על סורוס ביום אחד. וכל זה רק בחודשים האחרונים.
סורוס, 90, תרם מיליארדי דולרים למגוון מטרות פרוגרסיביות והפך לדמות אימה עבור רפובליקנים ושמרנים בארצות הברית ובעולם. סורוס גם הפך אולי למטרה המובילה של מי שהשתמשו בו כגילומו של סטראוטיפ בעל ההון היהודי שמושך בחוטים של פוליטיקאים ותנועות פוליטיות מאחורי הקלעים.
אבל תיאוריות הקונספירציה על סורוס ושליטתו אינן מוגבלות לשוליים. בשנים האחרונות מקדמות אותן דמויות ציבוריות כמו נשיא ארה"ב דונלד טראמפ, ראש ממשלת הונגריה ויקטור אורבן ובנו של ראש הממשלה, יאיר נתניהו.
להלן כמה עובדות בסיסיות על סורוס, פעילותו, הסיבות לכך שאנשים מסוימים לא אוהבים אותו והגבול המטושטש לעתים בין ביקורת לגיטימית לאנטישמיות.
1
ג'ורג' סורוס הוא בעל הון יהודי הונגרי-אמריקאי ניצול שואה.
סורוס ידוע בעיקר כבעל הון שעשה מיליארדים באמצעות השקעות וספקולציות מט"ח וכפילנתרופ שניסה להפיץ בעולם את חזון "החברה הפתוחה" הליברלי שלו.
סורוס, שנולד בהונגריה ב-1930 למשפחה יהודית, היה בן 13 כשהשואה הגיעה לעיר הולדתו בודפשט. הוא ניצל מרצח העם והיגר ללונדון ואז לניו יורק, שם פתח בקריירה מצליחה בוול סטריט כבעל קרן גידור. בעולם הפיננסי הוא נודע בשל "יום רביעי השחור" ב-1992, אז הימר בהצלחה נגד הליש"ט – או גרם לקריסתו.
פעילותו של סורוס בתחום הפיננסי עולה לעתים קרובות בהאשמות אנטישמיות נגדו, ואילו על פי תיאורית קונספירציה אחרת הוא היה משתף פעולה של הנאצים ולא ילד ניצול. פרטים נוספים על התיאוריות האלה ראו בהמשך.
2
סורוס שפך מיליארדי דולרים למימון פעולות למען דמוקרטיה, מטרות ליברליות ברחבי העולם וקבוצות שמאל בישראל.
ב-1979 סורוס הקים את קרן הצדקה שלו, שהפכה ל"קרנות החברה הפתוחה". בתחילה הוא תרם כסף לפעילות נגד האפרטהייד בדרום אפריקה.
מאוחר יותר הוא תרם לארגונים בהונגריה ובמדינות אחרות בגוש הקומוניסטי שקידמו דמוקרטיה, דיבור חופשי ושווקים חופשיים. הוא ייסד את אוניברסיטת מרכז אירופה הנחשבת בהונגריה והציע מלגות לסטודנטים מבטיחים ממדינות מדכאות (בכלל זאת לאורבן, אויבו לעתיד).
יותר לאחרונה, סורוס קידם מטרות שמאליות בארצות הברית. החל בבחירות לנשיאות ב-2004, הוא הפך לתורם מוביל לפוליטיקאים דמוקרטים – אם כי לא הגדול שבהם. במסע הבחירות של 2016, למשל, הוא היה התורם ה-12 בגודלו למפלגה כלשהי שם, לפי נתוני ארגון OpenSecrets, והתורם החמישי בגודלו להילרי קלינטון. השנה, נכון לעכשיו, הוא התורם ה-23 בגודלו למפלגה כלשהי.
הוא גם תרם למועמדים פרוגרסיביים לתפקיד התובע המחוזי ברחבי ארה"ב, בתקווה לקדם רפורמה במערכת המשפט ובמדיניות נגד סמים, לאחר שהגיע למסקנה כי הרשויות צריכות להתייחס להתמכרות כאל מחלה ולא כאל פשע.
סורוס תרם גם לכמה קבוצות שמאל ישראליות ופלסטיניות למען זכויות אדם שמתנגדות לכיבוש, וחלקן אף תומכות ב-BDS. בנוסף, מאז 2008, הוא תרם כ-750 אלף דולר לג'יי סטריט, השדולה האמריקאית הליברלית למען ישראל.
3
שמרנים מותחים ביקורת על האקטיביזם של סורוס מזה עשורים – והוא מעורר מחלוקת בקרב יהודי ארצות הברית.
בהיותו פילנתרופ פרוגרסיבי בולט, סורוס הפך לדמות מגונה בעיני השמרנים. כשם שליברלים רבים מותחים ביקורת על שלדון אדלסון או על צ'ארלס קוק בשל תרומותיהם העצומות לרפובליקנים, שמרנים גינו את תרומותיו לדמוקרטים.
סורוס גם משך ביקורת חריפה מצד מנהיגים יהודים בארצות הברית בשל השקפותיו בעניינים יהודיים. חוץ מתרומות הקרן הפילנתרופית שלו לארגוני שמאל בארץ, סורוס ממעט לתרום לארגונים יהודיים, והוא חלוק עם הקונצנזוס היהודי האמריקאי בנושאי ליבה כמו ישראל ואנטישמיות.
ב-2007 סורוס כתב, "אינני ציוני, וגם לא יהודי שומר מצוות, אבל יש לי אהדה רבה לבני עמי היהודים ודאגה עמוקה להישרדותה של ישראל".
באותו מאמר הוא מתח ביקורת על "ההשפעה המחלחלת של איפא"ק", והאשים את השדולה הפרו-ישראלית כי היא "בעלת ברית קרובה של הניאו-שמרנים" ו"תומכת נלהבת בפלישה לעיראק" – ואף טען כי התנהגותה סיפקה "תמיכה מסוימת" לאמונה האנטישמית ב"קנוניה ציונית כול יכולה". ארבע שנים קודם לכן נשא דברים בכנס של רשת התורמים היהודים, ואמר כי יש "התעוררות אנטישמית באירופה. המדיניות של ממשל בוש ושל ממשלת שרון תורמת לכך".
האמירה הזאת מ-2003 עוררה שערורייה. אברהם פוקסמן, אז מנכ"ל הליגה נגד השמצה, אמר כי זו "תפיסה פשטנית, מזיקה, מוטית וצרת אופקים של מה שמתרחש. זו האשמת הקרבן בכל הצרות של ישראל ושל העם היהודי".
ב-2008, כשהשדולה הליברלית למען ישראל, ג'יי סטריט, קיבלה תמיכה כלכלית מסורוס, היא נמנעה מלחשוף את מעורבותו בשל המחלוקת שעוררה פעילותו הקודמת של סורוס, כך לדברי נשיא ג'יי סטריט, ג'רמי בן-עמי ב-2010.
"הוא סבר שההתקפות נגדו מצד גורמים מסוימים בקהילה יחלישו את התמיכה בנו", אמר אז בן-עמי לסוכנות הידיעות היהודית. "הוא חשש שיהיה מי שיעשה שימוש במעורבות שלו כדי לתקוף את מאמצינו".
4
לאחרונה, הרבה מהביקורת נגד סורוס נשמעה אנטישמית.
בשנים האחרונות, הביקורת נגדו קיבלה אופי אנטישמי. נטען לגביו כי הוא מנהל מאמצים קונספירטיביים נסתרים להשיג שליטה באנשים, וסורוס הואשם, ללא כל הוכחה, כי הוא הכוח הנסתר מאחורי מטרות פרוגרסיביות. ההאשמות עוררו תיאורית קונספירציה נושנה על קנוניה יהודית לשלוט בעולם באמצעות כסף.
ב-2010 המגיש והפרשן הימני גלן בק שידר ברשת פוקס ניוז סדרת כתבות המאשימות את סורוס כי הוא "אמן מריונטות". הנשיא דונלד טראמפ השמיע מסר דומה כאשר רמז ללא בסיס, לדוגמה, כי סורוס מימן את ההפגנות נגד ברט קוואנו, שהיה אז מועמד לכהן כשופט בבית המשפט העליון.
"הסטראוטיפ האנטישמי העתיק ביותר הוא על יהודים וכסף", אומר פוקסמן. "הוא מגיע אחורה עד לישו שנמכר תמורת 30 מטבעות כסף. הוא קיים, הוא עמוק, הוא רחב, הוא אוניברסלי. בשנים האחרונות סורוס הפך למייצג של הסטראוטיפ הזה של היהודי העולמי. הוא הפך לאייקון".
לפעמים ההאשמות האלה מגיעות עם ממים שמציגים את השליטה לכאורה של סורוס ומעלים סטראוטיפים אנטישמיים. אחד מהם, שהציג בק, מראה את סורוס לצד ידית מריונטה. מם אחר מראה אותו שולט באנשים באמצעות זרועות תמנון.
תיאוריה אחרת מאשימה אותו בשיתוף פעולה עם הנאצים. אך סורוס הסתתר בזהות בדויה אצל פקיד הונגרי, שפעם אחת לקח אותו איתו לבצע סקר של רכוש יהודי תחת הכיבוש הנאצי. הוא היה אז ילד, והוא ניצול שואה ולא שותף לפשע.
5
לפעמים קשה לדעת אם הביקורת היא לגיטימית או נובעת מדעה קדומה.
ההבחנה בין ביקורת לגיטימית על האקטיביזם שלו לגינוי אנטישמי אינה תמיד ברורה. חברי קונגרס רפובליקנים הציתו ביקורת חריפה מצד קבוצות ליברליות כאשר גינו את סורוס ותורמים יהודים אחרים על מימון קמפיינים דמוקרטיים.
לאותם חברי קונגרס – מנהיג הסיעה הרפובליקנית בבית הנבחרים, קווין מקארתי, והסנאטורית ממיין, סוזן קולינס – אין עבר אנטישמי והם לא הזכירו את יהדות התורמים. התורמים הנדונים אכן נמנים עם המממנים המובילים של הקמפיינים הדמוקרטיים. אבל לדברי המבקרים, האמירות הללו מעוררות את הדימוי האנטישמי של יהודים עשירים שמשתמשים בכספם לשלוט בפוליטיקאים.
באוקטובר 2018 מקארתי צייץ: "אסור לנו לאפשר לסורוס, סטייר ובלומברג לקנות את הבחירות האלה!". מייקל בלומברג גם הוא יהודי, וטום סטייר הוא בן לאב יהודי. הציוץ כלל גם תמונה מגורענת של סורוס בשחור-לבן.
סטייר ובלומברג היו שני התורמים הדמוקרטים המובילים בסבב הבחירות של 2018, ואילו סורוס היה התורם החמישי הגדול ביותר, לפי נתוני OpenSecrets.
מקארתי מחק את הציוץ אחרי כמה ימים, לאחר שמטען צינור נשלח לביתו של סורוס. המחוקק הגן על הציוץ בטענה ש"לא היה לו שום קשר לאמונה דתית" וש"רק הצבעתי על הכספים שרפובליקנים ודמוקרטים מוציאים".
בחודש שעבר קולינס נקלעה למצב דומה כשהאשימה את צ'אק שומר, מנהיג הסיעה הדמוקרטית בסנאט, כי הוא "מונע מכוח" ומתחה ביקורת על שני תורמים לקמפיין של יריבתה, דונלד סוסמן וסורוס. סוסמן, סורוס ושומר כולם יהודים.
"אם אתה אומר שסורוס תורם למטרה מסוימת, בין אם זה זכויות פלסטינים או רפורמה במערכת המשפט הפלילי, זה לא אנטישמי, זה משהו שקורה", אומרת אמילי טמקין, מחברת הספר "ההשפעה של סורוס" שיצא לאחרונה ועוסק בפעילותו הפילנתרופית של סורוס ובתיאוריות הקונספירציה שאופפות אותו.
אבל כשסורוס מואשם בדברים כמו חטיפת הדמוקרטיה האמריקאית, אומרת טמקין, זה כבר חוצה את גבול האנטישמיות. "אתה שולל את יכולת הפעולה החופשית מהאנשים שלמעשה עובדים במרחבים האלה, וגורם להם להישמע כמו בובות של סורוס, שזה עלבון עבורם וגם אנטישמי, מפני שזה כאילו הוא בובנאי".
6
תיאורית קונספירציה על סורוס כמי שמעודד הגירה הובילה לאלימות.
נראה שהאובססיה של הימין הקיצוני כלפי סורוס קיבלה תנופה מאורבן, ראש ממשלת הונגריה הימני הלאומני, שהפך את סורוס למטרה בקמפיינים שלו.
אורבן האשים את סורוס כי הוא מעודד מהגרים להיכנס למדינה ונקט צעדים נגד הפרויקטים שלו. ב-2018 ממשלתו של אורבן אילצה את אוניברסיטת מרכז אירופה לעזוב את הונגריה לאחר קרב משפטי ממושך.
ב-2017 אורבן יצא בקמפיין חוצות בהונגריה המציג את פרצופו המחייך של סורוס לצד הכיתוב "בואו לא ניתן לסורוס להיות זה שצוחק אחרון". שלטים רבים רוססו בכתובות גרפיטי אנטישמיות, והקהילה היהודית בהונגריה גינתה אותם.
עבור חלק מאנשי הימין הקיצוני בארצות הברית, סורוס הפך להתגלמותה של תיאורית קונספירציה אנטישמית המכונה "ההחלפה הגדולה", שמאשימה יהודים בהבאת מהגרים למדינות לבנות כדי להחליש ולהחליף אנשים לבנים.
בסוף 2018, גבר אמריקאי שפיתח אובססיה לפגוע במי שנתפסים כאויביו של טראמפ שלח את מטען הצינור לביתו של סורוס. כמה ימים לאחר מכן גבר חמוש נכנס לבית כנסת בפיטסבורג ורצח 11 יהודים, מכיוון שראה בהם אשמים בהבאתם של מהגרים לארצות הברית. הוא גם הכפיש את סורוס במדיה החברתית.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנו