בבנק ישראל חושבים ברצינות על הורדת ריבית או חזרה למדיניות האגרסיבית של רכישת דולרים בשוק הפתוח, לקראת ההחלטה על גובה הריבית בשבוע הבא.
הסיבה היא ההתחזקות ההדרגתית של השקל בחודשים האחרונים מול המטבעות העיקריים: הדולר, היורו והליש"ט, שאיבדו בערך 5% מול המטבע הישראלי .
בתחילת השנה העלה בנק ישראל את הריבית במעט ל-0.25%, אחרי כארבע שנים שבהן היא נותרה ללא שינוי ברמה אפסית של 0.1%. התחזקות השקל מתחילה להלחיץ את הבנק, בעיקר בגלל שאין סימנים לכך שהמגמה תשתנה.
זה קורה, בין היתר, בגלל ביקושים ספקולטיביים, שמה שמניע אותם הם הפרשי הריביות בין ישראל לחו"ל, והעובדה שבנק ישראל עוד לא החל לדבר בגלוי על הורדת ריבית, לעומת הלחצים המתגברים והולכים להורדת הריבית בעולם.
"בגלל שמחירי חבילות הנופש בדולרים, בין אם זה 400, 500 או 1,000 דולר, המון אנשים הבינו שכדאי להם לשלם עכשיו כשהדולר נמוך ולרכוש את החבילות לקיץ. למשפחה שמוציאה 2,000 דולר, החיסכון משמעותי מאוד"
ההתחזקות הזו נובעת גם מגורמים "בריאים", שמשקפים את הפעילות הכלכלית הראלית, כמו הביקוש לסחורות ישראליות, אקזיטים בהיי-טק, השקעות זרות בפרויקטים גדולים והציפייה לייצוא גז בסוף השנה. "זה שילוב של היחלשות הדולר בעולם, והעובדה שהמשקיעים המקומיים לא מאמינים בפיחות, וזה מייצר שקל חזק לתקופה ארוכה", אומר יניב פגוט, אסטרטג ראשי בקבוצת איילון.
לקטר התעשייתי קשה לסחוב
מי שנהנה מהמצב הזה הם ענפי הייבוא לסוגיהם, וכמובן הישראלים שנוסעים לחו"ל, ומקבלים תמורה גבוהה יותר עבור הכסף שלהם.
לכאורה, הכל טוב. מי מאיתנו לא רוצה להמשיך להזמין חבילות מוצרים זולות באינטרנט, לנסוע לחו"ל בטיסות זולות, ואז גם ליהנות מהוצאות מחיה זולות?
מי שפחות נהנה מהתחזקות המטבע הם התעשיינים, שמקבלים תמורה נמוכה יותר עבור הסחורה שהם מייצאים, ותעשיינים שמוכרים לשוק הישראלי ונאלצים להתחרות מול תוצרת מיובאת זולה יותר. במלים אחרות, לאורך זמן, הקטר התעשייתי של הכלכלה בישראל לא יוכל להרשות לעצמו התחזקות של השקל.
הלחץ מתגבר עוד יותר, נוכח המירוץ להורדות ריבית שמתנהל בימים האחרונים בין אירופה, ארה"ב והנשיא דונלד טראמפ, שמוסיף שמן למדורה. הנשיא האמריקאי לוחץ על הנגיד של ארה"ב להוריד ריבית, ושולח עקיצות גם לאירופים ולסינים על כך שהם עושים מניפולציות למטבעות שלהם, כדי לפחת אותם.
בשבוע שעבר אותת הנגיד האירופי, מריו דראגי, שהוא שוקל לחזור לתוואי של הורדת ריבית והרחבה כמותית, אחרי שמאז 2015 היא נותרה כמעט בלא שינוי.
האינפלציה בגוש היורו נמוכה מאוד (1.2%) וזה אומר שהפעילות הכלכלית ממותנת, כפי שמראים נתוני הצמיחה במדינות מפתח, כמו גרמניה ואיטליה, שכבר נכנסה למיתון. זה קורה גם בגלל מלחמת הסחר בין ארה"ב לסין, שמורידה את היקף הסחר העולמי, ובכלל זה גם את הביקוש לסחורות מאירופה, וישראל.
אם האירופים יורידו ריבית, יגבר התיאבון של משקיעים מחו"ל לפנות לשקל כדי לקבל תשואה גבוהה יותר, והוא ימשיך להתחזק. הבעיה היא שממילא הריבית האירופית כבר מתחת לאפס, ברמה של מינוס 0.4%, שזה בעצם כמו לתת קנס לבנקים ולמי שמפקיד אצלם, כדי שיבחרו להלוות או להשקיע את הכסף.
טראמפ צייץ שכלכלת ארה"ב תזנק "כמו חללית" ו"נטוס כמו טיל אם נוריד את הריבית ב-1%". בעולם של טראמפ, ארה"ב מאטה, והכל בגלל מדיניות הריבית של הפדרל ריזרב. אף מילה על מלחמת המכסים שפתח בה עם סין
במובן הזה אין לנגיד הבנק האירופי יותר מדי תחמושת. ועדיין, השוק מצפה שהריבית שם תמשיך לרדת למינוס 0.5% השנה, ובשנה הבאה לרמה של 0.6%-. הנגיד האירופי הזכיר גם את האופציה השנייה של רכישת אג"ח בשוק. השם הכולל למהלך כזה הוא הרחבה כמותית (stimulus or quantitive easing). הכוונה היא שהבנק המרכזי כאילו "מדפיס כסף" באמצעות רכישת אג"ח, ובכך מגדיל את הסחירות והנזילות שלהם, ובעצם מעודד הלוואות ופעילות במשק.
הטכניקה של הורדת ריבית או הרחבה כמותית לא כל כך חשובה, כמו רוח הדברים: מריו דראגי, נגיד הבנק המרכזי של אירופה, שעומד לסיים את כהונתו, ימצא דרך לדרבן את הבנקים ביבשת להלוות כסף שאולי יזריק דם חדש לכלכלה.
דראגי אמר את הדברים ביום שלישי שעבר, וזה הספיק כדי לשלוח את היורו לירידה קלה מול המטבעות העיקריים בעולם. מאחר שאף אחד לא רוצה מטבע חזק מדי, דבריו של דראגי והיחלשות היורו עודדו את התעשיינים האירופים. דראגי זכור כמי שהציל את גוש היורו ממשבר החובות, כשאמר ב-2012 שיעשה "כל מה שצריך". עכשיו הוא רוצה לעזוב את התפקיד בלי לקלקל את המורשת.
כל הסיפור הזה עיצבן מאוד את האיש בבית הלבן, שמסתכל על העולם כמו ארגז חול בו מתגוששים ילדים. הכוונה לדונלד טראמפ, שבאותו יום התקומם בטוויטר על כך שהאירופים נותנים לעצמם "פור" "לא הוגן" כלשונו, כדי לייצר יתרון מול ארה"ב. "הם עושים את זה בלי להיענש כבר שנים, וכך גם הסינים ואחרים", צייץ.
Mario Draghi just announced more stimulus could come, which immediately dropped the Euro against the Dollar, making it unfairly easier for them to compete against the USA. They have been getting away with this for years, along with China and others.
— Donald J. Trump (@realDonaldTrump) June 18, 2019
טראמפ זועם גם על הנגיד שלו עצמו. בשבוע שעבר כבר דווח שהוא שקל לפטר אותו, והנשיא נאלץ להכחיש זאת, אך הדגיש שהיה מפטר את הנגיד אם היה רוצה בכך. באותו זמן השתלח בו על "הקטנה כמותית של 50 מיליארד דולר לחודש. זה מגוחך, הוא העלה את הריבית מהר מדי", אמר טראמפ.
בחודש שעבר צייץ שכלכלת ארה"ב תזנק "כמו חללית" ו"נטוס כמו טיל אם נוריד את הריבית ב-1%". בעולם של טראמפ, ארה"ב מאטה, והכל בגלל מדיניות הריבית של הפדרל ריזרב. אף מילה על מלחמת המכסים שהוא פתח בה עם סין.
טראמפ ככל הנראה לא יכול לפטר את הנגיד שלו, אבל זו לא הנקודה. מה שחשוב הוא שברביעי שעבר החליט הנגיד האמריקאי, ג'רום פאוול, להותיר את הריבית ללא שינוי ברמה של 2.25% עד 2.5%, והחל לאותת על אפשרות של הורדת ריבית.
המצב הכלכלי אמנם טוב, אבל יש אי ודאות בנוגע לעתיד, והסיכון להיחלשות עולמית נמצא בעלייה, ולכן "ייתכן שיהיה צורך בשיעורי ריבית נמוכים יותר".
מצד שני, פאוול לא מתכוון לרקוד לפי החליל של טראמפ, ולא שכח להעביר לו מסר ישיר: "החוק ברור. נבחרתי לארבע שנים ואני מתכוון לממש אותן".
התערבות מפתיעה במריבה הזו הגיעה מכיוונו של סטנלי פישר, לשעבר הנגיד הישראלי, ולפני כן גם סגן יו"ר הפד האמריקאי. פישר אמר שהנגיד האמריקאי בכלל "עשה דווקא" והעלה את הריבית בארה"ב ב-2018 רק בגלל שטראמפ רצה להורידה. באופן טבעי, פישר בצד של הנגיד, ודיבר על הצורך לשמור על עצמאותו, ובאותה נשימה העריך שטראמפ ינסה להחליפו אם ייבחר שוב לנשיאות ב-2020.
הסגה נמשכה כאשר טראמפ אמר ל"פוקס ניוז" שמדיניות הנגיד שלו "מטורפת", ושמריו דראגי צריך להחליף אותו. "הוא חייב להוריד ריבית כדי שנוכל להתחרות בסין. אם הם מפחתים את המטבע ולנו אסור, המשחק כבר לא הוגן כלפינו".
כרגע, הכיוון שאליו תלך כלכלת העולם תלוי במידה רבה בפגישה של טראמפ עם נשיא סין, שי ג'ינפינג, בסוף השבוע ביפן. אם השיחות יילכו לכיוון של גיבוש הסכם סחר חדש, ממילא יפחת הצורך בהורדות ריבית, בעולם וגם בארץ.
מרוויחים ומפסידים
כאמור, חוץ מהייבוא המשגשג, מי שנהנה מהתיסוף בערך השקל הם בעיקר הישראלים שנוסעים לחו"ל. ואכן, הנתונים מנתב"ג מראים שהתיסוף בשקל דרבן את הישראלים לעלות על מטוס לחו"ל. אם לשפוט לפי המגמה בחודשים האחרונים, כנראה שהשדה הפקוק ממילא, הולך להיות עוד יותר מפוצץ גם בקיץ.
בחודשים האחרונים נרשמה עלייה בנוסעים לחו"ל, והקפיצה הגדולה יותר נרשמה בטרמינל 1, שממנו יוצאות טיסות הלואו קוסט. מתחילת השנה הנוכחית צמח מספר היוצאים מטרמינל 1 בכ-11% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. בסך הכל, אם כוללים את טרמינל 3 המשמעותי יותר, עלה מספר הנוסעים שטסו השנה לחו"ל בכ-7%. במלים אחרות, עד סוף מאי יצאו מהארץ 4.2 מיליון איש.
הצמיחה ניכרת בכל החודשים האחרונים וכל הסימנים מעידים שזה יימשך. הנהירה לחו"ל מתודלקת גם ע"י מדיניות השמיים הפתוחים וטיסות החסך, אך אלה לא החלו לפני חצי שנה, כך שחלק גדול מההסבר נעוץ בעלייה בערך המטבע.
"בפברואר ובמרץ אנשים קנו את החבילות וזה רק הולך ומתגבר", אומר אורן כהן מגורי, מנהל השיווק ב"שטיח המעופף". "בגלל שמחירי החבילות הם בדולרים, המון אנשים הבינו שכדאי להם לשלם עכשיו כשהדולר נמוך ולרכוש את החבילות לקיץ. למשפחה שמוציאה 2,000 דולר החיסכון משמעותי מאוד".
וכל הטוב הזה לא מסתיים ברכישת החבילה, כי גם כשנוחתים בחו"ל מרגישים שהכיסים מלאים יותר באופן יחסי, כפי שמוסיף כהן: "כשיש לך הוצאות של מחיה ואטרקציות, הכסף שווה יותר. מי שטס בימים האלה או בחודש החולף קיבל יותר מט"ח בעד השקלים, וזה גורם לאנשים לעשות להעדיף חופשה בחו"ל".
אבל הרווח שלנו הוא תמונת ראי לאורחים שבאים לכאן מחו"ל ומקבלים פחות ופחות בעד המטבעות שלהם. ממילא, בכל הסקרים שנערכו בקרב התיירים שביקרו כאן, שוב ושוב הם ציינו את יוקר המחיה בישראל, כך שחולשת המטבע שלהם מול השקל וודאי תרמה לתחושת החמיצות הזו.
מי שחושש מהמשך המגמה של התחזקות השקל הם התעשיינים. "הדולר ומטבע חוץ באופן כללי זה הגורם הכי דרמטי על הרווחיות והיכולת להתחרות, בעיקר בייצוא ואנחנו עוקבים אחרי זה בדאגה", אומר הכלכלן הראשי של התאחדות התעשיינים נתנאל היימן. "יש לנו שיחות עם בנק ישראל והאוצר לגבי צעדים נדרשים במקרה שהשער יהיה גבוה מדי ולא נוכל להתמודד".
לדבריו, ככל שהשקל חזק יותר כך הרווחיות של התעשייה יורדת וזה משפיע "גם על מי שלא מייצא – אם למשל יש פיחות בלירה הטורקית אז המתחרה בישראל הופך לפחות תחרותי".
היימן מזכיר אופציות נוספת שיכולת לסייע לקובעי המדיניות להתמודד עם התחזקות המטבע, ונמצאות בידי האוצר: "אפשר לגדר חלק גדול יותר מהחוב של ישראל. ברגע שמגדרים אותו מול הדולר זה יוצר לחץ להיחלשות השקל".
"הממשלה לקחה חובות מעבר למה שיכלה להתמיד בו, אז אם היא תקטין עכשיו את ההוצאה הציבורית או תעלה מסים – כי אנחנו לא חיים על אוויר – זה יאט את המשק"
הכוונה היא שהאוצר יכול לקבע חלק מהחוב הלאומי של ישראל לשער הדולר הנוכחי, כך שאם הדולר ימשיך להיחלש מול השקל, החוב הלאומי יקטן.
כדי לקבע את השער האוצר צריך לשלם פרמיה מסוימת, וזה עשוי להשתלם אם באמת הדולר ימשיך להיחלש. האוצר כבר עשה את זה בשנים האחרונות, וזה כאמור גורם ממתן לשקל. החברות עצמן גם עושות את זה, כלומר קונות ביטוח שמקבע את שער החליפין בעסקות גידור, אבל לאורך זמן הן לא אמורות לנחש מה השער שכדאי לקבע, וזה ממילא עולה כסף.
בנוסף, היימן אומר שהאוצר יכול "לתת פחת מואץ ולעודד השקעות לתעשייה. זה נעשה בארה"ב ומתמרץ להיות יותר תחרותיים ופחות תלויים בשער החליפין".
בשורה התחתונה, הוא מעריך שהמדיניות המוניטרית תצטרך לתת תשובה במקרה הצורך: "אם משקללים את החלטותיהם בתקופה האחרונה, בנק ישראל, נוקט מדיניות אחראית, גם אם זה לא תמיד לפי כל החלומות של הסקטור העסקי. הם ציינו בקול רם שהם עוקבים אחרי שער הדולר ואם יראו שהוא חורג מטווח שיהפוך לבעייתי לסקטור העסקי הם יתערבו. זו הצהרה שהם עומדים מאחוריה".
מה יעשה בנק ישראל?
"בנק ישראל רואה הורדות ריבית בעולם בגלל הידרדרות הציפיות לאינפלציה, וגם אינדיקציות להאטה כלכלית בעולם. אך בארץ אין סימנים להאטה משמעותית או לירידה באינפלציה", אומר אמיר כהנוביץ', כלכלן ראשי בבית ההשקעות אקסלנס.
אלא שלדבריו, נתוני האינפלציה בישראל קצת מעוותים, והרבה מעליית המחירים "לא קשורה להתחממות המשק, אלא משיבושים של הממשלה, כמו העלאת מחירי החשמל, הארנונה, המים, מוצרים מפוקחים ופירות וירקות שסובלים מחסמי ייבוא. אלה דברים שלא מייצגים את ליבת האינפלציה. ככה שהרבה ממנה לא נובע מביקושים אלא מכך שהשוק לא פתוח לייבוא וזה משבש את הנתונים".
הוא מוסיף כי גם ציפיות האינפלציה ל-10 שנים לא מגיעות למרכז היעד, "לכן יש מקום למדיניות מוניטרית מרחיבה יותר", כלומר להורדת ריבית. במה שנוגע לצמיחה, סביב 3%, כהנוביץ' אומר שהיא בסדר, או "סביב הפוטנציאל", אבל "העולם מאט והסחר העולמי מתכווץ, ואנחנו לא נכנסים במומנטום מספיק טוב למצב הזה. הממשלה לקחה חובות מעבר למה שיכלה להתמיד בו, אז גם אם היא תקטין עכשיו את ההוצאה הציבורית או תטיל מסים – כי אנחנו לא חיים על אוויר – זה יאט את המשק", וזה לא בדיוק הזמן הנכון לעשות את זה.
לדבריו, כאשר עולה הסיכון להאטה בעולם, "לא הגיוני להיכנס למצב הזה במטבע מתחזק … על החברות הישראליות יהיו לחצים, כי שוק העבודה במצב 'מבושל' וקשה למצוא כאן עובדים, ותנאי המימון פה בריבית גבוהה יותר מהריבית השלילית של אירופה, כל זה מקשיח את התנאים".
הבנק האירופי משאיר את הריבית באירופה ללא שינוי במינוס 0.4% ומתחייב להשאיר אותה נמוכה גם בשנה הבאה.
טראמפ מאשים את דראגי במניפולציה של המטבע. "הם עושים את זה בלי הפרעה כבר שנים, יחד עם סין ואחרים".
סטנלי פישר: "אם טראמפ היה שותק, יש סיכוי טוב שהפד לא היה מעלה את הריבית בדצמבר האחרון".
מריו דראגי, הנגיד האירופי, מאותת על האפשרות של הגדלת תוכנית ההרחבה הכמותית מעבר ל-2.6 טריליון יורו, אם האינפלציה לא תתחיל לעלות.
הפד משאיר את הריבית בארה"ב בלא שינוי ב-2.25% ומאותת על הפחתת ריבית בעתיד בעקבות התגברות ה"אי וודאות" תחזית הכלכלית.
יו"ר הפד ג'רום פאוול: "בשבועות האחרונים הסיכון לצמיחה העולמית בעלייה", רומז להורדת ריבית בחודש הבא.
טראמפ: "אנחנו צריכים את דראגי במקום נגיד הפד שלנו …האירופים מכניסים כסף למערכת ואנחנו עושים את ההיפך ומעלים ריבית – זה מטורף", טראמפ בראיון למריה בארטירומו בפוקס ניוז.
יתרות המט"ח בבנק ישראל כבר זינקו ל-118 מיליארד דולר, כך שאם חס וחלילה יקרה משהו יוצא דופן מול איראן, אנחנו מסודרים. אבל כהנוביץ' מעריך שלבנק ישראל אין אפשרות להשפיע על השקל באמצעות קניית דולרים.
"משקיעי מט"ח בעולם ממליצים לקנות את השקל וכשבנק ישראל קונה רזרבות זה כמו תעודת ביטוח בשבילם. גם לטורקיה היו רזרבות והמטבע שם התרסק. בנק ישראל כבר מופסד מיליארדים מרכישות אלה וטען בעצמו שאם יש השפעה לרכישת מט"ח, היא מתפוגגת. אני חושב שזה בזבוז כסף ומדיניות לא נכונה".
בשורה התחתונה, "על בנק ישראל יהיה לחץ גדול מאוד להוריד ריבית אבל השוק לא מתמחר את זה כרגע, אלא אי שינוי בשנה הקרובה. אחר כך ההסתברויות הם יותר להעלאה בישראל. אני חושב שאם יהיו הפתעות בריבית הן יהיו כלפי מטה".
הנגיד פספס את הרכבת ועכשיו הוא ממולכד
אבל יש גם דעות הפוכות לגמרי, אם כי המסקנה כמעט זהה. "אין לו לאן להוריד, העלו ב-0.15% בנובמבר, אז אין אפשרות וגם אין צורך", אומר יניב פגוט, האסטרטג הראשי של קבוצת ההשקעות איילון.
הוא מוסיף כי "המשק הישראלי צומח מעל 3% בשנה, התעסוקה מלאה, והאינפלציה כבר ב-1.5% ככה שהריבית הראלית שלילית, ולכן השאלה המתבקשת היא לא אם הוא יוריד אלא אם היה צריך להעלות ואם הוא לא פספס את הרכבת בזה שלא העלה את הריבית עד עכשיו".
בשורה התחתונה, הוא מעריך שבנק ישראל מנוטרל, אלא אם כן תהיה רגיעה ביחסי הסחר בין ארה"ב לסין: "הריבית בישראל לא תעלה בעתיד הנראה לעין בגלל ירידת הריבית הצפויה בארה"ב, בגלל הטון היוני באירופה וחידוש ההרחבה הכמותית, ובסביבה שכולם מדברים על הורדת ריביות וכשכולם עוזרים לכלכלות שלהם הבנק פה לא יעלה, למרות שהריבית כאן לא מתאימה ומנפחת בועות של צריכה ונדל"ן אבל הבנק הנגיד פה ממולכד. אם יעלה ימצא את עצמו עם שקל יותר חזק ולמעשה המשק משועבד לשער החליפין כבר הרבה שנים".
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנו