להחלטות הממשלה להטיל סגר כללי על המשק ולהגביל את ההפגנות המתקיימות בבלפור – עד כדי איונן המוחלט – אין כל נימוק רציונלי. יש להן נימוק מתחום הריאל-פוליטיק: ברור לחלוטין שהסגר הכללי הוטל כדי לאפשר את מניעת ההפגנות.
ברור לחלוטין שזה הדבר היחיד שמעניין את ראש הממשלה, בנימין נתניהו, שנגדו מכוונות ההפגנות. התמודדות מושכלת עם המשבר הכפול – הבריאותי והכלכלי – החמור ביותר המאיים על המדינה מזה עשורים, אינה מצויה בראש מעייניו.
לנימוק פוליטי יש רציונלים משלו, אך הוא איננו משמש הצדקה סבירה להחלטות הרשות המבצעת. אלה אמורות להיות נטועות במידע רציונלי. את הנתונים והמידע מביאים המומחים אל שולחנם של מקבלי ההחלטות. אך בממשלת ישראל המומחים מגומדים ומכונים "פקידים", והנתונים מושלכים הצידה, תוך שנתניהו מצהיר כי "עם כל הכבוד למומחים, האחריות היא עלינו לקבל החלטות". התרגום המעשי של המשפט הזה הוא – מידע רציונלי לא מעניין אותנו, נחליט כפי שנמצא לנכון.
בממשלת ישראל המומחים מגומדים ומכונים "פקידים", והנתונים מושלכים הצידה, תוך שנתניהו מצהיר כי "עם כל הכבוד למומחים, האחריות היא עלינו לקבל החלטות"
שני מסמכים ניפקה הממשלה הבוקר, בתום ישיבת החירום של קבינט הקורונה ושל מליאת הממשלה אמש: האחד הוא טיוטת חוק, שכמובן לא פורסמה כתזכיר חוק לעיון הציבור קודם לאישורה בממשלה, לתיקון "חוק הקורונה הגדול"; השני הוא תקנות ממשלתיות בהתאם לחוק. למסמכים הללו אמורים להתלוות דברי הסבר ונתונים שונים. אילו מילים שירבטו שם בממשלה תחת הכותרת דברי הסבר? בואו נראה.
"מדינת ישראל מתמודדת היום עם גל תחלואה שני, שממדיו הולכים וגדלים, (…) ולכן מוצע לתקן את החוק באופן שיאפשר, בנסיבות שבהן הדבר נדרש, קביעת מגבלות נוספות מעבר לאלו שמאפשר החוק בנוסחו הנוכחי".
אין מה לומר, דברי הסבר משכנעים ומקיפים.
את אותן הגבלות ניתן כאמור למצוא בתקנות שהממשלה אישרה. מה כתוב בדברי ההסבר שלהן? הנה הפסקה העוסקת בהגבלת הפגנות:
"נוכח הצורך לצמצם את סיכויי ההדבקה ולאפשר אכיפת כללי הריחוק החברתי, גם בהפגנות, שבחלקן כוללות מספר רב של משתתפים, מוצע לקבוע כי התקהלות במסגרת הפגנה, משמעותה שהייה בסמיכות של קבוצת משתתפים בהפגנה ללא שמירת מרחק של 2 מטרים כנדרש".
בקיצור, הרבה מילים חלולות, אפס תשתית עובדתית.
התנועה לאיכות השלטון הריצה הבוקר (חמישי) מכתב בהול לנתניהו, ליועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט ולראש שב"כ נדב ארגמן, בדרישה להציג את הנתונים שאסף שב"כ באמצעות ה"כלי" המסווג שבידיו, בנוגע לנתוני התחלואה וההדבקה בהפגנות.
"תנאי מוקדם לקבלתה של החלטה מינהלית תקינה הוא הביסוס העובדתי לה", נכתב בפניית התנועה, "כל החלטה על מגבלה כלשהי המוטלת על הפגנות, חייבת להתבסס על תשתית עובדתית ראויה. נבקש להעביר לנו באופן מיידי את הנתונים שעל בסיסם התקבלה ההחלטה, לרבות נתוני שב"כ בדבר הפירוט על כמות הנדבקים (הנטענת) שאותרה בהפגנות, ומיקום ההפגנות שבהן אירעו מקרי הדבקה".
אגב, לכל תזכיר חוק אמורה הממשלה לצרף נתונים, דוגמת נתונים כלכליים בדבר השפעת התיקון לחוק על משק המדינה, על התקציב, ועוד. כאן הממשלה לא טרחה אפילו לחרטט, ותחת הרובריקות האלה פשוט נכתב: "לא רלוונטי".
לכל תזכיר חוק אמורה הממשלה לצרף נתונים, דוגמת נתונים כלכליים בדבר השפעת התיקון לחוק על משק המדינה, על התקציב, ועוד. כאן הממשלה לא טרחה אפילו לחרטט, ותחת הרובריקות האלה פשוט נכתב: "לא רלוונטי"
במצב שלטוני נורמלי, השלטון היה טורח לפעול בהתאם לדין. חובת הרציונליות, ההגינות, הסבירות והמידתיות הייתה אמורה להיות טבועה בכל החלטה. שומרי הסף המשפטיים היו אמורים לוודא זאת.
גם בהנחה שהמוטיבציות הפוליטיות משתלטות על שיקול דעתם של הפוליטיקאים ודוחפות אותן לאשר הגבלות מטורפות על זכויות היסוד שלנו מעבר למה שנדרש – על פי מומחי הבריאות והכלכלה עצמם! – היה אמור היועץ המשפטי לממשלה לומר לממשלה: חברים, כל מגבלה שאתם שוקלים להטיל צריכה להיות מגובה בנתונים. אנחנו צריכים לדעת לנמק את הדבר, גם בפני בג"ץ במקרה שיוגשו עתירות, אבל גם אם לא.
מנדלבליט פירסם הבוקר הודעת הבהרה, המנסה להתמודד עם הפרסומים לגבי העמדות שנקט במסגרת דיוני הממשלה על הגבלת ההפגנות. הטענה שכוונה כלפיו הייתה כי אמר לנתניהו ולשרים כי סגירת המשק היא תנאי לכך שניתן יהיה מבחינה משפטית להגביל את ההפגנות. היועץ מכחיש שהציג עמדה כזאת, אך ההסבר שנתן לעמדתו, אומר פחות-או-יותר את אותם דברים, במילים אחרות, מעודנות יותר:
"בשלבים קודמים נמסר ע"י היועץ המשפטי לממשלה ונציגיו, כי קיימת אפשרות חוקית להגביל את אופן קיום ההפגנות. אך נכון יותר שהגבלות אלה ייקבעו בהתאם לחוות דעתם של דרגי מקצוע לא-פוליטיים בדבר הצורך בהגבלות המבוקשות.
"אתמול, לאור החמרה בתחלואה והסכנות הגלומות בכך, החלה בהנחיית הדרג המדיני בחינת אפשרות הטלתו של סגר כללי, על בסיס איזון בין הצורך להיאבק בתחלואה הגואה אל מול הפגיעה המשקית הצפויה. היועץ המשפטי לממשלה הבהיר כי במצב שכזה, אכן ניתן לאפשר גם הגבלה משמעותית ביותר של הזכות להפגין, אך לשם כך יש צורך בתיקון חקיקה".
כזכור, "חוק הקורונה הגדול" קבע כי הממשלה אינה רשאית למנוע קיומן של הפגנות, אך היא רשאית להטיל עליהן מגבלות. תנאי לכל ההגבלות שקובעת הממשלה הוא הכרזה על "מצב חירום בשל נגיף הקורונה" (לא לבלבל עם מצב החירום ה"רגיל" השורר באופן מתמיד בישראל מאז הקמתה). התיקון שהכנסת אמורה לחוקק כעת לחוק הקורונה, מסמיך את הממשלה להגדיר דרגה נוספת, חדשה – "מצב חירום מיוחד בשל נגיף הקורונה".
המדרגה החדשה הזאת מאפשרת לממשלה להטיל מגבלות חמורות יותר – כולל אפשרות למנוע מאנשים לצאת למרחק הגדול מ-1,000 מטר מביתם לצורך השתתפות בהפגנה. במילים אחרות: כל אחד יוכל להפגין רק ברדיוס של 1,000 מטר מביתו. וגם זאת, רק בקפסולות של עד 20 אנשים, שהיא המגבלה על התקהלות במרחב הציבורי – הן להפגנות, הן לתפילות, והן לכל תכלית אחרת.
בהודעת היועץ המשפטי מובהר כי גם לאחר שיוסר "מצב החירום המיוחד", ונחזור ל"מצב חירום קורונה" בהתאם למדרגה הראשונה, השוררת זה כמה חודשים, לא תתאפשר הפגנה המונית בבלפור, שכן תקנות הממשלה מנחות את המשטרה לקיים אכיפה קפדנית של שמירת ריחוק חברתי של שני מטרים, ולדבריו המשטרה חישבה ומצאה שבמצב כזה לא יכולים להימצא במתחם בבלפור יותר מ-2,000 איש.
בהודעת היועץ המשפטי מובהר כי גם לאחר שיוסר "מצב החירום המיוחד", ונחזור ל"מצב חירום קורונה" בהתאם למדרגה הראשונה, השוררת זה כמה חודשים, לא תתאפשר הפגנה המונית בבלפור
פירוש הדבר שגם אחרי שיסתיים הסגר, ההפגנות ההמוניות במתכונתן עד עתה יהיו אסורות. וכל זאת, כאמור, ללא נתונים שקופים באשר להדבקה בהפגנות.
השלכת נושא ההפגנות אל הכנסת, באמצעות תיקון חוק הקורונה, משחקת כמובן לידי הממשלה: יהיה הרבה יותר קשה לתקוף משפטית את ההגבלה, כאשר היא עוברת ברשות המחוקקת, באופן המחייב תקיפה חוקתית, ולא נותרת רק בדרגה של החלטת ממשלה.
אך הדבר אינו מסיר את כתם האי-חוקתיות מהמהלך, הלקוח ממשטרים אפלים המבקשים לדכא מחאות נגדם.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם