שר הביטחון, בני גנץ, מעוניין לתת הקלה משמעותית לשתי ענקיות התעשייה הביטחונית הישראלית, התעשייה האווירית ורפאל, בהחלטה שמצד אחד תקל על פעילותן, אך מצד שני עלולה להגדיל את הסיכון לאי סדרים. אמנם שתי החברות האלה מוכרות את תוצרתן גם בשוק העולמי במיליארדי דולרים, אך הן מצויות בבעלות ממשלתית מלאה, ולכן כפופות לחוק חובת המכרזים.
בניגוד לחברות פרטיות, נדרשות חברות ממשלתיות לציית לחוק חובת המכרזים, שלפיו צריך לערוך מכרז לפני כל רכישה של מוצרים ושירותים, למעט נסיבות חריגות של דחיפות או נחיצות שמוגדרת בחוק, או רכישות בסכומים קטנים. לפי המצב הקיים, החברות הממשלתיות פטורות ממכרז בעסקות של עד 660 אלף שקל, או עד 1.8 מיליון שקל באישורו של מנכ"ל החברה.
לפי ההצעה החדשה, שבקשה לשינוי תקנה בעניינה פורסם לאחרונה, הפטור יעלה ל-2 מיליון שקל או עד ל-5 מיליון שקל באישורו של המנכ"ל באחת משתי החברות. לכאורה, מדובר בסכומי רכישה קטנים, שלא אמורים להטריד את הציבור הרחב. ואולם היקפי הפעילות העצומים של שתי החברות מצריכים אינספור התקשרויות בסכומים קטנים כאלה ולפי ניסיון העבר יש ממה לחשוש.
לשם המחשה, הרכש השנתי של כל אחת מהחברות האלה הוא כ-3.5 מיליארד דולר, והן מעסיקות יחדיו כ-23 אלף עובדים. במלים אחרות, מדובר בהצטיידות בהיקפים גדולים, שגורמים רבים צריכים לנהל אותה בתבונה וביושר.
בנימוקים להצעה להגדלת התקרה לפטור ממכרז נאמר כי חברות אלה, ככל תאגיד ממשלתי, מחויבות בעריכת מכרז בטרם התקשרות לביצוע עסקה בטובין, מקרקעין, עבודה או שירותים. ואולם לצד היותן ממשלתיות, הן גם חברות גלובליות ותחרותיות, ובהתאם לכך גם חייבות להביא לידי ביטוי את הפן העסקי והמסחרי שבהן, ולהבטיח מקסום רווחים, כדי להצדיק את קיומן.
ואכן, ב-2019 הרוויחה התעשייה האווירית 90 מיליון דולר, ורפאל 111 מיליון דולר, וחלק גדול מהסכום מגיע בסופו של דבר לקופת המדינה. ברפאל ותע"א טענו שלא הם יזמו את השינוי, והיפנו אותנו למשרד הבטחון. ואכן, גנץ אמנם חתום על הצ'ופר הזה, שאמור להקל על החברות, אבל למעשה, מי שיזמה את תיקון החקיקה היא רשות החברות הממשלתיות, שכפופה כיום לשר דוד אמסלם, ומנוהלת על ידי יעקב קוינט.
"אנחנו חוללנו את המהלך, אבל התקנות הן בסמכות שר הביטחון, שהשתכנע ברציונל של הטיעון שלנו, שצריך לייצר הקלה", אומר אורי שיינין, מנהל היחידות הביטחוניות וסגן מנהל רשות החברות. בשיחה איתו הוא מסביר את ההצדקה להקלה הזו, ומדוע דווקא תע"א ורפאל ראויות ליהנות ממנה, ולא חברת החשמל, משרד התחבורה או כל מוסד ממשלתי אחר.
"למה בכלל לתת הקלה בפטור ממכרז, זו תמיד שאלה", אומר שיינין. "למכרזים יש שלוש תכליות: הראשונה זה להשיג תמורה במחיר הכי טוב, השנייה זה להשיג את התמורה הכי טובה, והשלישית היא כדי שהכל ייעשה בדרך שוויונית, ושחלילה לא ייעשה שימוש במשאבים ציבוריים, כדי לסדר לחבר כסף ציבורי.
"האיזון בין שלוש התכליות האלה נדרש כי לפעמים, בשם השוויוניות, אפשר לפגוע בהשגת המוצר הכי טוב, ולהיפך: בשם השגת המוצר הכי טוב אפשר לא לפנות לכל הספקים, או משהו בסגנון הזה. כלומר, יש יתרונות וחסרונות לכל אחד מהתהליכים, ברגע שמוכרחים לספק לכולם את המידע באופן שווה.
"למשל, אי אפשר להיכנס לתהליכי תמחור מסוימים, ברגע שחייבים לתת מידע שוויוני לכולם. אני לא יכול לומר למישהו 'אם לא תוריד את המחיר יש עוד עשרה אחרים שמחכים בתור וייקחו את ההצעה במקומך', כי אם יש עשרה כאלה אני צריך להצהיר עליהם. זו תמיד הדילמה, והיא לא ייחודית למקרה הזה".
כאן המקום לציין, שהאחות הגדולה עוד יותר של תעשיית הנשק והביטחון הישראלית, אלביט מערכות, פטורה לגמרי ממחויבות לחוק המכרזים, מאחר שהיא נמצאת בבעלות פרטית, ומניותיה נסחרות בבורסה. לדברי שיינין, העובדה שתע"א ורפאל צריכות להתחרות בחברות פרטיות כאלה בארץ ובעולם, דורשת גם מהמדינה להסיר חלק מהחסמים, שמגבילים את שתיהן.
"הפטור של ה-660 אלף שקל (שקיים היום, ע.ש.), הוא בדיוק האיזון שמביא בחשבון את העובדה שהחברות האלה פועלות במרחב מאוד מאוד עסקי. זה לא כמו חברת חשמל, שאין לה תחרות במקטע ההולכה. כמעט בכל פעילות שלהן יש תחרות מקומית ובינלאומית מול אינסוף חברות אחרות, שאין להן את המגבלות האלה.
"החברות האלה פועלות במרחב מאוד עסקי. זה לא כמו חברת חשמל שאין לה תחרות במקטע ההולכה. כמעט בכל פעילות שלהן יש תחרות מקומית ובינלאומית, מול אינסוף חברות אחרות, שאין להן את המגבלות האלה"
לדבריו, ההצדקה לפטור ניתנה לאחר שבדיקה שערך גילתה כי רוב הרכש של שתי החברות האלה הוא בסכומים קצת יותר גבוהים מהפטור הנוכחי. מסיבה זו הוחלט ברשות החברות להאריך את החבל שמשחרר דווקא אותן מחובת המכרזים.
"אנחנו צריכים לאזן בין הרצון לאפשר לחברות לפעול בצורה כמה שיותר עסקית וטובה בתור בעלים, לבין זה שבסוף הן חברות בבעלות ממשלתית, ויש לזה משמעות", הוא אומר. "עשינו מיפוי של העסקות וביקשנו מהחברות את סדרי הגודל. ראינו ש-70% עד 80% מהעסקות הן בהיקף של עד 2 מיליון שקל, ושהווליום שלהן, כשסוכמים את כל הכסף, הוא משהו כמו 15% עד 20% מהעסקות.
"מה זה יוצר? שדווקא כלי כל כך חשוב, כמו חוק חובת המכרזים והשוויוניות, אם אתה רוצה למקד אותו, צריך להיות במכרזים הגדולים, ולא באיזה מכרזון. אם מישהו ירצה בכוח לרמות, הוא ימצא את הדרך למרות חוק חובת המכרזים.
"אני רוצה לגרום לחברות לרוץ, לעבוד מהר, להגיב מהר למכרזים, ולתת הצעות מחיר, אז האם הפטור צריך להיות עד 2 או עד 3 מיליון? אף אחד מאיתנו לא יודע מה המספר הקדוש. צריך לזכור שגם כשעושים את ההקלה הזו, חברות ממשלתיות צריכות לעבוד כמו במגזר הפרטי. זה לא שבאלביט יש סמנכ"ל רכש שמחליט מה שבא לו. גם להם יש מערכות משלהם, על כל המשתמע מכך. אמנם הם לא כפופים לחוק חובת המכרזים, אבל לעקרונות של תחרותיות, מקסום הערך ושוויוניות הם עדיין כפופים, וזה לא משתנה".
![שר הביטחון יעלון, ראש הממשלה נתניהו והרמטכ"ל גנץ מקבלים את הצוללת אח"י תנין, ספטמבר 2014 (צילום: AP Photo/Amir Cohen, Pool)](https://static.zman.co.il/www/uploads/2020/08/AP_498369212141-640x400.jpg "שר הביטחון יעלון, ראש הממשלה נתניהו והרמטכ"ל גנץ מקבלים את הצוללת אח"י תנין, ספטמבר 2014 (צילום: AP Photo/Amir Cohen, Pool)")
היסטוריה בעייתית
החשש מאי-סדרים בתעשייה הביטחונית הממשלתית ובהתקשרויות עם ספקים לא נופל בחלל ריק. רק בחודש שעבר סגרה הפרקליטות את התיק לכמה מעובדי תע"א, בהם יו"ר הוועד יאיר כץ (בנו של חבר כנסת מהליכוד).
בעניינו של אחד החשודים בפרשה תתקבל החלטה בקרוב. במקרה זה החשד נוגע לניצול כוחו בארגון, בין היתר, כדי לקבל שוחד מאחד מספקי המזון שלו, וכן כדי להתערב באופן פסול לטובת חברה מסוימת במכרז בהיקף של חצי מיליון. בנוסף, הוא חשוד בכך שהפעיל לחץ על עובד אחר, כדי שיתייצב ויצביע בבחירות ליו"ר ועד תע"א, ובמקביל לחץ על עובדים להתפקד לליכוד, ולהצביע גם עבור חיים כץ בפריימריז לליכוד.
רק בחודש שעבר הפרקליטות סגרה את התיק לכמה מעובדי תע"א, בהם יו"ר הוועד יאיר כץ (בנו של חבר כנסת מהליכוד). בעניין אחד החשודים תתקבל החלטה בקרוב, ובמקרה שלו החשד נוגע לניצול כוחו בארגון
הריח הרע שעלה מהפרשה הביא לכך שלמרות סגירת התיק לחלק מהחשודים, הפרקליטות דרשה מרשות החברות לבדוק את הטענות בקשר להתנהלות הוועד והשפעתו על מגוון תחומים בחברה. במלים אחרות, נראה כי הגדלת הפטור, כפי שמציע שיינין, מגדילה את הסיכון להישנות של מקרים כאלה, ותשובתו לטענה היא כזו:
"אם מישהו רוצה לגנוב הוא ימצא את הדרך, ויש עוד הרבה מנגנונים: יש ייעוץ משפטי שצריך להיות משמעותי, ואנשי רכש שלא דוגרים על אותן התקשרויות שנים על גבי שנים. אז הרבה פעמים מה שמכנה 'שחיתויות' זה משהו שדומה לדוגמה הבאה: תחשוב שאני הולך לקנות מאותו סופר בכל פעם, למרות שיש לי שלושה סופרים באותו רדיוס. אני רגיל שיש לו את התוצאה הכי טובה, ואני הולך אליו. פעם הלכתי לשני והייתי מבסוט יותר, אבל אני לא אלך לעשות את הבדיקה הזו כל פעם מחדש. דווקא בדברים מהסוג הזה נוצרות הבעיות".
אתה אומר בעצם שפה לא מדובר בעסקות של רכישת צוללות או ספינות.
"בשני מיליון שקל זה לא המכרזים המשמעותיים, לא תמצא דברים כאלה".
אבל למה לא לתת את ההקלה הזו גם לחברות ממשלתיות אחרות?
"לתע"א יש מחזור של 4.1 מיליארד דולר, רפאל אחריה עם מחזור של כמעט 3 מיליארד דולר, אחריה תומר עם מחזור של 300-400 מיליון שקל, רותם עם מחזור של 120 מיליון שקל ואיזורד עם 40 מיליון שקל. כלומר, בחברות האחרות ההיקפים הרבה פחות משמעותיים. מנכ"ל רותם יגיד 'אני רוצה את אותו דבר', אבל לתע"א יש 20 מפעלים, שהקטן מביניהם גדול יותר מרותם".
ומה לגבי חברות ממשלתיות אחרות, לא ביטחוניות?
"אין לי מומחיות כזו לגבי המכרזים וההתקשרויות שלהן, אבל אני כן יודע שהמחוקק בחר, וזה קיים עשרות שנים לפני, לעשות הבחנה בדיני מכרזים בין הדינים של מערכת הביטחון ובתוך זה של החברות הביטחוניות הממשלתיות, לבין כל היתר. אני חושב ששנינו מבינים שיש בכך היגיון ויש מקומות שלפעמים הצורך הביטחוני מחייב התאמות כאלה ואחרות.
"אין לי מומחיות לגבי המכרזים וההתקשרויות של חברות אחרות, אבל אני כן יודע שהמחוקק בחר, וזה קיים עשרות שנים לפני, לעשות הבחנה בדיני מכרזים בין הדינים של מערכת הביטחון לבין כל היתר"
"האם נכון להקל גם על חברות ממשלתיות אחרות? לגבי זה צריך לפנות לחשב הכללי, ולשאול אם דרוש שינוי בחוק חובת המכרזים. זה חוק שמעצבן הרבה מאוד אנשים מטבע הדברים, אבל אני חושב שכולנו מבינים שיש לו חשיבות גדולה. איך שלא תסתכל על זה, בלעדיו היינו נאלצים להתמודד כל יום עם פרשיות שחיתות כאלה ואחרות, וכמו כל רגולציה מהסוג הזה יש לו יתרונות וחסרונות".
הפרשה שמעיבה על ההפרטה המתוכננת
התעשייה האווירית הוקמה ב-1966 ומאז 2007 האג"ח שלה נסחרות בבורסה, (לשם השוואה, גם רפא"ל הנפיקה איגרות חוב, אבל רק למשקיעים מוסדיים). החברה מייצרת טילים לתקיפה והגנה, לוויינים, מטוסים ללא טייס ואלקטרוניקה צבאית וסייבר (באמצעות אלתא). בתחום התעופה, תע"א מייצרת מטוסי מנהלים אזרחיים, מכלולי תעופה לכלי טיס צבאיים ואזרחיים, השבחת מטוסים ועוד.
למרות המשבר בתעופה, תע"א סיימה את המחצית הראשונה של השנה ברווח של 82 מיליון דולר, אך הוסיפה שהיא צפויה להיפגע מהשיתוק שאחז בענף הזה במשבר הקורונה. החברה נוהלה עד לאחרונה על ידי נמרוד שפר, שעזב את תפקידו באוגוסט האחרון, והיו"ר שלה הוא הראל לוקר. בעקבות המשבר, תע"א הכריזה על פיטורים המוניים של 900 עובדים, וההסתדרות הגיבה מיד בסכסוך עבודה, שהסתיים בפשרה שלפיה הוועד יסכים ליזום מהלך של פרישה מרצון.
המהלך המשמעותי שתע"א עומדת בפניו הוא הפרטה באמצעות הנפקת 25%-35% ממניות החברה, וגם לדרך החדשה הזו היא לא תצא בלי לסגור הסכם קיבוצי מול הוועד. נכון לעכשיו ההנהלה, האוצר והוועד סיכמו על מתווה ומי שצריך לתת את האישור הנוסף הוא בני גנץ, ולאחר מכן לכנס את ועדת שרים לענייני הפרטה. בהנחה שהממשלה תשרוד את השבועות הקרובים, שיינין אופטימי באשר להצלחת המהלך שהרשות מקדמת.
בעקבות משבר הקורונה, התעשייה האווירית הכריזה על פיטורים המוניים של 900 עובדים וההסתדרות הגיבה מיד בסכסוך עבודה, שהסתיים בפשרה שלפיה הוועד יסכים ליזום מהלך של פרישה מרצון
"יש הסכמות כמעט עם כל השחקנים. גנץ ביקש לעשות אצלו עוד דיון וזה מאוד הגיוני ולגיטימי. אחרי הכל זו חברה שנמצאת תחת אחריותו, והוא רצה להרגיש שהוא על קרקע יציבה. אני מעריך שבתחילת שבוע הבא יהיה דיון המשכי ואנחנו נסגור את האירוע הזה, ככה שעד אמצע שבוע הבא, אני מקווה שנהיה בוועדת שרים.
לכל זה אפשר להוסיף כוכבית לא קטנה בכלל, של חשד למעורבות בשחיתות והלבנת הון בחו"ל. לפי פרסום מהחודש שעבר בהארץ, לפני כשבע שנים תע"א העבירה 155 מיליון דולר לחברות שקשורות להלבנת הון באזרבייג'ן.
לנושא הזה שיינין סירב להתייחס. מה שברור הוא שהחברה לא תצא להנפקה, ולא תוכל לפנות למשקיעים מחו"ל בלי חקירה יסודית של הפרשה והסרת העננה הזו שמערבת גם בנקים בארץ ובעולם.
בתשובה לשאלה אם הסוגיה נבדקת, העבירה הרשות לאיסור הלבנת הון את התגובה הבאה, שממנה לא ניתן לדעת אם הם כבר בעיצומה של החקירה. אם לא, ייתכן שהם מחכים עד שגנץ יצליח למנות פרקליט מדינה חדש:
"הרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור היא גוף מודיעיני, וככזה אין באפשרותנו להתייחס לדברים לגופם. אין בכך אישור או התייחסות לנושא ו/או לעצם קיומו".
ממשרד הבטחון התקבלה התגובה הבאה:
חוק חובת המכרזים חל גם על החברות הממשלתיות, שעליהן אחראי שר הביטחון, בכל רכש שהן מבצעות מספקים וקבלני משנה. לאחרונה התקבלה פניה מרשות החברות להעלות את סכום הפטור ממכרז, באופן שיגביר את הגמישות של התעשיות הביטחוניות הממשלתיות להתחרות מול חברות פרטיות במכרזים בארץ ובעולם. הבקשה נבחנה ואושרה לאחר אישור משרד האוצר ורשות החברות.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנוהסיפור של תת המקלע המדהים "גל" יציר כפיו של ממציא ה"עוזי" עוזי גל. שלא התקבל לצה"ל לקראת 1973. אלא מאוחר יותר ה"גליל" שעליו הרוויחו מושחתים בצמרת הצבא ובמשרד הביטחון הוא אחד הגורמים הראשונים במעלה להפסד במלחמת יום הכיפורים. תת מקלע סקסי יפהפה בצורת קלצ"ניקוב ואף טוב ממנו שכל חייל היה שש לקבלו ולהשתמש בו.
מלבד כתבת תחקיר במוסף סוף השבוע אין על כך אפילו מילה אחת באינטרנט.