זה נשמע כמעט כמו "אדם נשך כלב": יו"ר ועד עובדי התעשייה האווירית, יאיר כץ (בנו של ח"כ חיים כץ מהליכוד, ו"יורשו" בראשות הוועד), הודיע השבוע לרשות החברות הממשלתיות בדיונים על התכנית להפרטת החברה והנפקתה בבורסה, כי הוועד דורש שהמדינה תפריט לפחות 51% ממניות החברה.

כץ הבן לא יזם את ההפרטה, אלא אמר משהו כמו "אם כבר אז כבר": אם להפריט, אז יותר מ-50%. הוא הסביר לפקידי האוצר שהפרטה של יותר מחצי מהחברה תשחרר את התעשייה האווירית מההגבלות שמוטלות על חברות ממשלתיות, כגון מגבלות על רכישת חברות אחרות, הרחבת החברה ושכר העובדים והמנהלים.

יאיר כץ (צילום: Flash90)

קל להבין מדוע לעובדי התע"א יש בעיה עם הגבלות על שכרם.

דוח חריגות השכר לשנת 2017 גילה שאלתא, חברה בת של תע"א, היא שיאנית חריגות השכר מבין החברות הממשלתיות, ושנמצאו בה יותר עובדים עם חריגות שכר מאשר בכל שאר החברות הממשלתיות גם יחד.

אבל למה החשש של העובדים מפיקוח על שכרם גורם להם לתמוך בהפרטה? המוסכמה בקרב תומכי ההפרטה ומתנגדיה כאחד, בקרב תומכי העבודה המאורגנת וגם בקרב מתנגדיה, היא שהפרטה לא אמורה לשפר את תנאי העסקתם של מרבית העובדים, ולפיכך ועדי העובדים לא אמורים לתמוך בה.

"לממשלה חשוב שפוגל ושמלצר ירוויחו – אז שגם אנחנו"

אין זו הפעם הראשונה שבה עובדים תומכים בהפרטת חברה ממשלתית. בדצמבר שעבר, למשל, נחתם הסכם להפרטת נמל חיפה בין רשות החברות והנהלת הנמל, לבין ועד העובדים החזק שלו, והוא אושר על ידי העובדים אחרי ויכוח פנימי סוער.

ההסכם מציב לנמל מחיר מינימום של מיליארד שקל, ומחייב את הקונה להבטיח לעובדים, אשר יועסקו בחברה סמוך להפרטה, חסינות של 10 שנים מפני פיטורים, וכן מבטיח ש"מחלקת הים" של הנמל תישאר בשליטה ממשלתית.

יו"ר הוועד בחיפה, משה אלקובי, שהוביל את ההסכם, מסביר לזמן ישראל: "אנו עושים מה שטוב לנמל ולעובדים. התנאים שעמדנו עליהם יאפשרו כניסה לנמל רק למשקיע אסטרטגי, שירצה לקחת אותו למקומות רחוקים וטובים. אם ההסכם מבטיח את התנאים שלנו – ביטחון תעסוקתי, שכר, תנאי פרישה – נשמח שיבוא רוכש".

אתה חושב שכיום יזם פרטי יכול לדאוג לכם לתנאים כאלה יותר טוב מהמדינה?
"במובנים מסוימים, כן. הממשלה העבירה הרבה מאוד עבודה לנמל מספנות ישראל הפרטי. חברת מספנות ישראל נמכרה ליזמים ב-19 מיליון שקל, והיא מכניסה להם 70 מיליון שקל בשנה. כנראה שלמישהו בממשלה מאוד חשוב ששמלצר ופוגל (בעלי מספנות ישראל, ת.ג) ירוויחו, יותר מאשר שהמדינה תרוויח.

"אז אם החלופה להפרטה היא שהנמל יישאר בלי עבודה ויתנוון ושאז יתחילו לחצים לפיטורים, ברור שעדיפה לנו הפרטה".

משתמע מהדברים שלך שהפרטה כדאית לכם – אבל לא למדינה או לציבור.
"זה נכון, לצערי. זה עצוב, אבל אני לא אחראי על המדינה ועל הציבור. העובדה שהמדינה מוכרת נכסים שלה בנזיד עדשים אינה באשמתי והיא לא הבעיה שלי, אבל למה שהעובדים לא ירוויחו מזה?

"אם המדינה מייבשת את הנמל שנמצא בבעלותה ולוקחת לחלק מאתנו את העבודה, ואם היא כל כך רוצה להכניס יזם פרטי גם לנמל שלנו, בכל מחיר, ולא אכפת לה להבטיח לנו תעסוקה גם אם לא נעבוד, למה שנתנגד?"

"זה עצוב, אבל אני לא אחראי על המדינה ועל הציבור. העובדה שהמדינה מוכרת נכסים שלה בנזיד עדשים אינה באשמתי והיא לא הבעיה שלי, אבל למה שהעובדים לא ירוויחו מזה?"

לא כל העובדים בנמל חיפה מסכימים עם אלקובי. מאיר תורג'מן, שהיה היו"ר המיתולוגי של עובדי הנמל, התנגד להסכם וחושש שהוא יפגע בעובדים בעתיד.

"הייתה כאן מחלוקת סוערת, ואני בעד להשאיר את הנמל בבעלות המדינה", אומר תורג'מן. "אני מבין את העובדים שתומכים בהפרטה, כי ההפרטה משאירה אותנו באזור הנוחות שלנו. הממשלה לוחצת על הוועדים, מנסה להעביר את חוק בוררות חובה, והנה באה הצעה מפתה להתחמק מהשליטה שלה.

"אבל בטווח הארוך משקיעים פרטיים פוגעים בעובדים. משקיע רואה רק את הרווח וההפסד, וכל האמצעים כשרים. גם אם היום הוא מפנק את העובדים כדי להשיג את התמיכה שלהם בשליטה בנמל, מחר הוא ימצא דרך להיפטר מאתנו".

אז לשיטתך, המדינה והציבור מרוויחים מההפרטה, כי לא נצטרך לממן אתכם?
"אני לא אחראי על הציבור, אבל אני לא מסכים עם הגישה הזאת. נמל הוא נכס אסטרטגי שצריך לשמור עליו וגם עובדי נמל קבועים, מקצועיים ומסורים הם נכס.

"זה אותו דבר: ההפרטה תהיה טובה בהתחלה גם לנמל עצמו שהם ישקיעו בו המון, וגם לנו. אבל אחר כך הם יפקירו גם את הנמל וגם אותנו".

יו"ר ועד עובדי נמל חיפה לשעבר, מאיר תורג'מן (מימין) (צילום: פלאש 90)

"לפעמים המדינה מכשילה והעובדים מעדיפים את היזם"

שלא לייחוס מסבירים חברים בוועדי העובדים באופן ברור עוד יותר למה הם תומכים בהפרטה. "אני יכול להבין גם את החבר'ה בתעשייה האווירית שמבקשים הפרטה וגם את החבר'ה בנמל חיפה שזורמים איתה ומעריך שהייתי פועל בדיוק כמותם", אומר אחד החברים בוועדי העובדים הגדולים בישראל.

"בניגוד למה שחושבים ואומרים עלינו, ועדי העובדים הם חלק מהמפעל והם פועלים מתוך אמונה עמוקה והזדהות עמוקה עם המפעל וגם רוצים שהמפעל ירוויח וישגשג. הצלחת המפעל – הצלחתנו.

"ויש מצבים שבהם המדינה, עם כל הביורוקרטיה שלה, המגבלות שהיא שמה על כל דבר, והחשיבה המאובנת שלה הופכת לאבן-נגף והוועד לא רוצה אותה.

"במקרים האלה הרבה עובדים אומרים: עדיף לנו לפעול מול גורמים פרטיים. הרי לא חסר חברות פרטיות בארץ ובעולם, שיש בהן ועד ושהיחסים עם ההנהלה בחברה פרטית הם דבש, בהשוואה למה שקורה בחברות ממשלתיות.

"הרבה עובדים אומרים: עדיף לנו לפעול מול גורמים פרטיים. הרי לא חסר חברות פרטיות בארץ ובעולם, שיש בהן ועד ושהיחסים עם ההנהלה בחברה פרטית הם דבש, בהשוואה למה שקורה בחברות ממשלתיות"

"ליזם יש אינטרס שהעובדים יהיו מרוצים, ויש לו אינטרס להבטחת קיום המפעל. הממשלה פועלת מאינטרסים פוליטיים עקומים. אז העובדים מעדיפים הפרטה".

אולי בגלל שהיזם מחלק לעובדים, ובעיקר לחברי הוועד, חלק מהרווח שהוא עושה על חשבון המדינה והציבור?
"ברור שהוא מחלק, זה העניין, אבל למה על חשבון? אם יש נכס שהמדינה לא יודעת איך לטפל בו, והיזם קונה אותו וממשיך להפעיל אותו, לתת שירות, לשלם מסים ולהעסיק עובדים שנשארים מאוגדים בתנאים טובים – כולם מרוויחים".

נמל חיפה, צילום אילוסטרציה (צילום: דוד כהן, פלאש 90)

"המדינה מתנערת מאחריות ובסוף גם העובדים ייפגעו"

העובדים בוועדים הגדולים, כולל ועדי התעשייה האווירית ונמל חיפה, מייצגים עובדים חזקים יחסית, ושייכים ברובם להסתדרות הכללית, שגישתה לדברים פרגמטית, ויש מי שיאמר – צינית וכוחנית.

בארגון "כוח לעובדים", הקטן והאידיאליסטי, שמייצג בעיקר עובדים מוחלשים, מתלהבים פחות, בלשון המעטה, מהרעיון שהעובדים יתמכו בהפרטה.

"אנחנו לא נתקלנו בעובדים שמבקשים הפרטה", אומר איתי סבירסקי, מזכ"ל משותף ב"כוח לעובדים". "להפך, אנחנו עובדים עם הרבה עובדי קבלן מנוצלים שהחלום שלהם הוא לעבור להעסקה ממשלתית ישירה. אבל אני יכול להבין עובדים שהיו רוצים הפרטה ולא הייתי מופתע להיתקל בהם".

איתי סבירסקי (צילום: טוהר ג'ייקובסון)

סבירסקי מציין כי הארגון מנהל מאבקים ומו"מ מול הממשלה ויודע עד כמה קשה להתמודד מולה. "הממשלה מנסה לשמור על הברז הציבורי, וזה נכון מבחינתה. אבל מהזווית של העובד, הפקידים לוקחים לעצמם סמכויות דרקוניות ועושים הכל כדי לקעקע את הכוח הארגוני ואת הביטחון התעסוקתי של העובדים. בנסיבות האלה אפשר להבין יו"ר ועד שאומר, יאללה, בוא נצא משליטת המדינה.

"הבעיה עם הגישה הזאת היא שהיא חושבת רק על הטווח הקצר. נניח שמחר החברה המופרטת תימכר לבעלים אוסטרלי, למה שיהיה לו אכפת להעביר את העובדים להעסקה קבלנית, או להחליף אותם בעובדים מחו"ל? אני לא רואה איך אפשר להבטיח לעובדים ביטחון תוך כדי הפרטה".

ראש הממשלה בנימין נתניהו מסייר במתקן התעשייה האווירית, ארכיון, 2010 (צילום: Government Press Office/Flash90)

הרבה חברות פרטיות מעסיקות עובדים בתנאים מעולים שהמדינה לא יכולה להרשות לעצמה, בהייטק, או במפעלים כמו ישקר, למשל, ובהרבה חברות פרטיות העובדים מאוגדים. מה גם שממילא רוב החברות במשק פרטיות. ובכל זאת אתה אומר בצורה גורפת "הפרטה זה רע לעובד"?
"השכר במגזר הפרטי יותר גבוה, אבל תנאי העסקה זה לא רק שכר. עובדים זקוקים גם לשעות נוחות וזמן עם המשפחה, חופשות, תמיכה בזמן מחלה, פנסיה, פיצויי פיטורים וכו', וכן לביטחון תעסוקתי. כל זה לא פחות חשוב משכר, ובממוצע, במגזר הציבורי התנאים הללו יותר טובים. ברור שלא כולם יכולים להיות במגזר הציבורי, אבל האינטרס של מי שנמצא שם אינו הפרטה.

"מעבר לכך, יש גם עניין עקרוני שבגללו אנחנו כארגון מתנגדים להפרטה: הפרטה היא הסרת אחריות של המדינה מדברים שהיא אמורה להיות אחראית עליהם.

"כשמפריטים שירותי רווחה המדינה מסירה מעצמה אחריות על הרווחה, וכשמפריטים נמל היא מסירה מעצמה אחריות על הכלכלה וגם על העובדים. אנחנו בעד מגזר ציבורי חזק, עבה ויציב, שלוקח אחריות".

"כשמפריטים שירותי רווחה המדינה מסירה מעצמה אחריות על הרווחה, וכשמפריטים נמל היא מסירה מעצמה אחריות על הכלכלה וגם על העובדים. אנחנו בעד מגזר ציבורי חזק, עבה ויציב, שלוקח אחריות"

אבל זאת בטח לא אחריות של העובדים. אם נניח שהעובדים כן מרוויחים מהפרטה, האם זה שהאזרחים נדפקים זאת בעיה שלהם?
"לא, אבל עדיף לדרוש מהממשלה שתיקח אחריות גם על העובדים וגם על האזרחים, מאשר לתת לה לגיטימציה להתנער מהאחריות שלה. זה האינטרס העמוק המשותף של כל המאבקים החברתיים".

אם ההפרטה אכן רעה לעובדים כמו שאתה אומר וכמו שטוענים עובדים מסוימים בוועדים של ההסתדרות, אולי ברשויות אכיפת החוק צריכים לתהות למה ראשי ועדים מסוימים מתלהבים ממנה?
"שאלה קשה מאוד שכדאי לשאול מאוד בזהירות. הייתי אומר שאולי כדאי לחקור יותר לעומק אם יש כאן משהו שכדאי להתחיל לחקור".