הלחץ הציבורי והתקשרותי שהופעל בשבועות האחרונים על הרשויות, בניסיון למגר את תופעת קבצנות הילדים בישראל, כולל כתבה של זמן ישראל בנושא, הוביל השבוע למבצע אכיפה משטרתי. במהלך המבצע נחשף בעיר טמרה מתחם מגורים בשטח פתוח, תחת כיפת השמיים, שבו לנו ילדים בגילאי 4 עד 14 יחד עם הוריהם ומעסיקיהם.

מדובר במשפחות מהרשות הפלסטינית, שהסתננו לשטח ישראל דרך פרצות בגדר ההפרדה, והועסקו בצמתים בגליל בקיבוץ נדבות ורוכלות (מכירת פריטים קטנים). המתחם נחשף לאחר שבועות של תצפית וחקירה סמויה, והתגלה כי משפחות שהו בו בצורה בלתי חוקית, ללא שירותים וללא מים זורמים. בחיפוש נתפס סכום כסף רב במטבעות, וכן פריטים למכירה, כמו מצתים וגרביים.

מהמידע שנאסף התגלה כי מדי בוקר עלו הילדים על רכב נהוג בידי אזרח ישראלי ופוזרו בצמתים באזור, כדי לעבוד בקיבוץ נדבות ורוכלות במשך כל שעות היום. בשעות הערב נאספו הילדים מהצמתים והולנו בתנאי שטח, והכסף שקיבצו התחלק בין הורי הילדים לבין הסייענים הישראלים.

מדובר בתופעה שמוכרת לרשויות בישראל זה שנים ארוכות, והתעצמה בתקופת הקורונה. בחודשי הקיץ הגיעה תופעת קבצנות הילדים לכותרות, וחשפה את סבלם של הילדים העובדים תחת השמש הקופחת, ואת הסכנה הנשקפת לחייהם במירוץ בין מכוניות. עם זאת, הרשויות המשיכו להתעלם ממנה עד המבצע הנוכחי.

ילדים קבצנים מהרשות הפלסטינית לנים בשטח פתוח בישראל, ספטמבר 2020 (צילום: דוברות המשטרה)

"צר לי שהמשטרה התמהמהה עם הפעילות עד עכשיו, כי בינתיים ילדים רבים שילמו מחיר כבד", אמר לזמן ישראל ח"כ יוסף ג'בארין (הרשימה המשותפת), יו"ר הוועדה לזכויות הילד, שקיים את הדיון האחרון בנושא זה בכנסת. "הפעילות בשטח צריכה להתרחב ולבלום את התופעה, כדי שהילדים לא יחזרו".

לזמן ישראל נודע, כי המלין והמסיע של הילדים – שניהם ערבים אזרחי ישראל – נעצרו על ידי המשטרה ויוגש נגדם כתב אישום. עם זאת, המשפחות הוחזרו לשטח הרשות הפלסטינית ולא קיבלו טיפול או מענה, אף לא ראשוני, מרשויות הרווחה בישראל.

בחודשי הקיץ הגיעה תופעת קבצנות הילדים לכותרות, וחשפה את סבלם של הילדים העובדים תחת השמש הקופחת, ואת הסכנה הנשקפת לחייהם במירוץ בין מכוניות. עם זאת הרשויות המשיכו להתעלם ממנה

למעשה, המקרה כלל לא הגיע לידיעת גורמי הרווחה בעיריית טמרה, וזאת בניגוד להמלצות הוועדה המיוחדת לזכויות הילד, שהתכנסה לפני כשלושה שבועות, ודרשה שיתוף פעולה ותגבור של שירותי הרווחה ברשויות שבתחומן מעבידים את הילדים.

"החזרת המשפחות לשטחי הפלסטינית לא תפתור את הבעיה, כי מחר ימצאו דרך להחזיר את הילדים לשטח ישראל, דרך פרצה אחרת ובמקום אחר", אמר לזמן ישראל ג'עפר פרח, מנהל מרכז מוסאוא לזכויות האזרחים הערבים בישראל.

"הדרך לטפל בתופעה היא לא לזרוק את הילדים בחזרה למחסומים, אלא להקים יחידה ארצית, שיכולה לעבוד מול שירותי הרווחה של הרשות הפלסטינית, ולמצוא פתרונות שיצילו את חייהם של הילדים האלה. צריכה להיות יחידת משימה ניידת של שירותי רווחה ישראלים, שעוברת בצמתים, אוספת את הילדים, ויוצרת קשר עם הרשות הפלסטינית כדי לטפל בהם מולה".

"הדרך לטפל בתופעה היא לא לזרוק אותם בחזרה אל המחסומים, אלא להקים יחידה ארצית שיכולה לעבוד מול שירותי הרווחה של הרשות הפלשתינית ולמצוא פתרונות שיצילו את החיים של הילדים האלה"

פרח הוסיף, כי "אי אפשר שהמדינה תתנער מאחריות כלפי הילדים האלה, ורק תזרוק אחריות מרשויות הרווחה לרשויות האכיפה. אכיפה לא עוזרת לטפל בשורש הבעיה. ילדים שהמשפחות שלהן רעבות ינוצלו בדרך כזו או אחרת".

מבירור שערך זמן ישראל מול גורמים במשטרה ובמשרד הרווחה, עולה כי המסגרת החוקית מקשה על הרשויות בישראל להעניק סיוע לילדים ולמשפחות שאינם אזרחי ישראל, ושוהים כאן באופן בלתי חוקי.

ח"כ יוסף ג'בארין (צילום: Hadas Parush/Flash90)

ואולם, כפי שצוין בוועדה לזכויות הילד, ישראל מחויבת להעניק עזרה לילדים אלה, וזאת על פי אמנת האו"ם בדבר זכויות הילד, שהיא חתומה עליה, ובה נקבע:

"המדינות החברות יכבדו ויבטיחו את הזכויות המפורטות באמנה לכל ילד שבתחום שליטתן, ללא הפליה מכל סוג שהוא, ללא קשר לגזע, 4 צבע, מין… או למעמד אחר של הילד, של הורהו או של אפוטרופוסו החוקי".

הוועדה לזכויות הילד אף המליצה במסקנותיה לחזק את שיתופי הפעולה בין הגורמים הרלוונטיים, כגון המשטרה וגורמי הרווחה בנושא. ואולם נראה כי במקרה הזה רשויות הרווחה לא עורבו. כמו כן, הוועדה המליצה לתגבר את המחלקות לשירותים חברתיים ברשויות המקומיות שבתחומיהן נמצאים ילדים מקבצי נדבות, והמקרה בטמרה כלל לא הגיע לידיעת הרשות המקומית שבתחומה נערך המבצע.

ח"כ ג'בארין, כיצד אתה רואה את העובדה שהרשויות לא מיישמות את מסקנות הוועדה שאתה עומד בראשה, ופורסמו רק לפני שבועות ספורים?

"בהתנהלות תקינה, גורמי המשטרה היו צריכים ליישם את המלצות הוועדה הפרלמנטרית שדנה בנושא. אבל לצערי, אין להן תוקף משפטי מחייב. עם זאת, נמשיך לעקוב אחר הנושא, ובדיון הבא נשאל כיצד פעלו רשויות הרווחה, ומה עשתה המשטרה, כדי להגיע למעסיקיהם של ילדים אחרים. רק הרתעה וענישה ימנעו מהקבלנים להמשיך ולנצל את הילדים בתנאי עבדות".