אילוסטרציה (צילום: istockphoto/siraanamwong)
בחסות משבר הקורונה וממשלת נתניהו, הפכה ישראל למדינת כל שקרניה

שוב השקר הזה

מיוחד

בית הקפה שעושה משלוח לספסל ממול ● השרה שמצטלמת ב"סוכה הביתית", ומטיילת בטבריה ● רה"מ שמשחק בנתוני התחלואה והמשק ● והישראלים שיגידו הכל לשוטר כדי לעבור את המחסום ● בצל המשבר הבריאותי והפוליטי, ועם לא מעט עזרה מטראמפ ומהרשתות החברתיות (ששינו לאחרונה את כיוון הספינה), הפכה ישראל למדינה שהשקר הוא נר לרגליה ● עומר שרביט שוחח עם המומחים שמסבירים איך ומתי זה קרה לנו, ולמה יש סיבה למעט אופטימיות

תופעה מוזרה נצפתה בבתי קפה בסגר האחרון: לקוחות שביקשו לקנות משקה חם קיבלו מהבריסטות דווקא משקה קר שהוכן על המקום, והוגש בבקבוק. מוזר, אך בנסיבות הקיימות לא הייתה ברירה: בכל פעם שפקחים הגיעו לאזור, בית הקפה נאלץ להפסיק למכור אוכל בטייק אווי, ועבר לתפקד כמעין חנות שמוכרת מזון ארוז, שאותו מותר למכור.

כך קרה שבתי קפה עשו הסבה לחנויות לממכר מזון, חלקם תלו שלט "מכולת" בחזית, ומוכרי פלאפל הפעילו שירות משלוחים למרחק שבעה מטרים. תחמנות שקופה שכזו היא צו השעה. הקורונה דחקה לקצה את הדריכות של כולנו לרגע שבו נצטרך לשקר ולרמות, בדרך כלל בקטנה.

השקרים שימשו גם למעבר במחסומים, שזכו לכינוי "שוטר וסע". פתאום כולם בדרך לבדיקה הסרולוגית, או לאסוף לפטופ מחנות מחשבים. בסגר השני נדמה שכולם חירטטו, והשוטרים עצמם ציפו לכך כששיחררו את רוב הנוסעים לדרכם.

מצד שני, חוסר הוודאות של משבר הנגיף העלה את הרגישות לשטויות שמוכרים לנו הפוליטיקאים, שהתקשו לשקף את המציאות באופן סביר. מירי רגב הכפילה פי 2 את הסכום שהממשלה הוציאה לסיוע כלכלי במשבר, וטענה כי בישראל יש הכי פחות סגרים ותמותה (שקר). ישראל כ"ץ הוריד את רף האמינות, כאשר טען כי ארבעה פקידים בכירים ברחו ממשרדו בלי קשר לכך שראש הממשלה מסרב לאשר תקציב. ראש אגף התקציבים אף האשים אותו בניסיון לשחק במספרים.

באשר לפרישת מנכ״לית משרד האוצר קרן טרנר. נפרדנו בהודעה משותפת יפה עם דברי שבח הדדיים, ובואו נשאיר את זה כך. אין לפרישה…

פורסם על ידי ‏ישראל כ״ץ – Israel Katz‏ ב- יום ראשון, 11 באוקטובר 2020

עולה על כולם ראש הממשלה, בנימין נתניהו, שאין שני לו ביכולת לבלף, ונתפס לא אחת גם בשקרים שקופים. בימים האחרונים הוא טען שישראל מצטיידת בבדיקות קורונה מהירות. בפועל, הדיוק של הבדיקות האלה מוטל בספק. הוא טען שהסגר השני הוא "הצלחה אדירה". נפתלי בנט קרא לו שקרן.

חוסר האמינות חילחל גם לגופים המקצועיים. כך, למשל, דוברות המשטרה הפיצה מידע שקרי על כוונת מפגינים להצטייד בגז מדמיע נגד השוטרים, ונציג המשטרה  חזר על הדברים בשידור חי. גם ראש השב"כ והרמטכ"ל אולי לא שיקרו לכולנו בפרצוף, אבל לא התנדבו לספר שהזמינו אורחים לסוכות.

שקרים בוטים חורכים גם את הרשתות. כך, למשל, פוסט שזכה לאינספור שיתופים טוען שלעו"ד ליאת בן-ארי – התובעת במשפטו של נתניהו – אין אחות, והיא לא ישבה עליה שבעה. ההכחשות של מקורבי הפרקליטה לא עזרו.

בהחלט ייתכן שהשקרים וגניבות הדעת הם סוד ההצלחה של נתניהו ומקורביו; מחקר שפורסם לפני כמה ימים מצא שפוליטיקאים שקרנים מצליחים יותר. אלא שבמצב הנוכחי, כזבי השלטון מגדילים את החשש שהציבור יפסיק לשתף פעולה בחקירות ההדבקה, כפי שכבר קורה, לפי נתוני "מפקדת אלון". איתי לנדסברג-נבו כתב לאחרונה באתר זה, שהשקר הפך לאיום המרכזי על חיי האזרחים.

ייתכן שהשקרים הם סוד ההצלחה של נתניהו ומקורביו; מחקר חדש מצא שפוליטיקאים שקרנים מצליחים יותר. אלא שבמצב הנוכחי, כזבי השלטון מגדילים את החשש שהציבור יפסיק לשתף פעולה בחקירות ההדבקה

האם ישראל חצתה את הרוביקון לקראת חיים בתרבות של שקרים? הנה ניסיון לחלץ תשובות מהיסטוריון, חוקר תקשורת, פסיכולוג חברתי ומשפטנית.

בנימין נתניהו על רקע דיוקנו של דוד בן-גוריון, ארכיון, 2013 (צילום: Edi Israel/POOL/Flash90)
בנימין נתניהו על רקע דיוקנו של דוד בן-גוריון, ארכיון, 2013 (צילום: Edi Israel/POOL/Flash90)

1

ההיסטוריון: הפוליטיקה ניצחה את האמת

פוליטיקאים שיקרו תמיד, ובעשורים האחרונים נכתבה היסטוריה אלטרנטיבית עניפה, אך לפי מיכאל בר-זוהר, לראש הממשלה הראשון שלנו דווקא היה חשוב "ללכת עם האמת שלו", והוא היה מוכן לשלם מחיר פוליטי כדי לחשוף אותה.

כדוגמה לכך, הוא מביא את עסק הביש – ה-פרשה שהרעידה את המערכת הפוליטית הישראלית בעשור וחצי הראשון לקיומה, ומסמן את הנקודה שבה החשיבות של חתירה לאמת ניגפה לדעתו, בפני הפוליטיקה.

"דוד בן-גוריון היה מוכן ללכת עד הסוף בעניין החיפוש אחר האמת בשאלה מי נתן את ההוראה (להפעיל את הסוכנים במצרים, ע.ש)", אומר בר-זוהר. "היה בארץ ויכוח גדול מאוד, כשחלק אמרו 'יאללה, תגמור את זה, תטאטא את זה מתחת לשטיח, נקבל החלטת ממשלה ונגמור את כל העניין'. אבל הוא דרש ללכת לוועדת חקירה שתגלה את האמת. זה הפך אצלו לאובססיה, והוא הלך עד הסוף.

פוליטיקאים שיקרו תמיד ובעשורים האחרונים נכתבה היסטוריה אלטרנטיבית ענפה, אך לפי מיכאל בר-זוהר, לראש הממשלה הראשון שלנו דווקא היה חשוב "ללכת עם האמת שלו", והוא היה מוכן לשלם מחיר פוליטי כדי לחשוף אותה

"זה היה מאבק צודק מעין כמוהו, אבל מה ששיבש את המהלכים של בן-גוריון הוא שבאותו זמן הוא גם יצא בצורה חריפה וקיצונית נגד פנחס לבון, בגלל ההשמצות שלו את משרד הביטחון וצה"ל. אז אתה לא יכול להגיד שאתה תומך בוועדת חקירה בלתי תלויה, שתחשוף את האמת על מי נתן את ההוראה, פנחס לבון או בנימין גיבלי (שר הביטחון או ראש אמ"ן, ע.ש), אבל דקה אחרי זה להגיד ׳לבון הוא מנוול, שקרן ורמאי׳. זה לא הולך ביחד, וזו הייתה השגיאה של בן-גוריון.

"ב-1960 לבון אמר לו, 'בן-גוריון, התגלו פה מסמכים חדשים, תטהר אותי'. אז הוא אמר לו, 'אני לא יכול לטהר אותך, כי אני לא משפטן. אתה צריך לפנות לגוף משפטי שהם יטהרו אותך', ומשם התחיל כל הסיפור. הוא דבק במשפט, ולבון רצה לקבל טיהור בלי משפט. לוי אשכול אמר אחר כך, 'יאללה חברים, נקבל החלטת ממשלה'. כלומר, ניסו באיזושהי צורה להיפטר מהפרשה הזו מבלי ללכת לוועדה משפטית".

לדברי בר-זוהר, ברקע היה מאבק בין בן-גוריון והצעירים שלו (שמעון פרס, משה דיין, טדי קולק, יצחק נבון, ואחרים), לבין הוותיקים יותר, שב-1953 התנגדו למינוי לבון לשר הביטחון ושנים ספורות לאחר מכן עברו צד. "זה היה מאבק על צדק, על רקע מאבק פוליטי חריף, וכך בן-גוריון הפסיד בשני המאבקים ושילם את המחיר".

באיזה אופן הוא שילם מחיר, ומתי מבחינתך הערך של האמת בפוליטיקה הישראלית החל להישחק?

"הנקודה המרכזית היא ועידת מפא"י ב-1965, שבה בן-גוריון הציע להקים ועדת חקירה משפטית. הוועידה החליטה ברוב של 60% להפיל את ההצעה של בן-גוריון, ובכך קיבלה בעצם את ההצעה של ראש הממשלה המכהן אשכול.

"זה הביא לכך שבן-גוריון התפלג ממפא"י, והקים את רפ"י, וזו כבר הייתה נקודת אל חזור. הוא שילם עליה מחיר כבד, גם כאשר רפ"י זכתה רק ב-10 מנדטים. בתום הוועידה הבנתי שזה אבוד. בן-גוריון ראה בזה את כל העניין של פוליטיקה וצדק, ושבגלל פוליטיקה אסור להקריב את הצדק, וזה אומר שצריך לחקור את הנושא".

גילה גמליאל בליכודיאדה באילת, ארכיון, 2018 (צילום: פלאש90)
גילה גמליאל בליכודיאדה באילת, ארכיון, 2018 (צילום: פלאש90)

2

הפסיכולוג: הנזק הגדול בא מהרבה רמאים קטנים

"כשבדקנו פוליטיקאים מול אנשי עסקים, גילינו שהם לא שיקרו יותר מכל אחד אחר, אבל כשתופסים אותם, ההפרה יותר חמורה בהשוואה לאדם שלא נמצא בתפקיד ציבורי. זה לא שגילה גמליאל היא היחידה שנסעה לסוכה של חמיה, פשוט היא אמורה להוות דוגמה אישית", אומר לי פרופ' שחר איל, ראש התכנית לפסיכולוגיה חברתית במרכז הבינתחומי, ומומחה לקבלת החלטות.

לדברי פרופ' איל, המחקר מראה שברגע שאנחנו רואים מישהו משקר ולא מקבל עונש, הסיכוי שלנו לשקר כמוהו יגדל ככל שנתפוס אותו כדומה לנו או כמנהיג של קבוצת ההתייחסות שלנו. מצד שני, אם האדם הזה מסומן כאאוטסיידר או כחבר בקבוצת חוץ, זה יגרום לנו לא לרצות להידמות לו.

"אם יראו לך הרבה הפרות חוק של חרדים, אז חילוניים יגידו, 'הם לא נורמליים, אנחנו לא כאלה׳, וזה דווקא יגרום להם לפחות התנהגויות כאלה, משום שהם ירצו להידמות למה שהם תופסים כקבוצת האיכות שלהם. אם מנהיג שמפר כללים היה מקבל עונש מידי מול הציבור, זה אולי היה מפחית את האי-ציות, כי אז אנשים היו אומרים: 'אני לא רוצה לנסוע כמו גילה גמליאל, שפיטרו אותה".

שחר איל
שחר איל

לדברי פרופ' איל, הקורונה חידדה דילמה שנחקרה רבות בתורת המשחקים, בין התועלת לקבוצה לתועלת לפרט. "לכאורה, לקבוצה כדאי שכולם יהיו בבית, אבל לכל פרט מנקודת ראותו, אם כולם בבית אז הוא עצמו יכול לצאת, ואז יכול להיווצר מצב שכולם יוצאים ולא מקיימים את הסגר. זה דומה לדילמת האסיר".

אמון יכול להפחית את ההתנהגות הזו, אבל הוא נפגם במקרים שבהם אחרים מפרים את הכללים ויוצאים מזה ללא סנקציות, "אז הדילמה היא למה הם כן ואני לא, ולמה אני משלם מחיר שלא עוזר לי ולא באמת מפחית תחלואה.

"תמיד אנחנו מוצאים שהרבה אנשים מוכנים לרמות, אבל הרוב לא ירמו עד הסוף, ומה שעוצר אותם זה הדימוי העצמי. אז הם מעגלים פינות במקומות שאפשר להצדיק את זה. ככל שהמצב והחוק יותר עמומים, יש יותר רמאויות, כי יש יותר אפשרות להצדיק את ההתנהגות ולהציג אותה כלא-רמאות.

"תמיד אנחנו מוצאים שהרבה אנשים מוכנים לרמות, אבל הרוב לא ירמו עד הסוף, ומה שעוצר אותם זה הדימוי העצמי. אז הם מעגלים פינות במקומות שאפשר להצדיק את זה. ככל שהמצב והחוק יותר עמומים, יש יותר רמאות"

איל טוען שגם הסייגים בכללים מגדילים את הסיכוי להפרות. הוא מצדיק את החרדים, שמנקודתם ראותם, אם מותר להפגין מותר גם להתפלל. כך גם הכלל שאסר על שהייה בים אך התיר לעשות שם ספורט, ונתן פתח לכל אחד להגיע כדי להגיע לחוף כדי להתעמל, כביכול.

הוא לא חושב שמשרד הבריאות צריך להפציץ אותנו במספרי נדבקים, כי סף הגירוי משתנה. "אנשים לא מבינים מספרים. לא צריך לשקר, אבל חשוב להציג נתונים בצורה חכמה. צריך יותר היזון חיובי: 'הנה אנחנו ביום השלישי לסגר, תראו כמה מקרים מנענו, וכמה אנו מתקדמים'. במקום זאת מזכירים סנקציות על רמאות, ולא את התועלת של הכנות".

ביחס לקנסות, איל ממליץ על 10 קנסות של 500 שקל במקום קנס אחד של 5,000 שקל, כי "ככל שיותר אנשים מסביבך מקבלים קנסות לאורך זמן, זה מה שעובד". לשיטתו, "דבר נוסף הוא אכיפה פנימית. אני לא יכול לשים שוטר מאחורי כל רמאי. אני קבעתי פגישה עם סטודנטים, ובגלל מה שקרה עם אישי הציבור, ביטלתי אותה".

הוא גם בעד האח הגדול, שמסתכל עלינו, ומציין לטובה את איכוני השב"כ. בשורה התחתונה, הוא מדגיש ש"הנזק הגדול בא מהרבה רמאים קטנים ולא מרמאים גדולים. אני מאמין שרוב החולים המאומתים יושבים בבית, ושזו לא הבעיה העיקרית, אלא  דווקא אירועים של אוכלוסייה גדולה וקהל גדול".

אילוסטרציה, תחפושת טראמפ ברחובות בני ברק, פורים 2017 (צילום: AP Photo/Ariel Schalit)
אילוסטרציה, תחפושת טראמפ ברחובות בני ברק, פורים 2017 (צילום: AP Photo/Ariel Schalit)

3

חוקר התקשורת: יותר אנשים מאמינים לשקרים

"פוליטיקאים שיקרו תמיד, זו לא תופעה חדשה, אבל יש כמה הבדלים", אומר לזמן ישראל פרופ' גדי וולפספלד מבית הספר לתקשורת במרכז הבינתחומי. לדבריו, אמנם כיום קל יותר לתפוס את השקרים מהר יחסית, אלא שהם מספיקים לתפוס תאוצה מהירה לא פחות ברשתות החברתיות.

"היום הייתי קורא לזה תרבות של ציניות, ולא תרבות של שקרים. אנחנו מדברים על עידן של פוסט-אמת, אנשים לא יכולים להבדיל בין אמת לשקר, ואין על מי לסמוך. אנשים איבדו אמון בתקשורת ההמונים, ובפולטיקאים. פעם האמינו בראשי הדתות, ועכשיו גם בזה לא. עכשיו אנשים מוכנים הרבה יותר להאמין לקונספירציות על אנשים שהורגים ילדים קטנים, וכל השטויות האלה.

"החדשות הרעות הן שזה דומה קצת לימי הביניים, כשעלילת דם הייתה עוברת מכפר לכפר, ורוב התושבים האמינו בה. במידה מסוימת חזרנו לאותה תקופה, ויש אוכלוסיות לא קטנות שמאמינות לתיאוריות האלה כי נוח להאמין בהן. אפשר להגיד שזו תקופה מפחידה, אבל עלילות דם הן לא משהו חדש.

"החדשות הרעות הן שזה דומה קצת לימי הביניים, כשעלילת דם הייתה עוברת מכפר לכפר, ורוב התושבים האמינו בה. במידה מסוימת חזרנו לאותה תקופה, ויש אוכלוסיות לא קטנות שמאמינות לתיאוריות האלה"

"הבעיה זה לא השקרים, אלא שיותר אנשים מאמינים להם, וכאן יש אירוניה: מצד אחד ציניות וסקפטיות, ומצד שני יש כאלה שמוכנים להאמין. אותם אנשים סקפטיים שלא מאמינים לתקשורת ולפוליטיקאים ולא לאף אחד, וחלק מאותם אנשים מאמינים ממש בשטויות. אין קונצנזוס על מה המציאות ומה נכון. לכן טראמפ, שאני מאמין שיפסיד בבחירות, יכול להפיץ בלי סוף שקרים.

פרופ' גדי וולפספלד
פרופ' גדי וולפספלד

"אתה מכיר את הבדיחה: איך יודעים שטראמפ משקר? הוא מזיז את השפתיים. זאת אומרת שהוא יכול לשקר ובכל זאת יהיו כאלה שיגידו, 'טוב, זה טראמפ, אז הוא בטח אומר אמת', ויש כאלה בעיתונות שיאמרו 'מה פתאום, הוא משקר'. הבעיה היא לא תרבות של שקרים, כי תמיד שיקרו. אבל יכול להיות שיש אנשים, כמו טראמפ, שמרגישים יותר נוח לשקר, כי יש מי שיאמין לשטויות שלהם".

פרופ' וולפספלד בעד רגולציה על רשתות חברתיות, שעלולות להביא לסיכון חיים ולהרג, ומציין בהקשר זה את פרשת פיצה-גייט, שגרמה למישהו להיכנס לפיצרייה בניו יורק ולהתחיל לירות כדי לשחרר ילדים שנכלאו שם, כביכול, או תיאוריית ה-Q, שמסתובבת בגרמניה, לפיה יש אליטות שהורגות ילדים קטנים.

לדבריו, "זה בהחלט זמן מפחיד, במיוחד לאלה שמאמינים בדמוקרטיה, כי אין לנו סמכות. פעם היה בארצות וולטר קרונקייט, ובישראל חיים יבין, אנשים שרוב העם האמין למה שהם אמרו. וגם לזה היו חסרונות, כי כשרק ערוץ אחד מספר לך את האמת, זו גם בעיה. עכשיו אנחנו בתקופה הרבה יותר מסוכנת, כי מצד אחד לא מאמינים לאף אחד, ומצד שני קשה להבדיל בין שקר לאמת.

פעם היה בארצות וולטר קרונקייט, ובישראל חיים יבין, אנשים שרוב העם האמין למה שהם אמרו. וגם לזה היו חסרונות, כי כשרק ערוץ אחד מספר לך את האמת, זו גם בעיה. עכשיו אנחנו בתקופה הרבה יותר מסוכנת"

4

המשפטנית: המחיר שמשלמים על שקרים יורד

"אני קצת מתלבטת, לא מרגישה שיש דווקא משהו בתקופה האחרונה", אומרת לי ד"ר תהילה שוורץ אלטשולר, עמיתה בכירה במכון לדמוקרטיה. היא מסכימה שיש משבר אמון, אך הוא לא נובע מכך שנבחרי ציבור התחילו לשקר יותר.

"יש משבר אמון, כי ברגע שפוליטיקאים משקרים בלי למצמץ ומסדרים את המציאות לצורכיהם, אז איזו טענה יכולה להיות כלפי האדם שלא רצה לחשוף מגעים בחקירה אפידמיולוגית? פוליטיקאים מאז ומעולם שיקרו. השאלה מה גובה הדיבידנד או הקנס שהם צריכים לשלם אם הם משקרים, והתחושה היא שבשנים האחרונות המחיר הולך ויורד, ולכן הציבור מוכן להכיל את זה.

תהילה שוורץ אלטשולר (צילום: המכון הישראלי לדמוקרטיה)
שוורץ אלטשולר (צילום: המכון הישראלי לדמוקרטיה)

"לפעמים מי ששקרן הוא זה שלא פראייר וחכם יותר. אז זה סיפור אחד. הסיפור השני, הוא שעכשיו כבר לא קוראים לזה שקר, אלא 'עובדות חלופיות'. אם אתה מדבר על פוסט-אמת ועל עובדות חלופיות, אתה מייחס את זה לעולם פוסט מודרני, שבו לכל אחד יש נראטיב, אז כבר אין חשיבות לעובדות, ואין בעיה לשקר או להציג עובדות חלופיות. אבל זה לא קשור לפוליטיקאים אלא לרוח התקופה.

"הסיפור השלישי, והוא גם חשוב, זה שלא מדובר רק על שקר, אלא על קושי לברר מהי המציאות. כשאתה לא יודע מי משקר ומי לא, אתה חושד שכולם משקרים. הרי אתה לא יודע מה נכון או לא נכון בפיד שלך, ואתה גם לא יודע מה אמת ומה לא בדיווחים של התקשורת. המצב הזה יוצר ספק עצמי וחוסר אמון פנימי ביכולת לברר מציאות. הספק הזה מסוכן, כי דווקא בתקופות היסטוריות של ספק עולה הפופוליזם. מחפשים מישהו גדול וחזק כדי להאמין במה שהוא יגיד.

"סיפור רביעי קשור לפרסונות שנבחרו לעמוד בראשי מדינות. זה יכול להיות בוריס ג'ונסון, זה יכול להיות נתניהו, וזה יכול להיות טראמפ. כל מיני אנשים שחלק מכוחם הוא בשקרנותם, כאילו הם עצמם חיים בעולם עובדות משלהם.

לדבריה, העובדה שהרשתות החברתיות התחילו לסמן מידע שקרי, משקפת את ההבנה שהמצב נהיה בלתי נסבל ומגדירה מחדש את אחריותן. נקודת מפנה הייתה החלטת פייסבוק מלפני כמה ימים, למחוק תוכן שכולל הכחשת שואה. וזה בהמשך לסימון עובדות הקורונה או הכחשת יעילות חיסונים ,"וגם להבנה של פייסבוק שתיאוריות קונספירציה מתפשטות בעידוד האלגוריתם שלה.

מנכ"ל פייסבוק מארק צוקרברג מגיע לסנאט, ב-9 באפריל 2018 (צילום: AP Photo/J. Scott Applewhite)
מנכ"ל פייסבוק מארק צוקרברג מגיע לסנאט, ב-9 באפריל 2018 (צילום: AP Photo/J. Scott Applewhite)

"מארק צוקרברג אמר בעבר שפייסבוק לא תהיה השוטר של העולם. זה ביטא עמדה אמריקאית קלאסית, שלפיה יש שוק רעיונות גדול, והאמת תצוף בו. כולנו יודעים שלפעמים דווקא השקר צף. בנוסף, האלגוריתמיקה של פייסבוק מגרה את השקרים, כי יש יותר מעורבות עם התוכן הזה, שהוא יותר מסקרן ומסעיר".

לדבריה, "זה שינוי כיוון של 180 מעלות, כי פייסבוק משווה בין תיאוריית ה-Q והדיפסטייט, לבין הכחשת שואה והכחשת קורונה. כשאתה מאפשר תיאוריית קונספירציה אחת, אתה מאפשר לעוד לצמוח, ועכשיו הם עוברים מהעמדה הניטרלית של ׳אני לא שוטר האמת של העולם׳, לעמדה שאומרת שתיאוריות כאלה לא יהיו אצלנו, ואנחנו נגדיר מה מחוץ לגבולות הלגיטימיות.

"כשאתה מאפשר תיאוריית קונספירציה אחת, אתה מאפשר לעוד לצמוח, ועכשיו הם פייסבוק מהעמדה הניטרלית של ׳אני לא שוטר', לעמדה שאומרת שתיאוריות כאלה לא יהיו אצלנו, ואנחנו נגדיר מה מחוץ לגבולות הלגיטימיות"

היא סבורה כי קונספירציות מערערות את האמון שלנו ביכולת לברר את האמת. "זה לא כמו שטראמפ אמר שיותר אנשים היו בטקס שלו, שאת זה אתה יכול לראות בתמונה. יש זעם בארה"ב על השקרים שלו. הרשתות מבינות שהן עברו את הגבול, ושהן צריכות למצוא שיטות לדכא אופני ביטוי ששקרנותם אמנותם. להחזיר איזשהו סוג של אמירה מהעולם המודרני ולא הפוסט מודרני, שיש סוגי ביטוי שהם מחוץ לגבולות הלגיטימיות. נכון שיש להם הרבה אחריות והרבה אשמה והן מבינות את זה. אני מזהה תחילתה של ריאקציה, הספינה משנה כיוון".

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
1
כתבה מענינת .השאלה אם אנחנו האזרחים אשר סופגים את כל הרעות החולות שמפילה עלינו הממשלה " הנבחרת " אשר שריה הם מריונטות בידי ראש הממשלה . צריכים להמשיך להרכין ר... המשך קריאה

כתבה מענינת .השאלה אם אנחנו האזרחים אשר סופגים את כל הרעות החולות שמפילה עלינו הממשלה " הנבחרת " אשר שריה הם מריונטות בידי ראש הממשלה . צריכים להמשיך להרכין ראש ולראות בהן גזרה משמים ? או להתמרד ולהחליף באומץ את הממשלה המפגעת בנו בממשלה אשר טובת העם לנגד עיניה ולא תאוות השלטון.

עוד 2,363 מילים ו-1 תגובות
כל הזמן // יום שני, 30 בנובמבר 2020
מה שחשוב ומעניין עכשיו

חג ההודיה של בנימין נתניהו

אתמול הודיע היועמ"ש לגנץ כי עליו להקפיא את ועדת הבדיקה בפרשת הצוללות רגע לפני שהייתה אמורה להתחיל לפעול ● וביום רביעי תעלה הצעתו של יאיר לפיד לפיזור הכנסת ● הסיכוי שגנץ יצביע בעדה גבוה מאי פעם ● אם ההצעה תעבור בקריאה טרומית, נתניהו יקבל אופציה נוספת, מועד חדש וגמיש לבחירות, בהתאם למפת החיסולים, החיסונים או ההסכמים הנוחה לו ● פרשנות

לפעמים נדמה שיש מי שעומד ושופך על ראש הממשלה בנימין נתניהו צ'ופרים ללא הפסקה.

אתמול שיגר היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנלדבליט מכתב לשר הביטחון בני גנץ ודרש ממנו לעצור לפי שעה את ועדת הבדיקה הממשלתית שמינה בפרשת הצוללות וכלי השייט. ובמהלך השבוע עשוי גנץ עצמו להצטרף להצעה של יאיר לפיד ולהעביר בקריאה טרומית הצעת חוק לפיזור הכנסת. גם זו מתנה לא צפויה שתיפול על נתניהו.

נתניהו ודובריו התקוממו נגד ההחלטה של גנץ להקים את ועדת הבדיקה במשרד הביטחון. הם טענו כי מדובר בוועדה שקמה מסיבות פוליטיות (מה שנכון), והיא אמורה הייתה להביא בארבעת החודשים הקרובים עדויות של אנשי ביטחון בכירים שרק יביכו את נתניהו בימי הבחירות.

הבקשה של היועץ משחררת אנחת רווחה גדולה בלשכת ראש הממשלה. "נתניהו שולח פרחים למנדלבליט", צייץ אמש אביגדור ליברמן, בנימה בולטת של אכזבה.

הבקשה של היועץ משחררת אנחת רווחה גדולה בלשכת ראש הממשלה. "נתניהו שולח פרחים למנדלבליט", צייץ אמש אביגדור ליברמן, בנימה בולטת של אכזבה

הוועדה הזו נראתה חשודה מלכתחילה – גם בעלת אינטרס פוליטי וגם חסרת סמכויות ויכולת לחקור את הדרג המדיני. צריך תמיד לזכור כי מסקנות הוועדה היו אמורות לבוא בסוף לממשלה, ושם ברור מה היה עולה בגורלן. מנדלבליט הוריד מכה ניצחת על הוועדה הזו, גנץ הודיע שהוא מקבל את ההנחיה ומתואם איתה – ובקיצור, הקפאת מצב ומתנה לנתניהו.

אבל זה לא הפרס היחידי. ביום רביעי תגיש סיעת יש עתיד הצעה לפיזור הכנסת. הפעם זה לא רק איום, אלא מעשה פרלמנטרי. מכבש הלחצים על גנץ להצטרף לאירוע הוא כבד. הגורמים המיליטנטים בכחול-לבן טוענים שאי אפשר להמשיך עם הממשלה המקרטעת הזו וצריך לשים סוף לשותפות עם הליכוד.

כפי שפורסם לראשונה בזמן ישראל, בכירים בכחול לבן איימו ועדיין מאיימים לפלג את המפלגה ואת הסיעה בכנסת אם גנץ ייכנע לנתניהו בחודש הקרוב. גנץ עצמו מהסס, כדרכו. ייתכן והוא עדיין מאמין בקיום הרוטציה.

הצעת החוק לפיזור הכנסת משחקת לידיו של נתניהו. אם ההצעה תעבור בקריאה טרומית מחרתיים (רביעי), היא תנדוד לוועדת החוקה של הכנסת כמו כל חוק יסוד אחר. בראש הועדה הזו יושב יעקב אשר מיהדות התורה, בעל ברית של נתניהו ויריב חדש של גנץ, בעיקר על רקע חוקי הגיוס והגיור.

אשר יכול לשחק בוועדה כרצונו, ולהחזיר את החוק למליאה לקריאה ראשונה, שנייה ושלישית מתי שנוח לנתניהו. לפי חוק יסוד הכנסת – בקריאה השלישית צריך לקבוע מועד לבחירות, עד חמישה חודשים מיום ההצבעה והעברת החוק.

יעקב אשר יכול לשחק בוועדה כרצונו, ולהחזיר את החוק למליאה לקריאה ראשונה, שנייה ושלישית מתי שנוח לנתניהו. בקריאה השלישית צריך לקבוע מועד לבחירות, עד חמישה חודשים מיום ההצבעה

במלים אחרות: נתניהו מקבל כאן אופציה נוספת, מועד חדש וגמיש לבחירות, בהתאם למפת החיסולים, החיסונים או ההסכמים הנוחה לו. והכל בנדיבותם של יאיר לפיד ובני גנץ, אם יעבירו מחרתיים את ההצעה.

ואם כל זה לא מספיק, יש גם בונוס. נתניהו יוכל תמיד להאשים את גנץ בהקדמת הבחירות באמצע משבר הקורונה. הוא הרי האיש שהצביע, אם יצביע, בעד פיזור הכנסת.

עוד 443 מילים

איפשהו בין יערות הגשם להפשרת הקרחונים בקוטב

במרחק של זמן קצר אנו רואים כי אבו מאזן נשם לרווחה עם הידיעות על כשלונו של הנשיא טראמפ, אבל לא יצא במחולות עם נצחונו של ביידן.

מדוע? מצד אחד רווח לו כי הוא נפטר מן הצורך להתמודד מול ההכרה בלגיטימיות של ההתנחלויות, כי למפלגה הדמוקרטית עמדה נחרצת נגדם. מצד שני הוא ידע כי העולם הערבי הסוני, שהוא חלק ממנו, מעדיף את טראמפ על ביידן, כי המפלגה הדמוקרטית בארצות הברית התחברה עם האחים המוסלמים, והיא מעדיפה את איראן על הערבים הסונים.

במרחק של זמן קצר אנו רואים כי אבו מאזן נשם לרווחה עם הידיעות על כשלונו של הנשיא טראמפ, אבל לא יצא במחולות עם נצחונו של ביידן. מדוע?

הבחירה של אבו מאזן היא בין הסולידריות עם העולם הערבי הסוני לבין האינטרסים הפרטיים של הפלסטינים, אשר בנקודת זמן זאת אינם עולים בקנה אחד עם אלה של העולם הערבי.

גרוע יותר מבחינתו, העולם הערבי הסוני נמצא בתהליך של הסכמי שלום רשמיים עם ישראל בלי להתחשב בפלסטינים. המסר של העולם הערבי לפלסטינים הוא: לכם לא אכפת מאיתנו – לנו לא אכפת מכם.

אילו היה אבו מאזן משוכנע כי ביידן, כמו אובמה, ישים את הבעיה הפלסטינית בעדיפות גבוהה, ומיד ייכנס לתהליך שלום בין ישראל לפלסטינים, הוא היה יכול לדחות את הבחירה שלו בין הערבים לביידן, אבל ברגע שהוא רואה שג'ון קרי, שר החוץ של אובמה, הולך לטפל בענייני האקלים, הוא מבין שהבעיה הפלסטינית נמצאת איפשהו בין יערות הגשם לבין הפשרת הקרחונים בקוטב.

אז הוא חייב לחזור אל העולם הערבי, ולקבל את השלום של הערבים עם ישראל. ואם זה יקרה הוא יופתע לשמוע את הדרישה של הערבים להפסיק לרדוף את ישראל בטריבונלים של האו"ם. כי נושא זכויות האדם החביב על הדמוקרטים הוא הכלי ששימש את אובמה להביא לשלטון את האחים המוסלמים, האוייב המשותף שלהם ושל ישראל.

כשאבו מאזן רואה שג'ון קרי, שר החוץ של אובמה, הולך לטפל בענייני האקלים, הוא מבין שהבעיה הפלסטינית נמצאת איפשהו בין יערות הגשם לבין הפשרת הקרחונים בקוטב

בקיצור, חיים לא קלים, ובחירה לא קלה, ונראה איך הפלסטינים יתמודדו עם המציאות שלא מאירה להם פנים.

פנחס ענברי הוא חוקר בכיר במרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה לענייני המזרח התיכון ועיתונאי. הוא גם סופר ותסריטאי. ספרי העיון שחיבר עוסקים בבעיה הפלסטינית, והרומנים שחיבר יחד עם אשתו אביבה הם: "על גב סופה" על אתגרי הקהילות הנוצריות בגליל המערבי בימי המנדט הבריטי מול האיסלאם הרדיקלי ומעמד האישה, ו"שומר השאול" עוסק בשחיתות הישראלית.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 315 מילים

מרב מיכאלי: פרץ עושה למפלגה את מה שנתניהו עושה למדינה

ניסנקורן: נחליט ביום שלישי אם להצביע בעד פיזור הכנסת ● יאיר לפיד: "אני אומר לכחול לבן - בואו להצביע ונוריד את נתניהו מהשלטון״ ● פרץ: הסיכויים שנצביע בעד הפיזור מאוד גבוהים ● אדלשטיין מזועזע מהתמונות מהקניונים ומזהיר מסגר שלישי ● שגריר ישראל בגרמניה לשעבר: נתניהו הורה לא לעדכן את שר החוץ בהתקדמות רכש הצוללות

09:54 עריכה

צה"ל נערך לעוצר יציאות עקב התחלואה: חיילים ביחידות סגורות התבקשו להביא ציוד לחודש.

09:47 עריכה

חוק הלאום בפעולה:

09:42 עריכה

סגן ראש מח״ש משה סעדה עתר לבג״ץ נגד כינוס ועדת האיתור לפרקליט המדינה בטענה שהיועמ״ש מצוי בניגוד עניינים כלפיו.

למשה סעדה אין סיכוי ממשי להתמנות לתפקיד והוא ככל הנראה מנסה למנוע את פיטוריו או לשפר את תנאי פרישתו.

09:20 עריכה

איתן גינצבורג מכחול-לבן אמר בגלי צה״ל שיש יחסים טובים בצמרת המפלגה ופטר את הפרסום על מידור ניסנקורן מההחלטה על הקמת ועדת הבדיקה לצוללות ב״רכילות״.

גינצבורג כמו חבריו מציין שיש אפשרות שיצביעו בעד פיזור הכנסת.

09:05 עריכה

מרב מיכאלי תוקפת את עמיר פרץ: ״עושה למפלגה מה שנתניהו עושה למדינה״.

מיכאלי שהתראיינה לגלי צה״ל אמרה שהיא מאמינה שביטול הפריימריז מסכן את מפלגת העבודה.

לדברי מיכאלי, היא תמיד גיבתה את יושב הראש והמצב כעת הוא שונה מאז ההחלטה של שמולי ופרץ להכנס להממשלה שלשיטתה הייתה הרסנית.

08:40 עריכה

ניצן הורוביץ על החל״ת:

08:40 עריכה

אפשרות: סגר לילי בחנוכה.

08:24 עריכה

בוואלה מפרסמים עדות של השגריר לשעבר בגרמניה יורם בן זאב לגבי הליכים בעסקת הצוללות.

לדבריו את כל הפרטים בנוגע להתקדמות בנושא צוללת שישית העביר בהוראת נתניהו לאבריאל בן יוסף ולא לגורמים הממונים עליו במשרד החוץ. ״הנחייה זו נמסרה לי מפי מר נתניהו בביקור שערך בגרמניה בתאריך 27 באוגוסט 2009", נכתב בעדות.

לדברי בן זאב, נתניהו נימק את דרישתו למידור גורמי משרד החוץ ב"שורת הדלפות המסכנות את ביצוע העסקה".

אבריאל בן יוסף היה סגן ראש המל״ל והוא מואשם בכפוף לשימוע בשוחד, מרמה, הפרת אמונים וקשירת קשר לביצוע פשע בפרשת הצוללות.

תגובת הליכוד: "לא מפתיע שאיש השמאל יורם בן זאב ששימש יועצו של אהוד ברק בועידת קמפ דיוויד וחתם על עצומה נגד חוק הלאום לוקח חלק בפסטיבל הוועדה הפוליטית של גנץ שהיו"ר שלה קרא לרה"מ להתפטר לפני שנה, שחבר הועדה בן שושן ביקש עבודה אצל נציג מספנות טינסנקרופ מיקי גנור, וכך גם עשו אנשי שמאל נוספים שהגישו את התצהירים כדי להקים את הועדה. כולם כבר מבינים שמדובר בתרגיל פוליטי ציני וצבוע".

08:16 עריכה

בכירים בכחול לבן מותחים ביקורת על שרת התפוצות עומר ינקלביץ' וטוענים שהיא פועלת לבנות בייס פוליטי בקרב חוגי הימין, כך מדווח בידיעות אחרונות. הדברים על רקע ההתבטאות של השרה אתמול:

08:11 עריכה

השר אלי כהן אמר בתכנית הבוקר כי "ייתכן שנידרש לשני סבבים קצרים של סגר בני 10 ימים כל אחד".

מצד שני אמר כהן כי "אני תומך בפתיחת כלל הקניונים שתקטין את העומס. ברגע שפתחנו רק 15 קניונים ראינו עומס על קניונים ספציפיים. אנחנו נמצאים בפתיחה מדורגת ומחושבת, מזכיר שאת הסגר סיימנו שבוע אחרי חול המועד סוכות, כלומר עבר חודש וחצי. עובדה שלא כל המשק נפתח, לא כל הלימודים נפתחו ולא כל פעילות המסחר והתיירות חודשה. פותחים בצורה מדודה".

08:02 עריכה

חבר הכנסת משה גפני מזהיר כי אם לא יעבור תקציב של 2020 עד סוף השנה לא יהיה ניתן להוציא כסף מקופת המדינה לצורך ההוצאות ב-2021. משמעות הדבר: שיתוק מלא של משרדי הממשלה.

07:51 עריכה

עמיר פרץ ברשת ב׳: "אנחנו מתואמים עם כחול לבן, ואני מניח שהסיכויים שנצביע לפיזור הכנסת הם מאוד גבוהים. אני חושב שזו העמדה המתגבשת".

07:29 עריכה

יאיר לפיד ברשת ב׳: ״אני שומע את אבי ניסנקורן – היו לכם כוונות טובות זה לא הצליח. כבר לא ייצא משהו טוב פה. אני לא שמח שהם יושבים שם הם מחזיקים את נתניהו בשלטון״.

על הסקרים אמר לפיד כי גם לפני המערכות הקודמות הסקרים לא היו אופטימיים אבל ״ניצחנו פעמיים את נתניהו  – זה שלא נעשה מהלך פוליטי זו טרגדיה״.

לפיד אמר ״נתניהו מביא נתונים לא נכונים ומוכר לעם ישראל שהכל בסדר – והכל לא בסדר. אתמול התלמידים חזרו ללימודים הוא התעסק רק בעורכי דין ובמשפט״.

07:16 עריכה

בגלי צה״ל טענו כי נוצר נתק בכחול-לבן בין ניסנקורן לגנץ לאחר עסקת מנכ״ל – חשכ״ל. על פי הטענות הדבר הוביל לכך שניסנקורן שהיה זה שמעדכן את היועמ״ש בוועדת הצוללות, לא עדכן אותו, והיועמ״ש היה צריך לעצור את הוועדה לאחר הקמתה.

ניסנקורן עלה לשידור והכחיש את הדברים ואמר שידע על הקמת ועדת הבדיקה ושהיחסים בינו לבין גנץ טובים.

על מנכ״ל לראש הממשלה החליפי אמר שזה מינוי חשוב אבל צריך מנכ״ל למשרד המשפטים והסיבה שאין היא שיקולים לא ענייניים. ״יהיה מנכ״ל ויהיה פרקליט מדינה ואנחנו מחויבים לזה״, הבטיח.

ניסנקורן הוסיף: ״החרמתי את ישיבת הממשלה והכתובת היא ראש הממשלה״.

על התקציב אמר: ״היועמ״ש ובג״ץ אמרו לממשלה – את מפרה את הדין. היה צריך להעביר את התקציב לכנסת. כולם יודעים שכרגע התקציב לא עובר מסיבות אישיות. לא יכול להיות שזה מה שקורה״.

ניסנקורן טען שאינו מכיר הצעה לפתרון משבר התקציב.

מה יהיה ביום רביעי בהצבעה לפיזור הכנסת? ברשת ב׳ ניסנקורן רמז שהמצב לא יכול להימשך ככה אולם השאיר את כל האופציות פתוחות:

06:58 עריכה

יולי אדלשטיין בראיון לידיעות אחרונות: "לא נתפתה בשום צורה לפתיחות חדשות ונוספות. עם זאת, אני לא חושב שצריך לעשות רוורס מבחינת מערכת החינוך והיא תיפתח בהתאם לתכנון. חדרי כושר ומסעדות, שהם בוודאי קרובים ללבי, לא צריך להתפתות ולפתוח אותם. אני לא רוצה שנפתח ושבוע לאחר מכן נלך לסגר".

אדלשטיין שמסכם חצי שנה בתפקיד אמר "אנחנו מקווים להתחיל לקבל מנות ראשונות של חיסונים בתחילת 2021. צריכים להיות ערוכים עם כל ההקפאה והשינוע. בנושא הזה נעשית עבודה יפה, אבל אני גם חושב שבתסריט הכי אופטימי את המסה של המתחסנים נראה רק באפריל או במאי".

על התמונות של הדוחק בקניונים אמר אדלשטיין "הרגשתי זעזוע. ממוצאי שבת ועד עכשיו אני בהערכות מצב בעניין הזה".

עוד 15 עדכונים

וידויו של דיין בקבינט המלחמה ב-7 באוקטובר 1973  

7 באוקטובר, 1973, היום ה-2 למלחמה

ביומה השני של מלחמת יום כיפור, ה-7 באוקטובר 1973, דיין שב מסיור בחזית הצפון בבוקר ובחזית הדרום בצהריים, ודיווח על רשמיו הקשים בישיבת הקבינט המדיני בטחוני של גולדה מאיר, קבינט המלחמה [אלי מזרחי, סטנוגרמה של ישיבת הקבינט המדיני-ביטחוני, ה7 באוקטובר, 14:50 , 1973]

דיין שהיה על סף שבירה, אמר:

"זה לא הזמן לחשבון הנפש. לא הערכתי די את כח האויב, את המשקל הלוחמתי שלו, והגזמתי בהערכת הכוחות שלנו וביכולתם לעמוד. הערבים לוחמים הרבה יותר טובים מאשר קודם. יש בידיהם נשק רב, הם פוגעים בטנקים שלנו בנשק אישי. הטילים-מטריה קשה שחיל האויר שלנו לא יכול לנפץ אותה. יש לנו בעייה של יחסי כוחות מאוד קשים, הערבים לוחמים טוב ויש להם מטריה של טילים, מה יהיה?".

דיווחו של דיין והערכותיו שיקפו את המצב הקשה בשתי החזיתות, מצב שעד אז לא היה מובן לחברי קבינט המלחמה.

6 לאוקטובר, 1973, יום קודם, היום הראשון למלחמה

רק יום קודם פנו גולדה מאיר ומשה דיין לעם והשמיעו דברים אחרים. ביומה הראשון של המלחמה גולדה מאיר הודיעה לאומה בערוץ הראשון:

"לא הופתענו. מזה ימים אחדים נודע לשרותי המודיעין של ישראל כי צבאות מצרים וסוריה נערכים להתקפה משולבת.[…] פנינו לגורמים מדיניים בעלי השפעה במטרה שיפעלו למניעת המלחמה […] הצבא ערוך למלחמה והודף את האויב".

גם משה דיין ביום הראשון למלחמה נשמע עדיין בטוח בעצמו ואמר לערוץ הראשון:

"אנחנו יכולים להרשות לעצמנו מדיניות זאת כי בסופו של דבר, גם בדרך הזאת, בסיני, נוכל להכות אותם שוק על ירך".

או ביתר פירוט:

"רבותיי, באתי לאולפן לומר כמה דברים על המערכה. הקרבות שמתנהלים מאז הצהריים, עשרה לפני שתיים היום, כאשר הסורים והמצרים פתחו בו בזמן בהתקפה בשתי החזיתות ברמת הגולן ובסיני. ובכן, מתנהלים עכשיו קרבות קשים בשתי החזיתות האלה, כאשר מולנו גם מבחינה מספרית וגם מבחינת סוג הנשק צבא גדול וחזק. […] לא רצינו לפתוח במלחמת מנע. לא רצינו להיות במצב שייאמר שאנחנו פתחנו במלחמה, ולא פתחנו במלחמה. […] והפעם נזהרנו מזה, לא רצינו במשהו להקדים, גם כאשר חשדנו שהם עומדים לתקוף, ואכן הם תקפו כאמור בעשרה לשתיים. אנחנו מרשים לעצמנו לנהוג במדיניות הזאת משום שאנחנו מניחים, אני חושב שבצדק, כי בסופו של דבר אנחנו, גם בדרך הזאת, בסיני, נוכל להכות אותם שוק על ירך. […] וגם בתעלה היו לנו אבידות, גם בנפש וגם בעמדות, אבל באופן יחסי, זה פחות או יותר, כפי ששיערנו שיהיה היום הראשון של הקרב שייגמר בנצחוננו תוך הימים הקרובים".

*  *  *

ב-7 באוקטובר 1973 דיין לקח אחריות אישית על הטעות המרכזית של מלחמת יום הכיפורים: הטעות בהערכת הכוחות, שממנה נגזרו טעויות אחרות של דיין ערב המלחמה. המוכנות לוותר על מכה מונעת, אי גיוס המילואים ביום שישי בבוקר, ההוראה לא להזיז כוחות בשטח עד שתתחיל האש.

הוידוי של דיין בקבינט המלחמה והשיקול האמריקאי בהקשר של אי גיוס המילואים [עדות משה דיין בועדת אגרנט, 4, 5 ו-11 בפברואר 1974. בעיקר ה-5 בפברואר 1974, עמודים 137-141] חושף הסבר אלטרנטיבי לתיאורית הקונספציה השגויה של אמ"ן מצד אחד, ולתיאורית הקונספירציה מצד שני לגבי הנסיבות שבהן פרצה מלחמת יום כיפור.

וידוי דיין בקבינט המלחמה והשיקול האמריקאי לגבי אי גיוס המילואים, חושף הסבר אלטרנטיבי לתיאורית הקונספציה השגויה של אמ"ן מחד, ומאידך לתיאורית הקונספירציה לגבי נסיבות פרוץ המלחמה

היו חילוקי דיעות עם האמריקאים ונוצר פער בין ההערכות המודיעיניות של ישראל ושל האמריקאים ב-24 השעות האחרונות לפני המלחמה, ששיתק את מנהיגי ישראל לפני המלחמה [מתוך סריקות מברקים שנשלחו ממשרד ראש הממשלה לשגרירות בוושינגטון במלחמת יום הכיפורים , עמודים 2-ו3].

קיסינג'ר לא שיתף מידע שהיה ברשותו לפני המלחמה והטעה את המודיעין האמריקאי והישראלי. הרולד פורד, היסטוריון של סוכנות הביון האמריקאית, מצטט את לורנס איגלברגר, יועץ בכיר של קיסינג'ר במועצה לבטחון לאומי:
"הנרי קרא חומר מודיעיני טרי והגיע למסקנה שסאדאת מתכוון לפתוח במלחמה לפני שאר קהילת המודיעין אבל עדיין מאוחר מדי".
פורד מצטט גם את וויליאם קוואנדט, יועץ בכיר נוסף של קיסינג'ר במועצה לבטחון לאומי, מי שהיה אחראי לטיפול בסכסוך הישראלי-הערבי, שהסביר:
"העירנות הגבוהה של קיסינג'ר נבעה מאזהרה מוקדמת יותר של ברז'נייב שהערבים רציניים בכוונותיהם לפתוח במלחמה. הבעיה היתה שקיסינג'ר לא שיתף מידע מהערוצים החשאיים עם ראש הסוכנות וויליאם קולבי ושאר קהילת המודיעין האמריקאית".
מכתב האזהרה לערבים ששלחו דיין וגולדה מאיר ביום שישי בבוקר דרך קיסינג'ר, בבקשה שימנע ברגע האחרון את פריצת המלחמה, נועד לשמש אליבי לישראל: לא אנחנו פתחנו במלחמה. דיין ומאיר ביקשו מקיסינג'ר להעביר מסר לערבים, לפיו אנחנו יודעים על תוכניות המלחמה שלהם, נהיה מוכנים, לא מופתעים, ונגיב בעוצמה רבה אם יתקפו. שיתפנו אתכם במידע ונהגנו לפי עצתכם ולא פתחנו במלחמה [מתוך סריקות מברקים שנשלחו ממשרד ראש הממשלה לשגרירות בוושינגטון במלחמת יום הכיפורים , עמודים 2-ו3].

וידויו של דיין ביומה השני והקשה ביותר במלחמה, בו נהרגו 320 חיילים, יותר מכל יום אחר, מראה את ההיפך. לא היינו מוכנים, היינו מופתעים ולא יכולנו להגיב בעוצמה. לא כי היה חסר מידע מודיעיני, אלא כי לא גויסו כוחות המילואים בזמן וגם לא נערכו על הקווים בשל תסביך דה-גול של דיין והרצון להיות מיושר ומהודק עם האמריקאים, כדי שיסייעו לישראל בהמשך המלחמה [עדות משה דיין בועדת אגרנט, ה-5 בפברואר 1974, עמודים 137-140].

וידויו של דיין ביומה השני והקשה ביותר במלחמה, בו נהרגו 320 חיילים, יותר מכל יום אחר, מראה את ההיפך. לא היינו מוכנים, היינו מופתעים ולא יכולנו להגיב בעוצמה

דיין טעה בהערכת הכוחות, הצבא הסדיר לא הצליח לבלום את האוייב ב-24 השעות הראשונות וחיל האויר לא הצליח להתמודד עם מטרית טילי הנ"מ. דיין לקח אחריות על טעותו בוידויו בקבינט המלחמה של ה-7 באוקטובר.

משה דיין והנרי קיסינג'ר, מרץ 1974 (צילום: AP Photo/Bob Daughtery)
משה דיין והנרי קיסינג'ר, מרץ 1974 (צילום: AP Photo/Bob Daughtery)

רמי רום הוא דוקטור לכימיה פיזיקלית, עורך פטנטים וחוקר עצמאי של מלחמת יום כיפור. מתמקד בעיקר בהשפעת הערוץ המדיני החשאי של קיסינג'ר ואיסמעאיל על המלחמה ובהתנהלות של שר הבטחון משה דיין במלחמה. פרסום קודם - תעלומת המפגש החשאי השלישי של קיסינג'ר ואיסמעאיל בספטמבר 1973, מערכות, גיליון נובמבר 2018: http://maarachot.idf.il/PDF/FILES/5/114325.pdf

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
1
א. טוב ששמת את כל הדברים ביחד, בסדר הנכון. ב. את זה ("לא הערכתי די את כוח האויב וכו') דיין אמר בצורה גלויה, מפורשת ומפורטת, ביום השני למלחמה. בוועדת אגרנט הוא כבר זימן פזמון שונה... ג. ... המשך קריאה

א. טוב ששמת את כל הדברים ביחד, בסדר הנכון.
ב. את זה ("לא הערכתי די את כוח האויב וכו') דיין אמר בצורה גלויה, מפורשת ומפורטת, ביום השני למלחמה. בוועדת אגרנט הוא כבר זימן פזמון שונה…
ג. מכל מיני סיבות, המכתב שנשלח ביום שישי לקיסינג'ר הגיע אליו כבר אחרי פרוץ המלחמה.
ד. קרוב לוודאי שבמהלך התקופה שחלפה מאז פרוץ המלחמה ועד תחילת עבודתה של ועדת אגרנט, גולדה ודיין עשו הערכת מצב – והפעם שקולה ונכונה, כי זה נגע לעכוזים האישיים שלהם – והגיעו למסקנה שהדרך הכי טובה לצאת מהבור שהם נפלו (או הפילו את עצמם) לתוכו היא לטעון שהיתה הפתעה, ולקוות שיאשימו בזה את הדרג הצבאי, ובעיקר את המודיעין (שאכן טעה בהערכת הסבירות למלחמה, אבל לא זה מה שקבע את המהלכים). התעלול הזה עבד מצוין והביא לזיכויים בוועדת אגרנט, אבל הם לא הביאו בחשבון את הזעם הציבורי ואת מוטי אשכנזי.

עוד 826 מילים ו-1 תגובות

למקרה שפיספסת

עודכן עכשיו
זירת הבלוגים
הזמן שלך לומר את דעתך
הצטרפות

נזרק באמצע טיפול רפואי למחלקת הקורונה - בגלל בדיקות שגויות

ישראלי שכבר החלים מקורונה חזר מחו"ל עם בעיה רפואית והגיע להיבדק בשיבא ● בדיקת קורונה שבוצעה במקום החזירה תוצאה גבולית-חיובית, והוא סולק מבית החולים באמצע הבדיקות ● הוא אושפז במחלקת קורונה בשערי צדק ורק כעבור שלושה ימים התברר שבדיקה הקורונה הייתה שגויה ● בכיר שיבא: "ברור שהפסיקו לטפל בו כשגילו שיש לו קורונה, מה הוא ציפה שיעשו?"

עוד 810 מילים

תגובות אחרונות

האמת על אסון לוקרבי עדיין לא נחשפה במלואה

רק אדם אחד הורשע בהפצצת טיסת פאן אם 103 מעל לוקרבי ב-21 בדצמבר 1988 - פיגוע הטרור הקשה ביותר שבוצע אי פעם בבריטניה ● עבד אל-באסט אל-מגרחי מת ב-2012 כשהוא טוען שהוא חף מפשע ● כעת משפחתו מנסה לטהר את שמו בבית משפט בסקוטלנד ● אבל יש מי שמתעקש להמשיך להסתיר עדויות מהותיות הקושרות את הפיגוע לאיראן ולחזית העממית לשחרור פלסטין

עוד 1,295 מילים

תחקיר מפלגה ללא מרצ

לפעילים וחברי מרצ יש בטן מלאה על היו"ר ניצן הורוביץ ● הם מתארים תחושות הזנחה וניכור, מפלגה משותקת עם מסרים לא ברורים ולא משכנעים, שהפכו את מרצ לחסרת חשיבות ● פעילותו בכנסת מתוארת כעצלה ותבוסתנית, וזאת בימים שהוא בכלל מגיע למשכן ● "יש גל של אנשים שהשקיעו הרבה במפלגה, ומרגישים היום שזה נגמר" ● הורוביץ בתגובה: "טענות לא ראויות להתייחסות"

עוד 4,780 מילים

מנדלבליט לנתניהו וגנץ: פעלו מהר להעברת תקציב

עורכי דינו של נתניהו לבית המשפט: המציאו עבירה, לבטל את כתב האישום ● הפרקליטות: רוב הטענות מוכרות ● מנדלבליט עצר את ועדת הבדיקה לצוללות ● בג״ץ נתן ארכה לפינוי חן אל-אחמר ● ניצחון לפרץ: יוכל לנהל מו"מ על ריצה עם כחול לבן ● משרד הבריאות: יתכן שאפשר יהיה לחסן 150 אלף ישראלים לקורונה עוד השנה ● יועמ״ש הליכוד קיבל שכר של 14 מיליון שקל בחמש שנים

עוד 55 עדכונים

"מענק לכל אזרח" חשף את הבלוף הכלכלי של נתניהו

42% מכספי המענק שחולקו ביולי הוזרמו לכיסוי חובות ● רק כרבע מהמענק שימש ל"הנעת גלגלי הכלכלה" על ידי צריכה, כפי שקיווה ראש הממשלה ● מחקר של האוניברסיטה העברית מאשש את החשש: הזרמת חלק כה גדול מהמענק להחזר חובות מלמד על התדרדרות המצב הכלכלי של משקי הבית מאז נכנס נתניהו לתפקידו ב-2009, וחושף את הבלוף הכלכלי שמכר לאזרחים ● פרשנות

עוד 636 מילים

קרעי מחמיא לעבאס: "דואג לאינטרס של הערבים, מקרב אותם"

הח"כ המקורב לנתניהו: "אנחנו דואגים לערבים יותר מממשלות השמאל, אבל לא נשב עם תומכי טרור בקואליציה" ● משרד הבריאות דן בביטול פתיחת הקניונים בעקבות תמונות של תורים צפופים ומאשים את הקניונים בחריגה ממתווה הפתיחה - הקניונים שלפו נתונים שמראים שהם נהגו לפי המתווה ● יעלון "ממשיכים לנסות להחליף את נתניהו בלי בחירות" ● ההפגנות נגד נתניהו נמשכות, 2,000 מפגינים בכיכר פריז

עוד 23 עדכונים
ריק דבלין

בשנה הבאה צפוי ה-FDA לאשר שימוש רפואי ב-MDMA לטיפול בנפגעי פוסט טראומה ● זאת, אחרי שתוצאות שלב 3 בניסוי הנערך בחלקו בישראל הראו כי החומר הפעיל באקסטזי יעיל באופן מובהק בטיפול במגוון הפרעות נפשיות ● המדובר בהישג אישי של ריק דבלין, שהקדיש מעל 40 שנה לחקר סמי הזייה ● "עברנו עשורים של תעמולה ופחד. אבל מדיקליזציה מובילה ללגליזציה"

עוד 1,986 מילים

חיסול פחריזאדה לא יגרום לאיראן לוותר על הפצצה

חיסולו שלשום של מי שכונה אבי הפצצה האיראנית מגיע בעיתוי מורכב, כשכל השחקנים במזה"ת ממתינים לחילופי השלטון בארה"ב ● ההתנקשות מציבה את ביידן בנקודת פתיחה שונה ממה שתיכנן - ואי אפשר שלא לתהות האם רק הזדמנות מבצעית נדירה היא שגרמה להחלטה לחסל את פחריזאדה, או שמא מישהו רצה לטרוף את הקלפים לפני לכתו של טראמפ ● פרשנות

עוד 884 מילים ו-1 תגובות

חלמוני ביצה, חציל, יוגורט וחמאת בוטנים הם רק חלק מהמרכיבים שמופיעים ב"מניפסט למרק עוף" שמציע מגוון פרוע למנה המאוד מסורתית ● "מרק עוף יהודי? זה משהו מיוחד", אומרת מחברת ספרי הבישול ג'ן לואיס, "אבל כל אחד מסביב לעולם חושב שמרק העוף שלו הוא ה-מרק עוף" ● ויש גם מתכון למרק עוף פלסטיני

עוד 763 מילים

למרות מאמצי ישראל, איראן ממשיכה להתבסס בסוריה ● איש משרד החוץ ביקש לברר למה תמונה של זמר מצרי עם עומר אדם מסעירה את המדינה: "ממה אתם כל כך מפחדים?" ● באיחוד האמירויות עשויים להקדים את חגיגות היום הלאומי השנה, לאחר ששרה בממשלה נבחרה על ידי ה-BBC לאחת ממאה הנשים המשפיעות בעולם ● קסניה סבטלובה מסכמת שבוע במזרח התיכון

עוד 1,095 מילים
סגירה
בחזרה לכתבה