החשיפה של זמן ישראל אתמול על מניפולציות בנתוני ההדבקה בקורונה בירוחם, ועל מתקפת היח"צ של ראשת המועצה, טל אוחנה, שהוכתרה מוקדם מדי בתואר "האישה שניצחה את הקורונה", עוררה שיח עירני בתוך ומחוץ ליישוב הדרומי.

עוד לפני הפרסום, ראשי רשויות הביעו תרעומת בפורומים סגורים על נטייתה של אוחנה להתבשם באור הזרקורים, ולנכס לעצמה הישגים שאינם בהכרח אמיתיים. השוואת ערים לסיפור ההצלחה בירוחם, אף הניעה את כרמל שאמה הכהן, ראש עיריית רמת גן, להשוות בין שני הישובים בפוסט שפרסם בפייסבוק:

"ברמת גן נכון להיום יש פחות ממחצית החולים שיש בירוחם לכל 10,000 תושבים", כתב שאמה הכהן במוצאי שבת. "בשבוע האחרון נמצאו בירוחם יותר מכפול חולים חדשים מאשר ברמת גן… מאז פרוץ המגיפה התגלו בירוחם כמעט 60% יותר חולים מאשר ברמת גן. מומלץ להקשיב רק לגורמים רשמיים ולעובדות. יש לצערנו סביב המאבק בקורונה גם פוליטיקה מצערת ומיותרת ולא מעט פייק".

"קצת צניעות לא הייתה מזיקה בסיפור הזה", אמר הבוקר לזמן ישראל ראש רשות מקומית נוסף. "רוב הפעולות שאוחנה מתפארת בהן נעשות בשגרה במקומות אחרים, כמו אבן יהודה, בת ים וכפר קאסם, ולכאורה בכל אחד מהם הן הצליחו יותר מאשר בירוחם. מה גם שחלק מראשי הערים נקטו בפעולות של שיח עם רבנים ומוסדות שונים כבר לפני חצי שנה. כשראינו את מתקפת היח"צנות שלה חשבנו שזה קצת מגוחך, במיוחד כאשר העובדות לא ממש תומכות בדברים".

אתמול נרשמו בירוחם 92 נדבקים, אך הבוקר ירד מספרם ל-77. בסך הכל נדבקו שם בקורונה 42 תושבים בשבעת הימים האחרונים. אוחנה טענה אתמול בראיון כי רק 67 מהנדבקים מתגוררים בירוחם בפועל, וכי כל השאר עזבו את היישוב.

אבל ראש הרשות ששוחח איתנו, ושביישוב שלו חלה השבוע ירידה משמעותית במספר החולים, סבור כי תזוזת נתונים יומיומית, כמו זאת שמאפיינת את ירוחם מאז תחילת ספטמבר, ממחישה עד כמה צריך להיזהר בהתבטאויות נחרצות.

"יש בהתרברבות על ניצחונות רגעיים נגד הקורונה פוטנציאל לנזק", אומר ראש הרשות, שביקש להישאר בעילום שם. "זה צרם לכמה מראשי הרשויות ששוחחתי איתם. בחרנו להתנהל יותר בצנעה, כי כאשר אתה מדבר על ניהול אתגר מטורף כזה, מספר המשתנים מרובה כל כך שרצוי להיזהר מהצהרות בומבסטיות.

"זה צרם לכמה מראשי הרשויות ששוחחתי איתם. בחרנו להתנהל יותר בצנעה, כי כאשר אתה מדבר על ניהול אתגר מטורף כזה, מספר המשתנים מרובה כל כך שרצוי להיזהר מהצהרות בומבסטיות"

"דיווחים מוקדמים או מפורזים מדי על ניצחונות, והכרזות על הצלחה מקומית מול כישלון המדינה, במיוחד כאשר אלה אינם מבוססים דיים, פוגעים באמון הציבור ולא תורמים להרגעה. ראש רשות חייב להקפיד יום יום על פרסום נתונים מלאים ומדויקים, ורק אחר כך להוסיף פרשנויות או הקלות לנתונים האלה.

"בלי הנתונים הרשמיים נוצר כאוס. כאשר האזרח הקטן שומע דיווחים חלקיים, או נחשף למתקפות יח"צ של 'אני, אני' במקום 'אנחנו', הוא מאבד אמון במערכת. הוא מרגיש שהקורונה היא עניין פוליטי, וזה לא טוב".

אוחנה טענה אתמול שכשליש מהחולים המיוחסים לירוחם על ידי משרד הבריאות רשומים בה, אך לא גרים בה כעת. זה רלוונטי, לא?
"זה נתון רלוונטי, אך לא אבסולוטית. קודם כל צריך לציין את הנתון המלא של משרד הבריאות, ואז אפשר לסייג שיש משפחות או בודדים שעזבו את הישוב. אבל אני לא נשען על כך, מכיוון שגם סטודנט שעזב יכול לבקר ולהדביק, ויש אנשים שמחזיקים יותר מבית אחד, כך שאי אפשר לעקוב אחרי כל תושב ותושב.

"אסור להתעלם מהנתון של משרד הבריאות, כי הוא הבסיס, ובכל מקרה צריכה להיות עקביות בעדכון התושבים. אסור לבחור בכל פעם נתון אחר להצגה, לפי מה שנוח. אפשר להגיד 'נכון להבוקר יש לנו 65 נדבקים, מתוכם אנו יודעים על 15 שאינם מתגוררים בישוב', אבל המתווה צריך להיות אחיד, ברור ושקוף".

לצד הצגת נתונים חלקיים (והעלמת כמה מהנתונים הפחות נוחים), אוחנה דיברה בראיונות על פעולות מהירות ויעילות במיוחד שביצעה המועצה, כדי לקטוע את ההדבקה, ואלה הוצגו כמתקדמות ונמרצות יותר מאלה שנקטה הממשלה. ואולם בירוחם ניצת אתמול מחדש ויכוח פנימי קשה בין גורמי חינוך, מנהיגים קהילתיים וגורמים פוליטיים, סביב חלק מהפעולות של אוחנה בשטח, ומידת ההצלחה שלהן.

המשבר בירוחם החל בעקבות מסיבת תיכוניסטים, שהפכה לאירוע הדבקה המוני, והמשיכה באירוע מסורתי ביום הראשון ללימודים, שבו השתתפה גם ראשת העיר. כעת אוחנה מודה שכל הגורמים שגו כשלא ביטלו את האירוע: "השאלה הראשונה ששאלתי כשהגעתי לתיכון הייתה איפה המסכות שלכם, הפקנו לקחים".

כ-30 מבני הנוער בירוחם נדבקו בנגיף בשני האירועים, וכ-20 מהנערים והנערות האלה בודדו ונשלחו למלוניות, ושבו לבתיהם בתום תקופת הבידוד. החלמתם הייתה הגורם העיקרי לירידה המסיבית במספר הנדבקים בירוחם ל-44 בלבד באמצע ספטמבר, שגרמה להכרזה הנמהרת על ירוחם כעל יישוב כ"ירוק".

נתוני משרד הבריאות מראים כי במקביל לחזרתם של התיכוניסטים למעגל ההחלמה, נוספו באותם ימים ממש חולים חדשים בירוחם (ארבעה ב-24 בספטמבר; שבעה ב-25; ושמונה ב-26 בספטמבר), וכתוצאה מכך ירוחם המשיכה להיות מוכרזת כ"יישוב צהוב", רגע לפני שחזרה לאדום שבוע לאחר מכן.

מבט על ירוחם (תצלום ארכיון, אוגוסט 2018) (צילום: Yaakov Lederman/Flash90)

מה שלא יצא את גבולות ירוחם בסיקור התקשורתי, הוא העימות המקומי החריף שנמשך כמה ימים סביב הוצאתם של חולי הקורונה הצעירים למלוניות.

חלק מההורים והילדים ביקשו לאפשר לצעירים בידוד במלונית, וחלקם אף נימקו זאת בצפיפות הקיימת בביתם, שתקשה על בידוד אפקטיבי משאר בני הבית, כולל מקשישים. מהתכתבויות שהגיעו לידי זמן ישראל עולה כי אוחנה התנגדה להעברת הצעירים למלונית, ולפי גורמים בירוחם, אף הערימה קשיים על ביצועה.

לדבריהם, בגל הראשון ביישוב נשלחו עשרה צעירים למלונית שעות ספורות לאחר שהתגלה כי נדבקו, אבל אוחנה עיכבה את המעבר של קבוצת החולים השנייה למלונית בכמה ימים. רק לאחר שלושה ימים של ויכוחים פנימיים במועצה ומול נציגי פיקוד העורף ואפילו חברי כנסת, נשלחו כעשרה תלמידים נוספים לבידוד. בפרק הזמן הזה, נטען, נדבקה בקורונה גם קשישה בת 80 תושבת המקום.

בגל הראשון נשלחו עשרה צעירים מירוחם למלונית שעות ספורות לאחר שנדבקו, אבל אוחנה עיכבה מעבר של קבוצת חולים שנייה למלונית. רק לאחר שלושה ימים של ויכוחים, נשלחו כעשרה תלמידים נוספים לבידוד

בדרך כלל ראשי רשויות לא מתערבים באופן אקטיבי בשאלה אם לאפשר בידוד במלונית, אלא מותירים את ההחלטה בידי פיקוד העורף, שלרוב מאשר לבני 17 ומעלה יציאה למלונית בכפוף לקבלת האישורים הרפואיים הנחוצים.

"אני לא רואה שום סיבה לראש רשות להתנגד לכך", אמר לנו גורם הבקיא בתהליך. "הוצאה למלונית, אם יש הסכמה של ההורים ובמיוחד בבתים שבהם יש חמש נפשות ויותר, היא כמעט תמיד עדיפה על פני הישארות בבית".

אוחנה טוענת כי התנגדה להעברת קבוצת החולים השנייה למלונית מטעמים עניינים: "חשבתי שהיה צריך לערב גורמים חיצוניים ולנהל דיון ערכי אם זה נכון ונחוץ. אמרתי שמי שיש לו בעיה בבית נמצא עבורו פתרון, אבל המסה הגדולה היו עם חדרים נפרדים. האמירה החינוכית הייתה חד וחלק: לא עושים את זה, לא נתמוך בפעולה הזאת. אני חושבת שלשלוח ילדים בגיל 17 למלונית במלון של צעירים בלבד, בלי עין מפקחת, זה לא מעשה חינוכי", היא אומרת.

אוחנה מסרה עוד כי בבית שבו נדבקה הקשישה הוצא החולה הצעיר למלונית במהירות, מיד אחרי שאומת כחולה, וכי במקרים שבהם נטען כי קיימת בעיה בבית, לא בהכרח הייתה בעיה ממשית", היא אמרה. "אני מסכימה שמי שהיה צריך להכריע זה ההורה של הילד, אבל אני לא מטשטשת מסרים, ואני בטוחה שצלחנו את האירוע הזה, ושהוא מאחורינו".