בשבוע שעבר הכנסת אישרה את הסכם השלום עם האמירויות. אבל הנוסח שאושר הגיע ממש ברגע האחרון, וראש וועדת החוץ והביטחון, צבי האוזר, הביע תקווה כי כל סעיפי ההסכם גלויים לכנסת.

השערה אחת – לא לחשוף את פרטי עסקת F35 שהסעירה כל כך את דעת הקהל בישראל. אבל זאת עסקת נשק עם ארצות הברית, ולא סביר שתופיע בהסכם בין האמירויות לישראל.

אם אכן יש סעיפים נסתרים, אז מה יכול להיות הסעיף, או הסעיפים, הקשורים ישירות ליחסים בין ישראל לאמירויות שאותם רוצה הממשלה להסתיר?

אם אכן יש סעיפים נסתרים, אז מה יכול להיות הסעיף, או הסעיפים, הקשורים ישירות ליחסים בין ישראל לאמירויות שאותם רוצה הממשלה להסתיר?

כזכור, מייד כאשר פורסם דבר ההסכם הממשמש ובא, הודיעה אבו דאבי כי עצרה את כוונת ישראל לספח חלקים מן הגדה. אם כך, את הסעיפים הסודיים יש לחפש כאן.

ישראל התחייבה, מן הסתם, שלא לספח לפני הסכמה על מדינה פלסטינית, ויותר חשוב מכך, התחייבה לשמור על הסטטוס על הר הבית, שעל פיו הרחבה היא שטח מוסלמי, ואיסור על תפילת יהודים יקבע כחלק מן הסטטוס קוו.

מכאן אנו יכולים להבין את הסודיות. הפוליטיקאים עדיין רוצים לחדש את "בלוק הימין" וכבר שמענו על הבאת עניין הרחבת ההתנחלויות לאישור וועדת ההתנחלויות. ובכן, זה פייק כמו הסיפוח, וחשיפת ההסכם עם אבו דאבי יפוצץ את הפייק הזה.

אם יש או אין סעיף מפורש על הר הבית, אין אנו יודעים, אבל אנו כן יודעים שאבו דאבי כבר פועלת במזרח ירושלים. חברת נדל"ן גדולה, חבתור, כבר פועלת במזרח העיר, וכבר קשרה קשרים עם גורמים פלסטיניים.

הגורמים האלה מסרו לנו כי אבו דאבי ביקשה מישראל בלעדיות על הכלכלה של מזרח ירושלים. ישראל דחתה בקשה זאת, אבל אין ספק כי ישראל רואה את המעורבות של אבו דאבי בעין יפה.

וכאן אנו שמים הערת אזהרה. כל ההישג הגדול של השלום עם אבו דאבי תלוי ביציבות בהר הבית. גם השלום עם סעודיה יתאפשר רק אחרי שהיציבות על הר הבית, והסטטוס קוו בין היהדות לאיסלאם – יתעצם כפלדה יצוקה.

אם יש או אין סעיף מפורש על הר הבית, אין אנו יודעים, אבל אנו כן יודעים שאבו דאבי כבר פועלת במזרח ירושלים. חברת נדל"ן גדולה, חבתור, כבר פועלת במזרח העיר, וכבר קשרה קשרים עם גורמים פלסטיניים

פחות מזה וסעודיה לא תיכנס, ואבו דאבי עוד עלולה למצוא עצמה בקשיים בהמשך תנופת הברית עם ישראל.

ישראל צריכה להחליט: שלום סופי עם הערבים, או בית כנסת על הר הבית.

פנחס ענברי הוא חוקר בכיר במרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה לענייני המזרח התיכון ועיתונאי. הוא גם סופר ותסריטאי. ספרי העיון שחיבר עוסקים בבעיה הפלסטינית, והרומנים שחיבר יחד עם אשתו אביבה הם: "על גב סופה" על אתגרי הקהילות הנוצריות בגליל המערבי בימי המנדט הבריטי מול האיסלאם הרדיקלי ומעמד האישה, ו"שומר השאול" עוסק בשחיתות הישראלית.

מדינת ישראל שבויה כעת בידיו של קשיש חולה קורונה בן 92. מי יודע אילו עוד מחלות נושא עימו הרב החשוב קנייבסקי. חשוב ומשפיע, אך בשר ודם.

בתי אבות מלאים קשישים בגילו הנושאים עימם מחלות זיקנה. פגיעה בזיכרון קצר הטווח וארוך הטווח, דמנציה, שיטיון, מחסור בסידן, פרקינסון ובאופן כללי ירידה קוגנטיבית המלווה בירידה בתפקוד הפיזי.

בתי אבות מלאים קשישים בגילו הנושאים עימם מחלות זיקנה. פגיעה בזיכרון קצר הטווח וארוך הטווח, דמנציה, שיטיון, מחסור בסידן, פרקינסון ובאופן כללי ירידה קוגנטיבית המלווה בירידה בתפקוד הפיזי

החולה הדמנטי יסבול בהדרגה מירידה ביציבותו, מקשיים בהליכה ולפעמים מרעד, המדמה פרקינסון אך מקורו בתסמונת אחרת. בשלבים המוקדמים ימליץ רופא המשפחה על תרופות שתפקידן להאט את קצב ניוון תאי המוח. אך התרופות האלה ילכו ויהפכו לפחות ופחות אפקטיביות עד שיהיו מיותרות לחלוטין.

בבתי אבות מסויימים מוערכים החולים מדי 3 חודשים, ומצבם הנפשי מטופל ע"י פסיכיאטר הנמנה על הצוות בסמוך להיווצרות הבעיה. החולה יישאר במעקב כל תקופת שהותו במרכז ומצבו יאוזן בכל עת שידרש לכך.

כשראש ממשלת ישראל נפגש עם הרב קנייבסקי, האם הרב יודע עם מי הוא נפגש? מי לוחש על אזנו? מי מעביר את הוראותיו?

סרטון באידיש. הרב קנייבסקי: איזו מגיפה יש?
שואל: יש מגיפה שקוראים לה קורונה, יש מגיפה כזו
מישהו: בכל העולם
שואל: בכל העולם, בכל העולם
הרב: לא שמעתי על כזו מגיפה
שואל: הרבי לא שמע על מגיפה, אז זה סימן טוב, אם הרבי לא שמע על מגיפה, אז הפירוש שאין.
לכל הסרטון https://t.co/iV3NwQpB52 pic.twitter.com/ISQ17D0WUz

— אלי הירשמן Eli Hirschmann (@eli_hirschmann) March 16, 2020

קנייבסקי, כמו קשישים אחרים בגילו, יכול לטעות ברגע אחד של דימנציה והוראתו השגויה עלולה להיות מופצת לעשרות אלפי חסידיו.

כשרה"מ ישראל נפגש עם הרב קנייבסקי, האם הרב יודע עם מי הוא נפגש? מי לוחש על אזנו? קנייבסקי, כקשישים אחרים בגילו, יכול לטעות ברגע אחד של דימנציה, והוראתו השגויה עלולה להיות מופצת לעשרות אלפי חסידיו

כשהוא מורה לפתוח את הכוללים ובתי הספר בעת שהערים החרדיות מובילות בנתוני ההדבקה והתחלואה מקורונה, הוא מתכוון לזה? הוא מבין מה הוא אומר? האם יתכן שהצעיר שנראה בטלוויזיה צועק לו לתוך האוזן שאלות, לא הבין מה הרב אומר כאשר קנייבסקי מלמל משהו לא ברור בתשובה לשאלה שנצעקה לאוזנו?

מנהיג הציבור החרדי – ליטאי הרב חיים קנייבסקי הורה למנהלי תלמודי התורה בריכוזים החרדים לפתוח מחר את הלימודים, לאחר שלא הצליחו להגיע להבנות על מתווה מוסכם בשבוע האחרון

— עקיבא ווייס Akiva Weisz (@AkivaWeisz) October 17, 2020

מדינת ישראל נמצאת במצב מטורף. סגר הוטל על מדינה שלמה כאשר מיעוט חרדי המונהג בידי קשיש שבעצמו חלה בקורונה, מוביל את המדינה לסגר הרסני שלישי. כל זה תחת מלמול הנחיות רבניות לא ברורות, תוך הפרת חוק והתעלמות המשטרה מהאיש שנותן את ההנחיות הללו.

ישראל היום פרסמו סרטון של הרב קנייבסקי מתמוטט לתוך הכיסא. בן 92, במקום לשכה לנוח מתזזים אותו כמו טירון. חראם. pic.twitter.com/DIO5tIsjUr

— Eliran Malki ▪️ אלירן מלכי (@eliranmalki) October 11, 2020

במקום משטרה צריך לשלוח רופאים גריאטרים, פסיכיאטרים ואנשי מקצוע שיבדקו אם האיש כשיר מנטלית לקבל מידע ולתת הוראות.

אין בשום מערכת בישראל, האחראית לגורלם של מאות אלפי אזרחים, שום בעל תפקיד בגילו של קנייבסקי.

שופטים בעליון מסיימים בגיל 70 ונפרדים מתפקידם. נשיא המדינה פרס הגיע לגיל דומה בתפקיד ייצוגי, לא ביצועי. הוא היה נבדק בידי רופאיו בכל כמה חודשים ונמצא במעקב.

אין בשום מערכת בישראל, האחראית לגורל מאות אלפי אזרחים, שום בעל תפקיד בגילו. שופטים בעליון נפרדים מתפקידם בגיל 70. הנשיא פרס הגיע לגיל דומה בתפקיד ייצוגי, לא ביצועי, ונמצא במעקב סדיר של רופאיו

מי יודע מי הוא רופאו של קנייבסקי? מי מפקח על קבלת ההחלטות שלו? על מצבו המנטלי והפיזי? הרי מבחינה מעשית הוא בתפקיד ביצועי – סוגר ופותח ישיבות, גורם לעשרות אלפים לצאת לפעילות שסכנת הדבקה מקורונה מרחפת עליהם וגורם להעלאת התחלואה בישראל כולה. מהלך הגורם לנזק כלכלי חברתי ובריאותי אדיר.

ישראל נמצאת בידיו של קשיש חולה ולצידו מתחנף ראש ממשלת ישראל, בעל הסמכויות הביצועיות ביותר, ראש הרשות המבצעת שבעצמו נמצא בקבוצת סיכון, הנושא על גבו במקביל גם שלשה כתבי אישום שגורמים לו לקבל החלטות רק על בסיס התמיכה הפוליטית של קנייבסקי וצאן מרעיתו.

אבל האם קנייבסקי כשיר לקבל החלטות על מדינה שלמה? האם נתניהו יודע אם קנייבסקי בריא? כשיר? צלול? הגיוני?

שנת 2020 ומדינה דמוקרטית מתקדמת שלמה שבויה בסכנת הדמנציה והקורונה של קשיש בן 92.

איתי לנדסברג נבו הוא אזרח המודאג מעומק השחיתות השלטונית, חושש לגורל הדמוקרטיה ומזועזע מהגזענות והאלימות בחברה הישראלית. לשעבר עורך "מבט שני" ומנהל מחלקת תעודה בערוץ הראשון מנוחתו עדן (2002-2017). בן קיבוץ תל יוסף וממקימי הפורום למען אנשי המילואים ( 1995-2017) . כיום במאי, עורך תוכן ומפיק עצמאי.

כל מי שמאמין בעקרונות המשטר הדמוקרטי מבין, כי ניהול משפטו של בנימין נתניהו הוא המהלך הראוי ביותר. זו הזירה לבירור העובדתי והמשפטי, לשקילת הראיות ולחריצת הדין. קיום משפט מגלם את עקרון השוויון בפני החוק, ונותן לנאשם את מלוא הבמה להעלות את כל טיעוניו.

במצב הדברים הנורמלי זה הדבר הנכון לעשותו. אולם ישראל אינה במצב דברים נורמלי. אופן תפקודו של הנאשם שהוא גם ראש הממשלה, באישורו השנוי במחלוקת של בית המשפט העליון, קלע את מדינת ישראל לאנומליה בלתי אפשרית, ההולכת ומקעקעת מדי יום את הסדר החברתי, את יסודות המשטר הדמוקרטי ובסופו של דבר גם את עצם יכולתה של המערכת המשפטית לפעול.

במצב הדברים הנורמלי, ניהול משפט נתניהו הוא הדבר הנכון לעשותו. אולם ישראל אינה במצב דברים נורמלי. אופן תפקודו של הנאשם שהוא גם רה"מ, באישורו השנוי במחלוקת של ביהמ"ש העליון, קלע את המדינה לאנומליה

במצב דברים משובש זה קיום משפט בעת כהונת הנאשם כראש ממשלה, כאשר שיקוליו של נתניהו מוכתבים על ידי האינטרסים האישיים שלו להימלטות מהדין על חשבון כל שיקול ממלכתי, אינו מאפשר את ניהול ענייני המדינה. זה מביא לכך שבציבור הולך וגדל אין כל אמון בהחלטות שמתקבלות על ידי הנאשם, והדברים מתבטאים בהפגנות שהולכות ומתרחבות לכל חלקי הארץ.

במציאות הבריאותית והביטחונית בה נמצאת מדינת ישראל אלו מותרות שלא ניתן להמשיך ולחיות איתן. שיעבוד השיקול הממלכתי לאינטרסים האישיים של נתניהו קולע את ישראל לסיכונים בריאותיים, כלכליים וביטחוניים ממשיים.

מכאן שהאינטרס החיוני של אזרחי ישראל הוא סילוקו של נתניהו מכס ראש הממשלה ללא דיחוי. כדי להגיע לתוצאה זו יש שתי דרכים העשויות להשתלב זו  בזו.

1. האחת – קביעה של היועץ המשפטי לממשלה בגיבוי בית המשפט העליון כי נבצר מהנאשם, לנוכח התנהלותו חסרת המעצורים בניגוד עניינים חריף מלכהן בתפקיד ראש הממשלה.
2. אפשרות נוספת היא שנתניהו יגיש בקשת חנינה והיא תאושר, בכפוף להתניה מפורשת, לפיה יימנע ממנו לכהן במשרה ציבורית כלשהי לכל ימי חייו. כאשר יידע נתניהו כי החלטת נבצרות היא אפשרות ממשית וקרובה, כפי שנכון וראוי, ייתכן מאד שהדבר ימריץ אותו לבקש חנינה על מנת להימנע ממשפט ולהציל עצמו משנות הכלא הארוכות הצפויות לו אם יורשע. האינטרס של אזרחי ישראל בסילוקו של נתניהו צריך להוליך למסקנה, כי בסיטואציה זו אופציית החנינה בתמורה לסילוקו של נתניהו מעמדת השפעה עדיפה לנו, האזרחים, יותר מכל אפשרות אחרת.

קיום המשפט בעת כהונתו הוא מותרות שלא ניתן להמשיך ולחיות איתן. שיעבוד השיקול הממלכתי לאינטרסים האישיים של נתניהו קולע את ישראל לסיכונים בריאותיים, כלכליים וביטחוניים ממשיים

כידוע, לפני יותר מ-30 שנה ניתנה חנינה לאנשי השב"כ שהיו מעורבים בפרשת קו 300. החנינה ניתנה לפני חקירה, אישום ומשפט, ומנעה פתיחה של מאבק משפטי שעתיד היה לגבות מחיר כבד של חשיפת עניינים ביטחוניים מביכים אותם איימו המעורבים בפרשה לחשוף.

לכאורה, אנשי השירות שהיו מעורבים בעבירות חמורות של המתה, טיוח, הסתרת האמת מרשויות המשפט ועוד שלל עבירות יצאו בלא פגע. האמת היא יותר מורכבת: קריירות נגדעו, האישים המעורבים כמו יוסי גנוסר ואהוד יתום לא יכלו להתמנות למשרות ציבוריות, והכתם הזה רדף ועדיין רודף את המעורבים בפרשה עד עצם היום הזה.

יתר על כן, בבקשות החנינה שהגישו המעורבים הייתה כרוכה הודאה כי ביצעו עבירות על חוקי המדינה, שהרי זהו הבסיס למתן החנינה. בחלוף השנים, דומה כי הפגיעה בשוויון בפני החוק שגולמה במעשה החנינה התעמעמה לנוכח סיום הפרשה והתיקון שהתרחש בעקבותיה.

למרות הקושי הכרוך בכך שנתניהו ייצא בלא בירור המשפט ובלא עונש, אם יימצא אשם, דומה כי בחנינה, שכרוכה בה הודאה מפורשת בביצוע עבירות ובהתניה כי נתניהו לא ימונה ולא יוכל להיבחר לתפקיד ציבורי כלשהו – טמון כעת יתרון כה רב עד שמחירה נראה כיום כעדיף על פני השסע הלאומי אותו הוא מלבה.

בבקשות החנינה שהגישו המעורבים בפרשת קו 300 הייתה כרוכה הודאה בביצוע עבירות. בחלוף השנים דומה כי הפגיעה בשוויון בפני החוק, שגולמה במעשה החנינה, התעמעמה לנוכח סיום הפרשה והתיקון

נראה כי זו אפשרות טובה יותר לאזרחי ישראל מהמשך כהונתו, תוך שהוא מעוות כל שיקול ממלכתי לטובת שרידותו האישית. מהלך זה יקרה רק אם יידע נתניהו כי הכרזה על נבצרות היא אפשרות ממשית. זו הדרך בה נכון לנהוג כיום.

יורם יעקובי הוא משקיע הייטק וניהל בעבר את מרכז הפיתוח של מיקרוסופט בישראל. חובב טיולים מושבע, שטייל את כל שביל ישראל, שביל הגולן, שביל ישו, שביל הבנים הדרוזים וסובב רמון.

אלי בכר הוא היועץ המשפטי של שירות הביטחון הכללי לשעבר, וכיום שותף בחברה יזמית. בשנה שעברה רץ את המרתון ראשון בחייו.