בשבוע שעבר הכנסת אישרה את הסכם השלום עם האמירויות. אבל הנוסח שאושר הגיע ממש ברגע האחרון, וראש וועדת החוץ והביטחון, צבי האוזר, הביע תקווה כי כל סעיפי ההסכם גלויים לכנסת.

השערה אחת – לא לחשוף את פרטי עסקת F35 שהסעירה כל כך את דעת הקהל בישראל. אבל זאת עסקת נשק עם ארצות הברית, ולא סביר שתופיע בהסכם בין האמירויות לישראל.

אם אכן יש סעיפים נסתרים, אז מה יכול להיות הסעיף, או הסעיפים, הקשורים ישירות ליחסים בין ישראל לאמירויות שאותם רוצה הממשלה להסתיר?

אם אכן יש סעיפים נסתרים, אז מה יכול להיות הסעיף, או הסעיפים, הקשורים ישירות ליחסים בין ישראל לאמירויות שאותם רוצה הממשלה להסתיר?

כזכור, מייד כאשר פורסם דבר ההסכם הממשמש ובא, הודיעה אבו דאבי כי עצרה את כוונת ישראל לספח חלקים מן הגדה. אם כך, את הסעיפים הסודיים יש לחפש כאן.

ישראל התחייבה, מן הסתם, שלא לספח לפני הסכמה על מדינה פלסטינית, ויותר חשוב מכך, התחייבה לשמור על הסטטוס על הר הבית, שעל פיו הרחבה היא שטח מוסלמי, ואיסור על תפילת יהודים יקבע כחלק מן הסטטוס קוו.

מכאן אנו יכולים להבין את הסודיות. הפוליטיקאים עדיין רוצים לחדש את "בלוק הימין" וכבר שמענו על הבאת עניין הרחבת ההתנחלויות לאישור וועדת ההתנחלויות. ובכן, זה פייק כמו הסיפוח, וחשיפת ההסכם עם אבו דאבי יפוצץ את הפייק הזה.

אם יש או אין סעיף מפורש על הר הבית, אין אנו יודעים, אבל אנו כן יודעים שאבו דאבי כבר פועלת במזרח ירושלים. חברת נדל"ן גדולה, חבתור, כבר פועלת במזרח העיר, וכבר קשרה קשרים עם גורמים פלסטיניים.

הגורמים האלה מסרו לנו כי אבו דאבי ביקשה מישראל בלעדיות על הכלכלה של מזרח ירושלים. ישראל דחתה בקשה זאת, אבל אין ספק כי ישראל רואה את המעורבות של אבו דאבי בעין יפה.

וכאן אנו שמים הערת אזהרה. כל ההישג הגדול של השלום עם אבו דאבי תלוי ביציבות בהר הבית. גם השלום עם סעודיה יתאפשר רק אחרי שהיציבות על הר הבית, והסטטוס קוו בין היהדות לאיסלאם – יתעצם כפלדה יצוקה.

אם יש או אין סעיף מפורש על הר הבית, אין אנו יודעים, אבל אנו כן יודעים שאבו דאבי כבר פועלת במזרח ירושלים. חברת נדל"ן גדולה, חבתור, כבר פועלת במזרח העיר, וכבר קשרה קשרים עם גורמים פלסטיניים

פחות מזה וסעודיה לא תיכנס, ואבו דאבי עוד עלולה למצוא עצמה בקשיים בהמשך תנופת הברית עם ישראל.

ישראל צריכה להחליט: שלום סופי עם הערבים, או בית כנסת על הר הבית.

פנחס ענברי הוא חוקר בכיר של מזרח התיכון, עיתונאי, סופר, תסריטאי ומשורר. מחבר הערכים על הפלסטינים באנציקלופדיה העברית החדשה. שימש שנים רבות חוקר במרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה. חיבר ספרי עיון על הבעיה הפלסטינית, וספר בלשנות על שורשי השפה העברית "סיפור שורש". הרומנים שחיבר יחד עם אשתו אביבה הם: "על גב סופה" - על אתגרי הקהילות הנוצריות בגליל המערבי בימי המנדט הבריטי מול האסלאם הרדיקלי ומעמד האישה, ו"שומר השאול" עוסק בשחיתות הישראלית.