רק שלושה חודשים חלפו מאז שנפגשתי עם נידאל יונס. ובקצב שהעניינים מתגלגלים לאחרונה בעולם בכלל ובמזרח התיכון בפרט, נדמה שנפגשנו לפני נצח.
אז – בימים הרחוקים של חודש יולי 2020 – היה נדמה לרגע שהקורונה או-טו-טו מאחורינו, והנושא המדיני הבוער על סדר היום היה תוכנית הסיפוח של בנימין נתניהו. בינתיים הנגיף הרים ראש ושלח אותנו לסגר שני, ובמקביל נתניהו עשה פניית פרסה מסחררת, חתם על הסכמי שלום עם איחוד האמירויות ובחריין, ואיפסן לתקופה לא ידועה, אולי לתמיד, את התוכנית לספח את שטחי C.
אז השיחה בינינו נערכה במערה שבה יונס נולד וגדל, בחרבת ג'ינבה – אחד מ-12 הכפרים – או החרבות – שמרכיבים את האזור המדברי בדרום הר חברון המכונה מספאר יאטה.
ביום שני השבוע נפגשנו שוב, הפעם בחרבת אל-מג'אז, לשם הגיע יונס כדי לקבל את פניה של משלחת גדולה של דיפלומטים אירופיים, שהגיעו לסיור באזור מספאר יאטה, שיונס הוא יו"ר מועצת הכפרים שלו.
העניין האירופי באזור אינו מקרי ואינו חדש. מימון אירופי קבוע מסייע לכ-2,000 הפלסטינים המתגוררים במספאר יאטה, תחת החשש המתמיד שישראל תגרש אותם ותהרוס את כפריהם. הנושא עבר כבר אינספור גלגולים משפטיים, והוא צפוי לעלות בקרוב מאוד להכרעה סופית של בג"ץ. תושבי האזור זקוקים לתמיכה בינלאומית לקראת פרסום ההחלטה, ונידאל יונס כאן כדי לגייס אותה.
הבחירה בח'רבת אל-מג'אז לא הייתה מקרית. במקום פועל בית הספר היסודי הקטן של מספאר יאטה. אחת התלמידות – נערה בשם אביר – יצאה מהכיתה, לבושה במדי בית ספר, והקריאה פנייה לדיפלומטים שהקשיבו לה בהתרגשות.
"ברוכים הבאים לבית הספר שלנו", היא מקריאה. "אני מודה לכם שבאתם עד לכאן כדי לראות את הסבל שאנחנו עוברים מדי יום תחת הכיבוש. אנחנו זקוקים להרבה תמיכה, אנחנו זקוקים להרבה שירותים שהם פתוחים רק להתנחלויות, אבל לא לנו. אנחנו זקוקים למים, אנחנו זקוקים לחשמל, אנחנו זקוקים להרבה דברים".
"אנחנו זקוקים להרבה תמיכה, אנחנו זקוקים להרבה שירותים שפתוחים רק להתנחלויות, אבל לא לנו. אנחנו זקוקים למים, אנחנו זקוקים לחשמל, אנחנו זקוקים להרבה דברים"
וממש ברגע זה – כשאביר באמצע דבריה – חלפו מעל הצריף המשמש כבית ספר שני מטוסי קרב של חיל האוויר, בטיסה מחרישת אוזניים בדרכם מזרחה. הדיפלומטים האירופים הרימו את עיניהם למעלה, ולא היה קשה לנחש מה עובר בראשם.
אביר המשיכה: "אנחנו זקוקים להסעות לבית הספר. בלי הסעה קשה לנו מאוד להגיע בכל יום לבית הספר, כי ההורים שלנו מפחדים שנצעד את המרחק הגדול מבתינו לכאן. ועכשיו הישראלים מאיימים להרוס את בתינו ואת בית הספר שלנו. זה אומר שרבים מאיתנו לא יוכלו יותר ללכת לבית ספר. אם זה יקרה, נישאר בבתים שלנו, וכל החלומות והתקוות שלנו ימותו. אני מקווה שאתם, אורחינו היקרים, תעזרו לנו לחיות בכבוד בקהילה שלנו ובכפרים שלנו ולעבור את תקופת הקורונה".
"עכשיו הישראלים מאיימים להרוס את בתינו ואת בית הספר שלנו. זה אומר שרבים מאיתנו לא יוכלו יותר ללכת לבית ספר. אם זה יקרה, נישאר בבתים שלנו, וכל החלומות והתקוות שלנו ימותו"
אחרי שיונס פרש בפני האורחים הרבים את מצוקות האזור – אותן פירט גם באוזניי בראיון הארוך שקיימנו לפני שלושה חודשים – ביררתי איתו מה השתנה מאז.
כשדיברנו בחודש יולי, סיפוח ישראלי היה על השולחן. בינתיים ישראל חתמה על הסכמי שלום עם מדינות המפרץ ונסוגה מהכוונה לספח. משהו השתנה מבחינתכם בתקופה הזאת?
"היו יותר פשיטות ויותר הריסות של מבנים באזור שלנו. הרגשנו שהלחץ עלינו רק גדל".
אפילו בהשוואה למצב לפני שלושה חודשים?
"כן. בחודשיים האחרונים הלחץ גדל מאוד. גם המתנחלים נהיו יותר 'משוגעים'. היו המון-המון תקריות".
בינתיים בכירי המשלחת האירופית יצאו לסיור רגלי בח'רבה, חולפים בדרך ליד שיירה ארוכה ומרשימה מאוד של רכבי שטח מאובזרים, ממיטב התוצרת העולמית. יונס מיהר בעקבותיהם.
על ראש הגבעה – מול הנוף עוצר הנשימה של הגבעות הערומות, מול נציגים רבים של התקשורת הזרה ועיתונאי אחד שכותב עברית – נציג האיחוד האירופי, סוון קוהן פון-בורגסדורף, סיכם את הביקור הקצר.
הוא הודה לאנשי "שוברים שתיקה" ו"בצלם" שאירגנו את הביקור ("אתם שותפים נפלאים. שותפים מאוד אמיצים. אני מאחל לנו שנעבוד יחד עוד זמן רב, ובאותו זמן אני מאחל לנו שנפסיק לעבוד בקרוב, כי תקום מדינה פלסטינית ולא יזדקקו לנו יותר"), וכשפנה אל נידאל וקבוצת התושבים הקטנה שהקיפה אותו, אמר:
"מדינות האיחוד האירופי והמדינות שחולקות עמנו השקפה עולם ומיוצגות כאן, מממשיכות לעמוד לצידכם. נמשיך לתמוך במאבק היומיומי שלכם. נמשיך לעזור לכם בצד הכלכלי. נמשיך לתמוך במאבק שלכם לנהל את חייכם בעצמכם.
"שטח C הוא חלק אינטגרלי מהשטח הפלסטיני הכבוש. בלי שטח C, לא יכולה להיות רציפות פלסטינית. לא יכולה לקום מדינה פלסטינית. נמשיך לפעול לקידום החזון הזה, שהוא החזון שלנו והחזון שלכם.
"הגענו לכאן כדי להביע את הסולידריות שלנו עם התושבים שמתגוררים בכפרים האלה וסובלים מהריסות, מגירוש ומהפקעת רכוש. כולנו מודאגים מאוד מהאיום המתמשך של הריסת רכוש וגירוש שמרחף על הקהילה המקומית במספאר יאטה במשך יותר משני עשורים.
"שטח C הוא חלק אינטגרלי מהשטח הפלסטיני הכבוש. בלי שטח C, לא יכולה להיות רציפות פלסטינית. לא יכולה לקום מדינה פלסטינית. נמשיך לפעול לקידום החזון הזה, שהוא החזון שלנו והחזון שלכם"
"אנחנו קוראים לישראל להפסיק ולהרוס את הקהילות כאן, שהן פגיעות מאוד. עקירת הקהילות מבתיהן תהיה הפרה של החובה המוטלת על ישראל ככוח הכובש במקום על פי החוקים ההומניטריים הבינלאומיים".
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנו