במאמרה "מידת הכאב שאנו זקוקים לה" (16.10.20) מתייחסת קרולינה לנדסמן לאוטו-אנטישמיות ומזכירה בהקשר זה את אוטו ויינינגר. אבל דומה שהוא ראוי להתייחסות כיום דווקא ביחסו לציונות, מה שבהחלט ניתן לקשור להמשך הדיון במאמר, בו היא כותבת על הקללה האוטו-אנטישמית ומעלה תמיהה:

"אולי לזה בדיוק התכוונו מי שאמרו שהיהודים אינם מסוגלים לריבונות?".

הירשמו עכשיו לניוזלטר היומי

בספרו  הידוע "מין ואופי: מחקר עקרוני", התייחס ויינינגר בביקורתיות לציונות המדינית של הרצל. הוא הסביר את כישלונה מחויב המציאות במילים הבאות:

"היהדות, אשר לפי האידיאה שלה היא צריכה להתפשט בכל רחבי העולם, בעוד שמושג האזרח הוא טרנסצנדנטי ליהודי, לכן מדינה יהודית במובן העצמי של המילה לא הייתה קיימת מעולם, וכן לעולם לא תהא כזו. באידיאה של המדינה טבועה הודאה חיובית, היא העיצום של מטרות בין אינדיבידואליות, החלטה לציית מתוך בחירה למשטר חוקי עצמאי, אשר הסמל שלו (ורק הוא בלבד) הוא ראש המדינה".

מול החזון הציוני בדמות הצהרת בלפור, החלטת האו"ם 181 על הקמת שתי מדינות דמוקרטיות תחוקתיות, כמו גם הכרזת העצמאות, שחפנה גם כינוסה של אסיפה מכוננת – נוצר מיסוד שיותר ויותר השכיח את עבריות הישוב העברי בדרך למדינה, תוך קבלת חוק השבות (1950) המוזיל את האזרחות הישראלית מעצם הענקתה אוטומטית וללא דרישת ידע בשפה העברית או שבועת אמונים למדינה.

זאת ועוד, אותו ארגון יהודי – הסוכנות היהודית, ששימש כממשלה בדרך למדינה, המשיך לפעול גם לאחר השגת הריבונות. כך גם מוסדות אקסטריטוריאליים כמו: קק"ל, קרן היסוד, וכן ההסתדרות הציונית על כינוסי הקונגרס שלה, כאילו הבריטים טרם עזבו את הארץ.

למוסדות הללו היה תפקיד חשוב ב"ישרא–בלוף" מדיניותי בהעדפת היהודים על פני מי שאינם, מעשה שלא יכול היה להתרחש במדינת חוק דמוקרטית כמו גם ב"משטר חוקי עצמאי" אליבא דויינינגר.

למוסדות הללו היה תפקיד חשוב ב"ישרא–בלוף" מדיניותי, בהעדפת היהודים על פני מי שאינם, מעשה שלא יכול היה להתרחש במדינת חוק דמוקרטית כמו גם ב"משטר חוקי עצמאי" אליבא דויינינגר

לא רק שלא התקבלה חוקה בישראל, אלא שנחקק חוק השבות, שאת הצדקתו עיגן רה"מ בן גוריון בזכות היהודים בעולם לעלות לארץ כקודמת לאינטרסים שלה. בשלב מסוים, בעת המהפכה החוקתית הלא מהוללת (חוק חופש העיסוק וחוק כבוד האדם וחירותו) נקבעה ישראל כמדינה "יהודית דמוקרטית". מישוג מוזר, מאחר שהיהדות התאפשרה משך רוב שנותיה בשל קיומה חסר הריבונות במדינות שאפשרו לה אוטונומיה, מה עוד שהיא חסרת "ארגז כלים" לכינונה של מדינה לאום דמוקרטית מודרנית בעלת אזרחים.

זאת ועוד, מדינה דמוקרטית היא בהכרח מדינה של כל אזרחיה, ולכן לא יכולה להיות מדינה רק של יהודים. התנועה הציונית הייתה בגדר מהפכה ביהדות, והולידה את עובר העבריות, שכבר כתינוק הפכה ליהודי, ובהמשך התברר אף שהוא ראקציונר יהודי, מה שמתכתב עם דברי בני פלד שסבר כי יהודים יכולים להקים מדינה וטעה, לעומת ויינינגר שהצביע על חוסר אפשרותם כבר בתקופת פעילותו הציונית של הרצל.

יוסי ברנע הוא מוסמך האוניברסיטה הפתוחה בלימודי דמוקרטיה בין תחומיים. בעבר היה מזכיר עמותת "אני ישראלי" שפעלה להכרה בלאום הישראלי. כתב ביקורות על ספרים ומאמרים בכתבי עת ועיתונים שונים.

גוגל כבר מזמן לא מנוע החיפוש היחיד בעולם; אבל מאז מהפכת ה-AI שהתרחשה עם לידתו של צ'ט GPT – השינויים בתחום מואצים. חלק מהאתרים שהתרגלו לספק תוכן ולקבל נראות ותנועה, סובלים כעת מירידה בטראפיק – אבל זה לא אומר שאין מה לעשות בנדון.

*  *  *

אם עד לפני עשור או יותר התרגלנו לחשוב על חיפוש כמשהו שמתבצע במנועי חיפוש בלבד, החידושים בתחום הדיגיטל הוכיחו לנו את ההיפך. אומנם בגוגל יש כמעט 14 מיליארד חיפושים ביום, אבל במקביל אליו מתבצעים חיפושים גם בפלטפורמות אחרות.

עמית אדלר הוא איש דיגיטל, גרפומן בלתי נלאה, בעל תואר שני בפילוסופיה והיסטוריה של המדע

המלחמה עם איראן מחייבת אותנו לחשוב כבר כעת כיצד ננצח בעתיד מבלי לאבד את מצפוננו בדרך. זהו אתגר הדור, וטכנולוגיית AI שכבר מציגה ניצנים טכנולוגיים חסרי תקדים יכולה לעזור לנו לעמוד בו, אם רק נזכור את מקומה האמיתי: ליד האדם, לא במקומו.

*  *  *

עצימות המלחמה שהתחוללה לאחרונה בין ישראל לאיראן משקפת עימות אזורי חסר תקדים, שכולל בחובו אתגרים צבאיים, מוסריים ואסטרטגיים מן הסוג שטרם הכרנו. בעידן כזה, כאשר האיום הגרעיני האיראני ממשיך לרחף כצל כבד, וכשראש הנחש מטהראן ממשיך לשלוח זרועות טרור לכל פינה במזרח התיכון –  נראה כי אגף ההגנה בסייבר שפועל תחת פיקודו הישיר של הרמטכ"ל, כבר החל להציג ניצוצות מהעליונות הטכנולוגית שביסס ושכלל בשנים האחרונות. זה בא לידי ביטוי, בין השאר, כאשר מקורות איראניים דיווחו על השבתת תשתיות הנתונים של הבנק המרכזי באיראן, ששימש כמקור המימון המרכזי של תכניות הטילים והגרעין של משמרות המהפכה.

ד"ר אלכסנדר צימרמן הוא ראש החוג לחדשנות ויזמות במכללה האקדמית רמת גן. יזם סידרתי, מנהל עסקי בחברות בינלאומיות, סטרטאפיסט בתחום הבינה המלאכותית.

מאז פרוץ המלחמה באוקטובר 2023, ישראל נמצאת במצב ביטחוני וחברתי חריג. הלחימה המתמשכת, האובדן הקשה והיעדר אופק מדיני יוצרים תחושת קיפאון ואי-ודאות.

במציאות כזו, היה מצופה מהתקשורת הישראלית למלא את תפקידה המרכזי: לשאול שאלות נוקבות שנוגעות בשורשן של בעיות, להציב סימני שאלה ולאתגר את מוקדי הכוח. במקום זאת, קולה של התקשורת הפך מהוסס וזהיר, ולעתים נעלם כמעט לחלוטין.

פרופ' לסוציולוגיה ולאנתרופולוגיה, אוניברסיטת בר-אילן. חוקר ומפרסם בתחום היעוץ הארגוני ויועץ לחברות ולמנהלים/ת. אזרח מודאג, בזוגיות ואב לשני בנים.