JavaScript is required for our website accessibility to work properly. שחר בן מאיר: כנופיית אין חוק | זמן ישראל

כנופיית אין חוק

יריב לוין ויולי אדלשטיין (צילום: פלאש90)
פלאש90
יריב לוין ויולי אדלשטיין

קו ישר מחבר בין בית המשפט המחוזי בירושלים, שם עומד ראש הממשלה נתניהו בפני משפט פלילי על העבירות החמורות ביותר שיש בספר החוקים ביחס לטוהר המידות, ובין ההתנהגות של הלבלר יריב לוין הממלא את תפקיד יו"ר הכנסת, אשר החליט ל"בטל" הצבעה חוקית משום שהתוצאה אינה נוחה לשולח שלו, אותו ראש הממשלה.

קו ישר מחבר בין ביהמ"ש המחוזי בירושלים, שם עומד רה"מ נתניהו בפני משפט פלילי, ובין התנהגות הלבלר יריב לוין כיו"ר הכנסת, שהחליט ל"בטל" הצבעה חוקית כי התוצאה אינה נוחה לאותו רה"מ

הקו המחבר הוא לא סתם של זלזול בחוק אלא של כפירה מוחלטת בכל חוק, בכל הוראת תקנון, ובכול נורמה ציבורית.

המחזה שנראה אתמול בכנסת ממחיש את רמת הסיאוב של אותה כנופיית אין חוק, העושה כרצונה ונוהגת בדיוק כמו הביריון בסרטי גנסטרים – מכיוון שהכח אצלי, אז אני קובע מהו החוק. אין המחשה יותר ברורה מזו לביטוי "כל דאלים גבר".

היו מי שהשוו לאחרונה, במידה לא מועטה של צדק, את התנהגות מפלגת הליכוד היום להתנהגות של מפא"י, מבחינת הסיאוב והשחיתות. אחד ההבדלים העיקריים בין השניים הוא שמה שבעבר נעשה בחשיכה, או מתחת לשולחן, גם מבחינת הבושה, נעשה היום בריש גלי ממש מהמקפצה.

המחזה המושחת שהציג לנו אתמול הלבלר לוין, יכול בהחלט לעלות לראש טבלת הסיאוב, ועוקף בדרכו לשם בקלילות את יו"ר הכנסת הקודם, שצו מצפונו לא התיר לו לציית לפסקי דין של בית המשפט.

הקו המחבר הוא לא סתם של זלזול בחוק אלא של כפירה מוחלטת בכל חוק, הוראת תקנון ונורמה ציבורית. הוא ממחיש את רמת הסיאוב של כנופיית האין חוק, שנוהגת כביריון בסרטי גנסטרים: הכח אצלי אז אני קובע מהו החוק

וכך התנהל לו המחזה.

חה"כ זנדברג הגישה הצעה להקמת ועדת חקירה פרלמנטרית לסוגיית הצוללות וכלי השיט. ההצעה הוגשה כהצעה לסדר היום, ולאחר שנסתיימו הנאומים פנה יו"ר הישיבה חה"כ עבאס להצבעה. בסרטונים שפורסמו רואים במפורש כי הוא הכריז על קיום ההצבעה במשך כדקה שלמה, עד שניגש להפעיל את מערכת ההצבעה האלקטרונית.

ההצבעה נערכה והתוצאות שלה הראו על 25 בעד מול 23 נגד.

עד כאן הכל היה חוקי ראוי ותקין.

אך בשלב זה נכנס לבמה מר לוין, ובסדרה מדהימה של שקרים ומעשי נוכלות, אשר הוא אפילו לא התבייש להפיץ אותם בסרטון מטעמו, העלה את שתי הטענות הבאות: האחת כי חה"כ זוהר ביקש לעבור להצבעה שמית, ולכן חייב היה יו"ר הישיבה לעבור להצבעה שמית, והשניה כי היה על היו"ר להכריז על נושא ההצבעה טרם שהחלה.

שתי טענות אלו עומדות במפורש בניגוד גמור לתקנון הכנסת.

סעיף 36 (א) לתקנון קובע במפורש כי הצבעה שמית תיערך אם דרשו זאת בכתב 20 חברי כנסת או הממשלה. הדרישה של חה"כ זוהר לערוך הצבעה שמית, בלי קשר לשאלה אם היא נעשתה לפני שהחלה ההצבעה או לאחריה, אינה מהווה ואינה יכולה להוות דרישה של הממשלה כי הוא פשוט אינו חלק מהממשלה.

אין כל דרישה בתקנון להכרזה מפורשת של יו"ר הישיבה על נושא ההצבעה, מה גם שכאמור בסרטון של הדקה טרם ההצבעה רואים ושומעים במפורש את יו"ר הישיבה מכריז ומודיע וחוזר ומודיע כי הוא עומד להתחיל את ההצבעה על ההצעה של חה"כ זנדברג.

אף אדם רציני לא יכול באמת לומר כי חברי הכנסת לא היו מודעים לשאלה מה נושא ההצבעה, לאחר דקה ארוכה שיו"ר הישיבה מודיע על כך וממריץ ודוחק בהם לשבת במקומם ולהתחיל בהצבעה.

טענה נוספת שנשמעה במהלך הדברים היא שהצבעתו האלקטרונית של חה"כ זוהר לא נקלטה. גם נימוק זה אין בו כל בסיס לביטול ההצבעה ולעריכת הצבעה חוזרת, שכן סעיף 37 (ב) לתקנון מאפשר לחה"כ אשר היה נוכח באולם והצביע והצבעתו לא נקלטה, לפנות ליו"ר הישיבה על מנת לתקן את תוצאות ההצבעה, כלומר לספור את הקול שלא נקלט במערכת ההצבעה.

גם במקרה כזה התוצאה אינה משנה כי ההצעה הייתה עוברת ברוב של 25 מול 24.

ברור מכאן כי ההנמקות שמספר לנו מר לוין, הן פשוט דברי הבל חסרי יסוד. אבל מה שחמור אפילו יותר מכך היא ההתנהגות שלו, לאחר ההצבעה.

בוא ונניח אפילו לצורך הדיון שהייתה (לכאורה) בעיה עם ההצבעה. מה אמור לעשות יו"ר כנסת אשר מכבד את המוסד שבראשו הוא עומד ואת החוק ואת התקנון? הוא אמור לברר את הסוגייה ולאחר הבירור להחליט האם מדובר בהצבעה כשרה או הצבעה שאינה כשרה ויש לחזור עליה.

נניח לצורך הדיון שהיתה (לכאורה) בעיה עם ההצבעה. מה אמור לעשות יו"ר כנסת שמכבד את המוסד, את החוק ואת התקנון? הוא אמור לברר את הסוגייה ורק אז להחליט אם ההצבעה כשרה או שיש לחזור עליה

אולם מר לוין בחר כמובן בדרך ההפוכה. הוא קודם כל החליט – ללא כל סמכות כמובן – שההצבעה פסולה, והורה למזכירת הכנסת לבצע שוב את ההצבעה הפעם בהצבעה שמית. ולאחר שקיבל את אותה החלטה, נתבקש הייעוץ המשפטי של הכנסת לבחון את שאלת כשרות ההצבעה הראשונה.

במונחים משפטיים, מה שמר יריב לוין עשה הוא קודם לתת את פסק הדין ורק אחר כך לשמוע את טענות הצדדים ולבחון את הראיות.

חברי כנופיית האין חוק מלאים תמיד טענות כרימון כלפי מערכת המשפט, בעיקר בקשר לאקטיביות שזו מגלה (לטענתם) בפרשנות חוקים.

המחזה היום מוכיח שהדבר האחרון שמעניין אותם הוא פרשנות החוק או אקטיביזם שיפוטי. הם פשוט רוצים להשתחרר מכל מחויבות לחוק, ולנהל גם את הכנסת באופן הפשוט שלפיו אם החוק עובד לטובתם הוא מחייב, ואם החוק עובד במקרה מסוים נגדם אז מתעלמים ממנו.

*   *   *

לאחר כתיבת דברים אלו, נתפרסמה החלטת עו"ד שגית אפיק, ממלאת המקום של היועצת המשפטית של הכנסת, אשר מכשירה לכאורה את עמדתו של יו"ר הכנסת.

לא כאן המקום והזמן לנתח את ההחלטה ואת הכשלים שבה לטעמי, אסתפק בשלוש הערות קצרות.

העובדה כי "החקירה" של עו"ד אפיק נערכה בדיעבד, ולאחר קבלת ההחלטה של יו"ר הכנסת לערוך הצבעה חוזרת ומוכיחה בדיוק את הנטען למעלה. יותר מכך, מנוסח ההחלטה עולה כי עו"ד אפיק שמעה טענות מצד יו"ר הישיבה, יו"ר הכנסת וחה"כ זוהר והסתפקה בניתוח אישי שלה את הסרטונים. לא נראה, לכל הפחות מתוכן ההחלטה, כי היא שמעה או ביקשה לשמוע טענות של הצד השני כגון של חה"כ זנדברג.

עו"ד אפיק מבססת בין היתר את החלטתה על כך שקיים בכנסת "מנהג" לפיו גם יו"ר קואליציה רשאי לבקש הצבעה שמית מטעם הממשלה כאשר שר נוכח במליאה. יש מידה רבה של אירוניה בקביעה זו כאשר הכנסת עצמה בשתי עתירות לבג"צ טענה כנגד קיומו של מנהג חוקתי כזה במקרה של בחירת נציג אופוזיציה לועדה לבחירת שופטים.

עו"ד אפיק מבססת את החלטתה גם על ה"מנהג" בכנסת. יש מידה של אירוניה בקביעה זו, כשהכנסת עצמה, בשתי עתירות לבג"צ, טענה כנגד קיום מנהג חוקתי כזה במקרה בחירת נציג אופוזיציה לועדה לבחירת שופטים

עו"ד אפיק כותבת בהחלטתה כי נראו בסרטונים חברי כנסת שלא הצביעו והיו מעונינים להצביע, ולכן אם מוספים את הקולות שלהם למניין בהצבעה הראשונה אזי התוצאה היא שהצעת חה"כ זנדברג לא נתקבלה כבר אז. זו טענה מוזרה שכן תקנון הכנסת (סעיף 37 (ב) ) מאפשר לח"כ אשר השתתף בהצבעה והצבעתו לא נקלטה, לפנות ליו"ר הישיבה שיוסיף את קולו למצביעים ותו לא. כאן עו"ד אפיק למעשה מעניקה לחברי כנסת מסוימים זכות שלא קיימת בתקנון, שכן אפילו לגרסתה לא מדובר בחברי כנסת אשר ישבו במקומם והצביעו אלא שהצבעתם לא נקלטה – אלא בחברי כנסת אשר פשוט לא השתתפו בהצבעה למרות שנכחו במליאת הכנסת.

עורך דין המתמחה בתביעות ייצוגיות ובעתירות חוקתיות

הוסיפו את זמן ישראל כמקור מועדף בגוגל
תכנים המתפרסמים בזירת הבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הכותב/ת וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
0

ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית

תמכו בנו
לפוסט המלא עוד 1,077 מילים
כל הזמן // יום רביעי, 1 ביולי 2026
מה שחשוב ומעניין עכשיו
התחברו לזמן ישראל

רוצים להגיב לכתבות? התחברו עכשיו

  • לכל תגובה עמוד בזמן ישראל שניתן לשתף ישירות ברשתות החברתיות ולשלוח באימייל
  • העמוד שלך בזמן ישראל יציג את כל התגובות שפרסמת באתר
  • קבלו את המהדורה היומית ישירות לתיבת האימייל שלכם
הערה: כאשר אתם מתחברים לזמן ישראל אתם מסכימים לתנאי השימוש
Register to continue
Or Continue with
Log in to continue
Sign in or Register
Or Continue with
שלחנו לך אימייל
לינק לקביעת סיסמה חדשה מחכה לך בתיבה
סגירה
בחזרה לכתבה

עיתונות איכותית מתקיימת בזכות קוראים שתומכים בה

תמכו בנו

עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית היא יסוד הכרחי לחברה חופשית ובריאה.

ישראל מתמודדת עם מתקפה חסרת מעצורים על יסודות הדמוקרטיה ועל כל המוסדות הממלכתיים שלה. ובמקביל, התקשורת הישראלית מאבדת את עצמאותה ואת יכולתה לבקר את השלטון. זמן ישראל הוכיח שאפשר גם אחרת: שניתן ליצור עיתונות חופשית, אחראית, ביקורתית ונחושה, המגינה על שלטון החוק ועל זכות הציבור לדעת.

תמיכתכם תאפשר לנו להמשיך לפרסם תחקירים, ניתוחים וכתבות עומק הנשענים על עובדות, ועל עבודה עיתונאית מקצועית ויסודית.