התקוממות עממית לא ניתנת לדיכוי

מפגינים בבלפור 18.7.2020 (צילום: Olivier Fitoussi/Flash90)
Olivier Fitoussi/Flash90
מפגינים בבלפור 18.7.2020

יש קווי דמיון רבים בין האינתיפדה הפלסטינית שפרצה ב-1987 לבין ההתקוממות האזרחית הישראלית שפרצה במרץ 2020.

לכאורה, הפלסטינים אחרי מלחמת ששת הימים נמצאים תחת שלטון כיבוש צבאי, מעצרים המוניים, ללא זכויות, ללא הגדרה עצמית, ללא מדינה ריבונית ואחרי שגורמי ימין מגדירים את אזורי המחיה שלהם כנחלת אבות ומתחילים להתיישב בהם תחת חיפוי ותמיכה של צבא וממשלה.

יש קווי דמיון רבים בין האינתיפדה הפלסטינית שפרצה ב-1987 לבין ההתקוממות האזרחית הישראלית שפרצה במרץ 2020. לכאורה, הפלסטינים אחרי ששת הימים נמצאים תחת שלטון כיבוש

ההפגנות ההמוניות הפלסטיניות ב-1987 החלו ללא הנחיה של הנהגת הפתח או ארגונים אחרים. אלפי צעירים יצאו לרחובות שכם רמאללה ועזה, הבעירו צמיגים, זרקו אבנים והתעמתו עם כוחות צה"ל – הכוח החמוש של ממשלת ישראל בשטחים.

ההתקוממות הפלסטינית הייתה מלווה באלימות, בעיקר בנשק קר, אחרי 20 שנה של קבלה מאונס או בכפייה של ממשל צבאי, פחד מפני השלטון הישראלי והיעדר הנהגה שהציבה אלטרנטיבה מלבד פיגועי טרור ודרישה כללית לסיום הכיבוש. הפלסטינים נפגעו קשות בפרנסתם, בעתידם ובזכויות האדם שלהם בשנים הללו. דור שלם של צעירים נעצר ובילה בחדרי חקירות ובתי כלא, בבתי משפט צבאיים תוך שהוא סופג השפלות, דיכוי ושלילת החופש.

ההתקוממות האזרחית הישראלית לא מלווה בינתיים באלימות כלפי השלטון אלא בקריאה דמוקרטית להתפטרות ראש הממשלה הנאשם בפלילים ועל רקע כישלונו במאבק במגפת הקורונה. כישלון שדרדר דור שלם לאבטלה וקריסה כלכלית וחברתית. דור שלם איבד את עתידו וחופש הביטוי והעיסוק נשלל ממנו. המחאה הישראלית דורשת כבר ארבע שנים גם את חקירת מעורבותו של רה"מ בפרשת הצוללות, המניות ומתווה הגז. נושאים שמשפיעים על גורלו של כלל הציבור הישראלי, תוך שהשלטון מנסה להעלים אותם, למסמס ולא לתת תשובות על אחריותו להם.

ובכן הנה הם כעת, אלפי צעירים ישראלים ברחובות, ואיתם עשרות אלפים בני כל הגילאים ברחבי הארץ מפגינים נגד שלטון ממשלת ישראל, נגד הכוח החמוש האלים שלה – משטרת ישראל. כוח חמוש הפועל על פי פקודת השלטון ולא על פי ערכים של הגנה על שלום הציבור, דמוקרטיה וזכות ההפגנה.

ובכן הנה הם כעת, אלפי צעירים ישראלים ברחובות, ואיתם עשרות אלפים בני כל הגילאים ברחבי הארץ מפגינים נגד שלטון ממשלת ישראל, נגד הכוח החמוש האלים שלה – משטרת ישראל, הפועל על פי פקודת השלטון

אלפי צעירים ברחובות מפגינים נגד "כיבוש" מדינת ישראל בידי שלטון לא דמוקרטי, אלים ומושחת. זכויות אזרח בסיסיות נשללות ממאות אלפי אזרחים. פרנסתם של עשרות אלפי עסקים שנסגרו בהוראת השלטון מתרסקת, מעקבי שב"כ מופעלים נגד כלל האזרחים, התנועה מוגבלת, עוצר וסגר על ערים ויישובים, מעצרים המוניים של מפגינים, דיכוי הפגנות בכוח בניסיון להפסיק את המחאה החברתית וחקיקת חוקים דרקוניים שמנציחים את אותה הממשלה בשלטון ולא מאפשרים חיים דמוקרטיים.

אבל הדימיון בין האינתיפדה הפלסטינית לזו שמתרחשת כיום בשטחי מדינת ישראל לא נגמר רק בכך, הדבר העיקרי הזהה הוא הניסיון של השלטון לדכא את רוח האדם, את השאיפה לחופש, לחיים דמוקרטים לשוויון, לזכויות אדם בסיסיות. הניסיונות של משטרת ישראל להתנכל שוב ושוב ושוב למפגינים בבלפור או בתל אביב, דומים לניסיונות של צה"ל לדכא הפגנות בשטחים. מסתערבים חודרים ללב ההפגנות בשטחים ושולפים משם את מי שנראה להם כמנהיג הפגנה או מתסיס. שוטרים סמויים חודרים ללב ההפגנות בבלפור ומתנהגים באורח זהה כלפי מפגינים.

האלימות של אנשי הימין הישראלי כלפי המפגינים דומה לאותה אלימות המופעלת בשטחים נגד הפלסטינים, רק שבתוך הקו הירוק עוד לא הופעל נשק חם, לא נורו עדיין מפגינים מ-M16. הנשק שהופעל ופוגע במפגינים הוא גז פלפל, מכות, ניסיונות דריסה ושילוב של משטרת ישראל המצוידת בסוסים ומכת"זיות, יחידות מיוחדות של היס"מ והימ"ר (ממש כמו בשטחים הפלסטינים) וכוח רב שנועד להפחיד את המפגינים כדי לגרום למחאה העממית להתפזר, לדעוך או להסתגר הרחק ממוקדי השלטון.

נכון. במחאה הישראלית אין מתאבדים כמו באינתיפדה השנייה של שנות ה-2000-2005, אין נשק ואין ניסיונות לתקוף באלימות את כוחות המשטרה. אבל סוחרים כבר שרפו סחורה ברחוב מרוב ייאוש, שוטרים הותקפו בשכונות החרדיות, ומרד עממי החל כשאלפי עסקים הודיעו לממשלה שיפתחו גם ללא אישורה. קבוצות אוכלוסייה כמו החרדים בכלל לא מצייתות להנחיות הממשלה. ההפגנות התפזרו בכל שטחי מדינת ישראל והן מתקיימות כבר כל שבוע במאות גשרים צמתים יישובים בישראל.

ניסיונות משטרת ישראל להתנכל למפגיני בלפור או ת"א, דומים לניסיונות צה"ל לדכא הפגנות בשטחים. מסתערבים חודרים ללב ההפגנות ושולפים את מי שנראה להם כמנהיג הפגנה או מתסיס. סמויים חודרים ללב ההפגנות בבלפור ומתנהגים כך כלפי מפגינים

יש הבדלים בין שתי ההתקוממויות. אין ספק.
אלא שאותו קו מחשבה שאיפיין את ממשלת ישראל כשניסתה לדכא התקוממות ב-87 ואחר כך בשנת 2000 ננקט גם כיום, כאשר הממשלה בישראל מנסה לדכא מחאה בצדו המערבי של הקו הירוק של מדינת ישראל.

השר אמיר אוחנה וניצב דורון ידיד, נתניהו ושריו הרובוטיים הצייתנים, חושבים שניתן לדכא את ההפגנות באמצעות שימוש בכוח, או בתקנות שעת חירום או בהשמצות על "מדגרת קורונה", "מדגרת אנרכיה" , "שמאלנים", "הזויים" ו"מפיצי מחלות".

אבל התקוממות עממית לא ניתנת לדיכוי. אזרחים בכל מקום מבקשים לעצמם את הדבר הפשוט שהשלטון אינו מבין – לשלוט בגורלם, בחייהם, בפרנסתם בעתידם. הרוח הזו, הרצון האנושי הזה לא ניתן לדיכוי. לא בשטחים, לא בבלארוס, לא בשום מדינה במהלך ההיסטוריה ולא בישראל.

ממשלת ישראל הנוכחית, על שלל מחדליה וחדלי האישים (מחדלי האישים) המאיישים את משרדיה, מנסה שוב ושוב לדכא את המפגינים כדי לעזור לרה"מ הנאשם בפלילים להימלט ממשפטו.

אבל זוהי מטרה מעורפלת, אמורפית, בלתי מושגת ובלתי אפשרית. ניתן אולי למצוא טריקים וקומבינות משפטיות ושלטוניות כדי לבטל או לדחות את המשפט, אבל אי אפשר לבטל את תחושת הצדק או למחוק את הדרישה הציבורית לחקירת פרשת הצוללות ואת המחאה הדורשת בפשטות שרה"מ נאשם בפלילים לא יהיה רה"מ.

המפגינים לא יכולים לנצח את כוח המשטרה או את השלטון. אבל הם יכולים לגרום לשלטון ולכוחו לסבול, להתבייש, להתייאש, לחשוף את שקריו, את נכלוליותו, את פשעיו, הם יכולים לפרסם לכלל האזרחים את מחדליו של השלטון, את עקמומיות החלטותיו ואת העבירות שהוא מבצע על חוקי המדינה ועל חוקים בין לאומיים. הם יכולים להסביר לעולם שהשלטון מנצל את מגפת הקורונה כדי לחסל את הדמוקרטיה ולהנציח את שלטונו.

ממשלה שאין לה לגיטימציה ציבורית ואין לה לגיטימציה בין לאומית לא יכולה לשרוד ולתפקד.

אבל התקוממות עממית לא ניתנת לדיכוי. אזרחים בכל מקום מבקשים לעצמם את הדבר הפשוט שהשלטון לא מבין – לשלוט בגורלם. הרצון האנושי הזה לא ניתן לדיכוי. לא בשטחים, לא בבלארוס, לא בשום מדינה בהיסטוריה ולא בישראל

האינתיפדה העממית הפלסטינית גרמה לממשלת ישראל להיכנס למו"מ עם אש"פ ולחתום, בסופן של שנים עקובות מדם, על הסכמים שהחזירו את הנהגת הפלסטינים מגלות בטוניס והסירו את השלטון הצבאי מעל ערי הגדה. לפחות זמנית עד למבצע חומת מגן.

ההתקוממות האזרחית לוחצת עתה על מוקדי הכוח בישראל בדרישות פשוטות, ערכיות, אזרחיות, דמוקרטיות, חוקיות, צודקות ואנושיות. דרישות שמולן שום טרור שלטוני ושום כוח שלטוני לא יכול לעמוד ולא יוכל לדכא.

איתי לנדסברג נבו הוא אזרח המודאג מעומק השחיתות השלטונית, חושש לגורל הדמוקרטיה ומזועזע מהגזענות והאלימות בחברה הישראלית. לשעבר עורך "מבט שני" ומנהל מחלקת תעודה בערוץ הראשון (2002-2017). בן קיבוץ תל יוסף וממקימי הפורום למען אנשי המילואים ( 1995-2017) . כיום במאי, עורך תוכן ומפיק עצמאי.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
1
מה שאני יודע שאני מרגיש כמו בגדרות סביב לבנון ובבופור שם לא נפצעתי קרוב ל-18 שנה ובבלפור כמעט כל שבוע. רואה אלימות משטרתית, ניסיונות דיכוי אלימים ובוטים ופוליטיקה לראשונה נגלתה לעיני בפ... המשך קריאה

מה שאני יודע שאני מרגיש כמו בגדרות סביב לבנון ובבופור שם לא נפצעתי קרוב ל-18 שנה ובבלפור כמעט כל שבוע. רואה אלימות משטרתית, ניסיונות דיכוי אלימים ובוטים ופוליטיקה לראשונה נגלתה לעיני בפעולה כלשהיא.
לא נשתוק ולא נשקוט- מוחים לגיטימיים אנו ללא ראש או הנהגה ושום ניסיון בריוני לא יפעל עלינו.
ניסיתם בתחילה להתנכל, לפוצץ ולהלום בחוזקה, הפשטנו אתכם מכליכם האלימים והברוטאליים ונשארתם רק עם השוטרים הרקובים. לא רק שנסלק את נוכליהו אלא ננקה גם את הריקבון המתקדם במשטרה.
לשם כך הוקמה הקבוצה הבאה-
https://www.facebook.com/groups/israelikarmapolice/

עוד 1,011 מילים ו-1 תגובות
כל הזמן // יום רביעי, 2 בדצמבר 2020
מה שחשוב ומעניין עכשיו

אוסף היוזמות האחרונות של נתניהו וחבורתו מערער את המצב האזורי ההפכפך ממילא, ומתעלם מהערכים המשותפים של ישראל וארה"ב ● התרברבות בכוחו של צה״ל עלולה לגרור בסופו של דבר לתגובות קטלניות ולאיים על יחסיה ארוכי השנים של ישראל עם ארה"ב ● אם לא תהיה הבנה כי שותפות מתמשכת בין ישראל לארה״ב היא דרך דו-סטרית, יכולת הקיום של ישראל נתונה בסכנה ● דעה

עוד 1,233 מילים

ממשלה ללא גבולות

ב-17 ביולי איבדתי כל אמון בממשלת ישראל ובכך שהיא מנהלת את משבר הקורונה באופן ענייני ומקצועי. זה לא שהייתי חסר ספקות גם קודם לכן, אבל באותו יום שישי בדרך לשבת בבית קפה בירושלים יצאה הודעה מטעם ראשי הממשלה נתניהו וגנץ שסגירת המסעדות ובתי הקפה נדחית מאותו היום בצהריים ליום שלישי. בכך, ראשי הממשלה הפכו החלטה שהתקבלה בקבינט הקורונה רק כמה שעות קודם לכן.

באותו יום שישי בדרכי לבית קפה בירושלים יצאה הודעה מטעם ראשי הממשלה נתניהו וגנץ שסגירת המסעדות ובתי הקפה נדחית מאותו היום בצהריים ליום שלישי. בכך, הרה"מים הפכו החלטה שהתקבלה בקבינט הקורונה רק כמה שעות קודם לכן

הממשלה התגלתה במלוא מערומיה, תוך כדי ניהול חלטוריסטי ודחייני – בו ההחלטות מתקבלות ברגע האחרון. מקבלי ההחלטות מתפקדים בערך כמו סטודנט רשלן שהחל לכתוב סמיניריון כמה שעות לפני דד-ליין ההגשה ולא יספיק אפילו לכתוב הערות שוליים. זו מדיניות יו-יו. אנחנו, האזרחים, הופכים ללא יותר מכלי משחק שניתן להשתעשע בו ללא בקרה וללא הסברים.

דבר זה מעלה את השאלה למה, בכל הנוגע לטיפול בקורונה, נראה שנבצר מהממשלה לגבש מדיניות אחידה, ברורה ועניינית כפי שעשו במדינות בכל רחבי העולם.

ישנם הרבה גורמים לכך שנראה שהממשלה מתנהלת ללא אחריות כלפי הציבור הישראלי. תהליך דריסת נורמות השלטון הדמוקרטי בשנים האחרונות הוא חלק מזה. אבל ללא ספק, בהשוואה להתנהלות במדינות אחרות כמו קנדה, גרמניה וניו-זילנד, אחד הפקטורים המרכזיים הוא היעדר השקיפות של הממשלה והליך קבלת ההחלטות שלה ביחס לקורונה. חוסר השקיפות הזה, והזלזול בעצם הרצון של הציבור להבין מדוע מבקשים ממנו לוותר על חירויותיו בצורה כה נרחבת מביאים להידרדרות מסוכנת באמון הציבור במוסדות השלטון. אותו אמון שנדרש אף יותר בזמן מגפה.

זו לא בעיה חדשה. הממשלה שלנו עושה הכל כדי להקשות על הציבור לפקח על האופן בו היא מקבלת החלטות – בחסות אחד מחוקי היסוד של מדינת ישראל. סעיף 35 חוק יסוד: הממשלה, קובע הסדר בו הממשלה היא זו שמחליטה עבור עצמה אילו פרוטוקולים ייחשפו לעיני הציבור ואילו ישארו תחת חיסיון של לא פחות מ-30 שנים.

הממשלה שלנו עושה הכל כדי להקשות על הציבור לפקח אופן קבלת החלטות – בחסות סעיף 35 לחוק יסוד: הממשלה, היא זו שמחליטה לעצמה אילו פרוטוקולים ייחשפו או ישארו תחת חיסיון של לא פחות מ-30 שנים

קבוצה של עיתונאים.ות והתנועה לחופש המידע עתרו נגד הניסיון הספציפי הזה של הממשלה להסתיר את הפרוטוקולים של קבינט הקורונה. אבל המקרה הנקודתי הזה הוא תוצר של חוק יסוד שמקנה לממשלה סמכות לרמוס את זכות הציבור לדעת מבלי שהדבר יהיה תחת ביקורת של אף רשות אחרת.

זה בדיוק אותו המנגנון שמאפשר לממשלות ישראל להסתיר מהעין הציבורית את האופן שבו מתקבלות החלטות בועדת השרים לחקיקה – שקובעת על פי רוב אילו חוקים יעברו בכנסת ואילו יפלו.

לא רק שזה מצב לא תקין – אלא שהחודשים האחרונים מראים עד כמה המנגנון הזה מסוכן. אמנם לא כולם קשובים לפרוטוקולים של ועדות שרים אחרות, שעוסקות בנושאים מהותיים לא פחות על החיים שלנו, אך בזמן מגפה הערפל מסביב להחלטות הממשלה גורם לאובדן אמון בהנחיות שיוצר סכנה ממשית לבריאות הציבור. במיוחד בעידן רשתות חברתיות, יש חשיבות עצומה בממשלה שמנגישה את הנתונים לציבור, מקשיבה לדרג המקצועי, ודואגת לכך שהאזרחים והאזרחיות יבינו לעומק את הרציונל העומד בכל צעד וצעד.

השקיפות לא אמורה להיות דרישה מוגזמת, או כזו שצריך כדי לאכוף אותה באמצעות סוללת עורכי דין שיעתרו לבג"ץ. שקיפות אמורה להיות ה"דיפולט" – ברירת המחדל, והחשאיות של הפרוטוקולים היא זו שאמורה להיות יוצאת הדופן.

הפתרון לכך הוא בדיוק מה שהצענו במכון "זולת": שינוי של חוק היסוד כך שהסמכות להחליט על חיסיון פרוטוקולים של הממשלה – בתחומים שאינם קשורים בחוץ וביטחון – תינתן לכנסת ישראל. כך, נציגי הציבור, במעמד ציבורי וחשוף לציבור יצטרכו להסביר מדוע הם תומכים או מתנגדים לכך שועדת שרים מסוימת תהיה בחיסיון ממשלתי.

קבוצת עיתונאים והתנועה לחופש המידע עתרו נגד הסתרת הפרוטוקולים של קבינט הקורונה. אבל המקרה הנקודתי הזה הוא תוצר של חוק יסוד שמקנה לממשלה סמכות לרמוס את זכות הציבור לדעת

זהו הבסיס כדי לממש את זכות הציבור לדעת  ולמנוע מתן סמכות כללית כל כך נרחבת לממשלת ישראל שבחודשים האחרונים מביאה לסיכון ממשי  של חיי אדם.

אייל לוריא פרדס, פעיל חברתי ולשעבר יועץ פרלמנטרי לח"כ מיכל רוזין ומס' 2 ברשימת מרצ למועצת העיר ירושלים

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 621 מילים

מליאת הכנסת אישרה בקריאה טרומית את הקדמת הבחירות

61 ח"כים תמכו בפיזור הכנסת ו-54 התנגדו ● חברי רע"ם נעדרו מההצבעה: "ההחלטה שלנו מוכיחה שאנחנו לא בכיס של אף אחד" ● יושב ראש הקואליציה זוהר: "בלי מעשים ועם אפס אידיאולוגיה, מחנה ה'רק לא ביבי' גורר את ישראל לבחירות מיותרות" ● יושב ראש האופוזיציה לפיד: "פיזור הכנסת אינו ניצחון, הוא הצעד הראשון לעבר ממשלה אחרת, שתטפל בקורונה ובכלכלה"

עוד 56 עדכונים

כפי שניצל את העתירות לבג"ץ נגד מינויו ליועמ"ש כדי להשיג הצהרות שיפוטיות שמנקות אותו בפרשת הרפז, כך ניצל מנדלבליט עתירה שהוגשה לאחרונה בדרישה לפסול את השתתפותו בוועדת האיתור לפרקליט המדינה, לאותה מטרה ממש ● וגם הפעם - תוך הטעיית השופטים ורתימת הפרקליטות להשמיע בבג"ץ מידע שגוי ● פרשנות

עוד 1,024 מילים

למקרה שפיספסת

הם מתקשים להתארגן, לנהל את הזמן, להתרכז במשך יותר מ-10 דקות רצוף, או לזכור לאכול ולשתות בזמן סביר ● כ-10% מתלמידי ישראל סובלים מהפרעת קשב, והמעבר ללמידה חלקית בזום הפך עבורם לאסון של ממש ● מסמך שהפיק משרד החינוך הציג את הקשיים וההזדמנויות בלמידה מרחוק, אבל אפילו ההמלצה להקליט את השיעורים בכיתה לא מיושמת

עוד 1,503 מילים

בחירה ישירה לנשיאות המדינה

עם התקרבות מועד הבחירות לנשיאות המדינה ביוני 2021, יש מי שכבר מנסים להפוך את תפקיד האזרח הראשון למטבע עובר לסוחר למימוש צרכים קואליציוניים ואישיים. חלק מייעדים את התפקיד לבני גנץ, אחרים לבנימין נתניהו, אבל המשותף לכל ההצעות האלו, שלא הרצון בטובתו של התפקיד, מעמדו והשפעתו עומד מאחוריהן, אלא צרכים ואינטרסים פוליטיים ומפלגתיים.

עם התקרבות מועד הבחירות לנשיאות המדינה ביוני 2021, יש מי שכבר מנסים להפוך את תפקיד האזרח הראשון למטבע עובר לסוחר למימוש צרכים קואליציוניים ואישיים

גם מערכת הבחירות הקודמת לנשיאות היתה רוויית משברים ושערוריות ואם נתאמץ, נזכר גם בדילים הפוליטיים של הרגע האחרון שהכריעו את הכף לטובת משה קצב על פניו של שמעון פרס ז"ל.

אז מה עושים? האם זו גזירת גורל שבחירתו של ראש המדינה, האיש שאמור לייצגה ולהוות מצפן ערכי לאזרחיה, תהיה נגועה בכל כך הרבה פוליטיקה קטנונית, אינטרסים ודילים? התשובה היא לא!

אין סיבה שתפקיד כל כך בכיר ייקבע באמצעות הצבעה של 120 אנשים, לחלקם הגדול אינטרסים אישיים, מפלגתיים ופוליטיים בנושא. כדי לצמצם את השפעת הדילים הפוליטיים ולאפשר הליך בחירות שיתרכז בערכים ולא באינטרסים, יש להעביר את זכות הבחירה לציבור, לאזרחי מדינת ישראל.

נכון, עריכת קמפיין בקרב האזרחים יקרה ומסובכת יותר מאשר שתדלנות בקרב 120 חברי כנסת, אבל ההליך יהיה נכון יותר וראוי יותר ויבטיח שהתוצאה וזהות הנשיא או הנשיאה לא יהיו תוצאה של אינטריגות פוליטיות, אלא של רצון העם.

במקום להחליט מי יהיה הנשיא בחדרי הכנסת, זהותו תיקבע ברחובות, בעצרות בעידן שלאחר הקורונה וברשתות החברתיות בינתיים. במקום לעשות שתדלנות בקרב חברי הכנסת והעסקנים, יפעלו המועמדים לנשיאות מולנו, אזרחי מדינת ישראל. יציגו את תוכניותיהם, את ערכיהם ואת החזון שלהם לתפקיד ולמדינה ואנחנו נחליט מי מהם שכנע אותנו יותר.

הליך הבחירות עצמו יכול להיות כפי שכבר נעשה במדינות שונות, דיגיטלי ברובו, כזה שיאפשר לאנשים להצביע בבטחה בבתיהם ויביא גם לחסכון ניכר בכספי ציבור. ומי שבכל זאת ירצה לצאת ולהצביע, יוכל גם כן לעשות זאת.

אז מה עושים? האם זו גזירת גורל שבחירתו של ראש המדינה, האיש שאמור לייצגה ולהוות מצפן ערכי לאזרחיה, תהיה נגועה בכל כך הרבה פוליטיקה קטנונית, אינטרסים ודילים? התשובה היא לא

נשיא מדינת ישראל הוא האיש שצריך לאחד אותנו, לשמש כותל למצוקות העם ועמוד אש מוסרי וערכי שאזרחי ואזרחיות ישראל ילכו לאורו. תפקיד כה רם ונישאא יננו יכול להיות תוצאה של דילים פוליטיים, אלא של רצון העם. העברת זכות בחירת הנשיא לאזרחי מדינת ישראל, תחזק את מוסד הנשיאות, את האמון במי שייבחר ותמנע ככל הניתן משיקולים לא ענייניים להשפיע על זהות הנשיא הבא של מדינת ישראל.

ציון זהבי הוא יו"ר תנועת "המפץ החברתי" למשילות חברתית. ייסד בשנת 2000 את עמותת על"י - עסקים למען ילדים. הוא יו"ר העמותה הארצית של העובדים הסוציאליים הקהילתיים למען הסדרת מעמדם המקצועי וחיזוק הפרופסיה המקצועית. סא"ל במיל' בצנחנים וקצין נפגעים של המשפחות השכולות בהתנדבות..

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 383 מילים
עודכן עכשיו

תגובות אחרונות

זירת הבלוגים
הזמן שלך לומר את דעתך
הצטרפות

למרות הנאום החד, גנץ עדיין לא הפנים שזה באמת נגמר

בני גנץ נשא אתמול נאום טוב ● הנאום, שכתב חילי טרופר עם קצת השראה מחוה אלברשטיין ושלום חנוך, הציג היטב את האינטרסים ואת התרגילים הבלתי נסבלים של נתניהו לאורך הדרך ● ובכל זאת, גנץ לא הלך עד הסוף ● מבחינת נתניהו, הסיפור גמור - הוא רק צריך לבחור את מועד הבחירות ● ובליכוד כבר מסמנים את האסטרטגיה: נתניהו יתמקד בלפיד, ייכנס בו בכל הכוח, ויתעלם מבנט ● פרשנות

עוד 569 מילים

ברחובות ח'רטום, הסודנים מקווים שישראל תוציא אותם מהעוני

"שבענו מנאומים על מטרות נעלות, תנו לי להאכיל קודם את המשפחה שלי", אומר אחמד, תושב ח'רטום, לכתב זמן ישראל שביקר בסודן בחודש שעבר ● שבועות ספורים אחרי שישראל וסודן הסכימו לנרמל את יחסיהן, סודנים מקווים שישראל תשקיע במדינה הענייה ומוותרים על איבה של עשורים לטובת תקווה של שגשוג ● "עמדנו לצד הפלסטינים במשך זמן רב, אבל אנחנו חייבים גם לדאוג לבית שלנו"

עוד 1,062 מילים

יאיר נתניהו במו"מ לשכור דירה ליד אחיו בהרצליה

פרסום ראשון יש חיים אחרי המעון בבלפור: בנו הבכור של ראש הממשלה מנהל משא ומתן על שכירת דירה בסמוך לאחיו אבנר, בפרויקט "מחיר למשתכן" בגליל ים החדשה ● אבנר וחברתו נוי בר אמורים להיכנס לגור בפרויקט בימים הקרובים ● בנוסף, היחידה לאבטחת אישים בשב"כ מנהלת מו"מ לשכירת שתי דירות במקום עבור מאבטחי בניו של רה"מ

עוד 620 מילים

שנה לקורונה הזמן טס כשלא נהנים

לפני שנה בדצמבר, התאריך המדויק לא ידוע, התגלה וירוס חדש בעיר ווהאן בסין ● מעטים העלו בדעתם שתוך זמן קצר הוא יטלטל את העולם, ישתק כלכלות, יסגור גבולות, יחולל שמות בחינוך, בתעסוקה, בתרבות - ויגבה את חייהם של כמיליון וחצי בני אדם ● האימונולוג פרופ' צביקה גרנות מסכם שנה בצל המגפה ומזהיר: "הקורונה היא רק קדימון קליל לאסון האמיתי שמחכה לנו מעבר לפינה"

עוד 3,852 מילים

גנץ: "לא לי שיקר נתניהו, לכם הוא שיקר. לא אותי הוליך נתניהו שולל, אלא את אזרחי ישראל"

ראש הממשלה החליפי הודיע שכחול לבן תתמוך בפיזור הכנסת ● יושב ראש הקואליציה זוהר: "נאום גנץ נגד רה"מ והליכוד הוא התחלת קמפיין הבחירות שלו" ● ראש שירותי בריאות הציבור: אנחנו בתחילת הגל השלישי ● בית המשפט הורה למדינה להעביר לנתניהו חומרי חקירה שלא נמסרו לו ● ריבלין על האופציה שישוב לפוליטיקה בתום כהונתו: "להתעסק בפוליטיקה בגיל 82 זה קצת מופרז"

עוד 60 עדכונים

טענת ההגנה מן הצדק עשויה לסייע לנתניהו - או להתהפך עליו

נתניהו פוסע בדרכו של נשיא המדינה לשעבר קצב, שבסיום שלב ההוכחות במשפטו הגיש כרך עב-כרס עם טענות לשפיטה על ידי התקשורת ● בהכרעת הדין של קצב כתבו שופטיו כי "בעניינו אכן נחצה הגבול באופן חסר תקדים" והתחשבו בכך בגזר דינו ● אלא שהבחירה של פרקליטי נתניהו ללוות את טענותיהם בהצהרות תקשורתיות עלולה להוביל לאפקט ההפוך ● פרשנות

עוד 732 מילים

פרה-היסטוריה אמני הסלע של הר כרכום

מספר הולך וגדל של מבקרים מגיע להר כרכום, קרוב לגבול עם סיני ● מלבד הנוף היפהפה, פליאוקלימטולוגים וארכאולוגים נמשכים למקום בגלל תחריטי הסלע העתיקים שהתגלו במקום ומהווים עדות להיסטוריה בת אלפי שנים ● חלקם אף קשורים לתנ"ך ● אבל יש גם חריטות שהוסיפו תיירים חסרי מחשבה ● עכשיו מנסים ברשות הטבע והגנים להגן על האתר הפרה-היסטורי המלא באמנות

עוד 1,398 מילים

בימים יפים, האפיק של נחל פולג שנשפך לים הוא מראה מושלם, אבל ימי המבול האחרונים היו הכל חוץ מיפים ● עם פרוץ הממטרים יצאו הודעות בהולות על סגירת כל חופי הרחצה בארץ מפאת זיהום ● הסיבות מוכרות: מערכות ניקוז עירוניות מיושנות, שמותאמות לממטרים נינוחים מהסוג שהיה נפוץ כאן פעם, לפני שהאקלים השתגע, לא עומדות במתכי הגשם מהסוג החדש ● חוף פולג כמשל

עוד 1,042 מילים ו-1 תגובות

בדיקת זמן ישראל "תאונות קורות בגלל שחוסכים בכסף"

כ-100 מפקחי עבודה אמורים לתת פתרון לכ-85 אלף מפעלים ואתרי בנייה, אבל התוצרים שמביאים המפקחים לא הופכים לכתבי אישום והקטל נמשך ● אין דיווח על קבלני משנה ועובדים שנפגעים לא יודעים ממי לתבוע פיצוי ● חברות הביטוח לא דורשות מהקבלנים לעמוד תנאי בטיחות, כתנאי לתחולת הפוליסה ● "הם מוכרים פוליסות במאות מיליונים והנזק ממוות של כמה פועלים הוא מיליונים בודדים"

עוד 2,852 מילים

קבינט הקורונה צמצם את מספר המבקרים שיכולים לשהות בו זמנית בקניונים

ועדת האיתור המליצה פה אחד למנות את פרקליט מחוז חיפה עמית איסמן לפרקליט המדינה ● דיווח: גנץ הודיע לנתניהו שכחול לבן תתמוך בקריאה טרומית בפיזור הכנסת ● דיווח: אחרי שיחה עם מיקי זוהר, נתניהו חזר בו מכוונתו למנות סגן ליושב ראש הקואליציה ● מנהל העבודה לשעבר מטעם חברת הניקיון במשרד ראש הממשלה מבקש ממבקר המדינה לפעול לביטול פיטוריו

עוד 62 עדכונים
סגירה
בחזרה לכתבה