אילוסטרציה, יאיר לפיד בביקור תנחומים בכפר דומא, לאחר פיגוע הטרור היהודי שם, אוגוסט 2015 (צילום: Nati Shohat/Flash90)
Nati Shohat/Flash90

תתפלאו, גם חבורה יהודית יכולה לקרוא להקמת תנועה פוליטית ערבית-יהודית חדשה

הקריאה החדשה להקמת שותפות פוליטית יהודית-ערבית נתקלה בלא מעט ביקורת, על רקע העובדה שהיא הושמעה מפי אישי ציבורי ופעילים יהודים בלבד ● אך המבקרים מתעלמים מהעובדה שהאחריות כאן – כמו גם לגבי קבוצות הגמוניות במקומות אחרים – מוטלת קודם כל על הרוב השולט ● הם מתעלמים גם מניסיונות רבים מצד מנהיגים ערביים, שנדחו בעבר על ידי פוליטיקאים יהודים "נאורים" לכאורה ● דעה

אחת המסקנות החשובות ביותר מהטלטלה הפוקדת אותנו, ושאותה העצימה מגפת הקורונה – גם אם היא זוכה להתעלמות רבתי – היא החייאת הניסיונות לייסד שותפות פוליטית משמעותית בין ערבים ליהודים במדינה. אלו הציתו דיון מעניין בנוגע לחלופה לחלוקה הפוליטית המדירה, המאפיינת את המרחב הציבורי בארץ. המכנה המשותף לכל היוזמות הללו הוא המאמץ להגדיר וליישם גישה כוללת, שוויונית ואזרחית, לשאלה מה המשמעות של להיות ישראלי בימינו.

הדחף לדיון הנוכחי היה פרסום מנשר לפני שבוע בהארץ, של קבוצת אנשי ציבור יהודים (בהם שרים וח"כים לשעבר, ופעילים פוליטיים בולטים) שקראו להצטרף למסגרת פוליטית ערבית-יהודית (גילוי נאות: המחברת הייתה בין החותמים).

הפנייה, תחת השם "ברית", נתנה דחיפה נוספת למגוון יוזמות בכיוון זה, בהן היוזמה הדמוקרטית המשותפת (קבוצת אקדמאים ופעילים המחויבים להגשמת רעיון החברה המשותפת); הקמתה של מפלגה יהודית-ערבית, שמובילים יונה יהב, לשעבר ראש עיריית חיפה ועלי סלאם, ראש העיר נצרת; הקמפיין המתמשך של איימן עודה, יו"ר מפלגת חד"ש וראש הרשימה הערבית המשותפת, להקמת קואליציה יהודית-ערבית רחבה; מגוון יוזמות אזרחיות, שנעות בין DemocraTV לשותפויות ברמת מועצות אזוריות; וקמפיינים מגוונים שצמחו במישור המקומי.

כולם מבוססים על ההנחה, שהמבוי הסתום הפוליטי שאפיין את ישראל בשלוש מערכות הבחירות האחרונות, ושכנראה ישוב ויחצה את המפה הפוליטית בקרוב, לא יכול להחזיק מעמד. אם כך יקרה, התוצאה תהיה פירוקה של ישראל מבפנים.

המהלכים השונים האלה מבקשים להתייחס לא רק להפרדה המבנית בין הרוב היהודי בישראל לבין המיעוט הערבי (שמהווה 21% מהאוכלוסייה), אלא גם לאפליה המשפטית והמעשית נגד החברה הערבית, שהתחזקה מאז אימוץ חוק היסוד: ישראל – מדינת הלאום של העם היהודי ב-2018 ("חוק הלאום").

הם גם מנסים להתמודד עם הפער המתרחב בין שילובם החברתי-כלכלי של אזרחים פלסטינים בישראל (שהואץ עוד יותר, גם אם לא תמיד בצורה שוויונית, מאז תחילת המגפה) ומידורם ממרכזי קבלת ההחלטות במדינה (בניגוד חריף לקהילה החרדית, שכוחה הפוליטי גובר בזמן שמעמדה החברתי שוקע).

נדרשים פה – כבר תקופה ארוכה – התאמה ושינויי קו פוליטיים.

מעל הכל, חידוש החיפוש אחר נוסחה פוליטית לשיתוף פעולה ערבי-ישראלי נובע מהרצון לצקת צורה חדשה לעקרונות היסוד של שוויון, צדק ושלום שהנחו את מייסדי המדינה. בתקופה של שחיקת הדמוקרטיה, היעדר תפיסה משותפת של המושג "אזרחות" מאיים לפורר את מה שנותר מהתשתית הדמוקרטית של המדינה ולהותיר אותה כלואה מרצון בכלוב אתנו-לאומני, עם מעט מאוד מקום הן לאוכלוסייה הלא-יהודית בישראל והן לערכים האמורים להנחותה.

תרחיש כזה מחליש את ישראל גם ברמה האזורית, מכיוון שנהיה קשה יותר ויותר להסביר – ועל אחת כמה וכמה להצדיק – את חוסר יכולתה ליצור קשרים שוויוניים בין ערבים ליהודים בתוך המדינה, בזמן שהיא פועלת במלא המרץ לכינון יחסים כאלה עם מדינות המפרץ. הוא גם מותיר את ישראל בשולי העולם הדמוקרטי, שמתעמת כעת עם האתגרים האדירים של תיקון טעויות העבר, תוך כדי התגברות על משבר הקורונה, שהיקף השלכותיו הסוציו-אקונומיות גדל תדיר.

אם כך, חזון השותפות הפוליטית בין הערבים ליהודים, מעצם הגדרתו, מוכוון לשינוי עמוק. הוא מבוסס על ההבנה (המאוחרת מאד) שעשורים של אפליה, מידור והסתה לא רק דיכאו ללא סיבה את האזרחים הערבים של מדינת ישראל, אלא גם חתרו תחת רקמת החברה היהודית.

החזון, מעצם הגדרתו, מוכוון לשינוי עמוק. הוא מבוסס על ההבנה (המאוחרת מאד) שעשורים של אפליה, מידור והסתה לא רק דיכאו ללא סיבה את האזרחים הערבים של מדינת ישראל, אלא גם חתרו תחת רקמת החברה היהודית

מנקודת המבט הזו, ברור שנדרש חשבון נפש ממצה וכן, גם כפרה. כמו כן יש צורך בעיצוב חלופה שימושית המיטיבה עם כולם, כך ששני העמים שחיים בארץ הזאת יוכלו לדור יחד, על בסיס תשתית ערכית משותפת וכבוד הדדי, מבלי להתעלם מהזהויות הלאומיות, הדתיות והחברתיות שלהם. חיוני, אם כך, לעדכן את הגדרת האזרחות בישראל ולחבר אותה אל המציאות של ימינו. אין דרך אחרת להתקדם.

נציגי הרשימה המשותפת בדרך לפגישה עם כחול לבן, מרץ 2020 (צילום: Yonatan Sindel/Flash90)
נציגי הרשימה המשותפת בדרך לפגישה עם כחול לבן, מרץ 2020 (צילום: Yonatan Sindel/Flash90)

גישה הלקוחה מתחום המגדר

האסטרטגיה המרכזית למימוש חזון זה היא מיינסטרימינג (mainstreaming): שילובם של אזרחי ישראל הפלסטינים ודעותיהם במרחב הציבורי. זאת אומרת שיש לדאוג לייצוג הולם שלהם בכל מוקדי קבלת ההחלטות ברמה הלאומית, להתייחס לפרספקטיבות של מגוון החברה הערבית בעיצוב מדיניות במנעד הסוגיות שעל סדר היום הציבורי, ולהקצות משאבים להבטחת היכולת להתמודד עם הצרכים הספציפיים של כל הקבוצות והמגזרים בחברה הישראלית.

גישת זו, שמקורה בחיפוש אחר דרכים להשגת שוויון מגדרי, לא מתכחשת להבדלים בין קבוצות שונות באוכלוסייה, כמו גם לצורך לקדם מגזרים חלשים או כאלו שנדחקו לשוליים. אך היא יוצאת מנקודת הנחה שהמשימה דורשת מאמץ משותף, ובראש ובראשונה, שותפות. לכן, היא מחייבת שינוי תודעתי והבלטת מרכזיות עקרונות שוויון וצדק ביצירת דינמיקת שינוי של ביטחון אנושי וקדמה.

אסטרטגיה כזאת ניזונה, בעיקר, מבניית קואליציות. הקואליציה הערבית-יהודית היא החשובה ביותר במאבק לשלום בר-קיימא, אבל היא גם יכולה לקבל צורות שונות בהקשרים משתנים. כך, בסוגיות דתיות, לרשימה הערבית המאוחדת (רע"מ) יש יותר במשותף עם ש"ס מאשר עם יש עתיד (כפי שהדגימה המחלוקת בשבוע שעבר, בנוגע להצבעה בעניין הצוללות שבוטלה בכנסת).

בדומה, המאמץ לקידום ערכים סוציאל-דמוקרטיים עשוי לחבר בין חד"ש למרצ, אבל לא בהכרח בין בל"ד לימינה. היתרונות המצטברים משיתופי פעולה בלתי שגרתיים כאלה הם בהחלט מוחשיים, ויש להם ערך מוסף: חיזוק הסולידריות החברתית באופן כללי. הרעיון של אזרחות משותפת ומבוססת ערכים, עם זכויות מלאות לכל, הוא גם היעד להשגת עתיד טוב יותר – וגם הדרך להגיע אליו.

קל יחסית להתייחס לחזון הזה בביטול (כפי שעשו גורמים משיחיים-לאומנים לא פעם בעבר), או לבקר היבטים שונים בגישה או בדרכים ליישומה. חלק מהמשמיצים מציינים ששותפות יהודית-ערבית היא למעשה ניסיון אחרון של שאריות השמאל הישראלי להציל את מה שנותר מהכוח הפוליטי שלו.

גם אם יש משהו בהערה זו (למרות שהיוזמים ויתרו מראש על כל שאיפות פוליטיות אישיות), קשה לבטל את הכוח הפוטנציאלי שבהצעותיהם.

מבקרים אחרים מצביעים על ההרכב היהודי ברובו של הפניות לשותפות. הם מתעלמים לחלוטין מהעובדה שהאחריות במקרה זה – כמו גם לגבי קבוצות הגמוניות במקומות אחרים – מונחת קודם כל על כתפי הרוב השולט.

מבקרים אחרים מצביעים על ההרכב היהודי ברובו של הפניות לשותפות. הם מתעלמים מהעובדה שהאחריות במקרה זה – כמו גם לגבי קבוצות הגמוניות במקומות אחרים – מונחת קודם כל על כתפי הרוב השולט

הם מתעלמים גם מניסיונות רבים מצד מנהיגים בחברה הערבית שנדחו שוב ושוב בעבר על ידי פוליטיקאים יהודים "נאורים" לכאורה. יש האומרים שמדובר בניסיון לחתור תחת הסולידריות הפוליטית הערבית, אחרי הצלחתם בבחירות במרץ 2020 (למרות שסקרים חוזים ירידה בתמיכה בהם). טענות אלה לא לוקחות בחשבון את הבידוד הפוליטי הכמעט מוחלט של 15 הח"כים ברשימה המשותפת.

אילוסטרציה, נשים ערביות בחוף הים של תל אביב, אוגוסט 2020, למצולמות אין קשר לנאמר (צילום: Miriam Alster/Flash90)
אילוסטרציה, נשים ערביות בחוף תל אביב, אוגוסט 2020, למצולמות אין קשר לנאמר (צילום: Miriam Alster/Flash90)

תוקפים בלי להציע חלופות

מה שמאחד את הסקפטיים היא התעקשותם על חוסר ההיתכנות כביכול של הפרויקט. רבים טוענים שהיעדר הסכמה על המסגרת הכללית לשיתוף פעולה פוליטי הופך את הרעיון לתיאורטי, תוך שהם מתעלמים מהעובדה שקיימות כמה אפשרויות לשותפות כזו במפלגות הקיימות ובמפלגות חדשות, ושבכל מקרה זהו תהליך שייקח זמן. יש שממשיכים ומצביעים על כך שניסיונות דומים בעבר כשלו. הם מתעלמים מהשינויים של התקופה האחרונה ומהשפעתם על המרחב הציבורי.

אכן, רוב המבקרים שמחים לתקוף את התשתית הרעיונית של יוזמות פוליטיות משותפות ליהודים וערבים, תוך שהם נמנעים מלהציע חלופות רציניות לסטטוס-קוו הבלתי אפשרי הקיים היום. הקרקע בישראל רועדת תחת רגלינו.

המדינה נמצאת במבוי סתום מבחינה פוליטית, מתערערת כלכלית ושסועה חברתית. בלי מצפן ערכי, היא נמצאת על סף התמוטטות. ישראל ניצבת מול אתגרים אדירים, בעיקר לנוכח ההתרחשויות בארה"ב, אך היא נמנעת ללכת מעבר למוכר, ומשלה את עצמה שאיכשהו הכל יהיה בסדר. זה לא יקרה מעצמו.

הגיע הזמן להתחיל לשלוט בעתידנו. החשיבה והערכים בבסיס הברית היהודית-ערבית מציעים אופק לישראליות חדשה ואחרת, עם השלכות רוחב על היחסים בין הקבוצות החברתיות המרכיבות אותה, ולפיכך – על הסולידריות החברתית של כל אזרחיה. הרעיונות לקידום שותפות יהודית-ערבית לכן ראויים לדיון, הידוק, חידוד ותרגום לשפת המעשה בחודשים הקרובים. רק ישראל שבאמת מהווה מדינה לכל אזרחיה תוכל להבטיח את עתידה לאורך זמן.

עוד 1,147 מילים
כל הזמן // יום שני, 1 במרץ 2021
מה שחשוב ומעניין עכשיו

גלנט: הן המורים והן התלמידים לא יחויבו להגיע לימי הלימוד שצפויים להתווסף בקיץ

דיווחים: גורמים במשרד האוצר אומרים כי אין מקור תקציבי למימון התוכנית להארכת הלימודים ● בית המשפט העליון הפך את החלטת ועדת הבחירות והתיר לאבתיסאם מראענה להתמודד בבחירות ● הממשלה אישרה לחסן נגד קורונה פועלים פלסטינים, שעובדים בישראל ובהתנחלויות ● מירי רגב: ועדת החריגים תבוטל; כל ישראלי שירצה לשוב ארצה כדי להצביע בבחירות - יוכל לעשות זאת

עוד 48 עדכונים

סופת השלג והקרח בטקסס והאמונה הניאו-ליברלית

סופת החורף הארקטית URI שפגעה בחלקים גדולים במרכז ודרום ארה"ב בשבוע השלישי של פברואר, הביאה לטמפרטורות של הקפאה עמוקה בעיקר בטקסס, לנפילת רשת החשמל למספר ימים במקומות רבים במדינה, פגעה באספקת הגז, באספקת המים, ברשת הסלולרית, ובאינטרנט. הסופה הביאה למותם של מאות בני אדם שקפאו למוות, או שהורעלו מפחמן חד חמצני. הנזקים החומריים מהסופה עלולים להגיע לעשרות מיליארדי דולר .

סופת החורף הארקטית בטקסס פגעה באספקת החשמל, הגז, המים, ברשת הסלולרית ובאינטרנט וגרמה למאות לקפוא למוות, או הורעלו מפחמן חד חמצני. הנזקים החומריים מהסופה עלולים להגיע לעשרות מיליארדי דולר

בשיא הסערה, ב-14 עד ה-17 לפברואר, כשהטמפרטורות צנחו הרבה מתחת לאפס, היו כארבעה מיליון טקסנים מנותקים מחשמל. גם זרם המים לבתים שובש בשיא הסופה למספר ימים ומאות אלפים התבקשו להרתיח את המים לפני השימוש בהם מאחר שמתקני ההתפלה והטיהור סובלים ממחסור בחשמל. נשיא ארה"ב ג'ו ביידן הכריז על טקסס כאזור אסון.

טקסס העדיפה את השוק החופשי וקבלה משבר חשמל קטסטרופלי

הגורמים הרשמיים בטקסס ידעו שסופות חורף עלולות להשאיר את רשת החשמל במדינה פגיעה, אך הם השאירו את הבחירה להיערך למזג אוויר קשה בידי חברות החשמל – שרבות מהן בחרו שלא להשקיע בשדרוגים היקרים. זאת, בשוק אנרגיה שעבר דה-רגולציה והמבודד במידה רבה מרשת החשמל בארה"ב, מה שהשאיר את טקסס לבדה במשבר.

מומחי אנרגיה ומדיניות טוענים מזה שנים שהאופן שבו טקסס מנהלת את תשתיות החשמל שלה הוא מתכון בטוח לקריסה מערכתית. הם הטילו את האשמה בכישלון מערכת החשמל בסופה על המחוקקים ועל סוכנויות המדינה שלא שעו לאזהרות ממדעני האקלים לאחר הסופות הקודמות ולא הכינו את מערכת החשמל לאירועי מזג אוויר קיצוניים יותר. לדבריהם החלטתה של טקסס לא לדרוש ולא לחייב שדרוגי ציוד בכדי לעמוד טוב יותר בטמפרטורות החורף הקיצוניות, והבחירה לפעול במערכת חשמל מבודדת מרשתות אחרות במערכת החשמל בארה"ב, השאירה את טקסס לא מוכנה למשבר החורף.

לדברי רוברט מקלו מחברת הייעוץ מקלו ריסרץ":

"זהו חוסר הכנה שיטתי, זה לא במקרה, הם תכננו את התוצאה הזאת".

הגורמים הרשמיים בטקסס ידעו שסופות חורף עלולות להשאיר את רשת החשמל במדינה פגיעה, אך הם השאירו את הבחירה להיערך למזג אוויר קשה בידי חברות החשמל – שרבות מהן בחרו שלא להשקיע בשדרוגים היקרים

מה שגרם למשבר החשמל בטקסס לא הייתה בעיה טכנולוגית. וגם לא טורבינות הרוח הקפואות כפי שטענו רפובליקנים מובילים. תחנות כוח, צינורות גז, ורשתות חשמל פועלות היטב בקנדה, באלסקה, בצפון אירופה, בתנאי מזג אויר קשים מאלו שהיו בטקסס. לפי המבקרים, בשם דה-רגולציה ושווקים חופשיים, טקסס יצרה רשת חשמל ששמה דגש על מחירים זולים על פני שירות אמין.

לפי הוול-סטריט ג'ורנל, בעיית הליבה במשבר החשמל בטקסס נובעת מזה שספקי החשמל יכולים לגרוף רווחים על ידי אספקת חשמל ללקוחותיהם בטקסס, אך הם אינם נדרשים או חייבים לספק את החשמל ואינם עומדים בפני קנסות בגין אי אספקה החשמל בעיקר בשעת חירום ממושכת.

זה הוביל לפיאסקו שהשאיר מיליוני אנשים במדינה השנייה באוכלוסיית ארה"ב ללא חשמל, ללא מים, ללא תקשורת, במשך ימים.

סערה קשה שיתקה כמעט כל מקור אנרגיה, מתחנות כוח פחמיות, גזיות וגרעיניות ועד טורבינות רוח, מכיוון שבעליהן לא ביצעו את ההשקעות הדרושות לייצור חשמל בטמפרטורות נמוכות.

המחירים הגבוהים שמפעילים יכולים לגרוף בתקופות של שיא הביקושים היו אמורים להוות תמריץ מספיק עבורם להשקיע בשמירה על הציוד מפני מזג אוויר קשה, אבל זה לא מה שקרה.

כאמור לעיל, אחת הסיבות העיקריות לקטסטרופה בטקסס היא המבנה פיננסי למערכת החשמל בטקסס, המבוסס על השוק החופשי, שתכנן ויליאם הוגאן, פרופסור למדיניות אנרגיה גלובלית בהרווארד. האסטרטגיה פשוטה, ככל שהביקוש לחשמל עולה, כך גם המחיר עולה.

בתיאוריה, ברגעים של ביקוש גבוה לחשמל, כמו במשבר הקפאון הנוכחי בטקסס (פברואר 2021), עם טמפרטורות מתחת לאפס, המחירים הגבוהים מכריחים את הצרכנים להפחית את צריכת האנרגיה שלהם מכיוון שמחיר החשמל עולה והופך לבלתי משתלם.

ביוסטון, לדוגמה, מחיר החשמל נסק מ-22 דולר לכ-9,000 דולר למגוואט לשעה בשיא המשבר ביום השני ושלישי בתקופת הקפאון. עליה שהייתה אמורה להביא לצריכה מופחתת ולמנוע עומס יתר על תחנות הכוח.

מה שגרם למשבר החשמל בטקסס לא הייתה בעיה טכנולוגית או טורבינות הרוח הקפואות כטענת רפובליקנים מובילים. טקסס יצרה רשת חשמל ששמה דגש על מחירים זולים על פני שירות אמין

מה שלא היה משולב בתכנון ולא בגישה המבוססת על השוק הם התושבים. כיצד מצפים מבני אדם לחיות במזג אוויר ארקטי בטמפרטורות מתחת לאפס ללא חימום. ללא חשמל, וללא מי שתיה?

בעיצומה של הקטסטרופה בטקסס, אמר הוגאן לניו יורק טיימס כי שוק האנרגיה של טקסס תפקד כמתוכנן:

"זה לא נוח, זה לא נחמד, זה הכרחי".

שוק האנרגיה של טקסס אולי תפקד כמתוכנן לפי התפיסה הניאו-ליברלית ובשם דה-רגולציה ושווקים חופשיים, ותוך הקפדה מוחלטת על יישום הכלכלה הניאו-ליברלית, ללא פשרות, ללא גמישות וללא רחמים, אבל בשטח, מערכת החשמל קרסה ולא סיפקה חשמל.

עשרות האנשים מתו מהפסקות החשמל, כ-4 מיליון בתי אב בטקסס נשארו בלי חשמל, בלי חימום ובלי מים. משקי בית אחרים ניתקו עצמם מהחשמל בעקבות עלית מחירים זו, והנזקים החומריים מהסופה עלולים להגיע לעשרות מיליארדי דולר. עוד תכנון כזה עוד ניצחון כזה לתפיסה הניאו-ליברלית, ואבדנו.

על דברי הוגאן כתב אלי קוק:

"סוף סוף כלכלן שמבין ענין! השוק עובד אבל אנשים גוססים".

המשבר בטקסס מדגים את הבעיות המהותיות הכרוכות בסגידה ובאמונה המוחלטת בשוק החופשי. אנשים מתו בטקסס מכיוון שבמקום הסדרים כלכליים המשרתים את בני האדם, בני האדם נדרשו לשרת הסדרים כלכליים.

מה שלא היה משולב בתכנון ולא בגישה המבוססת על השוק הם התושבים. כיצד מצפים מבני אדם לחיות במזג אוויר ארקטי בטמפרטורות מתחת לאפס ללא חימום. ללא חשמל, וללא מי שתיה?

הנשיא לינקולן דיבר לפני כ-150 שנה על ממשלה שהיא של העם, על ידי העם, ועבור העם. אבל החל משנות ה–60 של המאה שעברה, מיעוט קטן של מיליארדרים הוציאו מיליוני דולרים להפצת הרעיון הליברטריאני, לפיו הממשלה היא הבעיה, והביא רבים מדי מהאזרחים להאמין שהשוק החופשי הניאו-ליברלי הוא סוג של ציווי מוסרי.

המשבר בטקסס צריך להראות לנו שלעולם אסור לתת לאליטות שהאינטרסים שלנו אינם בלבם, לשכנע אותנו שממשלה של העם, על ידי העם ובשביל העם – היא הבעיה, וכי השוק החופשי – הנשלט על ידי "חתולים שמנים", שאינם נותנים דין וחשבון לאזרחים רגילים, הוא התשובה. התשובה היא ממשלה טובה, ולא בלי ממשלה.

כאשר הפונדמנטליסטים של השוק החופשי חושבים שדה-רגולציה מרפאת את כל התחלואים, הם מתעלמים מבעיות שדורשות פתרונות שלעולם לא יהיו רווחיים (במיוחד לטווח הקצר) אלא רק משתלמים לטווח הארוך או משתלמים בדרכים אחרות.

חינוך, טיפול רפואי אוניברסלי והשקעה בשינויי אקלים לא ישלמו על עצמם באופן ישיר יותר ממה שהצבא, המשטרה, מחקרים בסיסיים הממומנים ע"י הממשלה וחקר החלל עושים.

במונחי השקעה, מדובר בהשקעות חכמות עם עלויות גדולות וחסרונות קטנים, כמו שההשקעה בגיבוי של רשת החשמל בטקסס היתה צריכה להיות. אולי האסון בטקסס יבהיר זאת לכולם.

את הדוגמה הטובה לקרדו, להצהרת-האמונה הניאו-ליברלית, נתן טים בויד, ראש עיריית קולורדו סיטי בטקסס, לשעבר, בציוץ מה-16 לנובמבר:

"אף אחד לא חייב לך [או] למשפחתך דבר; וזה גם לא באחריות השלטון המקומי לתמוך בך בתקופות קשות כאלה. לשקוע או לשחות זה הבחירה שלך; העיר והמחוז, יחד עם ספקי חשמל או ספקי כל שירות אחר, אינם חייבים לך דבר. […] רק החזקים ישרדו והחלשים יאבדו".

בעקבות דברים אלו בויד נאלץ להתפטר.

המשבר בטקסס צריך להראות לנו שאסור לתת לאליטות שהאינטרסים שלנו אינם בלבם, לשכנע אותנו שממשלה של העם, ע"י העם ובשביל העם – היא הבעיה, וכי השוק החופשי הנשלט על ידי "חתולים שמנים" הוא התשובה

הלקח לישראל ברור. הישמרו מפונדמנטליסטים של השוק החופשי מהתערבות ממשלתית, כמו פורום קהלת, המפרסמים מאמרים, תוכניות פעולה, והצעות חוק ברוח דברי טים בויד.

אמנון פורטוגלי הוא חוקר תאגידים, ניאוליברליזם ואנרגיה.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 1,116 מילים

ספינת המעפילים של מוטי

פרסום ראשון איש העסקים מוטי כהנא, החי בניו ג'רזי, מארגן בימים אלה מבצע מעפילים מודרני ● ישראלים שירצו להגיע לארץ להצביע בבחירות, או מכל סיבה אחרת, יצטרכו לטוס לקפריסין - שם תמתין להם ספינה של כהנא, שתיקח אותם לישראל ● כל העלויות בקפריסין יהיו על חשבון כהנא, בעל היסטוריה ארוכה של חילוץ יהודים ממדינות אויב ● "שקלתי לקרוא לספינה 'אלטלנה'", הוא מספר, "אבל בסוף בחרתי בשם יותר הולם: 'דמוקרטיה'"

עוד 548 מילים ו-2 תגובות
חיילים גרמנים אוספים את היהודים בשכונת היהודים באמסטרדם, 1941

בדיוק לפני 80 שנה הפכה הולנד למדינה היחידה שיצאה במחאה נגד רדיפת יהודים על ידי הנאצים ● אחרי שלושה ימים, השביתה חוסלה באלימות, ובסופו של דבר שלחו הגרמנים חמישה מכל שבעה יהודים הולנדים אל מותם ● ההיסטוריון באס קורטהולט מסביר את חשיבות המרי הנדיר ההוא ומוצא קווי דמיון למחאת Black Lives Matter

עוד 780 מילים

למקרה שפיספסת

חיסונים רבותיי ההיסטריה חוזרת

מגפה שמאיימת לחסל אחוז ניכר מהאוכלוסייה ● אזרחים זועמים נגד חיסונים, ושוטרים שנאלצים לרסן אותם ● צו הקובע קנס כבד ומאסר למי שיסרב להתחסן ● ממשל אמריקאי המשתף פעולה עם ישראל רק באופן חלקי ● ומגפות שמודברות אחת אחר השנייה, למרות הכל ● בין הטיפוס והשחפת לאבעבועות והפוליו: היסטוריית מבצעי החיסונים חושפת לא מעט היסטריה ישראלית

עוד 2,208 מילים

הימין מפחד מפוסטים ישנים בפייסבוק. השמאל מפחד מאובדן הדמוקרטיה

בין הרבה מבוכות אחרות שפקדו את מחנה המרכז שמאל בחודשים האחרונים וחשפו את חולשותיו, סוגיית אבתסאם מראענה היא המביכה מכולן. כאילו לא למדנו כלום מתעמולת הימין ב-20 השנים האחרונות – משגרים בלון ניסוי עם קצת חומר נפץ, ואנחנו מחבקים אותו לחיקנו ונהנים מכל שבב וגיץ של שלבי הפיצוץ.

בין הרבה מבוכות שפקדו את מחנה המרכז שמאל בחודשים האחרונים וחשפו את חולשותיו, סוגיית אבתסאם מראענה היא המביכה מכולן. כאילו לא למדנו כלום מתעמולת הימין ב-20 השנים האחרונות

מאות ראיונות קיימו מועמדי ומועמדות מפלגת העבודה לכנסת ה-24 בשבועות האחרונים, אבל במערכות התקשורת שכבר הפסיקו לדבר אידאולוגיה, ערכים וחזון, על מה נותר לדבר מלבד הבלון ששיגרו לאוויר ליצני החצר מבלפור? אתם מתאריםות לעצמכן מצב שבו בן גוריון, רבין או פרס היו בכלל מתייחסים לדברים הללו ולא זורקים אותם בפרצופו של הימין?

באף אחד מהראיונות הללו, איש מנציגי המחנה הדמוקרטי-ליברלי לא התייצב איתן וחשף את ערוותם וריקנותם הערכית של אותם מפריחי בלונים. אמנם הקולות מתוך מפלגת העבודה לפסילתה של מראענה נותרו חלשים (הישג מרשים כלשעצמו), אבל ראינו הרבה התפתלות והתכדרות עצמית המעידה על בושה ותחושת אשם.

מרב מיכאלי פעלה בגבורה בשנה האחרונה וניכר שהציבור מעריך את זה. אף על פי כן, שאלה אחת פשוטה של אופירה וברקו הצליחה לעשות מה שהצעות לכניסה לממשלה, תביעה משפטית, הימור מסוכן על עתידה הפוליטי ובעיקר תחושת מיאוס מהמערכת המסואבת לא הצליחו לעשות.

התשובה לשאלת אבתסאם מראענה היא ברורה וצריכה להיאמר בראש מורם: "מה יותר מסוכן לעתידה של מדינת ישראל? עבריין שמואשם בפשעים חמורים ומכהן בתפקיד הבכיר ביותר במגזר הציבורי, תוך שיסוי וקריעה של המרקם החברתי ושחיקת הדמוקרטיה, או תסריטאית קולנוע שכתבה לפני 10 שנים פוסט והתנצלה עליו? במה אתם מתעסקים למען השם? חדלנו לבלוע את גיבובי המילים שלכם ואת מזימות כוורת בלפור שעובדת מסביב לשעון ביעילות שמעוררת פלצות".

במקום זאת, במהלך שאין דרך אחרת להגדירו מאשר מזוכיזם והפנמה של דיכוי אידאולוגי, מעדיפים רבים מאנשי מחנה המרכז שמאל לטמון שוב את הראש בערימת הרפש של הימין. להתחיל במסע תחקירים לעברה של פוליטיקאית מתחילה, שנכנסה לגוב האריות מתוך רצון אמיתי להילחם בשנאה ובפירוד בין יהודים וערבים. מפקפקים בה ובכוונותיה לדאוג לנשים הערביות שנמצאות בתחתית ההיררכיה החברתית, וצולבים את יושבת ראש המפלגה על שלא נכנעת להמון ולא גירשה את האיום הקיומי מקרב המפלגה שהקימה את המדינה.

התשובה לשאלת מראענה ברורה וצריכה להיאמר בראש מורם: "מה יותר מסוכן לעתידה של מדינת ישראל? עבריין שמואשם בפשעים חמורים ומכהן בתפקיד הבכיר ביותר או תסריטאית שכתבה לפני 10 שנים פוסט והתנצלה עליו?

כמה כעס ואכזבה. כעס על שלא הצלחנו להתעלות מעל סימון האיום הקיומי התורן של נתניהו (תמיד מדובר או באישה, או בערבי או בשילוב של השניים). אכזבה מכך שלא למדנו לקח ובחרנו לחבוט שוב בעצמנו, כמו אישה שמרגישה נאורה כי היא סובלנית כלפי בעלה המכה, שהרי יש לנהוג בו בחמלה ובהכלה. כמה טיפשות ששוב לא הבנו את גודל השעה וגודל הסכנה לדמוקרטיה ולדמותה של מדינת ישראל.

אור ארז הוא פעיל חברתי-פוליטי. עוסק בדוברות פוליטית של דמויות וארגונים במחנה המרכז-שמאל. חבר ועידה לשעבר במפלגת העבודה ואקטיביסט גאה. במהלך לימודי פוליטיקה וממשל ומזרח תיכון באוניברסיטת בן גוריון הספיק לארגן את ההפגנה הראשונה נגד נתניהו בבאר שבע, להיפגע מרכב חולף במחאת הפונדקאות ולקבל איומים על חייו כשארגן את מצעד הגאווה בעיר. מאמין בחופש ובשוויון. החלק המרגיע ביומו הוא צפייה במהדורת החדשות לאור נרות לפני השינה.   

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 444 מילים
עודכן לפני שעתיים

תגובות אחרונות

זירת הבלוגים
הזמן שלך לומר את דעתך
הצטרפות

גנץ לא צריך להיבחר כדי להישאר רה"מ החליפי בממשלת המעבר

האפשרות שכחול-לבן לא תעבור את אחוז החסימה הציפה את הדיון בשאלה מה יקרה ביום שאחרי השבעת הכנסת הבאה, אם גנץ איננו חבר בה ● הקמפיין של כחול-לבן מנסה לשכנע כי בלעדי גנץ בכנסת, נתניהו יהפוך לשליט יחיד ● אולם כשם שראש ממשלה ממשיך לכהן בממשלת מעבר עד להקמת ממשלה חדשה, כך גם החליפי - וגנץ ימשיך להחזיק בכוח של חצי ממשלה בין אם הוא ח"כ או לא ● פרשנות

עוד 1,335 מילים
הקורא בקלפי
הקורא בקלפי
תקשורת, פוליטיקה ושקרים אחרים

הטקטיקה של נתניהו

מול הנינוחות העקשנית של אודי סגל, מטה הקסמים של נתניהו נשבר ודרך הפעולה של ראש הממשלה נחשפה במלוא מערומיה: קודם תשובה לא מדויקת, אחר כך תיקון מופרז של הרושם השגוי על ידי הסטת הנושא, ולקינוח שקר קטן בלוויית דובדבן של התפארות עצמית ● הנה כמה מהרגעים המשמעותיים של נתניהו בערוץ 13

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
2
עוד 1,238 מילים ו-2 תגובות

גנץ יעלה את ועדת החריגים לדיון בממשלה, באופוזיציה יפנו ליועמ"ש

סערת ועדת החריגים: סער קורא לאפשר חזרת כל הישראלים לארץ בכפוף לבידוד ובדיקות, בנט אומר שלא ברור מה הקריטריונים, מי קובע ומתי נותנים תשובה, ישראל ביתנו תתלונן ליועמ"ש ויש עתיד דורשת לחשוף את קבלת ההחלטות בוועדה ● רגב: "הוועדה פועלת באופן מקצועי ומקבלת 4,000 פניות ביום" ● ליברמן: "נתניהו נסחט על ידי בני משפחתו" ● מזל"טים של חיל האוויר איתרו כתם 140 ק"מ מחופי ישראל

עוד 18 עדכונים

נראה שטהרן מנסה לשפר את עמדתה לקראת המו"מ הצפוי על הסכם גרעין חדש, על ידי חסימת סוכני סבא"א ואיום מתמשך להגביר את העשרת האורניום ● אבל לטקטיקה הזו עשויות להיות השלכות מסוכנות

עוד 752 מילים

ראיון האיש שהקדים את דונלד טראמפ

מותו לפני 30 שנה נותר בגדר תעלומה, אבל ספר חדש מאת הסופר ג'ון פרסטון חושף פרטים על חייו יוצאי הדופן של המו"ל הבריטי רוברט מקסוול ● מהשקרים וההגזמות שפיזר על ילדותו בשואה ● דרך הפזרנות הכספית שליוותה אותו לאורך כל חייו והאכזריות שהראה כלפי עובדיו ומשפחתו ● ועד לספק-התאבדות ספק-נפילה למותו ● "קל מאוד לראות את מקסוול כגרסה מוקדמת של טראמפ"

עוד 3,084 מילים ו-1 תגובות

טיול לשבת בחזרה לצקלג, שבה הסתתר דוד מפני שאול המלך

אף שצקלג המקראית הושמדה באש - ואולי דווקא בזכות השריפה שהתחוללה בה - ישנם שרידים רבים מהיישוב התנ"כי ● לבד מצקלג, שאותה זיהו הארכאולוגים סער גנור ויוסף גרפינקל, עסקו השניים בחפירות נרחבות בחורבת קייאפה - שמזוהה עם שעריים המקראית - שנדמה שהוקמה לפי תוכנית אב סדורה ● מסע בזמן אל ימי דוד המלך

עוד 1,158 מילים

יושב ראש הפרלמנט במדינה הזהיר שאם לא תוקם ממשלה בתוך חודש - תוחשך לבנון, כי לא יהיה תקציב לרכישת דלק, הדרוש להפעלת תחנות החשמל ● כווית פועלת נגד השימוש בביטקוין במדינה, ואילו סעודיה ואיחוד האמירויות השיקו מטבע קריפטו חדש ● מצרים מציינת שנה למותו של מובארכ ● קסניה סבטלובה מסכמת שבוע במזרח התיכון

עוד 1,105 מילים

תנועת המחאה נגד פוטין מפלגת את יהודי רוסיה

"יהודי רוסיה חייבים להבין את הסכנות הטמונות בקריסתו האפשרית של ממשל פוטין", מזהיר מנהיג פדרציית הקהילות היהודיות של רוסיה ● אך היחס הסובלני לו זוכים היהודים אינו מנת חלקם של המוסלמים והלהט"בים במדינה ● "90% מהרוסים באמת מעריצים את פוטין. היתר, שאליהם אני שייך, לא מרגישים חופשיים לומר מה הם חושבים", אומר דימה איגנסון, שבחר לעלות ארצה

עוד 988 מילים
הזמן הירוק
הזמן הירוק
סיכום השבוע בסביבה

הירוק נשאר ירוק מאוד

הצל"ש הירוק של השבוע הולך לוועדת התכנון שהחליטה להפוך את הגבעות הירוקות סביב מודיעין לגן לאומי ולא לשכונה כעורה ● מזהם השבוע הוא הישראל המטנף שממלא את הים בפלסטיק - לא פחות גרוע מזפת ● והטיפ: הבקתה שרואים ממנה רק חולות וכוכבים

עוד 547 מילים

הטורקים טוענים שמטוסי קרב יוונים ביצעו יעף מאיים מעל ספינת הצי הטורקי ● היוונים מכחישים וטוענים שהטורקים מייצרים פרובוקציה לקראת חידוש השיחות בין המדינות בחודש הבא ● לתוך הקלחת הזו נכנסת ישראל שלא ברצונה, כשלמעשה הדבר האמיתי שמטריד את ארדואן הוא צינור הגז הישראלי-קפריסאי-יווני ● וזו גם בדיוק הסיבה לניסיונות ההתקרבות של ארדואן לישראל ● פרשנות

עוד 679 מילים ו-1 תגובות
סגירה
בחזרה לכתבה