המרוץ לנשיאות בארצות הברית הוכרע אמש לטובתו של ג'ו ביידן, אשר הוכרז הנשיא הנבחר בעקבות נצחונו במדינות המפתח פנסילבניה, נוואדה ואריזונה. ועם התוצאות הללו, מתחזק הרושם כי דונלד טראמפ פגע בביצועיה של המפלגה הרפובליקאית בקלפיות.
נדיר שנשיא מכהן אינו זוכה בהתמודדות על כהונה נוספת. טראמפ הוא הנשיא הראשון מאז 1932 שכשל בכך ללא מתמודד שלישי משמעותי שהפך את המרוץ על פיו (ג'ורג' בוש האב נאלץ להתמודד עם רוס פרו, ששאב 18.9% מהקולות ב-1992, וג'ימי קרטר עם 6.6% מהקולות שהלכו לג'ון ב. אנדרסון ב-1980).
הפסד לביידן כשלעצמו אינו מהווה, כמובן, הוכחה לחולשה פוליטית. הדבר נכון במיוחד בהתחשב בעלייה הדרמטית בשיעורי ההצבעה של תומכי שני הצדדים בבחירות האחרונות.
אבל טראמפ הראה הישגים נמוכים יותר מאלה של מועמדי בית הנבחרים והסנאט הרפובליקאים במדינות מפתח, עורר אי-שקט ניכר בקרב הבוחרים שהתייצבו להצביע עבורו, וכמעט מחצית מבוחריו של ביידן ציינו את טראמפ כסיבה שבגללה יצאו להצביע.
![ג'ו ביידן ואשתו ג'יל חוגגים את הניצחון בבחירות לנשיאות ארה"ב, ב-7 בנובמבר 2020 (צילום: AP Photo/Andrew Harnik, Pool)](https://static.zman.co.il/www/uploads/2020/11/AP_20313106445169-640x400.jpg "ג'ו ביידן ואשתו ג'יל חוגגים את הניצחון בבחירות לנשיאות ארה"ב, ב-7 בנובמבר 2020 (צילום: AP Photo/Andrew Harnik, Pool)")
לסקר שערך מכון Pew ביולי האחרון, ולפיו רבע ממצביעי טראמפ חשים אי-נוחות לנוכח ה"מזג" שלו, נוספה העובדה שביום שלישי המועמדים הרפובליקאים לבית הנבחרים הראו באופן כללי ביצועים טובים יותר בקלפיות ממנהיג המפלגה שלהם. בדיקה שערך הוושינגטון פוסט בתשע מדינות מפתח העלתה שבשבע מתוכן טראמפ רשם הישגים נמוכים יותר מאשר המועמד הרפובליקאי לסנאט.
במדינת מיין, לדוגמה, ביידן הוא שניצח, אך הסנאטורית המכהנת מטעם הרפובליקאים, סוזן קולינס, רשמה הישגים גבוהים משחזו לה הסקרים במשך חודשים וגברה על יריביה. סיפור דומה היה בג'ורג'יה, במישיגן ובצפון קרולינה.
ביידן ניצח במיין, אך הסנאטורית המכהנת מטעם הרפובליקאים, סוזן קולינס, רשמה הישגים גבוהים משחזו לה הסקרים במשך חודשים וגברה על יריביה. סיפור דומה היה בג'ורג'יה, במישיגן ובצפון קרולינה
אף על פי ששיעורי ההצבעה היו גבוהים הפעם בשני הצדדים, הרפובליקאים זכו במרב קולות הבוחרים רק פעם אחת ב-28 השנים האחרונות (ניצחונו של ג'ורג' בוש הבן ב-2004, שהקנה לו כהונה נוספת). הפעם הזאת לא הייתה שונה; תחת הנהגתו של טראמפ, הפערים המספריים לטובת הדמוקרטים רק גדלו.
על פי ספירת הקולות הסופית של ועדת הבחירות הפדרלית ב-2016, הילארי קלינטון הובילה על טראמפ ב-2.87 מיליון קולות. נכון להבוקר (ראשון), ביידן מוביל בפער של 4.1 מיליון קולות, יתרון שצפוי עוד לגדול עם ספירתם של יתר הקולות בכל המדינות (למשל בקליפורניה, המדינה הכחולה מכולן, נספרו נכון לאמש רק 77% מהקולות).
אמנם לא רוב קולות הבוחרים הוא שמכריע בבחירות האמריקאיות, אבל הוא מעיד על מגמה שהרפובליקאים אינם יכולים להרשות לעצמם להתעלם ממנה בטווח הרחוק.
טראמפ גם כשל במחוזות בחירה חשובים רבים. על פי ניתוח תוצאות המדגמים של ערוצי הטלוויזיה השונים, שנערך על ידי חדשות ABC, ביידן זכה ב-3% יותר מקולותיהם של תושבי הפרוורים; טראמפ השיג 4% יותר מקולותיהם ב-2016.
היתרון של טראמפ הצטמצם בקרב קבוצות בוחרים שנוטות להצביע למועמד הרפובליקאי, בכלל זאת מצביעים לבנים, אוונגליסטים ואנשי צבא (שהקנו לו הפעם יתרון של 7% בלבד לעומת 24% בבחירות הקודמות).
היתרון של טראמפ הצטמצם בקרב קבוצות בוחרים שנוטות להצביע למועמד הרפובליקאי, בכלל זאת מצביעים לבנים, אוונגליסטים ואנשי צבא (שהקנו לו הפעם יתרון של 7% בלבד לעומת 24% בבחירות הקודמות)
ביידן זכה ביתרון של 14% בקרב המצביעים הלא-מזוהים – תזוזה של 20% הפרש מהיתרון של טראמפ ב-2016, שעמד על 6%. בעלי זכות בחירה חדשים נטו לטובת ביידן בפער של 34% בהפרש, יותר מהיתרון של הילארי קלינטון ב-2016, שעמד על 20% הפרש.
שוב, אף אחד מהנתונים האלה כשלעצמו אינו מגדיר את הבחירות. אבל כשמסתכלים עליהם יחד, אפשר בהחלט לומר שלמרות הנסיקה בשיעור ההצבעה – הגבוה ביותר מאז 1900 – הרפובליקאים רשמו השנה הישגים נמוכים אפילו בקרב מצביעי הליבה שלהם.
ישנם רמזים רבים לכך שלאישיותו של טראמפ היה תפקיד בנסיגה הזאת. על פי המדגמים, הרפובליקאים מאז ומתמיד התעקשו כי עמדותיהם של המועמדים בנושאים השונים חשובות יותר מאישיותם. בקרב מצביעי ביידן, על כל אדם שציין "תכונות אישיות" כסיבה להצבעתו היו שניים שציינו "נושאים". בקרב מצביעי טראמפ היחס עמד על אחד לחמישה.
ישנם רמזים רבים לכך שלאישיותו של טראמפ היה תפקיד בנסיגה הזאת. בקרב מצביעי ביידן, על כל אדם שציין "תכונות אישיות" כסיבה להצבעתו היו שניים שציינו "נושאים". בקרב מצביעי טראמפ היחס עמד על אחד לחמישה
אבל אולי הסימן הבולט ביותר לחולשתו של טראמפ הוא היותו ככל הנראה הגורם המרכזי לשיעור ההצבעה חסר התקדים בקרב המצביעים הדמוקרטים. כמעט מחצית מהם אמרו לעורכי המדגמים כי הרצון להיפטר מטראמפ היה מהסיבות העיקריות להצבעתם.
ביצועיהם של הרפובליקאים ביום שלישי היו טובים. נראה כי הם ימשיכו לשלוט בסנאט וכי הם צמצמו את הפער מהרוב הדמוקרטי בבית הנבחרים. אולם הן מבחינת קולות הבוחרים והן מבחינת חבר האלקטורים, ביצועיו של המועמד שלהם לנשיאות היו פחות טובים.
הקשחת עמדות
אבל כיצד ניתן להסביר את שיעור ההצבעה הגבוה בקרב הרפובליקאים – לפחות 7.5 מיליון קולות יותר מאשר ב-2016 – אם טראמפ הוא מועמד בעייתי כל כך בעיני רבים מתומכיו שלו?
מוקדם מדי להציע תשובה החלטית. אבל אפילו עכשיו כבר אפשר להבחין בדפוס בסיסי: נראה שהבוחרים הצביעו פחות מתוך תמיכה במחנה שלהם ויותר מתוך התנגדות למחנה השני.
סימנים רבים מצביעים על הקשחת עמדות. ראשית, מיעוט המתלבטים. ב-2016, 13% מהמצביעים אמרו כי הם קיבלו את החלטתם לגבי ההצבעה בשבוע האחרון שלפני הבחירות. ב-2020 המספר עמד על 5% בקושי. והייתה גם ירידה בשיעור הבוחרים שהעריכו כי המועמד של הצד השני יהיה נשיא טוב – מ-24% ב-2012 ל-8% בלבד השנה.
ב-2016, 13% מהמצביעים אמרו כי הם קיבלו את החלטתם לגבי ההצבעה בשבוע האחרון שלפני הבחירות. ב-2020 המספר עמד על 5% בקושי. והייתה גם ירידה בשיעור הבוחרים שהעריכו כי מועמד הצד השני יהיה נשיא טוב
גיוס התרומות לקמפיינים הרקיע השנה לכ-14 מיליארד דולר – פי שניים מאשר במרוץ הבחירות השני הכי יקר בהיסטוריה של ארצות הברית – סימן נוסף לחרדה ההולכת וגוברת של האמריקאים מפני תוצאות הבחירות.
ועוד סימן: המדגמים ביקשו מהמשיבים לדרג את הנושאים שהם הצביעו לפיהם, והראו קשר חזק בין סדרי העדיפויות של המצביעים לבין שיעורי ההצבעה למועמד מסוים.
מגפת הקורונה הייתה אחד הנושאים שמצביעי ביידן ייחסו להם חשיבות עליונה (82% מהמתעדפים את המלחמה בנגיף הצביעו לביידן, לעומת רק 14% לטראמפ), וכמוה אי השוויון הגזעי (91% לעומת 8%) והנגישות לביטוח בריאות (63% לעומת 36%). טראמפ, לעומת זאת, זכה ברוב הקולות של מי שציינו בראש סדר העדיפויות שלהם את נושאי הכלכלה (82% לעומת 17%) והפשיעה והביטחון (71% לעומת 28%).
הקורונה הייתה אחד הנושאים שמצביעי ביידן ייחסו להם חשיבות עליונה (82% הצביעו לביידן, לעומת 14% לטראמפ), וכמוה אי השוויון הגזעי (91% לעומת 8%) והנגישות לביטוח בריאות (63% לעומת 36%)
שני הצדדים היו שווים מבחינה דמוגרפית. אלו שהקנו עדיפות רבה יותר לנושאים המזוהים עם טראמפ היוו 46% מהמצביעים; אלו שהקנו עדיפות רבה יותר לנושאים המזוהים עם ביידן היוו 48% מהמצביעים.
תנועת ה-woke התעוררה
הפערים האלה בסדרי העדיפויות מהווים חלון למלחמת התרבות שהובילה לשיעורי ההצבעה הגבוהים, עם תנועת ה-woke למען צדק חברתי שנגסה בעקביהם של הדמוקרטים ותגובת הנגד השמרנית בהובלתו של טראמפ.
העובדה שביידן קיבל את רובם המוחלט של הקולות של ה-20% מהמצביעים שייחסו עדיפות עליונה לנושא האי-שוויון הגזעי, בפער של 91% לעומת 8%, מעיד כי הוא הפיק תועלת מתנועת ה-woke, שהעלתה שאלות של גזע וזהות לראש סדר היום הלאומי.
העובדה שביידן קיבל את רובם המוחלט של הקולות של ה-20% מהמצביעים שייחסו עדיפות עליונה לנושא האי-שוויון הגזעי, בפער של 91% לעומת 8%, מעיד כי הוא הפיק תועלת מתנועת ה-woke
העובדה שטראמפ קיבל את רוב קולותיהם של 11% מהבוחרים שציינו "פשיעה וביטחון" כנושא החשוב ביותר בעיניהם, בפער של 43% הפרש, מעיד על כך שגם הוא הפיק תועלת מההתנגשות בין הצדדים, או לפחות מחוסר השקט שפשט במדינה בעקבות ההפגנות והאלימות שליוו את פעילות התנועה.
שני המועמדים משכו אחוז דו-ספרתי של מצביעים, וככל הנראה מספר רב של תומכים חדשים, מבין הבוחרים שייחסו חשיבות רבה למלחמת התרבות בין הפרוגרסיבים לשמרנים.
התוצאה: העמדות הולכות ומקשיחות, שיעורי ההצבעה עולים, ומרחב הביניים החיוני כל כך לניצחון הולך ומצטמצם. לכן ישנה חשיבות רבה מתמיד לכך שמרחב הביניים הזה, לפחות לפי המידע שיש ברשותנו כרגע, חש לא בנוח עם הנשיא הרפובליקני המכהן יותר מאשר עם יריבו הדמוקרט.
אם טראמפ יפסיד, הרפובליקאים יצטרכו להתמודד עם העדויות הלא נעימות לכך שרפובליקני אחר יכול היה לנצח.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנו