במרחק של זמן קצר אנו רואים כי אבו מאזן נשם לרווחה עם הידיעות על כשלונו של הנשיא טראמפ, אבל לא יצא במחולות עם נצחונו של ביידן.

מדוע? מצד אחד רווח לו כי הוא נפטר מן הצורך להתמודד מול ההכרה בלגיטימיות של ההתנחלויות, כי למפלגה הדמוקרטית עמדה נחרצת נגדם. מצד שני הוא ידע כי העולם הערבי הסוני, שהוא חלק ממנו, מעדיף את טראמפ על ביידן, כי המפלגה הדמוקרטית בארצות הברית התחברה עם האחים המוסלמים, והיא מעדיפה את איראן על הערבים הסונים.

במרחק של זמן קצר אנו רואים כי אבו מאזן נשם לרווחה עם הידיעות על כשלונו של הנשיא טראמפ, אבל לא יצא במחולות עם נצחונו של ביידן. מדוע?

הבחירה של אבו מאזן היא בין הסולידריות עם העולם הערבי הסוני לבין האינטרסים הפרטיים של הפלסטינים, אשר בנקודת זמן זאת אינם עולים בקנה אחד עם אלה של העולם הערבי.

גרוע יותר מבחינתו, העולם הערבי הסוני נמצא בתהליך של הסכמי שלום רשמיים עם ישראל בלי להתחשב בפלסטינים. המסר של העולם הערבי לפלסטינים הוא: לכם לא אכפת מאיתנו – לנו לא אכפת מכם.

אילו היה אבו מאזן משוכנע כי ביידן, כמו אובמה, ישים את הבעיה הפלסטינית בעדיפות גבוהה, ומיד ייכנס לתהליך שלום בין ישראל לפלסטינים, הוא היה יכול לדחות את הבחירה שלו בין הערבים לביידן, אבל ברגע שהוא רואה שג'ון קרי, שר החוץ של אובמה, הולך לטפל בענייני האקלים, הוא מבין שהבעיה הפלסטינית נמצאת איפשהו בין יערות הגשם לבין הפשרת הקרחונים בקוטב.

אז הוא חייב לחזור אל העולם הערבי, ולקבל את השלום של הערבים עם ישראל. ואם זה יקרה הוא יופתע לשמוע את הדרישה של הערבים להפסיק לרדוף את ישראל בטריבונלים של האו"ם. כי נושא זכויות האדם החביב על הדמוקרטים הוא הכלי ששימש את אובמה להביא לשלטון את האחים המוסלמים, האוייב המשותף שלהם ושל ישראל.

כשאבו מאזן רואה שג'ון קרי, שר החוץ של אובמה, הולך לטפל בענייני האקלים, הוא מבין שהבעיה הפלסטינית נמצאת איפשהו בין יערות הגשם לבין הפשרת הקרחונים בקוטב

בקיצור, חיים לא קלים, ובחירה לא קלה, ונראה איך הפלסטינים יתמודדו עם המציאות שלא מאירה להם פנים.

פנחס ענברי הוא חוקר בכיר במרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה לענייני המזרח התיכון ועיתונאי. הוא גם סופר ותסריטאי. ספרי העיון שחיבר עוסקים בבעיה הפלסטינית, והרומנים שחיבר יחד עם אשתו אביבה הם: "על גב סופה" על אתגרי הקהילות הנוצריות בגליל המערבי בימי המנדט הבריטי מול האיסלאם הרדיקלי ומעמד האישה, ו"שומר השאול" עוסק בשחיתות הישראלית.

איתן יהלומי בן ה-12 סיפר שהוא אולץ על-ידי שוביו לצפות בסרט הזוועות, שמקבץ את מעשי האלימות מהשביעי באוקטובר. למרות שרובנו לא חויבנו תחת איום נשק לצפות בסרט ההוא, כן נחשפנו לסצנות אלימות רבות מאז אותו יום נורא ובמהלך המלחמה שנכפתה עלינו. למרות שמדובר בעוצמה נמוכה בהרבה – גם בימי שגרה אנחנו חשופים לאלימות בחדשות וגם לאלימות בסרטים, בסדרות ובמשחקי מחשב.

יש כיום מודעות גוברת לכך שתזונה משפיעה גם על הגוף וגם על התודעה (ידוע למשל, שתזונה של פחמימות ריקות לא בריאה לגוף, ושבנוסף לזה היא מגבירה היפראקטיביות, קשיי ריכוז ומתח. ברור לנו גם שמרק חם מרגיע את הבטן וגם את ההכרה), אבל כיצד משפיעה צריכה של דימויים אלימים על הגוף, על הרגש ועל המחשבות שלנו?

שרון אביטל היא בעלת דוקטורט ברטוריקה מאוניברסיטת טקסס באוסטין. היא מרצה וחוקרת שכנוע, תקשורת בלתי מילולית, ותקשורת בין תרבותית. בשל הכובע הכפול שהיא חובשת כרטוריקנית וכמטפלת בשיטות שונות של רפואה משלימה, היא מתעניינת גם בקשר בין פוליטיקה ותהליכי ריפוי ושליטה (צילום: קובי וולף)

בנובמבר 2012 חיסלה ישראל את ראש הזרוע הצבאית של חמאס, אחמד ג'עברי, האיש שגם החזיק בגלעד שליט וניהל את המו"מ האכזרי לשחרורו. הייתה זאת הפעם האחרונה שישראל חיסלה בכיר בחמאס.

מאז חלפו 11 שנים עד אוקטובר 2023, בו הוסרה החסינות של בכירי חמאס ככל הנראה לתמיד. במבצע "צוק איתן" בקיץ 2014 ניסתה ישראל מספר פעמים לחסל את מוחמד דף, אך הניסיונות כשלו.

ד”ר למדעי המדינה וליחסים בינלאומיים. עבודת הדוקטורט שלי בנושא “כללי משחק בלוחמה א-סימטרית” זכתה בפרס הקרן ע”ש ענבר עטיה ז”ל למחקרים בנושא טרור.