מתפללים מחוץ לבית כנסת בבני ברק. אוקטובר 2020 (צילום: יוסי אלוני/פלאש90)
איך הצליחה החברה החרדית לצפצף על ההנחיות ובכל זאת להוריד את התחלואה?

"ההדבקה ירדה כי החרדים הגיעו לעומק חיסוני גבוה"

מגפת הקורונה

ההדבקה בקורונה במגזר החרדי הפכה מהגבוהה ביותר לנמוכה ביותר בישראל ויש כבר מי שמדבר על חסינות עדר ● פרופ׳ אודי קימרון: "כשחלקים גדולים מהאוכלוסייה נדבקים, ההדבקה יורדת" ● פרופ׳ גבי ברבש מודה שאין הסבר טוב יותר לתופעה אבל מזהיר: "השיח על חסינות העדר מסוכן ביותר" ● החדשות הרעות: התפתחות דומה במגזר החילוני תעלה בחיי אלפי בני אדם

ההדבקה במגפת הקורונה במגזר החרדי רשמה בחודשיים האחרונים ירידה חדה וכיום היא נמוכה יותר מאשר במגזרים אחרים של החברה הישראלית ומהממוצע הכללי של האוכלוסייה בישראל . מדובר בחדשות מצוינות לגבי המגזר, שהיה הקרבן הקשה ביותר של המגפה בישראל.

מקדם ההדבקה בחברה החרדית עומד על 1.1, לעומת 1.2 במגזר היהודי הלא-חרדי, במגזר הערבי ובכלל המדינה.

האוכלוסייה החרדית מהווה 12% מאוכלוסיית ישראל ולמרות זאת, רק 4% מחולי הקורונה המאושפזים בבתי החולים (בינוניים וקשים) בתחילת השבוע היו חרדים – כלומר, הרבה פחות משיעור החרדים באוכלוסייה. שיעור הבדיקות החיוביות בקרב החרדים עמד בסוף נובמבר על כ-1%, לעומת כ-2% באוכלוסייה הכללית.

האוכלוסייה החרדית מהווה 12% מאוכלוסיית ישראל ולמרות זאת, רק 4% מחולי הקורונה המאושפזים בבתי החולים (בינוניים וקשים) בתחילת השבוע היו חרדים – כלומר, הרבה פחות משיעור החרדים באוכלוסייה

מדובר בשיפור עצום לעומת המצב ששרר בגל הראשון של המגפה בישראל, באביב, אז כמחצית מחולי הקורונה בבתי החולים היו חרדים, וגם ביחס לגל השני, שבשיאו בספטמבר, כ-40% מהנדבקים החדשים במגפה היו חרדים.

"זאת לא הצגה"

כיצד ניתן להסביר את הנתונים המעודדים הללו? בניגוד לטענה כי הסיבה לירידה הזו היא הירידה במספר החרדים שנבדקים, הנתונים מצביעים בבירור על כך שהציבור החרדי נבדק יותר מכל ציבור אחר.

יתרה מזאת: הישיבות ובתי הספר החרדיים, שהיו אחד ממוקדי ההדבקה העיקריים במגזר, נפתחו עוד באוקטובר ונשארו פתוחים בזמן שכל בתי הספר בשאר המגזרים נשארו סגורים. גם בתי הכנסת, שנסגרו בזמן הסגר, נפתחו מחדש.

תלמידי ישיבה בבני ברק. למידה בקבוצות קטנות. יולי 2020 (צילום: Yossi Zeliger/Flash90)
תלמידי ישיבה בבני ברק. למידה בקבוצות קטנות. יולי 2020 (צילום: Yossi Zeliger/Flash90)

התופעה המפתיעה של ירידה בהיקף ההדבקה במגזר החרדי מתרחשת למרות שאורח חייהם ותנאי המחייה של החרדים, שהיו מלכתחילה הגורם להדבקה הגבוהה, לא השתנו. הצפיפות הגבוהה בבתים וברחובות, שהיקשתה על החרדים לקיים את כללי הריחוק החברתי ולהכניס חולים לבידוד – לא נעלמה פתאום.

אין ראיות לשיפור בהקפדה על הכללים במגזר, כמו עטיית מסכות – כשם שאין ראיות לכך שחרדים לא חבשו מסכות עד עכשיו. כמו כן, העובדה שמקומות הבילוי סגורים מאז הסגר האחרון אמורה הייתה להשפיע על החרדים פחות מאשר על החילונים, לא יותר.

"אי אפשר להתווכח עם הירידה בתחלואה בציבור החרדי", הצהיר לאחרונה ראש אגף חרדים במשרד הבריאות, האלוף (מיל.) רוני נומה. "יש ירידה במספר הנפטרים, ירידה במאושפזים קשה, ירידה במאומתים. זאת לא הצגה, אי אפשר להסתיר את התחלואה במגזר החרדי, זה ציבור של מיליון ורבע איש. לכן הסגירה של הישיבות בכלל לא נמצאת על הפרק".

"אי אפשר להתווכח עם הירידה בתחלואה בציבור החרדי. יש ירידה בנפטרים, ירידה במאושפזים קשה, ירידה במאומתים. זאת לא הצגה, אי אפשר להסתיר את התחלואה במגזר החרדי, זה ציבור של מיליון ורבע איש"

מאז שנומה אמר את הדברים חלפו שבועיים, וההדבקה במגזר חזרה בינתיים לעלות מעט. בשבועיים האחרונים חלה עלייה של 2% בשיעור המאומתים החדשים במגזר החרדי, אך עדיין מדובר בשיפור מדהים ביחס למה שהתרחש במגזר לפני חודשיים, ובמצב מצוין גם ביחס למגזרים אחרים.

בדיקה לאיתור נגיף הקורונה בבני ברק. 31 במרץ 2020 (צילום: Ariel Schalit, AP)
בדיקה לאיתור נגיף הקורונה בבני ברק. 31 במרץ 2020 (צילום: Ariel Schalit, AP)

מקורב לליצמן: "לא מופתעים"

בהנהגת המגזר החרדי, שהותקפה קשות על התהלותה במהלך המגפה והואשמה בשאננות ובהפקרת חיי אדם, חוגגים בשקט את מה שעשוי להיות ניצחונם.

ככל שהתברר כי כללי הריחוק החברתי, הבידוד, הסגרים וההגבלות אינם מצליחים להדביר את ההדבקה במגזר, כך התגברה התקווה שהחרדים יגיעו בקרוב ל"חסינות עדר", שתפסיק את ההדבקה במגפה.

ההנחה הרווחת כיום בהנהגת המגזר ובתקשורת החרדית היא שהמגזר החרדי הגיע לחסינות עדר.

"מכל העולם מתקשרים לדעת מה באמת קרה בערים החרדיות והאם החרדים הגיעו לחסינות עדר", נכתב, לאחרונה, למשל, באתר החדשות החרדי "אקטואליק". "המושג חסינות לא באמת קיים בעולם הרפואה או החסידות", נכתב באתר, "אולם גורמים ברחוב החרדי משערים כי 30 אחוז כבר נדבקו – ובכך אולי נקטעה שרשרת ההדבקה".

כותב הכתבה, העיתונאי מנחם קולודצקי, שבעבר הביע ביקורת חריפה על הכחשת הקורונה והשאננות בחברה החרדית, הזכיר לחרדים את המחיר היקר ששילמו על ה"ניצחון" הזה: "נשארנו עם כ-100 מתים בבני ברק וירושלים. מאות חולים שעדיין סובלים מחולשה וקשיי נשימה. אין מקום לחגיגות מיותרות".

בנימין נתניהו ויעקב ליצמן בדיון על מגפת הקורונה, ב-9 במרץ 2020 (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)
בנימין נתניהו ויעקב ליצמן בדיון על מגפת הקורונה, ב-9 במרץ 2020 (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

מי שמשדר כיום ניצחון זהיר הוא גם שר הבינוי והשיכון יעקב ליצמן, ששימש כשר הבריאות בחודשים הראשונים של המגפה – וספג ביקורת קשה על התנהלותו המקלה והמזלזלת כלפי המגזר שלו עצמו.

אחד מקורביו של ליצמן אמר לזמן ישראל: "ליצמן הוא לא רופא ולא ביולוג אבל הוא היה מספיק שנים במשרד הבריאות כדי להבין משהו. זה מאוד פשוט, מי שנדבק לא יכול להדביק, חוץ מאשר במקרים הנדירים מאוד של הדבקה חוזרת, וכשהרבה מאוד אנשים נדבקים הם כבר לא יכולים להדביק וההדבקה יורדת. אני לא מבין איך דוקטורים ופרופסורים לא מבינים את זה, ואולי הם לא רוצים להבין".

החברה החרדית מורכבת מאוכלוסייה צעירה יחסית. אם החילונים ינסו להגיע ל"חסינות עדר" כמו שהחרדים אולי הגיעו אליה, ימותו אלפי אנשים.
"אני מסכים איתך. אבל מה שטוב למגזר אחד לא תמיד טוב למגזר אחר ולהיפך. כמה חדרים יש לך בבית? חמישה? וכמה אנשים אתם? ארבעה? יש לכם גינה ציבורית באיזור? כמה אנשים גרים אצלכם בשכונה? כמה קונים בבת אחת במכולת? אז אתם יכולים לעבוד וללמוד מהבית, לשמור מרחק, לשים את מי שחולה בבידוד. החרדים לא יכולים. וגם פחות צריכים את זה בגלל הגיל הממוצע".

ליצמן עצמו לא נענה להזמנה להתראיין לכתבה.

Yossi Zamir/Flash90
תור בכניסה לסופרמרקט בבני ברק. אפריל 2020

"הדבקה נרחבת מקצרת את זמן המגפה"

המומחים בתחומי הרפואה והביולוגיה מתקשים גם הם למצוא הסבר לירידה החדה בהדבקה – פרט להסבר המקובל על החרדים עצמם, לפיו ההדבקה הגבוהה עצמה היא זאת שקטעה את שרשרת ההדבקה. הנושא הוא מעין "טאבו" ונידון מעט מאוד בתקשורת החילונית הממוסדת.

"אנשי מקצוע חוששים להשתמש במילה 'חסינות העדר'", אומר רופא בכיר שסירב להתראיין בשמו לכתבה זו. "זה לא פוליטיקלי-קורקט, כי כשאומרים את זה, יש מי שמפרש את זה כאילו זה הדבר הנכון, כאילו הפתרון הכי טוב זה שכולם יידבקו וימותו אלפי או עשרות אלפי אנשים.

"צריך להבין שגם אם ההסבר הזה נכון לגבי החברה החרדית, זהו רעיון מסוכן לגבי החברה החילונית, שהיא אוכלוסייה גדולה יותר עם שיעור גבוה יותר של מבוגרים וקשישים. האוכלוסייה החרדית המבוגרת מעל גיל 60 מהווה כ-4% מכלל האוכלוסייה המבוגרת. כך שאם חסינות העדר החלקית עלתה בחיים של מאות חרדים, היא עלולה לגבות את חייהם של אלפים רבים של חילונים".

"האוכלוסייה החרדית המבוגרת מעל גיל 60 מהווה כ-4% מכלל האוכלוסייה המבוגרת. כך שאם חסינות העדר החלקית עלתה בחיים של מאות חרדים, היא עלולה לגבות את חייהם של אלפים רבים של חילונים"

אנשי המקצוע שכן מוכנים לדבר בפומבי על הנושא הם אלה שאמרו גם לפני כן שהמגפה תסתיים רק כאשר חלק גדול מהאוכלוסייה, בעיקר צעירים, יידבקו בה, וחזו שהדבר יקרה קודם במוקדי הדבקה גבוהה כמו החברה החרדית.

"אני חושב שהירידה בתחלואה בקורונה אצל החרדים נובעת מעלייה של העומק החיסוני בקהילה החרדית", אומר לזמן ישראל הפרופסור אודי קימרון, ראש החוג למיקרוביולוגיה ואימונולוגיה בפקולטה לרפואה באוניברסיטת תל אביב.

לדברי קימרון, "ככל שיש יותר אנשים באוכלוסייה שנדבקו והחלימו, יש לנגיף פחות אנשים להדביק, חלק מנתיבי ההדבקה שלו נחסמים וההדבקה יורדת. מאחר ששיעור ההדבקה בחברה החרדית בישראל היה גבוה בהרבה ביחס לחברות אחרות בארץ, ושאין הסברים אחרים לירידת ההדבקה אצלם – הרי אורח החיים ותנאי החיים הבסיסיים שגורמים להדבקה גדולה יותר לא השתנו – ההסבר הסביר וההגיוני ביותר לירידה בהדבקה אצלם הוא עומק חיסוני.

"ההדבקה בחברה החרדית עדיין עלולה לעלות שוב, בחורף, אבל סביר להניח שהיא תהיה חלשה יותר. ובכל מקרה, ההסבר לדעתי למצב בפועל הוא עלייה בעומק החיסוני שלהם בגלל ההדבקה הנרחבת.

"ההדבקה בחברה החרדית עדיין עלולה לעלות שוב, בחורף, אבל סביר להניח שהיא תהיה חלשה יותר. ובכל מקרה, ההסבר לדעתי למצב בפועל הוא עלייה בעומק החיסוני שלהם בגלל ההדבקה הנרחבת"

"הקורונה היא מגפה, ולמגפות יש התנהלות מסויימת, קבועה: הן מתפרצות, מדביקות במהירות, ואחר כך, כשחלקים גדולים מהאוכלוסייה נדבקים, ההדבקה יורדת. זה מה שקרה עם הקורונה בהרבה מדינות, ואין סיבה להניח שזה לא יקרה בארץ, וזה קורה קודם באוכלוסייה עם שיעור הדבקה גבוה".

באביב הייתה התפרצות קשה מאוד של הקורונה בניו יורק, אנגליה, צפון איטליה, בלגיה ושוודיה, ואחר כך היא נחלשה, והיו מי שטענו שהם הגיעו לחסינות עדר או עומק חסינות גבוה. בסופו של דבר, במדינות הללו יש עכשיו גל שני. הייתכן שהטענה על עומק חסינות הייתה שגויה?
"לא, היא לא הייתה שגויה. ההדבקה לא נפסקה לגמרי בשום שלב, אלא נחלשה מאוד, הם לא הגיעו לחסינות עדר מלאה, אלא לעומק חיסוני גבוה יותר שהאט את ההדבקה. וזה אומר שעדיין יש מי שיכול להידבק ולהדביק, ויכול להיווצר גל שני כשהתנאים הסביבתיים משתנים.

"כרגע זה גל שני שנובע, כנראה, מתחילתו של החורף באירופה ובצפון ארצות הברית. ברוב הארצות, כולל בשוודיה נטולת הסגרים, ההתפרצות עכשיו הרבה פחות חזקה, לא קרובה ולא דומה בכלל למה שקרה באביב".

בית חולים באיטליה, מרץ 2020 (צילום: Claudio Furlan/LaPresse via AP)
בית חולים באיטליה, מרץ 2020 (צילום: Claudio Furlan/LaPresse via AP)

למה אתה חושב שהקורונה מתפרצת חזק יותר בחורף? היא התפרצה חזק גם במדינות טרופיות שבהן חם כל השנה, ובישראל החמה ההתפרצות החזקה הייתה דווקא בקיץ.
"מקורה של ההתפרצות הקיצית בישראל אולי בסגר שעיכב את ההתפרצות הטבעית עד שזאת קרתה בקיץ, ואולי מסיבות אחרות שעדיין נחקרות.

"ההתפרצויות החזקות ביותר היו במדינות קרות, שהמגפה הגיעה אליהן בסוף החורף. הקורונה שייכת למשפחה של נגיפי צינון וככה הם מתנהגים, ואין סיבה להניח שהקורונה תתנהג אחרת.

"אנחנו לא יודעים באופן חד משמעי למה שפעת ושאר נגיפי הצינון, כולל נגיפי הצינון הנפוצים ממשפחת הקורונה, משפיעים יותר בחורף. יש לזה כל מיני הסברים, כמו מחסור בוויטמין D, הלחות באוויר, מצב הריאות, מצב המערכת החיסונית והחלונות הסגורים.

"בכל מקרה, הנחת המוצא צריכה להיות שהקורונה לא ייחודית ושהיא מתנהגת כמו שמגפות אחרות מתנהגות – אותה התנהגות שנצפתה ונחקרה בשנים רבות של מחקר אפידמיולוגי. ואחד המאפיינים המרכזיים של ההתנהגות הזאת זה שההדבקה יורדת ככל שהעומק החיסוני גדל, ואנחנו רואים שזה קורה גם בקורונה".

"הנחת המוצא צריכה להיות שהקורונה לא ייחודית ושהיא מתנהגת כמו שמגפות אחרות מתנהגות,  ואחד המאפיינים המרכזיים של ההתנהגות הזאת זה שההדבקה יורדת ככל שהעומק החיסוני גדל"

מה שהוריד את המגפה באירופה ובניו יורק באביב זה לא הסגר, או מדיניות הריחוק החברתי?
"איך הסגר הוריד? בשוודיה לא היה סגר, וגם שם ההדבקה ירדה בצורה חדה בסוף האביב. הסגר לכל היותר דחה את ההדבקה. היא נעצרת זמנית, אבל הוא לא הופך את האוכלוסייה למחוסנת וברגע שהוא מבוטל ההדבקה חוזרת. ייתכן שבישראל הסגר הקפדני שהתחיל מוקדם מנע את הגל הראשון כמעט לגמרי, ולכן הגל השני כאן היה חזק יותר.

"מדיניות הריחוק החברתי אולי מאטה את ההדבקה בצורה משמעותית, לפחות באוכלוסיות שיש בהן תנאים לקיים אותה, כמו האוכלוסייה החילונית בישראל. זאת הסיבה שההדבקה בקרב אוכלוסיות צפופות, כמו האוכלוסייה החרדית, היא קשה יותר, יש תנאי חיים שבהם אי אפשר לשמור על ריחוק חברתי, בלי קשר לשאלה אם החרדים בכלל מעוניינים בכך".

חברי הקהילה האולטרה-אורתודוקסית מדברם עם שוטרי משטרת ניו יורק בפינת רחוב, 7 באוקטובר 2020, בשכונת בורו פארק בברוקלין (צילום: AP/John Minchillo)
חברי הקהילה האולטרה-אורתודוקסית מדברם עם שוטרי משטרת ניו יורק בפינת רחוב, 7 באוקטובר 2020, בשכונת בורו פארק בברוקלין (צילום: AP/John Minchillo)

קידרון שייך לקבוצת מיעוט לא מבוטלת בגודלה של רופאים ומדענים בארץ ובעולם המתנגדים למרבית מגבלות הקורונה, בין השאר משום שהם סבורים שאם ההדבקה בקרב האוכלוסייה הצעירה תגדל, היא תגיע מהר יותר לחסינות העדר והמגפה תסתיים.

המדענים הללו סופגים מתקפות חריפות מאוד מצד משרד הבריאות, מדענים אחרים ואישים פוליטיים שמאשימים אותם כי הם "מכחישי קורונה" ו"קוראים להדבקה המונית". קידרון הודף את הביקורת וגם מבהיר כי איננו תומך בהדבקה מכוונת.

"קודם כל, מעולם לא הייתי בעד הדבקה המונית ולא שמעתי או קראתי אף רופא או מומחה ישראלי שקרא להדבקה המונית בכוונה. זה לא נכון. זאת השמצה שקרית שמושמעת כלפיי וכלפי אנשי מקצוע שחושבים כמוני מצד אלה שמתנגדים לגישה שלנו", הוא אומר.

"אנחנו לא קוראים לאוכלוסייה החילונית לנהוג כפי שהחרדים מתנהלים, כי אלה אוכלוסיות שונות עם איפיונים וצרכים שונים – ושוב, בלי קשר לשאלה עד כמה החרדים ניסו להימנע מהדבקה או לא, או אולי אפילו להידבק בכוונה.

"אנחנו אומרים משהו אחר: מאחר שהקורונה מסכנת אנשים מסוימים מאוד ואחרים כמעט שלא, צריך להחזיר את האוכלוסייה הצעירה לשגרה מלאה, להפסיק את הפגיעה בכלכלה, בחברה, בחינוך, בבריאות הנפשית של האוכלוסייה – ולמקד את המשאבים בשמירה על האוכלוסייה המבוגרת.

"מאחר שהקורונה מסכנת אנשים מסוימים מאוד ואחרים כמעט שלא, צריך להחזיר את האוכלוסייה הצעירה לשגרה מלאה ולמקד את המשאבים בשמירה על האוכלוסייה המבוגרת"

"למשל, שהממשלה תדאג להם למשלוחים מהסופר, שהם יקבלו קרונות רכבת ואוטובוסים משלהם בתחבורה הציבורית, ושיהיו להם מופעי תרבות משלהם, כדי למזער את המגע שלהם עם האוכלוסייה הצעירה, עד שהאוכלוסייה הצעירה תהיה בעומק חיסוני מספיק גדול כדי להפסיק להדביק את המבוגרים.

"ייקח עוד הרבה זמן עד שהחיסונים יגיעו, ובינתיים צורת החיים הנוכחית עם ההגבלות היא הרסנית. אם היו מקשיבים לנו בארץ ובעולם, לא היו מתים יותר אנשים, ייתכן מאוד שהיו מתים פחות, המגפה פשוט הייתה נגמרת יותר מהר. כנראה כמו שקרה אצל החרדים".

יוסי אלוני, פלאש 90
טכנאים מפענחים בדיקות קורונה בבית החולים רמב"ם בחיפה, 30 במרץ 2020

ברבש: "אין לי הסבר, נזהר מלקבוע על חסינות העדר"

מנכ"ל משרד הבריאות לשעבר, הפרופסור גבי ברבש, החבר במטה המקצועי למאבק במגפה של פרוייקטור הקורונה נחמן אש, נרתע מאוד מהשיח אודות חסינות עדר ועומק חיסוני, אבל גם הוא מודה שאין לו הסבר טוב יותר לירידה החדה בהדבקה במגזר החרדי.

"אני לא יודע את ההסבר לכך, בפשטות", אומר ברבש לזמן ישראל, "אנחנו מתכוונים לבדוק את הנתונים ולנתח אותם במכון ויצמן כדי להבין טוב יותר מה קורה שם.

"אבל הייתי נזהר מאוד מלקבוע קביעות על חסינות העדר. יש לנו ניסיון ממקומות שונים, בניו יורק למשל, שבהם הייתה הדבקה נרחבת במגפה, התוצאות היו קטלניות והיו מי שקבעו שמדובר בחסינות עדר, והנה יש שם עכשיו גל שני".

פרופ' גבי ברבש (צילום: צילום מסך חדשות 12)
פרופ' גבי ברבש (צילום: צילום מסך חדשות 12)

פרופ' אודי קידרון טוען שלא מדובר בחסינות עדר, אלא בעומק החיסוני, שבגלל שהרבה מאוד אנשים נדבקו, ההדבקה יורדת, למרות שהיא לא נעלמת לגמרי כמו במצב של חסינות עדר. זה לא ייתכן?
"אני נזהר מקביעות כאלה על דברים שאני לא יודע. מציע לחכות ולראות".

מדוע אתה נרתע מההסבר הזה לגבי החרדים? האם אתה חושש שהשיח על "חסינות עדר" ו"עומק חיסוני" יגרום לאנשים לשאוף לחסינות כזאת גם בחברה החילונית, שבה יש שיעור גבוה יותר של מבוגרים, מה שיביא לתחלואה ותמותה המונית?
"הקורונה מסוכנת גם לצעירים, לא רק למבוגרים. היא מסוכנת, נקודה, ולכן הדיבורים על חסינות העדר ועומק חסינות מסוכנים. יכול להיות שהחרדים מתקרבים לחסינות העדר ושהעומק החיסוני שלהם עלה, יכול להיות שלא, יכול להיות שזה ייקח הרבה זמן להתקרב לשם בכלל – ואם אצל החרדים, קל וחומר אצל החילונים.

"אני מסכים איתך שלא מדובר בעניין תיאורטי, בדיבורים בעלמא, אלא בחיי אדם ובבריאות שלהם, ולכן אסור לקפוץ למסקנות וצריך להיות זהירים ביותר".

כשאתה אומר "זהירים ביותר" המסקנה המעשית שלך היא שעסקים ובתי ספר צריכים להישאר סגורים? יש מי שחושב שלהשאיר דברים סגורים גורם נזק קשה ומהווה חוסר זהירות, אפילו יותר מפתיחה שלהם. זאת הגישה הרווחת בחברה החרדית. הייתכן שהיא נכונה, לפחות בשבילם?
"אני לא קובע שצריך להשאיר דברים סגורים ושאין סיכון בסגירה שלהם, ואני בטח לא קובע שזהירות זה תמיד להשאיר את הכול סגור. אני רק אומר שהגישה צריכה להיות זהירה.

"לגבי החרדים, בסופו של דבר הם ממילא הכתיבו למדינה את הכללים לגביהם, ואם התוצאה היא שהם יפסיקו להידבק, זאת תוצאה משמחת. נחכה ונראה, ונקווה שלא תהיה אצלם התפרצות חוזרת חזקה כמו שהייתה במקומות אחרים שהכריזו על חיסון עדר בטרם עת".

עוד 2,189 מילים
כל הזמן // יום שישי, 22 בינואר 2021
מה שחשוב ומעניין עכשיו
מירוץ 2020
המירוץ לבית הלבן / אפילוג

עידן טראמפ תם ולא נשלם

התחושה הכללית ביום ההשבעה של נשיא ארה"ב ה-46 ג'ו ביידן הייתה כי הדמוקרטיה האמריקאית הצליחה לעמוד במבחן הגדול ביותר שלה מאז 1865 ● אבל סיומה הפאתטי של כהונת טראמפ איננה הסוף לעידן הטראמפיזם, שהחל הרבה לפניו ● ביידן שאב השראה מלינקולן בנאום ההשבעה שלו, וכמוהו מביט קדימה לעבר השיקום ● המירוץ לבית הלבן הגיע לסופו אך הסיפור האמריקאי ימשיך להיכתב

עוד 1,221 מילים

מספרים במקום אנשים

״תביאי 100 ש״ח ונסגור את החשבון״, את המילים האלה שמעתי היום באגף הגבייה של אחד מבתי החולים המרכזיים בישראל.

אירנה (שם בדוי) היא חולה כרונית, ובעת ביקור שגרתי בבית החולים השבוע נאלצה להתאשפז. זו לא חוויה חדשה עבורה והיא קיבלה אותה בצער אך בהבנה. כשניגשה אליה המזכירה ודרשה ממנה לשלם חוב על סך 1500 ש"ח היא הבינה כבר הרבה פחות, ולא רק בגלל קשיי השפה.

כמה חודשים לפני כן, אירנה פגשה במקרה באדם שהיה מצוי בכאבים גדולים. הלסת שלו הייתה פרוקה, פניו מעוותים, הוא נאנק מכאבים והזיל ריר. בקושי רב אמר לה שהוא פוחד ללכת לבית החולים כי הוא גיי מהגדה המערבית ושוהה בעיר באופן בלתי חוקי מחשש לביטחונו.

אירנה פגשה במקרה באדם עם כאבים גדולים, לסתו פרוקה ופניו מעוותים, שנאנק מכאבים והזיל ריר. בקושי רב אמר לה שהוא פוחד ללכת לביה"ח כי הוא גיי מהגדה המערבית ושוהה בעיר באופן בלתי חוקי מחשש לביטחונו

אירנה לא היססה למראה סבלו ולקחה אותו מיד למיון. למרות שחל איסור על התניית טיפול חירום במעמד החוקי של המטופל, כשהגיעו למיון, אירנה נדרשה לחתום בשמה כדי לערוב לחשבונו. יותר מכך, המזכירה דרשה ממנה לשלם במזומן 400 ש"ח כמקדמה לפני קבלתו לטיפול. אירנה, שהייתה מבולבלת ולחוצה, חששה שהאדם שליוותה לא יקבל טיפול, פתחה את ארנקה ואמרה על סף בכי שיש לה רק 200 ש"ח. המזכירה התרצתה ולקחה ממנה את הכסף.

בתום הביקור בבית החולים, המטופל המשיך לדרכו ואירנה נותרה עם חוב שאין ידה משגת לשלם. כשפנתה למחלקת הגבייה של בית החולים בבקשה לבטל את החוב שהשיתו עליה הם סירבו. "את חתמת ואת אחראית", הם אמרו, "או שתשלמי או שתגשי למשטרה להגיש תלונה".

בשל קשיי השפה ותחושת חוסר האונים למול פקיד בית החולים, אירנה נותרה ללא מילים. כשליוויתי אותה למחרת למחלקת הגבייה הסברתי שוב לפקיד כי אין שום קשר בין אירנה לבין המטופל. היא עזרה לאדם בצרה, ובית החולים נהג בניגוד לנהלים כשלחץ עליה לחתום ולשלם מקדמה.

הפקיד השתכנע שאירנה נקלעה למצב ביש והציע פתרון: "תביאי 100 ש״ח ונסגור את החשבון". אירנה הופתעה לראות איך נוכחותי שינתה את הדין, נעצבה מכך שמחלקת הגבייה מתנהלת כדוכן בשוק, אך הבינה שאינה יכולה להסתכן בחוב פתוח בבית החולים אותו היא פוקדת דרך קבע. היא הוציאה 100 ש"ח מארנקה ומסרה לפקיד.

אך הסיפור של אירנה הוא תסמין למחלה מפושטת בהרבה במערכת הבריאות בישראל. לפי הנתונים שבידי 'רופאים לזכויות אדם', בתי החולים בישראל צוברים "חובות אבודים" של למעלה מ-70 מיליון ש"ח בשנה. חובות אלו נצברים על ידי מטופלים חסרי מעמד וביטוח רפואי.

המדינה מושכת ידיה מהאחריות לטיפול באנשים החיים בינינו, עד שאלו מגיעים למצבי קיצון ופוקדים את חדרי המיון בבתי החולים. בתי החולים מצדם נותרים עם החובות ונאלצים לצמצמם בדרכים לא דרכים. התמקחות על דמי מקדמה בהתאם למצוי בארנקה של המלווה, או סכום נוסף ל"סגירת החשבון" והחוב בן עשרות המיליונים צומצם בהצלחה ב-300 ש"ח נוספים. לרוב, כך הפקיד הודה, לאחר שהוא שולח את הקורבנות התורנים למשטרה להגיש תלונה הם מתייאשים ומשלמים.

לפי נתוני 'רופאים לזכויות אדם', בתיה"ח בישראל צוברים "חובות אבודים" של למעלה מ-70 מיליון ש"ח בשנה. חובות אלו נצברים ע"י מטופלים חסרי מעמד וביטוח רפואי

ערלות הלב של הברגים במערכת היא תוצאה של מדיניות אכזרית מונחית מלמעלה. הזכות לבריאות היא זכות יסוד של כל אדם ללא תלות במעמדו האזרחי. התנערות המדינה מזכות זו והזנחתם של אנשים לגורלם, לקושש טיפול במצב של חוסר ודאות, מובילה להשחתה מוסרית של המערכת כולה.

כשפקיד רואה לנגד עיניו את שורת המספרים התחתונה בחוב הנצבר של המוסד, ולא את אירנה, האישה שמולו, כל שקל שתוסיף לחשבון הסופי עולה על המוסר הבסיסי. בצומת שבין בני אדם ללא ביטוח רפואי, לפגיעה תקציבית חמורה בבתי החולים של כולנו, לקורבן אקראי שנהגה באנושיות כלפי האחר, עומד פקיד גביה. וכשטוב ליבה וחולשתה של מטופלת מנוצלים לתגרנות קטנונית, נראה שההשחתה כבר הושלמה.

ד"ר גיא שלו הוא אנתרופולוג רפואי בתכנית עמיתי בובר באוניברסיטה העברית. המחקר שלו עוסק בפוליטיקה של הרפואה ובתפקיד של הרפואה בפוליטיקה לאומית בישראל/פלסטין. גיא הוא חבר הועד המנהל בעמותת 'רופאים לזכויות אדם' ופעיל בארגון 'אקדמיה לשוויון'.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 577 מילים

מהנעשה בימים אלה במפלגת השלטון: לוי-אבקסיס טרם החליטה אם לפרוש מפוליטיקה או לקבל את הצעת ראש הממשלה, אך בקרב אנשי הליכוד היא מעוררת התנגדות גדולה וכבר יש קמפיין מושקע נגדה ● במקביל, נתניהו כופה על חברי המפלגה דממת קמפיין ● לסער עדיין יש השפעה אצל המתפקדים ● והאסטרטגיה החדשה של נתניהו היא להבטיח גוש של 56 מנדטים ● פרשנות

עוד 864 מילים ו-1 תגובות

ליצמן נגד המשטרה: "מסע נקמה פראי של שוטרים מוסתים"

הפשיטות על ישיבות שהפרו הוראות וההפגנות נגדן ממשיכות והתרחבו גם לאשדוד, מלווים באלימות קשה מצד המפגינים והשוטרים כאחד ובמעצרים ● רוה"מ ורוב הפוליטיקאים יצאו נגד המפגינים ● סמוטריץ' ובן גביר נגד התנהלות המשטרה" ● סקר בחירות: לפיד מתחזק ומשתווה לסער שנחלש ● משה יעלון הפגין עם תושבים נגד הקמת תחנת הכוח "קסם": "קרובה לבתים" ● מבצע "צור ישראל": מטוס שישי עם 162 עולים מאתיופיה נחת בנתב"ג

עוד 15 עדכונים

למקרה שפיספסת

רַבִּים חֲלָלִים הִפִּילָה וַעֲצֻמִים כָּל הֲרֻגֶיהָ

ההתנהגות העולה בחיי-אדם רבים ובסבלם של אלפי חולים בחצרות חסידיות וקהילות ליטאיות מעלה שאלה נוקבת: כיצד חברה האמונה על קדושת-החיים, ששבת-בשבתו נדחית אצלה מפני ספק-פיקוח-נפש בהבהלת חולים ויולדות לבית החולים, שהקימה את "יד שרה", "עזר מציון", "עזרא למרפא" (הרב פירר) ועוד עשרות מפעלים מצילי-חיים לטובת הכלל, הידרדרה להפקרות ולהפקרה של חייהם וחיי זולתם?

ההתנהגות העולה בחיי-אדם רבים ובסבלם של אלפי חולים בחצרות חסידיות וקהילות ליטאיות מעלה שאלה נוקבת: כיצד חברה האמונה על קדושת-החיים הידרדרה להפקרת חייהם וחיי זולתם?

המשבר הזה מוביל בהכרח לדיון רחב יותר על אחריותם של אדמו"רים ורבנים ולשאלות כגון:

  • מהי מהותה של חסידות בזמננו ומהן מטרותיה?
  • מי שומעים ל"דעת תורה" ומי אינם שומעים?
  • למי יש "אמונת חכמים" ולמי היא חסרה?
  • האם משמעותן התעוותה ואבדה ממשקלן ההלכתי והמוסרי?

מתחילת התפשטות המגפה יצאו פוסקים גדולים והודיעו ברבים הלכה פשוטה ומובנת מאליה:

"חמירא סכנתא מאיסורא" – חמורה סכנה שאדם מסכן עצמו ואחרים יותר מעבירה על איסור-תורה.

התורה ציותה על שמירת החיים:

"וְנִשְׁמַרְתֶּם מְאֹד לְנַפְשֹׁתֵיכֶם". המצוות נתנו "אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה אֹתָם הָאָדָם וָחַי בָּהֶם" ולא שימות בהם.

חובה הלכתית להימנע מקיום המצווה, חשובה ככל שתהיה, על מנת שלא להידבק או להדביק אחרים. חייבים להישמר, להימנע מהתקהלויות, לעטות מסכה ולשמור על מרחק והיגיינה. יש להתפלל ביחידות או במניין מצומצם תוך הקפדה על הזהירות הנדרשת, לסגור בתי כנסת ובתי מדרש, לקיים שמחות בצמצום וכו'.

גם כמה אדמו"רים נתנו דוגמא אישית, סגרו את החצר והורו לקהילתם להישמר. לכאורה דברים פשוטים וידועים, כמו לומר לציבור החרדי: שמרו שבת, כשרות וטהרת המשפחה. מסתבר שלא. רבים עברו על הנחיות הרבנים.

אדמו"רים לא מעטים התעלמו והמשיכו בעסקים כרגיל. היו רבנים שפרסמו הוראה ומיניה וביה חזרו בהם או הפרו אותה בעצמם. המספר הגדל והולך של חולים ונפטרים כמעט ולא שינה דבר. זילות של חיי אדם.

אדמו"רים רבים התעלמו והמשיכו בעסקים כרגיל. היו רבנים שפרסמו הוראה וחזרו בהם או הפרו אותה בעצמם. המספר הגדל של חולים ונפטרים כמעט לא שינה דבר. זילות של חיי אדם

האחריות לחולים ולמתים מוטלת על כל פרט שלא נשמר ולא שמר. יסוד בשמירת המצוות הוא שאין אדם בר-דעת שיוכל להפיל את האחריות על הרב או האדמו"ר שלו. הפרט נכשל בכך ששמע לרבותיו ועבר עבירה בשמירת הנפש. אחריותם של האדמו"רים והפוסקים נוגעת להכשלת הציבור.

א"ר אבהו אמר רב הונא אמר רב מאי דכתיב (משלי ז', כ"ו): כִּי רַבִּים חֲלָלִים הִפִּילָה וַעֲצֻמִים כָּל הֲרֻגֶיהָ?

כִּי רַבִּים חֲלָלִים הִפִּילָה – זה תלמיד-חכם שלא הגיע להוראה ומורה.
וַעֲצֻמִים כָּל הֲרֻגֶיהָ – זה תלמיד חכם שהגיע להוראה ואינו מורה (סוטה כ"ב ע"א).

ועצומים – לשון עֹצֵם עֵינָיו (ישעיהו ל"ג, ט"ו) – שסוגרים פיהם ואינם מורים לצורכי הוראה (רש"י).

תלמיד-חכם שלא הגיע להוראה ומורה – עליו נאמר: כִּי רַבִּים חֲלָלִים הִפִּילָה – יכול להיות באמת ידען גדול, מנהיג רוחני של קהילה או אדמו"ר של חצר חשובה. אלא שהוראותיו אינם מתוך הדיון ההלכתי אלא משיקולים אחרים. הוא בבחינת:

מְּגַלֶּה פָנִים בַּתּוֹרָה שֶׁלֹּא כַּהֲלָכָה, אַף עַל פִּי שֶׁיֵּשׁ בְּיָדוֹ תּוֹרָה וּמַעֲשִׂים טוֹבִים (אבות ג', י"א).

ועל זה הזהיר אבטליון במשנה (שם, א', י"א):

וְיִשְׁתּוּ הַתַּלְמִידִים הַבָּאִים אַחֲרֵיכֶם וְיָמוּתוּ, וְנִמְצָא שֵׁם שָׁמַיִם מִתְחַלֵּל.

אך גם על מי שהגיעו להוראה ומצויים יום-יום בתהליך הפסיקה אמרו חז"ל שהם עלולים לסטות ולא להורות בדרך ההלכה. כך מסביר רש"י: הפוסקים הללו, גדולים ככל שהם, עוצמים עיניהם למציאות, דבר שאסור לפוסק לעשות. אם היו שותקים ולא אומרים דבר, ניחא. אבל הם סוגרים פיהם לדיון ההלכתי "ואינם מורים לצורכי הוראה" אלא לצרכים אחרים.

חלק מה"הוראות" האלה הוצגו בווידאו לציבור הרחב. מנהל תלמוד-תורה נכנס למי שנחשב "גדול הדור" כדי לברר אם להמשיך בלימודים כרגיל. נתונים לא מוצגים, בירור לא נערך ובפחות מדקה ניתנת הוראה: ממשיכים כרגיל. אין מרבותינו ז"ל מי שיחשיב תופעה כזו ל"דעת תורה" ואת הנענים לה לבעלי "אמונת חכמים". מכאן ואילך ישלוט הכאוס. פוליטיקאים ינסו ולעתים יצליחו לחלץ הוראות הפוכות. הרב מורה לסגור. חלק גדול מהמוסדות אינם נשמעים לו יותר. הורים אחראיים משאירים את הילדים בבית. אבדן-הדרך נגלה לעין-כל.

מנהל תלמוד-תורה נכנס למי שנחשב "גדול הדור" כדי לברר אם להמשיך בלימודים כרגיל. נתונים לא מוצגים, בירור לא נערך ובפחות מדקה ניתנת הוראה: ממשיכים כרגיל. מכאן ואילך ישלוט הכאוס

בחודשים האחרונים, כשנדמה שבני-ברק ניצחה את התחלואה וכי גל המתים נעצר, עוד הלעיטו דוברים חרדים את הציבור הרחב בהסברים סוציולוגים כמו צפיפות וחוסר-מודעות, אך לא הסבירו איך ייתכן שה"גדולים" אינם מודעים לכך.

היו שדברו על ה"סכנה הרוחנית" הגוברת על סכנת המוות והעזו להשוות את המצב לגזירות השמד תוך חילול זכרו של רבי עקיבא. ההצטדקות כללה גם השוואות מקוממות בין זלזול בשמירת הבריאות בריכוזים חרדיים לבין הצפיפות בהפגנות ומסיבות בתל-אביב, ואף טענות על אכיפת-יתר אצל חרדים והתעלמות מהערבים.

האם שומרי תורה ומצוות זקוקים להוראות המדינה כדי לשמור מצוות-יסוד כמו שמירת הנפש? זה לא מובן מאליו? האם לא היו חייבים להחמיר במצווה זו מלכתחילה, לשמש דוגמה חיה ליהדות שמקדשת את החיים ולהראות לכולם כיצד שמירה קפדנית על הלכות פיקוח-נפש יכולה לנצח את המגפה?

הסכנה עוד קיימת. שערי תשובה לא ננעלו ועדיין ניתן להציל חיים אם ינהג כל אדם באחריות המחויבת מדין תורה.

הרב נפתלי רוטנברג הוא רב המועצה המקומית הר אדר, עמית מחקר במכון ון ליר בירושלים, וחוקר בתוכניות על אהבה ודת וחוק ודת בריג'נט פארק קולג', באוניברסיטת אוקספורד. תחומי התעניינותו העיקריים: חוכמת האהבה; הלכה ומדרש; חינוך דמוקרטי.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
1
התשובה ברורה. ה"גדולים" מעדיפים שהנוער יהיה תחת השגחתם בתלמודי התורה ולא יהיו בפלאפון (זה שמוצנע בכיס שאף אחד לא רואה) ובפורנו. המצב ממחיש את סדר העדיפויות של הרבנים. העדפת הכוח של הקהי... המשך קריאה

התשובה ברורה. ה"גדולים" מעדיפים שהנוער יהיה תחת השגחתם בתלמודי התורה ולא יהיו בפלאפון (זה שמוצנע בכיס שאף אחד לא רואה) ובפורנו.
המצב ממחיש את סדר העדיפויות של הרבנים. העדפת הכוח של הקהילה והמשכיותה, על פני כל דבר אחר.

עוד 750 מילים ו-1 תגובות
עודכן עכשיו
זירת הבלוגים
הזמן שלך לומר את דעתך
הצטרפות

תגובות אחרונות

ביום עיון על גידולי שקד, הציג מומחה ממשרד החקלאות, ד"ר שאול בן יהודה, רשימה ארוכה של תכשירים רעילים הנמצאים בשימוש במטעי השקד ● הכימיקלים אמנם לא מגיעים אל הפרי שאנחנו אוכלים, אבל פוגעים בסביבה ובבריאות העובדים במטעים ● בשיחה עם זמן ישראל, בן יהודה דווקא אופטימי: לאחרונה הושלם פיילוט בהדברה מקיימת שעשוי לשפר מאוד את המצב

עוד 930 מילים

מה ישראל רוצה, מה ארה"ב תיתן - ולמה איראן תסכים

פרשנות הממשל החדש בוושינגטון החל לעבוד, ולפי כל הסימנים בקרוב ייכנס להילוך גבוה החזרה להסכם הגרעין עם איראן ● ישראל לא הייתה שותפת סוד כשנחתם ההסכם המקורי ב-2015, וכניסתו של ג'ו ביידן לבית הלבן היא הזדמנות לתקן את הסעיפים החלשים ולהתעקש על האיומים החשובים ● השאלה היא כמה הממשלה בירושלים תסכים להתפשר - ועד כמה האמריקאים יצליחו לכפות על משטר האייתוללות

עוד 1,133 מילים ו-1 תגובות

קארה הצליח, העצמאי מת

"השינוי לא יבוא מהפוליטיקאים. השינוי יבוא מאיתנו, יבוא מהעם" - כך כתב אביר קארה לפני פחות משנה ● מאז, מייסד "אני שולמן" החליט לעזוב את העם ולהצטרף למפלגת ימינה של נפתלי בנט ● דווקא במשבר הכלכלי הקשה ביותר, קארה נכנס לפוליטיקה כשהפופולריות שלו רחוקה משיאה ● ובדרך להצלחתו האישית, הוא מותיר את מחאת העצמאיים פצועה, מדוכאת ומפולגת ● פרשנות

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
1
קארה העדיף את טובתו האישית באופן חד-משמעי וברור על פני טובתם של חבריו לתנועה. במקום להתמקד במגזר שלו הוא חובר למפלגה פוליטית עם מצע מדיני שלא קשור כלל לשולמנים וכך יסדר לעצמו כיסא מפנק ... המשך קריאה

קארה העדיף את טובתו האישית באופן חד-משמעי וברור על פני טובתם של חבריו לתנועה. במקום להתמקד במגזר שלו הוא חובר למפלגה פוליטית עם מצע מדיני שלא קשור כלל לשולמנים וכך יסדר לעצמו כיסא מפנק על חשבון חבריו. מה יעשה שולמן שבעוונותיו תומך במצע של מרץ או לפיד? אבל אל דאגה. קארה יישאר עם בנט עד דקה אחת אחרי הבחירות, אז נתניהו יציע לו תפקיד בממשלה וקארה יעשה לבנט מה שהוא עושה כעת לשולמנים.

עוד 679 מילים ו-1 תגובות

נשיא כבר יש, אבל מי יהיה שגריר ארה"ב הבא? 

על המינוי של דיוויד פרידמן, טראמפ הכריז לפני ארבע שנים עוד בימי המעבר ● כעת, יממה לאחר השבעת ביידן וסיומה הרשמי של כהונת פרידמן, עדיין לא ידוע מי יהיה השגריר הבא בישראל ● המועמד המוביל בבורסת השמות הוא דן שפירו, השגריר הקודם לפרידמן, שחי בישראל מאז שסיים את תפקידו ● מועמדים נוספים המוזכרים הם עמוס הוכשטיין ורוברט וקסלר

עוד 558 מילים

אוחנה: פשע של נבלים ברשות התורה, התגובה תבוא מהר

דרעי: לעצור את הפורעים ● דיווח: נתניהו מעוניין לבקר באמירויות ובבחריין בפברואר ● דוח העוני: רמת החיים בישראל ירדה לשפל של 20 שנה ● גורמים באוצר: החוב גדל לכטריליון שקל ● ביקורת במשרד הבריאות על תכנית נתניהו לפתיחת התרבות ● הספורט התחרותי ייפתח ממחר ● בני בגין הצטרף לתקווה חדשה של גדעון סער ● גנץ החליט על הוצאת גלי צה"ל ממערכת הביטחון

עוד 40 עדכונים

טקס ההשבעה של הנשיא ג'ו ביידן וסגניתו קמלה האריס סיים ארבע שנות שלטון אימים של מי שמעולם לא ראה עצמו כפוף לממלכה, אלא כגדול יותר ממנה ● במובן זה, עידן ביידן בפוליטיקה האמריקאית בא להצהיר בקול גדול על שיבה לנורמליות ● על כיבוד סמלי הממלכה, הרכנת ראש בפני טקסי המסורת הדמוקרטית, מגוחכים ונלעגים ככל שיהיו

עוד 842 מילים ו-1 תגובות

"ישראל היא הדוגמה לאופן שבו צריך להתמודד עם הנגיף"

אחרי מאות אלפי מתים ומיליוני נדבקים, החל השבוע מבצע החיסונים בברזיל, אבל עדיין מתקשים שם לראות את האור ● פרופ' אנה לוין, מראשי המלחמה בקורונה בבית החולים הציבורי הגדול בדרום אמריקה, רואה מה שקורה בישראל, ומקנאה ● בראיון לזמן ישראל היא מסבירה למה בברזיל בחרו בחיסון הסיני ומתי סוף סוף נצא מהגל העכור הזה

עוד 880 מילים

דווקא בשעה בה רבים כל כך סובלים מחוסר בטחון תזונתי, עולים סימני שאלה גדולים סביב מכרז תלושי המזון של משרד הפנים ● ברשויות המקומיות חוששים שהעברת הנתונים לשופרסל מתנגשת עם חוקי הגנת הפרטיות ● עתירות שהוגשו בנושא טוענות: "המענק עלול להגיע לידיים הלא נכונות, ולפגוע בזכאים" ● במשרד הפנים מגיבים: "לא קיים כל חשש לפגיעה בפרטיות" ● בדיקת זמן ישראל

עוד 968 מילים

ראיון "הדבר האיום, הנורא ביותר שטראמפ השאיר לנו הוא הרס האמת"

"הנשיא תדלק את השקרים, בנה אותם, עודד אותם" ● אברהם פוקסמן, מהמנהיגים היהודים החשובים בארה"ב, מסכם את הקדנציה הרעילה של טראמפ ● מי שהיה מנכ"ל הליגה נגד השמצה מביט אחורה בייאוש ומציץ קדימה בדאגה: "האיש הזה חיזק את הקנאים, וצריך להיענש. יהיה קשה לרפא את המדינה"

עוד 1,820 מילים

ריבלין: מצפה לבנות יחד גשרים נוספים, גם עם הפלסטינים

נתניהו: מצפה שנחזק ביחד את הברית בין ארה״ב לישראל ● לפני ההשבעה: טראמפ חתם על עסקת החמקנים לאמירויות ● היועמ״ש לכ״ץ: המנע מכלכלת בחירות ● בכירי המשטרה והכנסת דנו בתרחיש של השתלטות המונית על המשכן בדומה לאירוע בקפיטול ● מנהל הריאלי הוזמן לשימוע לאחר שנתן למנכ״ל בצלם להרצות בפני תלמידים ● קופות החולים יפסיקו לחסן בני 35 עד 40

עוד 37 עדכונים
סגירה
בחזרה לכתבה